שיער הוא מיוזיקל שעלה לראשונה ב-1967 ומאז סחף את העולם ועלה ברחבי תבל וגם בישראל, בהצלחה רבה. המחזמר זכה בפרס הטוני ואף הופק לסרט קולנוע. ההפקה בתיאטרון הקאמרי היא מלהיבה ומבריקה, מקצועית וסוחפת ולא נופלת ברמתה מהפקות דומות בברודווי ובווסט אנד.
בישראל הוא הופק לראשונה ב-1970 בתרגומו של
אהוד מנור ובהשתתפותם של צביקה פיק, גבי שושן ורבים מוותיקי הזמרים והשחקנים.
בית צבי ברמת גן העלה מידי פעם את המיוזיקל, בעיבוד קצת שונה מן המקור. המחזמר גם שונה מעט מהסרט שהופק על פיו.
שיער הוא מיוזיקל אמריקני שהולחן בידי גאלט מקדרמוט ונכתב בידי ג'יימס רדו וג'רום דאגני. הוא הועלה באוקטובר 1967 באוף ברודווי, ועל גלי התהילה המשיך לברודווי שנה לאחר מכן. 11 שנים אחר כך הפך אותו מילוש פורמן לסרט מצליח. עלילת הסרט והמיוזיקל שונה במקצת במספר קטעים ודמויות. המיוזיקל ביטא את תקופת ילדי הפרחים של שנות השישים, דיבר על הכמיהה לשלום, אהבה, אחווה וגם על סמים ומין חופשי.
יציאה מיותרת לקרבות
העלילה מתרכזת סביב חבורת היפים עליזה בראשותו של ברגר שאליהם מצטרף צעיר בשם קלוד, שהגיע לכרך הגדול זמן קצר לפני גיוסו הצפוי לצבא האמריקני, הלוחם בויטנאם. ההיפים מנסים לשכנע את קלוד לא להתגייס, הוא מצטרף אליהם ומכיר את שילה. בהמשך מחליט קלוד להתגייס למרות הכול ונשלח למחנה טירונים, טרם שיגורם לקרבות בג'ונגלים של ויטנאם. חבורת ילדי הפרחים נוסעת לפגוש בו וברגר מתנדב להחליף את קלוד במחנה בשעה שהוא יוצא להיפגש עם שילה אהובתו. אבל, בו בזמן היחידה מקבלת הוראה לצאת מיד לחזית וברגר נשלח בעל כורחו למלחמה ובה הוא מוצא את מותו. במהותו, שיער הוא מחזמר היוצא בזעקה נגד יציאה מיותרת של חיילים לקרבות שאין להם שום קשר אליהם.
כחמישים שנה לאחר שנכתב, עדיין מצליח המחזמר להיות קולח ומרהיב עין. התרגום הישן של אהוד מנור נהיר וברור ומשובץ בסלנג ובביטויים שעדיין תקפים לימינו.
עיקר המחזמר הם השירים והריקודים הסוערים.
הבמאי משה קפטן מבכירי הבמאים שלנו ומר מיוזיקלס הישראלי, הצליח להפיק בזכות להקת השחקנים המוכשרים מחזמר מקצועי, בעל רמה איכותית גבוהה ביותר.
הכוריאוגרף אביחי חכם המצוין חולל על הבמה ריקודים ותנועה קולחים ומופלאים.
בהפקות של המיוזיקל שיער כלולה סצנה ידועה ביותר של עירום חזותי מלא של השחקנים. בהפקה כלולה הסצנה הזו, אך היא מתרחשת מאחורי אפלולית מסך שקוף זרוע כוכבים והיא בלתי מורגשת.
עוז זהבי מגלם את ברגר והוא מוצלח מאוד, יודע לשיר ולהתמודד עם כל נפתולי התפקיד.
יכולות משחק
דן שפירא הוא קלוד והתפקיד מגולם על ידו באורח יפה ומקצועי.
עידו רוזנברג מצוין בתפקיד ווף. עידו הוא בעל יכולות משחק, תנועה ושירה מקצועיים ומוצלחים.
מירב פלדמן נהדרת כג'יני. משחקה מהוקצע ונעים.
חן אמסלם כשילה היא מעולה. משחקה הוא רב רושם ומוצלח.
מיי פיינגולד היא דיון, מעין דמות מספרת, המעבירה את הנושאים במחזמר ושירתה היא איכותית ומתאימה לתפקיד.
אופיר צמח מוצלח מאוד כהאד.
עודד לאופולד מגלם באורח יפה מאוד את הקצין.
אור משיח כסמל הוא מעולה. אור גילם בשעתו את התפקיד הראשי בהצגה בבית צבי.
יואב מילשטיין כאישה מן הקהל מצוין ומשחקו הוא כליל השלמות, במשחק ובשירה.
זוהר בדש כשופט ועוד תפקידים מגיש משחק משובח ויכולת שירה נפלאה.
בכלל, חלק הארי של תפקידי המשנה לוהקו על-ידי שחקנים וזמרים בעלי יכולות מרשימות.
עדי אברהמי היא מצוינת ויש לה יכולות תנועה ושירה מעולים ביותר.
שירן לגזיאל היא הדאנס-קפטן והיא נפלאה ביכולות הריקוד שלה.
נעה גורן-זהבי טובה מאוד בלהקה ובתפקיד האימא של ברגר.
נתנאל בסיל מחונן בקול משובח ביותר.
נועם עמית נהדרת בביצועי הריקוד שלה.
רוני מרחבי נהדרת בתפקיד אחת משבט הצעירות והיא בעלת יכולות משחק וקול משובחים.
הילה הויזמן ואייר שטיימן הן בעלות יכולת שירה מקסימות.
המנצח טל בלכרוביץ' הדגים יכולות מוזיקליות משובחות בניצוח על התזמורת. ג'וני גולדשטיין אחראי לניהול המוזיקלי המקצועי והקסום, ביחד עם טל בלכרוביץ'.
ערן עצמון עיצב את התפאורה היפהפייה.
יובל כספין עיצב את התלבושות התקופתיות והראויות.
קרן גרנק עיצבה את התאורה המוצלחת, בייחוד בקטעים עם האורות המרצדים.
דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית היפה.
אין ספק כי שיער בבימויו של משה קפטן הוא מחזמר מעולה ומשובח, מרהיב עיין בקול ובתנועה ובהחלט, זוהי ברודווי בתל אביב.
