כבוד נשיא המדינה, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר האוצר, חברי ממשלה, חברי ועדת הכספים וועדת הכלכלה של הכנסת, חברי המועצה המייעצת של בנק ישראל, נגידי בנק ישראל בעבר, ראשי הבנקאות הישראלית והמגזר העיסקי, עמיתיי מהאקדמיה, חברי הנהלת בנק ישראל - וכאן תודה מיוחדת לד"ר מאיר סוקולר, שיחד עם צוות הנהלת בנק ישראל עשה עבודה מצויינת בתקופת המעבר - שגריר נכבד, נציגי הבנק, נציגי אמצעי התקשורת, בני משפחתי הרבים, חברים יקרים, אורחים מכובדים.
בהזדמנות כזו, טבעי להסתכל לעתיד, אבל כדאי גם להסתכל לאחור, כדי להבין היכן אנו נמצאים וכיצד הגענו לכאן.
כשאני מסתכל על ההסטוריה של המשק הישראלי, אני רואה סיפור הצלחה לא קטן. מאז הקמת המדינה, שיעור הצמיחה של המשק היה בממוצע 6.5%; האוכלוסיה גדלה, והגיעה ליותר מששה מיליון נפשות. הייצוא גדל בשיעור של 11.4% לשנה - והייצוא הוא אחת ההצלחות הכי מרשימות בישראל. ההכנסה לנפש נמצאת היום ברמה קרובה לזו של הארצות המתועשות המובילות.
בצד המוניטרי, האינפלציה מאד נמוכה ולמעשה המשק הגיע ליציבות מחירים, ושיעורי הריבית הגיעו לרמה הכי נמוכה מאז הקמת המדינה.
אני יכול להמשיך. אבל הנקודה העיקרית היא פשוטה: יש למשק הישראלי - יש לנו - הישגים חשובים, שתורמים לאיכות החיים של כל ישראלי ולחיזוקה של המדינה. הישגים אלו הושגו למרות הסכסוך המתמשך עם השכנים שלנו, עובדה שמבליטה עוד יותר את גודל ההצלחה.
אני מאד שמח שנמצאים כאן נגידים קודמים שתרמו הרבה למדיניות הכלכלית בארץ, במיוחד חברי הטוב מזה 35 שנה, הנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל והנגיד הקודם, ד"ר דוד קליין. וברגע זה אני חושב גם על הנגיד לשעבר, אף הוא חבר טוב, פרופ' מיכאל ברונו ז"ל, וזה המקום להזכיר גם את מורי וידידי המנוח פרופ' דן פטנקין, שממנו למדתי הרבה ושהיה גם מורם של נגידים קודמים.
ניתן לומר שההתפתחות המודרנית של המשק לוותה בתהליך של השתלבות ישראל בתוך המשק העולמי. בהתחלה היה השילוב הזה בצד המסחר בסחורות ובשירותים. בחמש עשרה השנים האחרונות, הדגש עבר לשילוב הבינלאומי בתחום הפיננסי. עכשיו המשק הישראלי פתוח לחלוטין לתנועות הון, ולמרות חששם של כמה מומחים אף הושגה בשנים האחרונות יציבות בשער החליפין. חברות ישראליות פעילות מאד לא רק בייבוא וייצוא של סחורות ושירותים, אלא גם בשווקים הפיננסים הבינלאומיים; לדוגמא, בבורסת הנאסד"ק האמריקני, בו נסחרות פירמות היי-טק, ישראל תופסת את המקום השלישי מבחינת מספר החברות הנסחרות.
לתאר את ההצלחות של ישראל זה לא אומר שאין לנו עדיין אתגרים, ואפילו בעיות - כולל שיעור האבטלה הגבוה.
באופן כללי, האתגר העומד לפננו הוא לבנות על ההישגים של העבר כדי להתקרב למלוא הפוטנציאל של המשק - לרמת החיים של הארצות המפותחות ביותר. הגישה הכללית היא ברורה: המשק הישראלי הוא חלק מהכלכלה הגלובלית, והגלובליזציה נותנת למדינה קטנה כמו ישראל אפשרויות אדירות. וכאשר חושבים מהו היתרון היחסי של ישראל, התשובה הברורה היא רמות הידע הטכנולוגי וההון האנושי.
מה נדרש?
בתחום עיסוקו של בנק ישראל, יש שתי מטרות עיקריות. במדיניות המוניטרית, התפקיד של בנק ישראל הוא לשמור על כוח הקנייה של המטבע, זאת אומרת, לשמור על יציבות המחירים, כך שהאינפלציה או האינפלציה הצפויה תהיה נמוכה ולא תחרוג מהיעד שהממשלה קבעה.
המטרה העיקרית השניה של הבנק היא לשמור על הבריאות והחוסן של המערכת הפננסית, ולתרום ליעילותה.
כדי שבנק ישראל יוכל ליישם באפקטיביות את המשימות המוטלות עליו, יש צורך לחוקק חוק בנק ישראל חדש, שישמור על עצמאותו ושיתן לפעילותו יסוד חוקי מודרני. עצמאות חייבת להיות מלווה באחריות ובמערכת של איזונים ברמה הציבורית.
בתחום המדיניות המקרו-כלכלית, מעבר למדיניות המוניטרית, יש צורך גם במדיניות פיסקלית אחראית, שמקטינה את נטל המיסוי ונטל החוב, באותו הזמן שהיא ממלאת את התפקידים החיוביים והחיוניים של הממשלה במשק.
אגב, יש בהמון משקים בעולם מסורת של ויכוחים ציבוריים בין האוצר לבין הבנק המרכזי. במובן זה, ישראל מאד מסורתית. אני מקווה שבתחום זה נוכל בעתיד להיות קצת פחות מסורתיים.
בתחום המיקרו-כלכלי, למרות ההתקדמות בשנים האחרונות, נותרה עדיין עבודה רבה. הגמישות, היעילות והתחרותיות של המשק - גם בשווקים הפיננסיים - אינן חזקות דיין, ויש להשקיע מאמצים רבים כדי לוודא שיימשך תהליך הרפורמות - וכאן ההמלצות של "ועדת בכר" חשובות.
במקביל לכל אלה, עלינו להתמקד גם בנושאים החברתיים. זאת מתוך הכרה צלולה, שצמיחה מתמשכת היא הבסיס ההכרחי החשוב ביותר לשיפור רמת החיים והרווחה. המדיניות החברתית צריכה להתמקד בטיפול באוכלוסיות הנזקקות שאינן במעגל התעסוקה - כגון קשישים, מעוטי-יכולת ונכים - ובד בבד לעודד ולתמרץ את אלה שמסוגלים לעבוד להצטרף לשוק העבודה.
מדיניות כלכלית טובה היא הכרחית ליכולתו של המשק לצמוח בקצב גבוה. אך יש גם תנאים מחוץ לתחום המדיניות הכלכלית שמשפיעים על הצמיחה - בייחוד תהליך השלום. ההיסטוריה הכלכלית הוכיחה שהמשק הישראלי יכל ויכול לצמוח בקצב גבוה מהמדינות המפותחות ביותר, אפילו כשאין תנאים של שקט באזור. אך כפי שכולנו יודעים, כדי להשיג את מלוא הפונציאל שלנו, נחוצה גם ציפייה ריאליסטית לשלום.
לבסוף, ברצוני להגיד כמה מילים על הדרך שהביאה את רעייתי, רודה, ואותי לנקודה זו ולמקום המכובד הזה, בית הנשיא של מדינת ישראל, בירושלים. כל חיינו הבנו והרגשנו את החשיבות של קיומה של מדינת ישראל לקיומו ולהצלחתו של העם היהודי. הרגשנו את הגאווה שהמון יהודים בעולם חשים בהצלחות של ישראל, וכן את האכזבות שחשים כשהמדינה אינה מצליחה להגשים את האידיאלים שלה. אלו היו דברים מרכזיים למשפחתנו, מאז שאנו זוכרים את עצמנו.
אני זוכר שבכיתת הבר-מצווה שלי, באוקטובר 1956, הפסקנו ללמוד לכמה ימים כדי להאזין בדאגה לחדשות ב"קול ישראל" ולעקוב אחר ההתפתחויות במבצע "קדש". כמובן, לא חלמתי בזמן ההוא שכעבור כמעט חמישים שנה אזכה לעמוד כאן יחד עם מנהיגי האומה.
טוב וחשוב לתמוך בישראל מבחוץ. אבל האפשרות לנסות ולתרום למדינה כישראלי היא עוד יותר משמעותית. המינוי שקיבלתי הינו זכות וכבוד שאני מעריך במונחים שאיני יכול לתאר במילים - לא בעברית ולא באנגלית.
אני רוצה להודות לראש הממשלה ולשר האוצר שהציעו לי את התפקיד ולכל אלה שעזרו לנו בחודשים האחרונים. זהו כבוד וזכות בשבילי לעמוד כאן כאזרח ישראלי ולקבל על עצמי - בשמחה רבה ובהתרגשות רבה, את תפקיד הנהגתו של אחד המוסדות הכי חשובים במדינה, כנגיד בנק ישראל.
תודה רבה.
