"קומדיה של טעויות" בהפקה חדשה של בית צבי הוא מופע מבדר והזוי, עשוי היטב, שאפילו ויליאם שייקספיר, אין ספק, היה מגרגר בהנאה למראה הבלילה בסגנון מחזמר מודרני שמעלה ההפקה. הבמאי מיטקו בוזקוב הצליח ללהטט עם להקת שחקנים נהדרים והתוצאה היא מענגת ביותר.
המחזה הזה הוא כנראה הראשון שכתב שייקספיר הצעיר ואחת ההפקות המוצגות ביותר ברפרטואר הבינלאומי והפופולרית מבין מחזותיו. כל הפקה מתירה לעצמה דרור ליצירתיות ומעלה את ההצגה בסגנונות שונים, בלבוש מודרני, כמיוזיקל או כשעטנז המורכב מרבדים משונים ובאתרים רבים ומגוונים.
העלילה מתמקדת בחילופי זהויות בין שני זוגות תאומים, שניהם בשם אנטיפולוס. השניים נפרדו כתינוקות בעת סערה בים, וכל אחד מהזוגות נקלע לעיר אחרת. הסיפור מסתבך לאחר שכל אחד מהם מוצא לעצמו משרת בשם דרומיו שגם הוא אחד מתאומים שנסחפו באותה סערה. כמובן ששני הזוגות אינם יודעים זה על זה, והבלבול מתחיל כאשר הם נקלעים לאותה עיר. התסבוכת מתחילה כאשר כל צמד נקלע לתרחישים שונים ומשונים בבית המשפחה עד לסוף הטוב והכול בא במקומו בשלום.
קומדיה של טעויות היה המחזה השייקספירי הראשון שהוצג בארץ. הוא הוצג בעברית לפני 104 שנים בבית הספר לבנים של אגודת כל ישראל חברים בירושלים וכמו בימי שייקספיר, לוהקו להצגה בנים בלבד. הבמה המקצועית הראשונה שבה הועלתה ההצגה הייתה ב-1964 בתיאטרון הבימה, בתרגום של דן אלמגור שאף זכה מאז לפרסים רבים על התרגום.
צבעוניות וססגוניות
ההצגה הועלתה מאז בתיאטרונים ובהפקות רבות וכל פעם מיקמו אותה הבמאים באתר שונה ובתקופה שונה ובסגנון חדש.
ההפקה של בית צבי היא בלבוש מודרני ועם הרכב נגנים, חברי הלהקה עצמה שיודעים גם לנגן ואפילו לשרוק את המוזיקה שעליה הופקד נתן סולומון. ההצגה מלווה בשירים ובריקודים ובתלבושות מודרניות ועליזות, צבעוניות וססגוניות.
הנוסח העברי הפעם הוא של
דורי פרנס והוא עכשווי, קולח ומוצלח מאוד.
המופע משובץ בפרקי שירה, מחול, נגינה וכאמור שריקות בביצוע שחר פולאק ו
נעמה פרידמן. נעמה היא גם זמרת מעולה וגם פורטת להפליא על פסנתר חשמלי.
הבמאי מיטקו בוזקוב לא חסך אפקטים, פעלולי במה ואפילו אקרובטיקה ובנוסף העלה על הבמה קטנוע אמיתי.
מוצלחת מאד
עיצוב התלבושות של יהודית אהרון הוא מצוין במיוחד. בין השאר של שמלות מרשרשות וגם תחפושות של הרופא, השוטר ובמיוחד של
אלכסה לרנר בדמות צעיר פוחח עם סיגריה בזוית פיו.
קסניה מרקוזה הקסימה בדמות טבחית דשנה ובעלת שפם, נוסח המאמות האיטלקיות. שחר פולאק גילם את אגאון, אביהם של שני התאומים, וכמו-כן היה בהרכב הנגנים והיה מוצלח במיוחד בשריקת המוזיקה.
שני גרובר כאם המנזר שבו מצא מפלט אחד מהם, הייתה מוצלחת מאוד.
נדיר אלדר כאנטיפולוס מסירקוז משחק בצורה מהנה ומבדרת, בעל יכולת שירה נאה ומשלים אותו ברוב טעם וכישרון גיל כהן כתאומו, אנטיפולוס מאפזוס.
עמית גיל כצורף אנג'לו גילם את התפקיד באורח יפה מאוד. מור כהן, היא לוציאנה והיא מפגינה יכולת שירה מצוינת וכישרון תנועה ומשחק נהדרים.
נדב הנדלר היה מקסים בתפקיד השוטר האהבל, והיוצמכיות שלו היא טובה ובולטת על הבמה. יעל חיימובסקי כאדריאנה, אשת אחד התאומים, מפגינה משחק משובח ויכולת שירה מעולה. יהב קדוש מגלם את אחד המשרתים דרומיו והוא מפליא בגילום התפקיד. גם במשחק ובתנועה ואפילו באקרובטיקה. יש לו יכולת וירטואוזית.
מוצלח במיוחד
נאור מזרחי הוא דרומיו התאום השני והוא מקסים בתפקיד ובמשחק.
אבירם אביטן מתבלט כרופא האליל פינץ' ומשחקו מצוין. מאי אזולאי גילמה מעין כתבת רדיו המסקרת את האירועים וביצועה הוא נעים וראוי לתשבחות. נועה לבנת היא גם בהרכב הנגנים ומגלמת גם את הנערה הפרוצה. משחקה הוא מוצלח במיוחד והיא ראויה למחיאות כף מיוחדות.
ראויים לציון יהושע אינדורסקי שקפץ לתפקיד השליט בהתרעה של כמה שעות, בשל מחלת השחקן המככב. דין עובדיה מצוין כסוחר איש המאפיה. גל זמיר מוצלח כנגן וכמשרת. הפנטומימה שלו כאילו הוא יורד במדרגות נעות היא מעולה.
הודיה אביטן, חברת הלהקה, אחראית לכוריאוגרפיה המופלאה, המצוינת והשובת עיניים. סשה ליסיאנסקי אחראי לעיצוב התפאורה היפה והמוצלחת. סשה סיקרין אחראי לתאורה הראויה.
המוזיקה של נתן סולומון היא מעולה וקסומה. שייקספיר בהחלט היה נהנה לצפות בהצגה, למרות שבימים האחרונים צצו הטענות הישנות כאילו לא הוא היה בעצם המחבר של המחזות. קומדיה של טעויות נחשבת להצגה המצחיקה ביותר של שייקספיר. ההפקה שלפנינו היא גם מענגת וגם מבדרת ואם תרצו, גם שייקספיר וגם בידור בכרטיס אחד.
