אל תוותרי על השאיפות שלך

ד"ר איילת בן-עזר, סגנית הנשיא לענייני סטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה, התחילה את דרכה המקצועית כעורכת דין בפרקליטות האזרחית. משם עברה לליטיגציה במשרד עורכי דין בלונדון וכשחזרה לארץ עשתה דוקטורט במשפטים, בעקבותיו גילתה את תחום האקדמיה והניהול, התאהבה בו ונשאבה פנימה. היא שימשה כחברת סגל ומרצה בבית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי הרצליה, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וגם כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. היא חברה בדירקטוריונים שונים ואם לשני ילדים. והכי חשוב: היא מאמינה בלב שלם בהעצמה נשית, צמיחה ומימוש עצמי ולא עוצרת לרגע, וכן - גם בשעון שלה יש רק 24 שעות ביממה.

"גדלתי בבית שמקדש מצוינות, הישגיות, לא היה דבר כזה לא לתת 100% מעצמך, זה גרם לי ולאחיות שלי להאמין בעצמנו ולדרוש מעצמנו", מציינת ד"ר בן-עזר. הערכים הללו ניכרים בה עוד מתחילת דרכה כאשר קראה פסקי דין בזמן שבתה שיחקה בגינה ועד לרגע בו שובצה לצד 250 איש בלבד מתוך 14,000 מועמדים לנבחרת הדירקטורים של חברות ממשלתיות.

מכל העשייה הענפה שלך מה הדבר הכי מספק?

"האינטראקציה האנושית. אני מאוד אוהבת בני אדם, הפן של החיבור לאנשים, מאוד עושה לי את זה, היכולת להשפיע, לשנות, לגרום לתהליכים לקרות, לראות את המוסד הזה צומח ולהיות חלק מהדבר הנפלא הזה שנקרא המרכז הבינתחומי הרצליה. בעיני, הניהול צריך להיות אנושי ומעצים, זה יכול מאוד לרגש: היכולת להכווין אנשים", כך ד"ר בן-עזר.

איפה נושא העצמה נשית פוגש אותך?

"בהרבה מאוד מקומות. אם זה בבינתחומי, אני משתדלת להיות שותפה לכל עשייה, אני מגיעה לפעילויות כדוגמת הרצאות בתוכנית ProWoman, ובדירקטוריונים כשאני רואה שכמעט ואין נשים. אני מאוד משתדלת להעצים את העובדות שלי שרובן נשים. לתת להן את האמונה להאמין בעצמן ולהצליח כשהן יודעות שאני מאחוריהן", מתארת ד"ר בן-עזר.

יום האישה הוא יום המציין הערכה וכבוד לנשים ואת ההישגים המקצועיים שלהן. האם לפי דעתך עצם ציון היום הזה ובכלל השיח המגדרי, מבדלים למעשה את הנשים ומונעים שוויון?

"אני חושבת שהצורך כל הזמן לדבר על זה שאנחנו צריכות לפרוץ את 'תקרת הזכוכית' - כשלעצמו - פוגע בשוויון. האם מישהו היה מעלה על דעתו לציין את יום הגבר? אז נכון, שהיסטורית, זה בא ממקום שלא הייתה ברירה, לא הייתה לנו זכות לבחור. אחד הדברים שלמדנו במשפט עברי בשנה א' לתואר הראשון במשפטים הוא, שהאישה נחשבה לקניין של הגבר, הייתה הנכס של הגבר", אומרת ד"ר בן-עזר ומסבירה כי חלקים נרחבים במשפט העברי עדיין מתבססים על ההנחה הזו. "יש אומנם דברים שהשתנו אבל בגדול יש תפיסה פרימיטיבית. אם נניח נסתכל על דיני נישואין וגירושין, אנו רואים מצבים שנשים בעולם המודרני לא אמורות להיות בהם. אז למרות כל הקידמה, עדיין יש שינויים מהותיים אותם צריכים לבצע בכל הקשור למעמד האישה. אם לא נעשה את יום האישה, ולא נדבר על זה, ולא נהיה מודעות לזה אין לדעת מה יקרה. אנחנו עדיין חיות בעולם שנשלט בחלקו הגדול על-ידי גברים. למרות זאת, אני חושבת שהיום יש הרבה פחות 'תקרות זכוכית' שצריך לפרוץ מאשר פעם, אז להמשיך לדבר על הנושא כפי שאנו עושים היום, זו טעות לדעתי. השיח כשלעצמו חשוב, אבל צריך להשתנות".

גם היום, למרות כל השיח על העצמה נשית, יש חשיבה סטריאוטיפית על נשים, הרבה פעמים לא משנה מה תעשי, הנשיות היא גורם מבדל מול רוב גברי. האם את מנסה לערער אותה, או לא חושבת על מה יחשבו עלייך כשאת עומדת לנאום או נכנסת לחדר ישיבות?

"גם כשאני אישה יחידה, או במיעוט נשי מול הרבה גברים, אני לא מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי יותר. למדתי שאם את עניינית ומדברת דברים שהם רלוונטיים וחכמים, למגדר לא תהיה חשיבות. ובכלל לדעתי, הדרך הנכונה היא פשוט לעשות דברים במקום רק לדבר על זה. לא לפחד להתחיל", מסבירה ד"ר בן-עזר.

מה את חושבת על מעמד הנשים באקדמיה היום?

"האקדמיה עשתה צעדים יפים מאוד עד היום, אך עוד לא הגענו אל הנחלה ויש לאן להתקדם ודרך לעשות. המרכז הבינתחומי הרצליה הוא דוגמה מצוינת למקום שמעצים נשים: יש נשים רבות בסגל, שתי דיקאניות ועוד לא סיימנו את התהליך".

כיום, מתקיימים המון פרויקטים להעצמה נשית בקמפוס. כמי שנמצאת בקמפוס מספר רב של שנים ומלווה את הבינתחומי משנותיו הראשונות, מה הייתה היוזמה הראשונה של סטודנטים בקמפוס שקידמה נשים?

"בהתחלה התקיימו הרצאות במסגרת יום האישה, קיימנו פורומים בהם השתתפו נשים בכירות מהאקדמיה והמשק, לאחר מכן זה התפתח למועדונים אינדיבידואליים". מועדון ProWoman, מסבירה ד"ר בן-עזר, הינו מועדון שהחל את דרכו במועדון היזמות של המרכז הבינתחומי. "היוזמת שלו, שני הראל, פנתה אלי בבקשה להפריד אותו ולהפוך אותו למועדון נפרד ועצמאי בקמפוס. אישרתי את זה, כיוון שמדובר במשהו ייחודי התומך בהעצמה נשית".

כמי שמחזיקה בתפקיד בכיר ויש לה קריירה ענפה, האם יש לך טיפים לכל הנשים הצעירות בקמפוס בנוגע לשילוב בין משפחה לקריירה, מה הנוסחה הנכונה מבחינתך?

"כיום אישה קרייריסטית היא 'חיה' הרבה פחות נדירה. יש נשים בתפקידים מאוד בכירים בכל התחומים. אומנם המספרים מראים שהן עדיין במיעוט, אבל התהליך קורה. אני מעודדת צמיחה ופיתוח אישי. כשעובדת שלי לדוגמה רוצה לצאת ללמוד אני נותנת לה את מלוא הגיבוי בשביל שתוכל לפרוח ולפתח את עצמה. חשוב לא לפחד ופשוט לצאת ולעשות. צריך להבין שיש מחירים שנשלם וגם אני שילמתי מחירים על זה, אם זה הילדים שלי, שראיתי אותם פחות, או חברות שבמשך תקופה ארוכה מאוד לא ישבתי איתם ככה סתם בבית קפה. אך עם כל ענייני הקריירה, תמיד היה לי חשוב להיות בוועד כיתה בבתי הספר של ילדיי ויצאתי לכל הטיולים בתור הורה מלווה עם הילדים שלי. אפשר למצוא את הדרך להיות מעורבת, זו לא צריכה בהכרח להיות הדרך הקונבנציונלית.

"הרבה פעמים מעלים את המושג 'זמן איכות', ודווקא מהמקום שהיה לי פחות זמן עם הילדים שלי הייתי מתייחסת בחרדת קודש לשעות האלה כיוון שהזמן הזה היה רק שלהם. הדור שצומח היום הוא בבואה של ההורים שהם רואים, ובסופו של דבר הם גם גאים בזה וזה מהווה עבורם מודל לחיקוי. מה שחשוב הוא למצוא את האיזון; להיות שם בשביל המשפחה שלך, אבל לא לוותר על השאיפות שלך".

לכבוד יום האישה, מה היית מאחלת לעצמך ולנשים, הסגל והסטודנטיות, של המרכז הבינתחומי הרצליה?

"אני מאחלת להן שילכו קדימה עם הלב שלהן, הרצונות והתשוקות שלהן, שימצו את עצמן, לא יפחדו מהמחירים וייגשו לזה כמשהו מסעיר ומרתק. אני מאחלת להן להמשיך לממש את עצמן במה שיבחרו ולהיות טובות בעשייתן. מילת המפתח להכל בחיים היא: איזון".