נתניהו נבחר לא משום שהעם רוצה אותו, נהפוך הוא. לעם נמאס מנתניהו, לכן הייתה הצלחה כה עצומה למפלגות טאלנטים ולווין כמו לפיד, כחלון ובנט. עשרות מנדטים נואשים נדדו אליהם מתוך תקווה שהם יביאו משהו אחר לפוליטיקה. גם
המחנה הציוני התחזק יפה.
לא אדלר, לא הקמפיין "רק לא נתניהו", לא התדמית האליטיסטית, ואפילו לא נאום גרבוז. הסיבה שביבי ניצח היא מה שאני הרגשתי, ביבי הרגיש, בוז'י הרגיש וכנראה כל המדינה הרגישה: מהפך. צחנת שלום עזה ריחפה באוויר. התחושה הזו שמילאה את השמאלנים שמחה רבה, מילאה את הימנים אימה עצומה. המצוקה שביבי שידר עוררה בציבור הימני חלחלה שהינה אנו עומדים להתעורר כשבוז'י ראש
ממשלה.
לא היה שום יום שחור לסקרים, הצלחת השמאל הייתה אמיתית ומוחשית, הסכנה הייתה ברורה ומיידית. לעם נמאס מביבי והוא חיפש את עצמו בשדות זרים, הקמפיין המוצלח ורב העוצמה של השמאל אכן סחף את ההמונים. אם המנדטים העודפים של הליכוד היו מתפזרים במחנה, ליברמן וכחלון היו מצטרפים לשמאל! אבל הפחד הצליח לעשות דבר מופלא: בדקה ה-90 החזיר מאות אלפי בוחרים חזרה.
ביבי לא מנהיג
נתניהו הוא עסקן פוליטי משובח, שורד בלתי נלאה, נואם בחסד עליון, אמרתי לא פעם שהוא היה צריך להישאר כשגרירנו באו"ם. הוא מנהיג כמו שרוח מנהיגה: בודק לאן נושבת הרוח, רץ לשם וצועק אחרי. הבריון הזה חזק על חלשים כמו רופאים ועובדים סוציאלים, וחלש מול מחבלים ולחצים של העולם. מאות מיליארדים לשחיתות יש לו, מיליארד אחד לכבאות לא היה, אז נשרפו 44 אנשים. היה יכול לבתר את הרצועה, לתקוף בסערה עם D9 שירסק את השטח הבנוי ולסיים הכל במהירות, אבל הוא העדיף לסכן חיילים כדי שלא לקבל עוד דוח גולדסטון.
ריסק את המדינה, הפריט אותה לדעת ומכר אותה במחירי סוף עונה לחבריו הקפיטליסטים. נפנף את
דפני ליף ורק אתמול פתאום הופתע לגלות את הצרכים החברתיים. בלי לפיד לא היו לו מיליארד שקלים לניצולי שואה. הוא עשה הקפאה והפך את שחרור שוחטי היהודים לספורט לאומי, בתמורה קיבל יריקה.
הפך את משק העבודה לשוק עבדים, העלים את מעמד הביניים. ינק כספים מהציבור כדי לדאוג למדינה והצליח להשיג סטטיסטיקה כלכלית מחמיאה, אלא שמרוב התלהבות מדאגה לכלכלת המדינה הוא שכח שיש בה גם אנשים.
היום ישראל היא כבר מדינת עולם שלישי לכל דבר ועניין: שכבת שומן מפונקת עבה מאוד ושכבת עבדים שקופה עצומה. את הפרזיטים ניתן לראות באמצע היום ממלאים את הכבישים ובתי הקפה. אותנו, העבדים השקופים, לא רואים כי אנחנו עסוקים במילוי כל צרכי הגזע העליון.
כראש ממשלה יש לו לא מעט כיבודים אבל תשוקתו להתפנק בכספי ציבור אינה יודעת שובע. יש לא מעט אנשים טובים במדינה אבל הם לא עסקנים והם אינם מצליחים להתברג למערכת. ביבי הוא ראש ממשלה גרוע, אבל בגלל הסיכון הביטחוני אנחנו שבויים בידי הימין.
אין לנו את הפריבילגיה לראות גם את השמאל כושל כדי ללמד את השמאל לקח, משום שהמחיר יהיה הסכם שלום, טרנספר ל
מתנחלים, מדינה פלשתינית, טילים על נתב"ג ומלחמה מגבולות אושוויץ. כישלון דרכו של השמאל ידוע מראש, כל מי שמקווה שהחזירים משמאל יהיו פחות מושחתים מחזירי הימין יתבדה. אשליה מתוקה. אנחנו במלכוד של כישלונות.
ממשלת אחדות
זהו, חגיגות הדמוקרטיה מאחורינו, חוזרים למציאות. לאובמה המתוסכל והמאוכזב נותרו שנתיים והוא ינצל אותם כמיטב יכולתו כדי להוביל אותנו להשמדתנו. כמובן שהשמאל המאוכזב תאב הנקם משפשף כפיים כדי לראות איך אובמה מתעלל בביבי. אבל אנחנו יכולים יותר מזה. ביבי צריך לפנות לעבודה באבירות, להזמין אותה לממשלתו בצורה מכובדת, להציע להם לכבד את הדמוקרטיה, לכבד את העם, את רצון הבוחר ואת הכרעתו הברורה ואף העקבית מזה עשרות שנים.
עליו לקרוא להם לחדול מן ההתניה הקלאסית להפריע לממשלה לנהל את מדיניותה, ולהתאחד כגוף אחד כנגד אובמה ואירופה, שהרי במקרה של חרם לא רק הליכוד יסבול. עליהם לגלות אחריות לאומית, להבין שהעם הכריע וכעת עלינו להתאחד כדי לשדר את המסר שלנו לעולם בעוצמה ובנחישות.
האמונה התפלה שהפסד בכבוד מחייב אופוזיציה לוחמת, הפכה אותנו לעם המטופש ביותר בעולם: חלקו מושך תמיד ימינה, חלקו מושך לנצח שמאלה, ואין שום אפשרות להתקדם.
שלי יחימוביץ' גילתה לויאליות פנימית מרשימה כשקיבלה את הפסדה במפלגה והעבירה את מלוא תמיכתה לבוז'י. מדוע שלא לנהוג כך גם במישור הלאומי? כי התרגלנו להיות כמו כלבים שרואים חתול? ילדים, תתבגרו. תפסידו בכבוד, הפגינו בגרות, כבדו את רצון הבוחר ותאפשרו לממשלה הנבחרת לנהל מדיניות.
אכן תאוות הנקם בוערת, מה נותר לשמאלנים המסכנים חוץ מלחכך ידיהם ולהמתין לראות איך אובמה עושה קציצות מביבי, אבל אנחנו לא חייבים להתנהג כמו ילדים מפגרים, אנחנו יכולים יותר.
בגירושין טובת הילד מעל הכל, ובפוליטיקה לא צריך אפילו לומר: טובת המדינה מעל הכל. אם יש בהנהגת המדינה קבוצה המסייעת ללחוץ על המדינה, להחרים אותה ולבודדה, יש להתייחס אליה כאל בוגדים, לפחות מבחינה ערכית אם לא משפטית.
העם אמר את דברו, העם רוצה ימין! עצוב לכם, אך כבדו את הדמוקרטיה. חיכיתם לא מעט מאז אוסלו, תתאפקו עוד קצת. בקדנציה הבאה תנצחו? תובילו את האג'נדה שלכם בכיף. עד אז מספיק לנבוח, מספיק לנשוך, מספיק להיות תאבי נקם מתוסכלים.
דמוקרטיה זה לא רק אופוזיציה ויצרים. יש פה גם מדינה שנמצאת במצוקה. הרעיון שלנצח נצחים חלק עצום מן המדינה ישמח לאידה ויסייע לאויביה, רק כדי לממש לכאורה את "זכותו הלגיטימית" להיות "אופוזיציה לוחמת", זו גישה ילדותית, נקמנית, מטופשת, כושלת ומזיקה. אולי אף חמור מכך...
העם שלנו מסוגל ליותר מזה.
