|   15:07:40
דלג
  יואב יצחק  
מו"ל ועורך ראשי News1
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מינוי בלא מכרז

חשיפה: עו"ד דניאלה בייניש הובאה ב-2002 לפרקליטות כמתמחה לעריכת דין לאחר מכן מונתה בלא מכרז כעורכת דין במחלקה הפלילית בנובמבר 2003 בוצע מכרז תפור שבאמצעותו ניסו להכשיר את המינוי המושחת וכרגיל, בפרשה מעורבות דורית בייניש, עדנה ארבל ונאווה בן-אור
06/05/2005  |   יואב יצחק   |   תחקירים   |   פרשת ארבל   |   תגובות
מינוי לבת, בלא מכרז

סיוע לבת, תמיכה לכהונת שופטת


הדוח

ביום א' (8.5.05) מפרסם שופט בית המשפט העליון (בדימ.), אליעזר גולדברג, את הדוח השנתי האחרון (55ב') שהוא מגיש בתפקידו כמבקר המדינה. דוח המבקר מחזיק הפעם 1123 עמודים. המבקר עוסק, בין היתר, במינוי והעסקה של עובדים במשרות אמון בלשכות השרים וסגני השרים, בניסויים שנערכו שלא כדין בבני אדם, בהעסקת מתמחים במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט, ובהעסקת מזכירים משפטיים בבתי המשפט ועוזרים משפטיים בכלל ואצל השופטים בפרט.

ממצאי דוח מבקר המדינה אסורים עתה בפרסום, אלא במועד שקבע המבקר. כל שאנו יכולים עתה לומר הוא זה: הפרסומים הרבים באמצעי התקשורת על מינויים בלתי תקינים במערכת המשפט של בנים/בנות של, ושל מקורבים לשררה, עשו ככל הנראה את שלהם. המבקר הרים למעשה את הכפפה, ועם פרסום עמדתו הביקורתית/שיפוטית יוכח פעם נוספת, כי בכל הקשור למינויים, מערכת המשפט בישראל - כולל משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ושופטים בישראל, נוהגת פחות או יותר כפי שנהג השר-הנחקר, צחי הנגבי. מיותר כמעט לציין, כי אין איש במערכת אכיפת החוק שיאזור עוז כדי לפתוח בחקירה נגד אותם שופטים ובכירים במערכת המשפט שעשו את שעשו.

אולם אליה וקוץ בה: גם מבקר המדינה - שלו יש ליתן קרדיט רב על שסוף סוף הרים את הכפפה ונגע במה שנחשב "פרה קדושה" - לא השלים את מלאכתו. עובדה היא, כי המבקר בדק אופן קבלתם לעבודה של עורכי דין לתפקיד מזכירים משפטיים ו/או עוזרים משפטיים לשופטים, אך נמנע, משום מה, מבדיקת אופן קבלתם לעבודה של עורכי דין מסויימים במשרד המשפטים בכלל ובפרקליטות המדינה בפרט. התוצאה: עשרות מינויים בלתי תקינים במשרד המשפטים, ובהם של עו"ד דניאלה בייניש, לא נבחנו על-ידי המבקר המדינה. מבקר המדינה מאשר בתגובה, כי הוא לא בדק מינויים של פרקליטים במשרד המשפטים, אלא התמקד בבחינת המינויים בהנהלת בתי המשפט, וכן של מתמחים במשרד המשפטים.

עוד פעם בייניש

אנחנו נתמקד כאן באופן מינויה של עו"ד בייניש - כן-כן, עוד פעם בייניש - מן הטעם שבמקרה זה הוסיפה הפרקליטות "חטא על פשע": גם קיבלה/מינתה את בייניש, ללא מכרז - כפי שאנחנו חושפים עתה, בזכות ייחוסה המשפטי וקשריה האישיים עם אנשי הפרקליטות; וגם מינתה אותה, כידוע, להופיע מטעם המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, תפקיד המחייב הופעה מספר פעמים בשבוע בבית המשפט העליון אצל החברים של אימא - היא הנשיאה המיועדת, שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש.

באתר זה עסקנו לא אחת בעניינים הנוגעים למשפחת בייניש, ולא בכדי: ראשית, בגלל המעשים החמורים שהתגלו; ושנית, בגלל תפקידה של בייניש כשופטת, וכמי שמיועדת לכהונת נשיאת בית המשפט העליון - תפקיד המחייב טוהר מידות גם בסביבה המשפחתית הקרובה ביותר. אחרי הכל, יוקרתו של בית המשפט העליון ואמון הציבור בו נגזרים גם ממעמדה האישי והמקצועי של בייניש השופטת-הנשיאה-ובת המשפחה.

חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, וכן התקנות שהותקנו מכוחו והתקשי"ר, קובעים כי העסקת עובדים בשירות המדינה תיעשה על-פי מכרז מדרגה 18 ומעלה בדירוג המינהלי, מדרגה 39 ומעלה בדירוג הנדסאים וטכנאים, ובכל דרגה ביתר הדירוגים המקצועיים. מינוי פרקליט (ובכלל זה עורך דין) בשירות המדינה נמנה עם אלה המחייבים מכרז.

נציבות שירות המדינה אוסרת גיוס אוטומטי של עובד למשרה פנויה. נקבע, כי יש להעדיף העברת עובד בתוך המשרד, ואם לא התמלאה המשרה אזי יש לבצע מכרז פנימי לעובדים באותו משרד. ואם גם לאחר זאת לא נמצא אדם מתאים לתפקיד, יש לקיים מכרז חיצוני-פומבי, אליו יוכלו לגשת גם מועמדים מן החוץ. לגבי תקופת הביניים, נקבע: יש לפנות לנציבות שירות המדינה ולבקש היתר מוקדם, בכל מקרה שמבקשים להעסיק אדם כ"עובד זמני". דבר זה נועד לצמצם, ככל שניתן, את הסיכון שיינתן למי שחפצים ביקרו להיכנס כמועמד זמני, להנות לאחר מכן מיתרון במסגרת המכרז ולהפוך למועמד של קבע.

הכללים הנ"ל נקבעו כדי להבטיח הזדמנות שווה לכל מועמד. אחרי הכל, יש להעמיד את משאבי המדינה והמשרות שהיא מציעה, לרשות הכלל, ואין להעדיף מאן-דהוא בזכות קשרים אישיים, משפחתיים או פוליטיים. מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מקפידים, ובצדק, לאכוף את החוק. אלא שעד עתה נעשה הדבר באופן סלקטיבי, ונפתחו חקירות, בהנחיית היועמ"ש, כאשר מעורבים אישים פוליטיים. ההתייחסות אל המערכת המשפטית היתה, ונותרה, כאל "פרה קדושה".

המכרז התפור

ובחזרה אל הפרקליטות.

פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, נטלה חלק במינויה של דניאלה בייניש. על קשריה של ארבל עם הנשיא המיועדת, בייניש, עמדנו בהרחבה במדור זה, כמו על הגמול שקיבלה: בייניש פעלה למענה, ואף נאבקה כדי למנותה לבית המשפט העליון.

המהלך המושחת הנוגע לדניאלה בייניש החלה עוד ב-2002. בייניש הובאה כמתמחה אצל מנהלת המחלקה הפלילית במשרד המשפטים, עו"ד נאוה בן-אור, שהיא בעצמה בת חסותה של ארבל. בתחילת 2003, לאחר ביצוע ההתמחות והסמכתה לעריכת דין, הפכה עו"ד בייניש לפרקליטה מן המניין במחלקה הפלילית. על-אף שמינוי שכזה מחייב מכרז, היא התקבלה, וזו עובדה שאין עליה מחלוקת, בלא שבוצע מכרז כדין. תחת זאת, נערך עימה חוזה עבודה זמני. ומה יותר קבוע מזמני, כפי שניתן לראות בהמשך.

המכרז לתפקיד בוצע רק בנובמבר 2003. אין ולא יכול להיות מקום לספק: מדובר במכרז תפור, שנועד להכשיר את שכבר נעשה. דבר זה עולה אפילו מן האמור במכרז בחלק ה-"הערות", שם צויין מפורשות כי "במשרה מועסק עובד" (היא דניאלה בייניש, י.י), ומהנוהג הברור להעדיף בעל ניסיון בתחום/בתפקיד על-פני אחרים. מאליו מובן, כי אותו עובד זמני, שצבר ניסיון בדיוק במשרה המוצעת במכרז, נהנה מיתרון עצום על-פני מועמדים אחרים. וכך היה. ועדת המכרזים העדיפה/מינתה את "הבת של" על-פני מועמדים אחרים, שלחלקם ניסיון מקצועי וכישורים שאינם נופלים מאלה של בייניש, אם לנקוט לשון המעטה.

ניתנת האמת להאמר: אופן המינוי של בייניש - ללא מכרז, אינו המקרה היחיד. עשרות פרקליטים התקבלו בשיטה דומה. נזכור נא כי הפרקליטות מנהלת כדבר שבשיגרה עשרות או אף מאות הליכים משפטיים נגד גורמים המפירים מחוק בעניינים דומים - כאשר הם גוייסו למלא מקום/משרה ונשארו בתפקיד. בחלוף הזמן בוצע מכרז והם "זכו" מן ההפקר. בפרקליטות מאשרים כי אכן, מדובר ברעה חולה אותה יש לבער.

אלא שעניינה של בייניש חמור בהרבה: היא הגיעה לפרקליטות כמתמחה בזכות הקשר המשולש: בייניש-ארבל-בן-אור, וקודמה מכוח זאת לתפקיד פרקליטה במחלקה הפלילית. וחמור מכך: במקום שהפרקליטות תפקיד את מלאכת הטיפול בהליכים משפטיים פליליים בבית המשפט העליון בפני פרקליט מיומן ובעל ניסיון - אחרי הכל מדובר בערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר - הופקד הדבר בידי דניאלה בייניש מייד לאחר שקיבלה את הרישיון לעריכת דין. וגרוע מכך: הדבר נעשה בחוסר רגישות משווע, שהרי התפקיד מחייב הופעה כמעט יום-יום בבית המשפט העליון, בפני הרכבים ו/או שופט דן יחיד שהם עמיתיה של השופטת בייניש. דבר זה מטיל מעמסה מיותרת גם על מזכירות בית המשפט העליון, שנאנסת לגלגל הרכבים ולהעביר פעמים רבות תיקים מהרכב להרכב על-מנת שלא להיקלע למצב שבו תופיע הבת בייניש בפני אימא השופטת. ולא רק זאת, אף זאת: המצב הנוכחי גורם למורת רוח בקרב עורכי דין רבים המגיעים לבית המשפט וטוענים לאי צדק. הם מייצגים לקוחות ומולם מופיעה הבת בייניש, שנהנית כמובן מיחס מועדף. אחד מעורכי הדין סיפר לי, כי אותו היסו השופטים תוך דקות ספורות, ואילו לבתה של בייניש נתנו לדבר, ברוחב לב, ולשטוח את טיעוניה שהיו ארוכים.

המצב הבלתי סביר הזה יכול גם עכשיו לבוא על תיקונו החלקי, אם היו היועמ"ש מני מזוז ופרקליט המדינה מחפשים פתרון יצירתי. למשל: להעביר את בייניש למחלקה אחרת, כך שלא תיצטרך להופיע לעיתים קרובות מאוד בפני החברים של אימא; או להעבירה לפרקליטות מחוז, כך שעיקר עבודתה תתמקד בפני הערכאות האחרות.

התגובות

במשרד המשפטים מאשרים את העובדות הנטענות כאן, אך במקביל מנסים לסובב קצת את העניינים. נמסר בתגובה [הערותי בסוגריים, י.י.]:

"בייניש התקבלה לעבודה במשרד המשפטים כעובדת זמנית על-פי חוזה, כמקובל אותה עת. ביום 12.11.03 נבחנה גב' בייניש, עם אחרים, ביניהם רבים אחרים שעבדו אותה עת בפרקליטות, על-ידי ועדת המכרזים במכרז פומבי 454/03 ונבחרה ככשירה לתפקיד פרקליט. לאחר מכן המשיכה בעבודתה על-פי חוזה, כמוה כרבים אחרים העובדים בפרקליטות, שנבחרו אף הם ככשירים באותו מכרז" [לא נכון, במסגרת המכרז הוצעה רק משרה אחת, י.י.].

"ראוי לציין, שאין זה מקרה ראשון או יחיד בו מופיע עו"ד או פרקליט בפני בית משפט, שבן משפחתו מכהן בו (כמובן, לא בפני בן המשפחה). פסילתו של שופט מלדון בעניין מסויים בשל קירבת משפחה או מטעם אחר אינה פוסלת את כל השופטים הרבים האחרים באותו בית משפט, בו הוא מכהן, מלדון באותו עניין" [לא רלוונטי. הכתבה אינה עוסקת בפסלותה של השופטת בייניש, אלא בפסלותה של עו"ד בייניש, מנקודת ראות ציבורית ומנהלית, להופיע בפני החברים של אימא, י.י.].

"גב' בייניש הינה פרקליטה מוכשרת העובדת במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ומתוקף עבודתה מופיעה בבית המשפט העליון ואף תמשיך להופיע בו".


פנינו אל נציבות שירות המדינה, וקיבלנו את התשובה הבאה [הערותי בסוגריים, י.י.]:

"עו"ד דניאלה בייניש התקבלה לעבודה בפרקליטות המדינה במעמד של עובדת זמנית המועסקת בחוזה. צורת העסקה זו מקובלת במשרד המשפטים במשך שנים רבות לגבי פרקליטים המתקבלים לעבודה ולא נדרש אישור פרטני של הנציבות" [לא נכון: קבלת היתר מוקדם להעסיק עובד כ"ממלא-מקום" מחוייבת על-פי התקשי"ר, י.י].

"בחודש נובמבר 2003 נערך מכרז קיבוצי לתפקידי פרקליטים. עו"ד דניאלה בייניש נבחנה על-ידי ועדת המכרזים עם פרקליטים נוספים שהועסקו בפרקליטות באותה דרך, ונבחרה כשירה לתפקיד עם עוד מועמדים שנבחרו גם הם באותו מכרז" [שוב, לא נכון: במשרה המסויימת שהוצעה במכרז הועסק עובד, היא בייניש, י.י.].

תאריך:  06/05/2005   |   עודכן:  06/05/2005
יואב יצחק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות

25/02/2005  |  יואב יצחק  |   תחקירים

09/10/2004  |  יואב יצחק  |   תחקירים
ב-7.9% מכלל התאונות בשנת 2003 וב-6.3% מהתאונות הקטלניות, היו מעורבים אופנועים. אופנוע - מכונת הריגה פוטנציאלית, אם הוא מגיע לידיים של האדם הלא מתאים - הוא עדיין כלי התחבורה המשמש את כל חברות המזון המהיר העושות שליחויות.
26/08/2004  |  ענבל אביב  |   תחקירים

28/05/2004  |  יואב יצחק  |   תחקירים
חוק מימון מפלגות אוסר על תאגידים לתרום למפלגות. לא במצב רגיל ובטח שלא בתקופת בחירות. מדובר באיסור מוחלט וגורף, האוסר תרומת כסף ושווה כסף. לא בכדי נחקק החוק. הוא נועד, כידוע, להקטין ככל האפשר את תלותו של ראש העיר בתאגידים/תורמים פוטנציאליים, שלבטח יבקשו מאוחר יותר תמורה לתרומה. לכן מוזר לגלות, לעיתים קרובות מדי, כיצד גורמים שונים "חוטאים" ובכל זאת מסכנים עצמם לדעת. מכאן קצרה הדרך לספסל הנאשמים.
25/05/2004  |  יואב יצחק  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il