|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

חומר למחשבה

יאיר גרבוז עד לרגע שעמד על הבמה בכיכר של רבין היה בטוח שהציונות היא עדיין אותה תנועה חלוצית, אידיאליסטית וחילונית שיצאה להשמיד את הגלות
15/06/2015  |   אורי שרגיל   |   מאמרים   |   תגובות
גרבוז. שנאה גדולה [צילום: ערוץ 2]

הציונות (ההרצליינית) הייתה תנועה (מושג בפיזיקה שמשמעותו חוסר מנוחה) מהפכנית של 'אסירים' אתאיסטים-יהודים שניסו בכל כוחם לפרוץ מ'בית-כלא' או לחלופין להרוס את חומותיו. קשה לומר וקצת מביך לכתוב שהייתה זו תנועה יהודית, כפי שרומזים, כיוון שכל מטרתה הייתה לבטל את היהדות ולייצור מרקם חדש, לאומי, לבני ישראל. זו תנועת מרד ש'אין לה אלוהים', שבעטה בכל המוסכמות והמסורות של העולם היהודי – גם בדת היהודית – 'בלי לעשות חשבון' לאף אחד. במה אשמה הדת היהודית? בוודאי שהיא אשמה כי היא 'עשתה' את ההיסטוריה היהודית מחורבנת. המרד היה בעד השכלה ונגד הגלות-האלוהים שלה-האנטישמיות-הפוגרומים-ההשפלה-הביזוי-הדיכוי-הניוון-והחרפה היהודית שהמורדים לא עשו חשבון מדויק מי באמת אשם בכל אלה, מתי ולמה. הם בעטו ברבנים, בבית הכנסת, בטלית, בתמחוי, במקווה, בפרנסה עלובה ומבזה, בנתק מהסביבה הגויית. הכל מסביבנו ובתוכנו היה שחור ורקוב כמו פח אשפה. אקסיומה. רק להימלט, לברוח – לא חשוב לאן.

רבים ברחו לאמריקה, אחרים ברחו למערב אירופה המשגשגת והיו שברחו לאידיאולוגיה הפרולטרית של המהפכה הקומוניסטית. הבונד הייתה תנועה חזקה בהרבה מהציונות. יהודים תמיד התנדנדו בין קצוות של אוניברסליות טוטאלית ונביאית (גר זאב עם כלב) ובין לאומיות בר-כוכבאית. בינתיים חיו ונשמו בגטו חסום וחמוס.

כדי לצייר את התמונה בכמה קווים זריזים אפשר לומר שהציונות שפכה את התינוק (יהדות) עם המים המלוכלכים של הכביסה שלהם. הפלגנו לציון, ארץ אבות, אבל השארנו את ה'חיידר', הסידור והתפילין מאחור. ברנר גידל זקן עבה אבל קצץ את הפאות. ברל דיבר על ערכים יהודיים אבל לא על יהודים. כשהגיעו השמועות על רצח יהודים באירופה והבי.בי.סי החל לשדר רמזים גסים על גלי האתר, סגר ברל את הרדיו כי נבוך מהעובדה שחדשות על שואה יהודית מביישות אותו.

סיפורי מיתולוגיה

היום גלוי וברור כי בדרך למדינה יהודית ניתקנו את עצמנו ואת היהודים שבאו בעקבותינו מכל סממן יהודי שיכול להציק לגויים של העולם. הבושה הייתה גדולה והספרדים שהגיעו בעקבותינו טעו לחשוב שהיא מכוונת רק נגד צבעם וסלסולם המזרחי. לא. היא הייתה מכוונת נגד יהדותם ונגד הפאות של ילדיהם התימנים – ולכן חטפנו אותם והחבאנו אותם בקיבוצים. להצילם מהגורל היהודי הנורא וההורים הפרימיטיביים. עד היום הספרדים שנואים ומבוזים כי הם מזכירים יהודים ספוגי אמונה. קבלו כותרת בעיתון: - "מרידור: אלוהים הבטיח את הארץ? סיפורי מיתולוגיה" וההמשך? "בדיון בין השר לשעבר דן מרידור לבין סגנית שר החוץ חוטובלי בכנס הרצליה אמר כי 'אנו כאן לא בגלל הדת. הציונות מעולם לא נשענה על היהדות'".

הציונים למדו לעטוף עצמם בשקרים נחמדים ונאורים ולחיות איתם בשלום ונאמנות, אפילו באהבה. ייבסקציה ברמה כזו או אחרת. היה להם רומן ממושך עם ברית-המועצות עד כדי הצדקתו של הרוצח סטלין כשמש העמים. שמש, אתם יודעים היא מקור החיים על פני האדמה. מרדכי אורן הוא נציג מובהק של מאבק מר על האמת שמתחולל עד היום בארצנו. האמת, כמו עורך דין מוכשר, יכולה לייצג היום תבניות חברתיות וביולוגיות שונות, תלוי כמה משלמים. זה בדיוק מה שעושות חיות כשהן מזדווגות. הסיסמה הייתה והינה: המטרה מקדשת את האמצעים. זה, בקיצור נמרץ ומודגש – היפך היהדות.

יאיר גרבוז עד לרגע שעמד על הבמה בכיכר של רבין היה בטוח שהציונות היא עדין אותה תנועה חלוצית, אידיאליסטית וחילונית שיצאה להשמיד את הגלות, את דמויות הנמלים המצ'וקמקות בבגדים שחורים ספוגי כתמי זיעה, את הסידור והתפילין והפאות. כן, הוא דיבר על מזוזות וקמעות בשנאה שלא הייתה מביישת את רוזה לוקסמבורג, אילן פפה ונועם מהחמאס. הגלות חוסלה, אבל לא היה זה גרבוז שחיסל אותה – זה היה היטלר. גרבוז רק הקים פה מדינה בכספי ההשמדה וחי עם זה בשלום בבתי-קפה בתל אביב. במובנים רבים גרבוז הוא בדיוק ברנר אבל בלי זקן ובלי שכל. בעקבותיו הגיע המעודד קוטלר, שחקן מבטיח גם היום. שתי הצגות מוצלחות הוא עשה. אחת כבעלה של השחקנית גילה אלמגור והשנייה במונולוג השייקספירי על הבהמות שהפכנו להיות.

אבל זה לא נגמר כאן. הציונות התעקשה גם להקים לנו מדינה כלשהי. היא לא הסתפקה במבנה עם גג שהוא חומרים מגובבים לפי תוכנית הנדסית. הציונות רוצה להעניק לנו גם ערכים ותכנים רוחניים. איפה היא ליקטה אותם, ומתי?

יהדות היא תיירות מין

מרב מיכאלי – בזרימה נמרצת לעבר התהודה שעוררו דבריו של גרבוז - משדרת ערכים: 'אומן היא תיירות מין'. שבעים שנה אחרי שריפתה של גלות אירופה ה'יהודים' עדין מפחידים את הציונים הישראלים. כי הם לא חוסלו, עדין חיים, גם פה, בשכונה הקרובה לציונות, לסוציאל-דמוקרטיה, לנאורים המתקדמים – ממש ליד בתי הקפה שלנו.
איך אפשר ככה?

הנה ציוץ מבריק של העיתונאי עמית סגל שקלט את כל הרמזים הגסים, שעליהם אני כותב, באמירה קצרה ומתמצתת: "מה בין הצגת המחבל בחיפה להופעתו של עמיר בניון? הנשיא האמיץ ריבלין מסיר חסות משיר מסית בעוד השר המסית בנט מסיר חסות ממחזה אמיץ. מה לא ברור"?

גבירותי ורבותי, מתעורר חשש נורא שהיהודים ינצחו את הציונות. האם זו הסיבה האמיתי לשינוי השם ההפגנתי של 'המחנה הגרבוזי' למרות מורת הרוח בקרב המחנה הערבי? הנה קטע מתוך העיתונות, לא אני ניסחתי אותו: בכנסת הזהיר יצחק הרצוג ראש האופוזיציה "בשם המחנה הזה אני מזהיר אותך היום אדוני ראש הממשלה: אם תרים יד על בג"ץ של משה לנדוי וחיים כהן, שמעון אגרנט ומאיר שמגר, מנחם אלון ואהרן ברק, אדמונד לוי ומרים נאור – תמצא אותי, אדוני ראש הממשלה, עומד מולך ומחנה עצום מאחורי". איזה מחנה בדיוק, הרצוג, ומה אתה אומר לנו – שתהיה עוד פעם מהפכה בולשביקית עם תותחים קדושים?

"עדר של בהמות מלחכות קש אחרי 30 מנדטים"

המעודד קוטלר עושה מה שהנצרות והאיסלאם עושים לנו מאז ומתמיד – מורידים אותנו מרמת בני-אנוש לרמה של חיות. אנחנו ערפדים שוחטי ילדים ומוצצי דם. אנחנו קופים, כלבים וחזירים. עכשיו הפכנו בהמות כשרות בחתימת הרב קוטלר. הרבה יותר קל לרסס באש בהמות (או לשחוט אותן), וזה מה שאומר גם הרצוג והמחנה שמאחוריו כשהוא מאיים על נתניהו אם ירים יד על בג"ץ. העולם בהחלט יקבל את זה כי זה מתאים לתפיסת עולמו מאז הגיחה הנצרות מתוך הפגאניות הקניבלית והתחילה לשחוט יהודים. התקשורת המרככת ומכבסת כותבת כי קוטלר 'מתח ביקורת'. איזו ביקורת, מה ביקורת? באיזו מערכת תרבותית עדר בהמות נחשב ביקורת?

נעמי כחומר נרקוטי למחשבה

זוכרים את הסופרת המהוללת, חברת הקיבוצים, נעמי פרנקל? אז מוטב שתשכחו ממנה. היא עזבה את בית-אלפא, עברה להתגורר בחברון, הבוגדת הבזויה. ויקיפדיה כותבת עליה: בשנת 1982 עברה לגור בקריית ארבע עם משפחתה. לטענתה, כפועל יוצא מן המעבר הפיזי והמהפך האידאולוגי נודו היא ויצירתה מן השיח הספרותי: "ברגע שעברתי לחברון, עברתי דברים קשים מאוד. קודם לכן הייתי מלכת הספרות העברית. ברגע שדרכו רגלי פה, התחילו להחרים אותי. הוציאו את 'שאול ויוהאנה' מתוכנית הלימודים. כתבו נגדי מאמרים. אנשים שהיו חברים שלנו, שאכלו על שולחננו שנים, חדלו לדבר איתי. אני הייתי בוגדת". ‏[2] קוטלר, מה אתה אומר?

כתב העיתונאי נדב שרגאי: כשיעקב אחימאיר חושף בטלוויזיה את סיפור מגוריה של פרנקל בחברון והתפנית בהשקפותיה, גואות ההתקפות עליה מצד חבריה לשעבר. הדה בושס, ידידתו של בעלה מאיר גור אריה, מדביקה לפרנקל בעיתון הארץ תווית של מיסיונרית, שנוהגת כתיירת קולוניאליסטית בשוק בחברון; יורם קניוק מדביק לה נימה של גזענות; נתן זך מכנה אותה "טיפשה"; וההיסטוריון פרופ' מיכאל הרסגור מלגלג עליה במדורו ב"על המשמר": "נכנסו לה ציפורים בראש, ציפורים חובשות כיפה סרוגה להפליא. עוד קורבן של הבגיניזם ושל האווירה אותה הצחין בארץ. חבל על נעמי פרנקל, סופרת כישרונית, אבל היא עוד עשויה להתרפא. ממדור זה אנו שולחים לה איחולי החלמה מהירה".

עם לאה רבין היא מתנגחת ובסלון של אורה נמיר (שרה ומראשי מפלגת העבודה בעבר) היא עדה להערות ציניות של יצחק רבין על דוד לוי ומוצאו, אבל הקרע שלה עם העילית החברתית והתרבותית ועם הסלונים הספרותיים והפוליטיים של ראשי המדינה מתרחש כשהיא נותנת גט כריתות לשמאל ולהשקפותיו וחוברת לימין.

הוי נעמי!

השם הזה ממש קטלני. זוכרים את נעמי שמר שלנו? הוי נעמי מלכת הזמר הישראלי, ילדת כנרת אהובה ונערצת, לב ליבו הרוחש של העם, של... הישראלים אולי לא באמת שחטו ילדים נוצרים והשתמשו בדמם ללוש ולאפות מצות לפסח – אבל הם בטוח שתו את דמה של נעמי שמר.
יש עוד נעמי אחת גדולה שגם היא קשורה לנושא הרצחני הזה. זו נעמי של רות המואבייה. היהודייה האומללה שגיירה ברוב אהבתה ומסירותה את רות. מה דעתכם, איך זה שנמצאה אהבה בליבה של אלמנה יהודייה גלותית - לשיקסה?

אם זו התנועה הציונות שהפרחנו – הגיע הזמן שתנוח.

תאריך:  15/06/2015   |   עודכן:  15/06/2015
אורי שרגיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חומר למחשבה
תגובות  [ 11 ] מוצגות   [ 11 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יסודו של דבר
15/06/15 20:09
 
א.ש.
15/06/15 22:05
 
שוחר-שלום
16/06/15 10:11
 
א.ש.
16/06/15 14:10
2
מגיב ותיק
16/06/15 01:36
3
ידרשו לבטל את
16/06/15 07:13
4
אליהו חיים
16/06/15 15:55
 
א.ש.
16/06/15 23:29
5
אורי קו התפר
18/06/15 13:08
 
אליהו חיים
19/06/15 14:28
6
כבש 44
29/06/15 08:47
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אל:
15/06/2015  |  רן רהב  |   מאמרים
באמת שאיני מבין את עודד קוטלר, וכי לא יכול היה לדבר על עדר הבהמות יום אחרי גרבוז? זה לבדו שווה עוד עשרה מנדטים. אמנים דגולים, עפר אנחנו לרגליכם, אל תרעיפו עלינו מטובכם בשפע כה רב. חכו קמעה. רחמנות.
15/06/2015  |  דרור אידר  |   מאמרים
לו בעצתי שמעו, היו נבחרי הציבור נזהרים מנוכחות יתר בתקשורת לכל מפגניה. רבים מדי מתוכם יוצרים תחושה של השתדלות כמעט כפייתית לזכות באזכור בעיתון, בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות המקוונת, ואם באלה לא די להם הם מפרסמים דעותיהם לעייפה, ומצייצים את הגיגיהם בחמדה ברשתות החברתיות עד שאין מהם כמעט רגע פנוי במרחב הציבורי. בקיאותם בכללי הטורים הגאומטריים מרשימה. כל נוכחות מכפילה את עצמה, כל גירוי יוצר תגובה וכל תגובה מגרה את בלוטות הנוכחויידה סביב להתייחס, להסכים, לשלול, לחייב, לברך, לנדות, לקבל, להסתייג, ליצור אירוע, לעיתים אפילו מגה-אירוע, סביב להגיג שנפלט במקרה מתוכנן היטב והגיבור או הגבורה לשעה במהומה הנולדת והדועכת כמעט בהדי הדדי, הוא נבחר, או היא נבחרת הציבור ששמו או שמה מהדהד לטוב או למוטב עד שכוכב אחר נופל משמים ונוכחותו הזוהרת מעלימה את הנוכחות שקדמה לה.
15/06/2015  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
בימים האחרונים אנו עדים לסערה, סערה שבבסיסה עומדות שתי החלטות: האחת - החלטתו של שר החינוך, נפתלי בנט להוציא מסל התרבות את ההצגה "הזמן המקביל", הצגה אשר מגוללת את חייו מאחורי הסורגים של וליד דאקה, רוצחו של החייל משה תמם ז"ל. השנייה - אמירה של שרת התרבות, מירי רגב על הרצון לבחון את התקצוב של תאטרון אלמינא (תאטרון המטיף לדו-קיום אשר מנוהל על-ידי נורמן עיסא ואשתו) וזאת בשל סירובו של נורמן עיסא להופיע בבקעת הירדן.
15/06/2015  |  ליאור רזניק  |   מאמרים
לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת החל בערים הגדולות מאבק שכונה "מחאת הסרדינים".
15/06/2015  |  רועי אורן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
ממשלת נתניהו מובילה אותנו למציאות מכאיבה, כששורה ארוכה של מדינות באירופה ובאמריקה מגנות בחריפות רבה את מדיניותה של ישראל ואף נוקטות בימים אלו בשלל צעדים מעשיים הפוגעים בכלכלה של מד...
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
בסוף נהייה שורה קטנה, יותר ממילה יחידה, אות בודדה, תג יחיד, פסיק קטן. נהייה שורה קטנה, שורה בעמוד הריק של ההיסטוריה היהודית עתיקת היומין
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il