אמנים, יוצרים, ראשי איגודים ומוסדות, ערב טוב.
שמי אורטל, אני סטודנטית שנה ד' לרפואה ואני ניצבת כאן לפניכם בשם משפחתי ובשם דודי, החייל משה תמם זכרונו לברכה, שנחטף, עונה ונרצח באכזריות על-ידי חוליית מחבלים שפלים, אזרחי ישראל וביניהם הרוצח הנתעב וואליד דקה.
אני ניצבת כאן הערב גם בשם אותם נרצחים שאין להם בני משפחה שיזעקו עבורם או שכמו רבים שאני מכירה - אין בהם עוד כוח להלחם.
לכאב האינסופי שסבי וסבתי, הורי ודודיי נושאים עמם יום יום כבר 3 עשורים על עצם האובדן, נוספו במהלך השנים הצורך הבלתי נתפס להשקיע לילות כימים במשך תקופות ארוכות בכדי להתמודד מול הניסיונות לשחרור הרוצחים: בעסקות חטיפה, במחוות למי שרוצחים אלה הם גיבוריו ובאינספור נסיונות לקיצורי עונש שבסופו של דבר נעשו תוך מחטפים והסתרה מאיתנו.
המכה האחרונה שניחתה עלינו הייתה העלאת ההצגה "הזמן המקביל" בתיאטרון אלמידאן - הצגה שבמוצהר מבוססת על סיפורו של הרוצח וואליד דקה ושכולה עוסקת ביצירת סימפטיה לדמותו. על ההצגה נודע לנו לראשונה כשהוצגה לפני כחודשיים, באירוע משותף לתיאטרון אלמידאן ולארגונים התומכים בחרם על ישראל לרגל "יום האסיר הפלשתיני" - אירוע פוליטי לחלוטין שהתקיים בתיאטרון בקריאה לשחרורם של כלל המחבלים הכלואים בבתי הכלא הישראלים, מרוצחי משפחת פוגל ועד עבדאללה ברגותי שאחראי לרצח 66 ישראלים ולפציעתם של מאות נוספים, בין השאר במסעדת סבארו בירושלים, במדרחוב בבן יהודה, בקפה מומנט, באוניברסיטה העברית וברח' אלנבי בתל אביב.
בהזמנה לאותו אירוע, נאמר כי הוא נערך בשיתוף התיאטרון ובמרכזו הוצגה ההצגה בהשראת הרוצח של דוד שלי, שאותו, כמו גם כל מחבל נתעב אחר, מכנים אנשי התיאטרון כ"אסיר פוליטי" ובראיונות לתקשורת הפלשתינית הם אף מכנים אותו כ"גיבור".
הגעתי למקום האירוע עם תמונת דודי זכרו לברכה והתעקשתי להסביר לכל מי שנכנס שוואליד דקה הוא רוצח אכזר ולא גיבור תרבות. חלק מבאי האירוע קראו לי ולדודי "נאצים", הטיחו בי נאצות ובאחד המקרים אחת מעובדות התאטרון (שגם נמצאת כאן הערב) דחפה אותי באלימות.
כשחזרתי מהאירוע הבלתי נתפס הזה, שהתקיים בתיאטרון הממומן מכספי מדינת ישראל, הרגשתי שאין בין עוד כוח לגעת בנושא. אך כשראיתי את הכאב על פניהם של סבתי והורי שכוחותיהם הותשו במאבקים קודמים, הבנתי שפשוט אסור לי להפסיק.
לפני זמן קצר שוחחתי עם נועה רוטמן נכדתו של ראש הממשלה המנוח
יצחק רבין ז"ל שנרצח ע"י הרוצח הנתעב
יגאל עמיר וזאת לאחר שנודע לה על כך שסרט על חייו של יגאל עמיר צפוי להשתתף בסינמטק בירושלים, אני רוצה להביא בפניכם את דבריה של נועה:
"לעשות מהרוצח של סבא שלי סלב? דמות לסיקור? מעניין אותי מה ראש הממשלה חושב על זה, מה חושבים על זה אנשים שמגדלים פה ילדים, מי שרוצה לחיות במקום בו מאדירים רוצחים שיבין שזה לא בלי מחיר. מי שדמוקרטיה יקרה לו צריך לפחד מזה, כי זה שימוש ציני ב
חופש הביטוי, כדי בסופו של דבר לפגוע בו. אם בשנת העשרים לרצח, זה מה שנכנס לפסטיבל, אז אל תתפלאו שעשבים שוטים הופכים לשדות מוריקים".
לשמחתי, בימים האחרונים, לאחר חודשיים של מאבק, מתחילים להישמע קולות של שפיות. אמנים ויוצרים חשובים בישראל יצאו בימים האחרונים נגד הצגת הרוצח והתייצבו לצד קביעתנו שלמדינת ישראל פשוט אסור לממן את זה. לא סתימת פיות יש כאן וגם לא פגיעה בחופש הביטוי. עם כל הכאב הנורא, חופש הביטוי במדינת ישראל יאפשר לאוהדי הרוצח הנתעב להמשיך להעלות את ההצגה הזו!
כואב מאוד, ולדעתי גם לא הגון, שבעלי אינטרס מצאו לנכון להציג כאילו דרישתנו נוגעת לצנזורה - מה שמעולם לא דובר בו!.
כל מה שאנו דורשים הוא שאוהדי הרוצח יעשו זאת מכספם הפרטי ולא מתקציב המדינה שלמענה נלחם דוד שלי ושחטיפתו, עינוייו ורציחתו לא נועדו לפגוע רק בו אישית - אלא במדינה כולה ובכולנו כאזרחיה תקצוב הצגה כזו מתקציב מדינת ישראל איננו רק עוול נורא כלפי משפחתנו, זהו פגם מוסרי ושמיטת הקרקע מתחת ליכולתה ולזכותה של המדינה לשלוח את בניה ובנותיה להלחם למען קיומה ובטחונה.
בראיון לתקשורת הפלשתינית מנהל תיאטרון אלמידאן עדנאן טראבשה הצהיר לאחרונה כי בשום אופן לא יפסיקו להעלות את ההצגה. מנהל התיאטרון, שמתוקצב במיליוני שקלים מתקציב משרד התרבות ועריית חיפה, הסביר שמדובר בכלל בתיאטרון פלשתיני! בייחס למחבלים הוא הסביר ש"האויבים שלהם", של הישראלים, "אינם האויבים שלנו"! וכי "מי שהם", הישראלים, "קוראים להם מחבלים - הם אינם טרוריסטים, אלא אסירים פוליטיים שאנחנו", בתיאטרון אלמידאן, "מכבדים ומוקירים"!.
אני מבקשת כאן לקרוא - לכם!! אמני ישראל, אנא, התייצבו לצד ההגיון,המוסר והצדק בדרישה שמדינת ישראל לא תממן את הגיגיו של מי שרוצחים נתעבים אינם האויבים שלו, אלא דמויות הראויות לכבוד והערכה.
השמיעו את קולכם, כשעמיתיכם קוראים לרוצחים "גיבורים" ומתעקשים להמשיך להעלות הצגת סימפטיה לרוצח אכזר.
בברכת צדק וימים שקטים,
תודה רבה לכולכם.
