הבאגים" הם סעיפים המוכנסים בתוך הצעות חוק שנראית לכאורה בעד וטובת הציבור אך למעשה מוכנס סעיף חשאי שהופך את הקערה על פיה, מהות החוק המוצהר, אפשר למצוא את זה בהרבה חוקים, כגון חוק הבריאות, חוק חברות כוח אדם, וגם בחוק להגברת וייעול אכיפת חוקי דיני עבודה, שהתוצאה של חוק זה תוספת תקנים בסדר גודל של אגף שלם במשרד הכלכלה, ומה התוצאה באכיפת חוקי המגן בדיני עבודה, כמעט שום דבר, ולא בכדי.
פתח דבר: מימוש זכויות חברתיות נושא ההגנה על זכויות אדם במדינת ישראל, ובכלל זה הזכויות החברתיות והכלכליות של השכבות המוחלשות בחברה. וההגנה על זכויות הפרט אינה פעולה הנעשית מתוך רצון טוב בלבד, אלא היא חובה חוקתית וחוקית הנגזרת ממארג הדינים הפנימי של חוקי מדינת ישראל כך זה עולה גם מהדין הבינלאומי וזכויות האדם האוניברסליות.
הזכויות החוקתיות המעוגנות בחוקי היסוד, אינן רק אידאל נשגב או מטרה נעלה, הרשומה על גבי ספר החוקים של מדינת ישראל כאות מתה, אלא מטילות על רשויות השלטון ובכלל זה על המדינה חובות משפטיות מעשיות.
לעצם הדבר לדעת הכול המבחן האמִיתי להגשמתן של זכויות האדם הוא ההגנה על זכויותיהן של האוכלוסיות המוחלשות, אשר קשה להן יותר מכול לעמוד על זכויותיהן, ולעתים אין מי שיהיה להם לפה. והראייה, בשלב כלשהו, הקמתן של עמותות הצצות להן כפטריות אחרי הגשם, כתוצאה מהעדר אכיפה של של ראשויות השלטון בכלל ובפרט ראשויות החוק ואולי משום שאלה פועלים עם עין עצומה מלכתחילה.
לזכות המדינה ניתן לומר, כי היא מתקצבת חלק מהעמותות הללו על-פי קריטריונים במידת מה, כמו קו לעובד ועוד.. אך מאידך-גיסא, תקצוב זה, יש לומר זה סוג של הפרטה והתנערות מחובתה של המדינה לאכיפה של חוקי מגן עבודה בישראל, למה הדבר דומה: לעמותות המזון הפרושות ברחבי הארץ כגון: "לתת", ועוד..עמותות אלה מסייעות לשכבות המוחלשות בהתנדבות, במילים אחרות: אומרת המדינה במקום לחזק את השכבות החלשות ולתת להן את זכויותיהן, היא לוקחת כמה צעדים אחורה דבר שיש בו להחלישם עוד יותר. דבר שיש בו לייצר תלות במקום לתת את מה שמגיע להן על-פי דין ובדין.
חקיקת חוקי העבודה חוקי העבודה הראשונים כאמור נחקקו בסוף שנות 50 - חוק הגנת השכר 1958, חוק הסכמים קיבוצים 1957 חוק פיצויי - פיטורים, תשכ"ג 1963 ועוד.. מתוך ידיעה שההפרות זכויות עובדים נעשו וייעשו על-ידי המעסיקים. בספר החוקים של ישראל יש 19 חוקי עבודה שנועדו להסדיר את שוק העבודה ולהגן על זכויות העובדים, מכאן יש להבין שצריך היה רק לאכוף ולא להוסיף חוקים נוספים ראה בעמ' 3
לחוות הדעת אכיפת חוקי העבודה בישראל של מחלקת המחקר של הכנסת.
חכם, אחד אמר פעם: העולם מתחלק לשתי קבוצות, קבוצת המנצלים והמנוצלים, תיאור זה עולה כאמורבפרט אחרי המחאה החברתית של קייץ 2011.
המילה חברתית נישאה אז ואולי גם היום בפי כל,לפעמים למראית עין ומכאן נוצר הצורך לפחות פסיכולוגית תודעתית להגדלת המודעות וייעול והגברת האכיפה של חוקי העבודה (תמוה לכאורה) עד להמחאה החברתית קייץ 2011, כמות הפגיעה בזכויות העבדים בשנים האחרונות רק הלכה ועלתה ואולי בגלל אוזלת מערכת האכיפה, לא רק של מנהל האכיפה אלא גם של התנהלות של בתי הדין לעבודה,אגב שהוקמו לשם כך במיוחד בסוף שנות 1960(69) ולכן נחקק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,
התשע"ב-622011.
עובדים רבים בישראל משתכרים שכר נמוך, אשר אינו מספיק אף לצורכיהם הבסיסיים, ופעמים רבות אלו נזקקים לתמיכת כספית מהמדינה, בין אם על-ידי השלמת הכנסה ובין בדרך אחרת. תופעה זו מכונה כ-"עובדים עניים". בחוו"ד הדעת של מחלקת המחקר של הכנסת. אכיפת חוקי העבודה בישראל נמצא כי
ב-2012 היו כשני שלישים מהמשפחות העניות משפחות עובדות (שבהן לפחות מפרנס אחד).
גורמי התופעה אחד הגורמים לתופעה הוא שמעסיקים רבים מפרים את זכויות וחוקי המגן של עובדים, ושל עובדים בשכר נמוך בפרט, משום שלעתים קרובות אין המועסקים מודעים לזכויותיהם ולדרכים להגן עליהן. כמו גם חוסר נגישותם לכלים להבטחת הזכויות נמוכה,כגון ההליך המשפטי. יש להדגיש כי כוח המיקוח של העובד מול המעסיק קטן ותלותם בו גדולה, יתרה מזו, העובדים כידוע נמנעים מלהתלונן מחשש לפיטורים או פן יבולע להן בדרך זו או אחרת.
נמצא כי 12% מן השכירים במשק המועסקים במשרה מלאה משולם להם שכר הנמוך משכר המינימום. שיעורים אלו לא השתנו במשך שנים. והם גבוהים ביחס למצב ובהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
הנושאים בהן קיימים הפרות הפרות נרחבות אחרות של זכויות מגן מרכזיות הן: אי-תשלום כדין עבור עבודה בשעות נוספות, הלנת שכר, אי-הפרשה כדין לפנסיה ואי-תשלום כדין של דמי הבראה ודמי חופשה. הפרות אלה משפיעות ישירות על גובה התשלומים שמקבלים העובדים.
התוצאה הסופית היא: הפרת הזכויות ופגיעה בשלטון החוק, מה שמוביל לשיעור נמוך בהשתתפות בעבודה ואבטלה גבוהה שעלולה לפגוע בעידוד התעסוקה במשק וצמצום הצמיחה.
מיו"ר וועדת העבודה והרווחה שר העבודה והרווחה אם חבר הכנסת חיים כ"ץ יצליח כשר הרווחה? התשובה לשאלה זו נעוצה בתפקידו האחרון כיו"ר הוועדה והרווחה והבריאות, אני לא הצלחתי לראות שינוי לטובה והדוחות המצ"ב בקישוריות מדברות בעד עצמן.
היקפה של תופעת הפגיעה בזכויות העובדים ותוצאותיה בשנים האחרונות משקפים כשל ממשלתי מהותי המחייב לנקוט פעולות ממשיות, בפרט של הרגולטורים ובכלל זה לקבוע על-ידי הגופים הציבוריים הנחיות מחייבות שיבטיחו פעולה מהירה ותכליתית.
אני זוכר עד כמה יו"ר ועדת העבודה הרווחה, חבר הכנסת
חיים כץ היה גאה בכך שהוא חברתי יותר מכול חבר כנסת אחר במשכן הכנסת (קשה לא להתרשם מכנות דבריו) והוא היה מונה את החוקים שהוא חוקק כיו"ר וועדת העבודה והרווחה והבריאות, למעשה היו אלו תיקונים לחוקים הנקראים הצעות חוק, המתייחס לסעיף מתקן ולא מעבר לכך, אולם בפי חברי הכסת שגור הביטוי חוקים, הנותן את התחושה כי מדובר במכלול חוק שלם, ולא כך הוא.
מי שמצוי בהלך התנהלות חברי הכנסת יודע כי מה שמעניין את חבר הכנסת זה פרסום, פרסום ועוד פעם פרסום, וכל פיפס שיעשה על ידם חייב להגיע לתקשורת, מחשש שהם ייעלמו מתודעת הציבור ו/או מהמתפקדים בבחירות לפריימריז, ואם זה אינו די, גם כשהם מעורבים בהליכי חקיקה, מה שמעניין אותם זה הקריירה האישית שלהם ותו לא, לא תמיד הם יודעים על מה הולכים להצביע (למעט חברי כנסת ספורים) אלא אם כן נאמר להם על-ידי רכז/ת הסיעה מתי להצביע ומתי להרים יד בעד ו/או נגד.
מה שאותי מטריד זה שנציגי התאגידים (הלוביסטים) שותלים "באגים", סעיפי חוק בתוך בהליך החקיקה, מבלי שהם מודעים לכך, ואז הם נופלים לפעמים בפח, ואם זה במזיד זה עוד יותר גרוע כי הם פועלים בניגוד לטובת הציבור.
חבר הכנסת חיים כץ ראה את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה אשר נחשב על-ידי רבים ומומחים למשפט לפריצת דרך אם לא מהפכה ואפילו יש מי שיומר עידן חדש ביישום אכיפת דיני העבודה, שבמהותם זכויות עובד, שלא ניתן להתנות עליהם.
היה נראה שהגענו לתור הזהב של זכויות עובדים, עם חקיקת החוק הנ"ל אך למעשה דבר לא נעשה ואם הוא נעשה הוא בטל בשישים על-ידי מנהל אסדרה ואכיפת חוקי העובדה.
בכנס השקה של החוק שנערך על-ידי מנהל האכיפה במשרד הכלכלה הגדיל להצהיר שר הכללכה והתעשיה דאז
שלום שמחון, כי אכיפה החוק יעלה 100 מאלף משפחות מעל קו העוני. האומנם?
סעיף 1 לחוק קובע את מטרת החוק: "מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה,".
כאשר אתה קוראים ומבינים את שם החוק ומטרתו הנ"ל אתה תוהה האם יהיה צורך לכל חוק קיים במדינת ישראל לחוקק חוק נוסף שמטרתו כאמור לעיל, להגביר ולייעל את אכיפה של .... נראה לכם הזוי לא טעיתם?
על-פי פרק ד'
גולת הכותרת לחוק, הגברת הפיקוח על חוקי העבודה בישראל - אומדן עלות היא סנקציה פלילית על מזמין העבודה, לא רק התאגיד המעסיק את העובד ועובד הציבור המפקח על העבודה, כמו-כן המחוקק בחר במונח עיצומים כספיים במקום המונח קנס שהיא טרמינולוגיה אנכרוניסטית לשיטת מחבר החוק.
לדברי יו"ר ההסתדרות
עופר עיני אשר מעיד בכנס ההשקה לחוק, כי "במדינת ישראל אומנם אסור לגנוב אבל היה מותר לגנוב את העובד".
איך זה היה עובד? חברות כוח אדם היו מראש מגישות מכרזי הפסד, כדי לקבל את המכרזים אבל בסופו של יום, מי שמשלם את המחיר הוא העובד. איך? מגלגלים את ההפסד בפגיעה בשכרו של העובד. דברים שנאמרים על-ידי יו"ר ההסתדרות נאמרו בעבר על-ידי פרופ
ירון זליכה כחשב הכללי באוצר בביקורת שנשמעה על ידו נגד משרד האוצר.
יש לזכור, כי החוק נולד על-רקע נסיבות העובדה שמדי שבוע, היו מונחות לפתחם של בתי הדין לעבודה בישראל עשרות ואף מאות אלפי תביעות של עובדים כנגד מעסיקיהם. תביעות אלה, מוגשות לא בחלל הריק, זו באה לידי ביטוי במחאה החברתית.
מעסיקים רבים הפרו ומפרים לא אחת זכויות עובדים, אשר אלצו את המועסקים למצוא מזור למצוקתם בין כתלי בתי הדין לעבודה ברחבי הארץ, שלא תמיד באים על סיפוקם. בתי הדין מנטייה בלתי מוסברת (ואולי כן סיום תיקים, השופטים נמדדים לפי סטטיסטיקה) של השופטים להגיע לפשרות שלפעמים באה על חשבון העובדים, לא אחת שמעתי טיעון מפי שופטים בבתי משפט, שעדיף לקבל את מה שמציע המעסיק כבר בפתיחת הדיון המשפטי. ולא בסיומו, שכן אנחנו יודעים איך הדיון נפתח אך לא יודעים איך הוא מסתיים.
אחד הגורמים העיקריים להיווצרותו של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, הוא העדר אכיפה ראויה בכל הקשור לדיני העבודה בישראל. מבירור אצל הממונה על העבודה במשרד הכלכלה מלפני חקיקת החוק עוה"ד שלמה יצחקי, נמצא כי מספר התקנים המפקחים העומדים לרשותו בכל מקומות התעסוקה בארץ עומד על 15-20 אנשים בלבד.
שאלתי את עצמי, אם זה לא הצהרה מפורשת אומנם במשתמע של הרשות המבצעת קרי, הממשלה, לסייע בידיי המעסיקים להמשיך ולגזול את העובדים העניים, בעלי משכורות מהנמוכות בישראל?. אין הסבר אחר
מבקר המדינה, מציין בדוח שלו 65 (ג) לשנת 2014 כי הפרת זכויות המגן של עובדים בשכר נמוך תורמת לאי מימוש זכויות חברתיות, אם חשבנו שעם הוספת תקנים של 160 מפקחים והקמת מנהל אכיפה מיוחד עם 360 עובדים לאחר קייץ 2011 יבוא המזור לשכבות המוחלשות וכמות הפגיעה בעובדים תקטן, הרי שתקווה זו התבדתה.
בדוח המבקר 65 ג
בסוגיית פגיעה בזכויות עובדים נאמר:
"למרות שני דוחות קודמים של מבקר המדינה על פעילות המנהל, ולמרות הגדלת משאבי המנהל שנועדה לחזק את יכולת האכיפה שלו, ליקויים משמעותיים שכבר עלו בעבר עודם מתקיימים".
יצוין, כי המבקר ביקר את נושא סוגיית זכויות העובדים יותר מפעמיים מאז חקיקת החוק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 ולדבריו הדברים נעים באטיות רבה, המסקנה המתבקשת, לעניות דעתי כי ככל הנראה מישהו מעוניין שהגזל יימשך או אם תרצו שהעסקים ישגשגו ללא הפרעה מיוחדת., ויגדילו להם את שורת הרווח . על משקל זו לא טעות זו מדיניות.
מהכלל לפרט
במסגרת ייעוץ שנתתי למלצריות שאחת מהן הייתה הבת שלי ועבדה כמלצרית בקניון ירושלים, באחת ממסעדות המזון, לפני גיוס ואחרי סיום התיכון הופנו הבנות על-ידי למנהל האכיפה שברחוב אגריפס בבניין כי"ל שבירושלים, והן נדחו על-ידי מנהל האכיפה, כי זה לא המקום ויש להגיש תלונות בטלפון. עוד הופתעתי לשמוע כי תלונה אחרת הם כן קיבלו אך הם פטרו את המתלונן בנימוק סתמי, שעד היום לא הבנתי את טיבה, למרות שהמעסיק עבר עבירות פליליות והשאלה העולה היא אם כך, לשם מה קם האגף מנהל ואכיפה של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011.
"לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר."(ספר ויקרא, פרק י"ט,פסוק י"ג)
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא." (ספר דברים, פרק כ"ד)
סוף דבר הכול נשמע
כבר אמרנו בבלוג זה, שהצעות מחברי כנסת לא מייצר שינוי לטובה, אולי שעבוד האזרח. באמצעות רגולטורים ומשפטני חצר עם כוורת של לוביסטים.
אמר לי פעם חבר כנסת מוערך (
אילן גילאון) אני תמיד אומר לחברי הכנסת החדשים, אם באתם לכאן חשוב יותר מכול, שלא תעשו נזקים, אתם רק "חושבים" שבאתם לכאן מטעמים אידאלים לעשות שינוי לטובה, אתם תגלו בסופו של יום שההפך הוא הנכון, ואי-אפשר שלא להזכיר את פרשת ואתחנן של השבוע, משה אומר אל עם ישראל אתם מגיעים אל ארץ זבת חלב ודבש אל תקלקלו, הכניסה שלכם לא מובנת מאיליו.
חבר כנסת אחר (שמו שמור במערכת) אמר לי אל תאמין לפוליטיקאים, פוליטיקאים משקרים במצח נחושה וחברת כנסת נוספת אמר לי אני לא מכניסה למשרדי לוביסטים לאחר שעשו עלי חיסול ממוקד באמצעות עתונאי חצר.
