תעוגן בחירת בכירים בתפקידי ציבורי בחוק

העובדה כי בחירתם של בכירים בתפקידים ציבוריים, אינה מעוגנת בהוראות חוק, עלולה להביא למעין "שחיתות שלטונית", שכן במצב הדברים הקיים, אין כל מקום להקים וועדות איתור, כדי למנות לתפקידים ציבוריים, בעלי תפקידים שהינם בעלי השפעה נרחבת על ציבור אזרחי המדינה, דוגמת: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, הממונה על ההגבלים העסקיים ובעלי תפקידים נוספים דומים.

אולי מן הראוי הוא, במצב דברים זה, לחוקק חוק, בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה, שיגדיר מה הם תחום סמכויותיו המדויק של היועץ המשפטי לממשלה, כך שבמצב דברים זה, ניתן יהיה לעגן במסגרתו של חוק זה - מה הם הדרישות הנדרשות ממי שמיועד לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אולי רצוי אפילו, להרחיב מצב דברים זה ולקבוע חוק בדבר מינויים של בעלי תפקידים בכירים, במשק ובציבוריות הישראלית, שדרך מינויים לא נקבעה ולא עוגנה, בחוק מדינה מפורש. כך ורק כך! - ניתן יהיה למנוע לזות שפתיים ולטעון טענות של העדפה של פלוני וגם/או של אלמונית, על פני פלונית וגם/או על פני אלמוני. החוק הוא חוק. הכל שווים בפני החוק - ומשכך הם פני הדברים, הרי לא ניתן יהיה לטעון כל טענות בדיעבד ולאחר מעשה בדבר כשרות הבחירה, אלא אם כן חרגו, בבחירה זו, מהוראות החוק.

הדברים מוכרים וידועים בתחום דיני המכרזים, שבו קיימים הוראות דווקניות ומי החורג מהוראה זו או אחרת ואפילו מדובר, בהוראה טכנית, דוגמת אי-הגשת המחאה במועד וגם/או טעות בסכומה של המחאה שכזו - אחת דינו - השתתפותו במכרז בטלה ואם חרף זאת זכה הוא, במכרז, הרי בית המשפט וגם/או בית הדין המוסמך, יפעל לביטול זכייתו זו במכרז, שעה שזכייה זו, באה לו, שלא כדין ובניגוד לתנאי שנקבעו במכרז זה או אחר.

הדברים אמורים אף באשר לוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, ברשותו של נשיא בית המשפט העליון, בדימוס, ד"ר אשר דן גרוניס, שהתכנסה אתמול - לראשונה - כדי לדון במועמדים השונים, המבקשים להציג מועמדותם וגם/או שהוצגה מועמדותם לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. סוד גלוי הוא, כי אנשים נושאים עמם מטענים של חיבה וגם/או - להבדיל - מטענים של שנאה וטינה, כלפי מועמד וגם/או כלפי מועמדת זה וגם/או אחרת ומטענים אלה עלולים להשפיע, בכל הקשור לסיכוייהם של אותם מועמדים ומועמדות להיבחר לתפקידים בכירים, אליהם מבקשים הם להיבחר, לאחר שעברו הם את מבחנה של וועדת האיתור.

העובדה שבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה, אינה מעוגנת בחוק כמו-גם אין הוראות מדויקות וחד-משמעיות, באשר לדרישות הנדרשות ממי שמבקשים וגם/או מבקשות להתמנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הביאה לכך, כי שרת המשפטים, איילת שקד יכלה לדרוש ובצדק כי הוועדה תבחר שלושה מועמדים, אותם תביא היא להצבעה לממשלה, כאשר מתוך אותם שלושת המועמדים, ייבחר היועץ המשפטי לממשלה, בתיאום עם ראש הממשלה. כמו-כן, נקבע במסגרת התנהלותה של וועדת האיתור לבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה - כדי שיוכל מועמד וגם/או כדי שתוכל מועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ששמם יובא להכרעת הממשלה ולהצבעה, אם לבחור בהם לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אם לאו, עליהם לזכות בתמיכת ארבעה מתוך חמשת חברי ועדת האיתור. אלה הם מעקשים ומחדלים, שנוצרו במסגרת עבודתה השוטפת של וועדת האיתור, לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מעקשים ומחדלים, שהינם תוצאה מהעובדה שאין חוק המסדיר בחירתו של יועץ משפטי לממשלה.

יודגש ויצוין, כי בסיבוב הקודם לא הצליחה וועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה להגיע לרוב הדרוש, לבחירת מועמד וגם/או מועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שכן אף אחד ממועמדים ומועמדות אלה לא זכו לארבע קולות חברי ועדת האיתור הנדרשים. במצב דברים זה, הרי הוחלט, כי שמותיהם של ארבעה מועמדים שזכו לשלושה קולות של חברי ועדת האיתור, יובאו להצבעה בממשלה, כאשר שר המשפטים דאז, יעקב נאמן וראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחרו מתוכם את היועץ המשפטי הנוכחי, עו"ד יהודה וינשטיין.

וועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, אינה מאפשרת להגיש אליה מועמדות מסודרת, כפי שהדבר נעשה בוועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה. וועדת איתור זו קבעה, כי רק ראש הממשלה, שרת המשפטים וחברי הוועדה עצמם, רשאים להציע לוועדת האיתור מועמדים, שכנראה, יזומנו לראיון, בפני וועדת איתור זו. בכל הכבוד הראוי, לא נראה בעינינו הדבר לנכון וצודק כי יתקיים דין אחד, בכל הקשור להתנהלות וועדת האיתור, בקשר לבחירתו של פרקליט המדינה, כאשר - במקביל - יתקיים דין אחר ושונה, בכל הקשור להתנהלות וועדת האיתור בקשר לבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה.

ידוע הוא המשפט הלטיני המפורסם, לפיו: "החוק הוא קשה - אבל הוא חוק". במדינה דמוקרטית, השואפת לשוויון בין כלל אזרחיה ולמתן הזדמנויות שוות לכל אזרחיה להגיש מועמדותם לכל תפקיד ציבורי שהוא תוך ביצוע אפליה מתקנת, באשר למיעוטים ולמגדרים שהופנו בעבר, דוגמת הנשים - אין כל סיבה להותיר בחירתם של בכירים בתפקידים ציבוריים, במשק ובחברה הישראלית, לוועדות איתור. בכל הכבוד הראוי, מדובר באנכרוניזם שלטוני, שהמפלגות הפוליטיות, ידעו להשתחרר ממנו, זה מכבר, לאחר שהן ביטלו הוועדות המסדרות שבחרו מועמדים לכנסת.

יש לקוות, כי וועדת האיתור הנוכחית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, תהיה מאחרונות וועדות האיתור, לבחירתם של בכירים לתפקידים שלטוניים וציבוריים, במשק ובחברה הישראלית. חברה המתנהלת על-פי וועדות איתור, אינה חברה דמוקרטית ומעבר לכך אין לנו להוסיף עוד, דבר וחצי דבר.