עשרים שנה לרצח רבין - והלקח הנדרש ממנו עדיין לא נלמד. יתר על כן: רצח פוליטי נוסף נראה היטב באופק, מאחורי שמיים אפלים וקודרים. אווירת ה"עליהום" שקדמה לשלוש היריות ברבין שוב מורגשת עכשיו, והפעם אף ביתר שאת.
כדי להיווכח בכך חדשים לבקרים, די לעיין ברשתות החברתיות, הנותנות דרור לאין-ספור טוקבקיסטים, בעלי יצרים בהמיים. מוגי הלב האלה, המסתתרים מאחורי שמות וכינויים בדויים, הם למעשה מתנקשים בפוטנציה, המאיימים ליטול יום אחד את החוק לידיהם, כדי להביא בכך למדינה את בשורת הגאולה לדידם. על הכוונת שלהם כקורבן התורן מצוי ברגע זה נשיא המדינה, רובי ריבלין.
שנאה חולנית
בצידם של המסיתים התורנים מצויים כיום רבים ורעים, המשוכנעים כי רצח רבין היה בהחלט במקום ובעת. ויש, כמובן, מסלפי העובדות; אלה שטוענים השכם והערב שרבין כלל לא נרצח בידי בן העוולה
יגאל עמיר, הנחשב בעיניהם כטלית שכולה תכלת, אלא חוסל בפקודת השב"כ.
את תיאוריית הקונספירציה מטפחים ומפיצים, כרגיל, תועמלניו השוטים של הימין הקיצוני, שיוצאים כמובן ממש מגדרם כדי לספק את צרכיהם הפוליטיים. אל תיאוריית הקונספירציה הזו שלהם מתלווה גם שנאה חולנית של השמאל, הקרוי בפיהם "סמול", ביחד עם כל מה שבעצם רוחש מסביבו.
בקצב הזה של סילוף העובדות, לא ירחק עוד היום שרצח רבין יהפוך, בסופו של דבר, לאגדה שהינה חסרת כל בסיס. מכחישי האמת יעשו לשם כך שמיניות באוויר כדי להוכיח לכל מאן דבעי שמה שהושחר הוא בעצם לבן, ויעשו כל שלא-ידם כדי להזים אחת ולתמיד את מה שאכן אירע בזמנו בכיכר הקרויה כיום על-שם רבין.
