חז"ל חלוקים בדעתם - אם בוצע הרצח המתועב של גדליהו בן אחיקם, שמונה על-ידי בבל לנציב על שארית הפליטה בארץ יהודה אחרי חורבן הבית הראשון - היה בא' בתשרי או בג' בתשרי, אך הם היו מאוחדים, שיש לקיים יום צום לדורות ב-ג' בתשרי. צום שנועד לאחד את כל העם היהודי סביב הוקעה הלכתית המתייחסת בחומרה רבה לרצח אדם על-רקע פוליטי.
אין מחלוקת על כך שב-י"ב בחשוון תשנ"ו, 4.11.95 נרצח ראש ממשלה, שנבחר על-ידי העם. הנאשם ברצח מצא לנכון להסביר את מניע הרצח ולדבריו:
"ללא פסק הלכה או דין רודף שחלו על רבין מפי רבנים, שאני יודע עליהם, הייתי מתקשה לרצוח... אם לא היה לי גב ולא היו עומדים מאחורי אנשים".
תככים פוליטיים, הסתה פרועה בתוך הארץ ואינטרס זר של בעליס מלך עמון, שרצה בכיליון ממלכת יהודה כל אלו יצרו את
יגאל עמיר של 586 לפני הספירה בדמות ישמעאל בן נתניה, צאצא מזרע המלוכה, שצו משיחי הניע אותו לרצוח את גדליהו בן אחיקם.
אנשי הביטחון, שעטפו את גדליהו בן אחיקם, דרשו ממנו להיזהר מבן נתניה, אך גדליהו לא האמין שיהודי ירצח יהודי ונאות להזמינו ואף כיבדו בסעודה, שהסתיימה ברציחתו. עולם ההלכה (נדה ס"א) מבקר קשות את גדליהו בן אחיקם שלא שהה לאזהרות של יוחנן בן קרח, שהיה אחד מאנשי הביטחון.
רצח גדליהו, כפי שתואר בספר ירמיהו מ"א 1-18,גרם להלם. עולם ההלכה לא נשאר אדיש ליום הירצחו, ג' בתשרי, נקבע ליום צום ולתענית לדורות.
עולם ההלכה לא נשאר אדיש לאי היענות גדליהו לאזהרות שריו באותם הימים כמו יוחנן בן קרח, שדרש ממנו להיות ער מפני סכנות האורבות לו מבית, שעלולות לקפח את חייו. כמוהו
יצחק רבין לא היה מוכן לקבל את אזהרות יועציו ליתר זהירות וללבוש אפודת מגן. גדליהו בן אחיקם בתמימותו הפקיר את גופו לחרבו של יהודי שקיפחה את חייו, יצחק רבין בתמימותו הפקיר את גופו לשלוש יריות שקיפחו את חייו.
מול תגובה ערכית, שקבעה ציוני אבל הלכתיים כדי להוקיע לדורות את רצח גדליהו, שהיה מינוי של בבל לנציב בממלכת יהודה, אנחנו עדים לתגובה צוננת של העולם הרבני לנוכח רצח יצחק רבין, שנבחר לראש ממשלה באורח דמוקרטי.
הממסד הדתי לא הגיב לנוכח הרצח בצעד אמוני דתי. רצוי שהממסד הדתי יקשיב לדבריו הכואבים של אדם רב זכויות בשם
אפרים הלוי: "הוא (הממסד הדתי - א.ק) לא קבע יום צום כדי לבסס לאלתר את תגובת ההלכה, כשם שקבעו חכמי ישראל בעקבות רצח המושל גדליהו בן אחיקם, לא חוברה תפילה, או קינה ולא צירפוה לספר התפילות כפי שעשו חכמים לאורך הדורות. הרבנים הראשיים הסתפקו בהספדים נמלצים ותו לא. דת ישראל ואמונת ישראל שתקו ושותקות ... אין מקומם של פוסקי "דין רודף", או אלו שלא הקיאו מתוכם את משמיעי הלכה זו, בעיצוב כללי ההתנהלות הציבורית... ".
מה שכן קיבלנו קול של לאות מההתייחדות עם זכרו של רבין המוצגת כפסטיבל מאוס וממושך, ולתגובת המאוס, שיצאה מפי פקידה בכירה במשרדה של שרת המשפטים, לא היתהתגובה של
איילת שקד. מתגובת מיאוס שיצאה מפי מורים ותלמידים במגזר הדתי לא הייתה תגובה של שר המופקד על החינוך. כשיציע עמוס באוהדי קבוצת כדורגל מבטא שמחתו בעת עליונות הקבוצה האהודה עליו במשחק צועק בגרון ניחר: "יגאל עמיר!" "יגאל עמיר!!", לא נשמעה תגובה של שרת הספורט.
העולם הרבני ההלכתי עם הממסד הדתי חייבים להתגייס למתן תשובה לרצח ב-י"ב בחשוון 1995 שנים לספירה, כפי שנתנו אנשי ההלכה במהלך ההיסטוריה למעשה המתועב, שהתרחש ב-ג' בתשרי בשנת 586 לפני הספירה.
