מנהיג נבחן במצבים של קשיים ודילמות. סדרת הפרשות האחרונות מספקת לנו הזדמנות להציץ למנהיגותם של יוסף ויהודה.

יוסף ללא ספק היווה בעיה לאחיו. אח מפונק המועדף בידי האב, החולם חלומות של התנאות וכולו מלא ברגשי גדלות. במקום לנסות ולפתור את הבעיה, האחים מנסים להיפטר ממנה באמצעות היפטרות מיוסף. לאחר שנים מתגלגלים האחים לעמידה מול יוסף בדמותו של שליט מצרי. הם אינם מכירים אותו, ויוסף מחליט להיחשף בפניהם רק לאחר שהוא משחזר את הסיטואציה ההיא, אך הפעם עם אחיו בנימין. שוב זהו האח המפונק והמועדף שאינו יורד למצרים עם השאר ונשאר קרוב לאבא בבית.

יוסף מעמיד את האחים במבחן אמיתי וקשה. האחים אינם יודעים כי הגביע, שלכאורה נגנב, הושם בתיקו של בנימין. הכל מצביע כביכול על היות בנימין לא רק מפונק אלא גם גנב. זאת ועוד: הפעם נראה שהבעיה היא של בנימין והוא הביא אותה על עצמו. אלא שהפעם האחים מנסים להתמודד עם הבעיה ולא להיפטר ממנה. במקום ללכת שוב בדרך הקלה (השארת בנימין במצרים), הם לוקחים אחריות. שינוי זה מלמד את יוסף, כי הלקח נלמד. רק אז יוסף מתגלה אליהם.

יוסף עצמו יודע, כי מעמדו במצרים הוא בר חלוף. ברגע בו פרעה לא יזדקק לו יותר, הוא עשוי לחזור אל הבור. הנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא היא לגביו חוויה מוכרת ומוחשית. ממעמד הבן המיוחס לעבד; ממשרת נכבד בבית פוטיפר לבית הכלא. למרות מעמדו הרם, אין לו ייחוס במצרים. הוא זר ונוכרי שם. גם במקום מוצאו, בבית אביו, הוא דחוי ושנוא.

יוסף הוא בעצם אדם בודד מאוד, שאיננו רואה תקווה לעתידו. המפגש המחודש עם האחים הוא תקוותו היחידה. אם יצליח להתקבל עליהם, זו ההזדמנות שלו לחזור אל נקודת המוצא החשובה: משפחת יעקב ובית ישראל. כל המהלך המסובך שנקט ביחסו אל האחים, תוך שהוא מביא את בנימין עד אליו ואת יהודה לנקודת משבר חמורה, נועד לבחון האם באמת הדרך חזרה פתוחה עבורו.

יהודה, בבלי דעת, מחזיק בידיו את הפתרון. אולם רק כך, מבלי שידע מיהו יוסף, הניסיון יהיה אמיתי. לפני האחים עומדת אותה עבירה כמו במכירתו של יוסף, אולם הפעם הפיתוי לעבור אותה גדול בהרבה, שכן הפעם נשקפת סכנה לכולם; גם ליעקב כשייוודע לו שכל בניו הפכו לעבדים. מעבר לכך ישנה הצדקה כביכול להעניש את בנימין, שהרי הוא נתפס בגניבה. והנה למרות כל הנימוקים הללו, יהודה ניגש ועומד על דעתו ומנסה לפתור את הבעיה בדרך של התמודדות. יהודה עומד תוך סכנת נפשות כדי שבנימין לא יימכר. בכך הוא מראה, כי עשה תשובה שלמה.

שתי האופציות, לפתור את הבעיה או להיפטר ממנה, מתגלגלות לפתחנו אינספור פעמים במהלך החיים. כך למשל בשאלת היחס הנכון למיעוטים במדינת ישראל. יש הנוקטים בגישת ההיפטרות (אם של המיעוטים ואם של השטח עליו נמצאים המיעוטים). לעומתם יש ניסיונות להתמודד עם הבעיה בצורה אחרת - רצינית, אבל גם מורכבת יותר.

מתברר שהחלש ביותר מבחינת המעמד החיצוני, יהודה, מתגלה כדמות החזקה ביותר בסיפור העלילה. לא התדמית החיצונית קובעת את המעמד של האדם. החוסן הפנימי לעצמו הוא שיקבע אם יהיה עבד או אדון לעצמו ולסובבים אותו; האם ינסה להתמודד עם הבעיה או ייפטר ממנה ואז יחזור ויילכד בה.