|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא צריך להיות משפטן כדי להבין ששוחד אינו משולם כנגד חשבוניות וקבלות
|
|
בר-און. חברו של אולמרט [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חדשים לבקרים אנו נתקלים בנוהג נפסד לפיו בעלי תפקידים חורגים מתחום סמכותם והידע שלהם וכן בעלי אמצעי תקשורת המשתמשים בפריבילגיה זו ללא כל בקורת עצמית. תגובת נחום ברנע ו שמעון שיפר להחלטת העליון במשפט אולמרט ושות', החלטת המפקחת להנחות את הבנקים לפטר עובדים והמישנה ליועץ המשפטי בקשר למנכ"ל שיבא פרופסור רוטשטיין הם דוגמאות לאירועי השבוע האחרון. אין זה סוד שאליבא ד ידיעות אחרונות אהוד אולמרט עדיין משתייך לל"ו צדיקים. מאמרו של שמעון שיפר נושא את הכותרת "הנאשם רוזן". כאילו שהנאשמים זוכו על-ידי בית המשפט העליון. מחרה מחזיק אחריו בכיר עיתונאי ידיעות אחרונות וחתן פרס ישראל הלא הוא נחום ברנע המתיימר כמו שיפר לעטות את אצטלת המשפטן. הוא מגייס לעזרתו את רוני בר-און חברו של אולמרט המשבח את ארבעת שופטי העליון ש"הצילו את מערכת המשפט". ראש ההרכב השופט סלים ג'וברן החושב שאולמרט לקח שוחד והשופט רוזן הם קוטלי קנים. לא צריך להיות משפטן כדי להבין ששוחד אינו משולם כנגד חשבוניות וקבלות. דכנר לא היה משלם למעלה מ-100 אלף דולר בלי לידע מראש את המשוחד הלא הוא אולמרט. כך או כך ידיעות אחרונות מצטייר כעיתון תומך ביקיריו. הוא אינו שונה מ ישראל היום אך ישראל היום אינו דורש כסף עבור מרכולתו.
החלטה תמוהה
המפקחת על הבנקים מתכוונת לדרוש מהבנקים לפטר עובדים. טענתה היא שמדדי היעלות שלהם נמוכים בהשוואה בינלאומית. מעבר לכך שההשוואה אינה רלוונטית, מאחר שהפעילות המסחרית ומגוון השירות שנותנים הבנקים בישראל שונים מהנעשה בעולם, עליה להבין שאינה משמשת מנכ"לית על של הבנקים. היא יכולה לדרוש מהם להתייעל ולהציג לה את תוכניתם. הם יכולים להחליט על קיצוץ בשכר, בעיקר בשכבת הניהול העליונה, לסגור פעילויות, לדוגמה בחו"ל, בלתי כדאיות, להעתיק סניפים לקומות עליונות זולות מסניפים בקומת קרקע וכד'. כדי לזרזם היא צריכה להקטין את עמלותיהם ומרווחי האשראי. היא אינה מנהלת הבנקים ואין לה ניסיון בתחום. בלהיטותה לבצע את הפיטוריפ היא מציעה להם הקלות בקצב ההגעה להלימות ההון. החלטה תמוהה, האם הגדלת הלימות ההון טינה דחופה? מה יקרה אם מהלך הפיטורים לא יביא את המקווה? מנהלי הבנקים יגידו שהכישלון הוא של המפקחת. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כותבת למנכ"לי משרדי האוצר והבריאות ומפנה את תשומת ליבם ואת תשומת לב כל העיתונים, שפרופסור רוטשטיין תקף בשפה קשה את החשבת הכללית. האם היועץ המשפטי מצא שרוטשטיין עבר על החוק? או שהחליט שהוא גם ממונה על נימוסים והליכות? יורשה של חנה בבלי. היועץ הנוכחי לא הצטיין עד עתה בזריזות יתר. התבטאותו של רוטשטיין שייכת לתחום הניהול ותו לא. יתכבדו נושאי התפקידים להתרכז בתחומם בו יש לקוות שיש להם יתרון יחסי. |
| תאריך:
|
03/01/2016
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2016
|
|
יעקב שטרכר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
במקרה זה השוחד
|
3/01/16 11:10
|
|
|
|
|
|
יוסי מ
|
5/01/16 08:47
|
|
|
|
2
|
|
חברון בר און
|
3/01/16 15:42
|
|
קורא שמיקד את קריאתו ברומן "גדר חיה" (עם עובד / ספריה לעם 2014, 344 ע'), רק בסיפור האהבה הקלישאי המסופר בו, זה שנרקם במשך חצי שנה בניו-יורק בין ליאת בנימיני הישראלית מתל אביב לבין חילמי נאסר הפלשתיני מרמאללה, שילם ללא-ספק מחיר מופקע עבורו, כי החמיץ את הרובד הנועז יותר בו והוא הרובד האקטואלי-פוליטי, שבו הציפה המחברת, דורית רביניאן, דיון בנרטיב הפלשתיני על הסכסוך הערבי-יהודי, שאליו הוסיפה את תמיכתה בפתרון שהפלשתינים מציעים לו: ייסוד מדינה דו-לאומית בין הירדן לים התיכון במקום מדינת ישראל, שהיא מדינת הלאום של העם היהודי בהיקפו העולמי.
|
|
|
|
|
אחד הגורמים לבעיית העוני הוא עוני בן דורי. מדובר באותם ילדים הנולדים למשפחות עניות ולא מצליחים להשתחרר ממעגל המצוקה. אותם ילדים נאלצים כבר מגיל קטן להתמודד עם סיטואציות אשר לא אופייניות לגילם כגון, סיוע בפרנסת המשפחה וניהול כלכלי נכון של כלל המשפחה. לתופעת העוני הבן דורי השלכות רבות, הן בפן האישי, החברתי והתפתחותי לטווח הרחוק.
|
|
|
|
|
לא רק שיש להקפיד לכנות את "הסכסוך" כסכסוך ערבי-יהודי, ולא כסכסוך יהודי-ערבי, אלא גם מוצדק לצפות מרומן עברי שידייק במסירת העובדות על סיבותיו ועל נזקיו של "הסכסוך", לפני שמחברו מְאַמֵּץ את הנרטיב הפלשתיני ולפני שהוא תומך בהתלהבות כמו זו של רביניאן ברומן "גדר חיה" בייסוד מדינה דו-לאומית עם הפלשתינים
|
|
|
|
|
אחד מעקרונות היסוד של שיטת המשפט בישראל הוא עקרון סופיות הדיון, מכוחו נגזר הכלל של "מעשה בית דין" בהליך האזרחי. עקרון זה מבוסס על האינטרס הציבורי שלהתדיינות יהא סוף, ומתוך מטרה שעניין שנדון והוכרע על-ידי ערכאה שיפוטית, לא ידון שוב בפני אותה ערכאה. זאת בשביל להפחית ככל האפשר את הנזק שנגרם לצדדים האחרים, שמוצאים עצמם נגררים במשך זמן רב לערכאות ומכלים אגב כך את זמנם, מרצם והונם.
|
|
|
|
|
לאחרונה נחשפה תשתית חמאס בירושלים שהתארגנה על-מנת לבצע פיגועי התאבדות בתוך תחומי ישראל. פרשנים ישראלים מיהרו לטעון כי משמעות החשיפה היא נתק בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של ארגון הטרור. כך לדוגמה אבי ישככרוף, הפרשן לענייני ערבים של חדשות "וואלה", טען כי האיש שמאחורי התארגנות הטרור שנחשפה הוא פתחי חמאד, שר הפנים לשעבר בממשלת חמאס בעזה.
|
|
|
|
|
