- "חוקים אינם עשויים לשאת חן בעיני הכול. החוק עשוי להיות מיוסד רק על אי-שביעות רצונם של הכל". (תיאודור הרצל)
הסדרי טיעון הם הכרח כדי שמערכת המשפט לא תקרוס מעומס משפטים שעלולים להימשך שנים, כאשר בסופו של דבר, ההבדל בסיום בין העונש וההסדר לא יהיה משמעותי, והעשייה המשפטית והעינוי המשפטי לא יהיו פרופורציונליים. יש מקרים רבים, בהם ההסדר לא נראה טוב לציבור, אבל הוא טוב לצדדים בשל פגמים וחורים בראיות שרק הצדדים מודעים להם.
הסדר טיעון נעשה תמיד בהסכמת שני הצדדים; כל צד מוותר במקצת ושניהם מרוויחים. עם זאת, לא בריא ולא צריך להגזים בהסדרים אלא במקרים שהצורך מכתיב זאת. למרות שהסדרי טיעון, או כפי שנהוג לכנותם בלשון עממית "עסקות טיעון", הם חלק בלתי נפרד וחיוני מפעילות של המערכת המשפטית, הנושא לא הוסדר בחקיקה, למרות שהצעת חוק בנושא כבר הוכנה לפני שנים, אלא הוא בחזקת פרקטיקה שהתפתחה בשל כורח המציאות ופסיקת בתי המשפט.
טול מהמשפט את הסדרי הטיעון, והדבר יכול לגרום לפקק משפטי, התמשכות דיונים, עיכוב במתן החלטות ופסקי דין שסופם תסכול, זעם ועשית צדק איטית שגובלת בזילות. המוסד של הסדרי טיעון קיים ברוב מערכות המשפט המודרניות, ועוזר להניע את גלגלי מערכת המשפט בצורה יעילה. יש הטוענים שעדיף פחות צדק בהסדר מהיר והחלטי, על פני צדק שבא באיחור ושתוצאותיו לא יעילות.
בארה"ב מסתיימים 90%-80% מהמשפטים בהסדרי טיעון - דבר שמאפשר למערכת אורך נשימה והתנהלות יעילה ומהירה. בישראל מספר המשפטים והמתדיינים גבוה וללא כל יחס לגודל האוכלוסייה, בגלל שהישראלים אוהבים להתדיין. לכן המערכת סובלת מזה שנים מסחבת, איטיות במתן החלטות ופסקי דין שניתנים שנים רבות לאחר גמר הדיונים. זה לא משפט ולא צדק. לכן, הסדרי הטיעון הם הכרח כדי לתת למערכת לזרום ולתפקד.
עקרונות ההסדר פשוטים למדי:
א. שני הצדדים מבינים על בסיס הראיות שבידיהם, שלא ישיגו את מלוא מבוקשם ולכן כדאי להתפשר ולסיים בהסדר סביר והגיוני.
ב. ההליך הקצר טוב לשני הצדדים.
ג. כל צד יודע לפעמים על ראיות עדים ומסמכים שלא ידועים לצד השני והם לא תמיד לטובתו. במקרה כזה כדאי למהר ולסיים את התיק בהסדר, לפני שהקלפים הגרועים יתגלו.
ד. אם התוצאה הסופית המקווה קרובה לסו שניתן להפיק מהתיק - כדאי לקצר את ההליך, שהרי טוב ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.
ה. שני הצדדים חייבים לוותר ולהתפשר.
ו. בהסדר ניתן להגיע לעונש מאוזן המתאים לנסיבות המקרה, שהוא בכל מקרה קל מהעונש הצפוי במקרה של הרשעה.
ז. בהסדר ניתן להגיע להפעלה של מאסר על תנאי באופן חופף לעונש שמוטל בפועל.
ח. בהסדר ניתן למחוק סעיפי אישום או להחליפם בקלים יותר.
ט. בהסדר ניתן למנוע העדת עדים בעיתיים לשני הצדדים. במקרים של עבירות מין, עבירות נגד ילדים או עבירות נגד מוגבלים, ניתן לחסוך מהם את מסלול העדות על כל הכרוך בכך.
י. אם אתה כסניגור צופה זיכוי במשפט, אל תסכים להסדר טיעון.
פסק הדין המנחה והחשוב ביותר בסוגיה זו ניתן בהרכב של תשעה שופטים (הלכת פלוני, ע"פ 1958/98) בראשות הנשיא דאז,
אהרן ברק. הצדדים ביקשו להטיל על הנאשם תשע שנות מאסר על שורה ארוכה של עבירות מין במשפחה, אך בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ההסדר וגזר על הנאשם 15 שנות מאסר.
בית המשפט העליון קבע, כי יש להפעיל את "גישת האיזון", השמה דגש על מלאכת האיזון הנעשית בבית המשפט בנוגע לגזירת העונש וחורגת מההיבט של ביקורת שיקולי התביעה כשלעצמם. גישה זו בוחנת אם נתקיים האיזון בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם, לבין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר לאינטרס הציבור. הערעור התקבל והסדר הטיעון כובד.
לאור זאת, אין לעשות הסדר אם הדבר לא חיוני ולא מתבקש מהראיות, ואין בו כדי לשרת את אינטרס הציבור. לעיתים הציבור מתרעם על הסדר טיעון, אך כאשר המציאות מחייבת את השגת הסדר - מן הראוי ללוות תיקים אלו בהסברים מתאימים, כדי שלא יתקבל הרושם שנעשה הסכם בקלות ראש או שזוהי בריחה מהתמודדות עם נושא קשה ומסובך.
הסדר טיעון טוב הוא הסדר שמשרת את אינטרס הציבור מבלי לפגוע בצדדים מעבר לנדרש, ומבלי לוותר על העקרונות של משפט הוגן וצודק.
