בליל הסילבסטר יצאה מריה לכיכר העיר, בין תחנת הרכבת המרכזית
לקתדרלה הגדולה, כדי לחגוג. כיאות לערב גרמני, היא הייתה לבושה היטב מפני הקור, שום מחשוף חוץ מפניה הלבנות ושערה בצבע החיטה הבשלה. לחורף הגרמני היא הייתה מוכנה, אבל לא לחורף הערבי. אלף גברים שרובם דיברו וצעקו בערבית, או בגרמנית במבטא ערבי, הקיפו אותה ואת חברותיה, והחלו במשחק דחיפות הידיים לכל מקום אפשרי בגופה. כל מקום, ללא יוצא מן הכלל. כשהתנגדה, צעקו עליה שהיא זונה, וגררו אותה במורד הרכבת התחתית. מה היה הלאה הוא מעבר למה שדפים אלה יכולים לסבול.
רק כדי שלא נחשוב שאירוע זה היה מקרי, מאות תלונות הוגשו למשטרת קלן אודות מעשי הקונדס של אותם לא-מוכרים-למשטרה שאת דתם אסור לומר פן נואשם באיסלאמופוביה. רק כדי שלא נחשוב שהאירוע היה ייחודי לקלן. אירועים כאלה היו בכל רחבי גרמניה. רק כדי שלא נחשוב שמשטרת קלן והמבורג וקרלסרוהה לא ידעו מה קורה, שוטרי הערים הסתתרו מפני מטר הזיקוקים די-נור שירו בהם המתעללים-בנשים, ולא עשו דבר, בעוד שעשרות עד מאות נשים מוטרדות, נשדדות, נאנסות בכיכר העיר.
מהי התגובה הפמיניסטית הראויה לאירועים מעין אלה? ראש העיר קלן הכריזה כי מעתה והלאה על בנות העיר להיזהר יותר בלבושן ובהופעתן, כדי שלא לאתגר את התושבים החדשים של העיר. מועצת העיר רגנסבורג התכנסה כדי לדון על חלוקת התחבורה הציבורית לגברים ונשים, כולל מוניות לנשים בלבד. שרת החוץ של שוודיה הכריזה כי ישראל מוציאה להורג פלשתינים ללא משפט, ולכן יש הצדקה ברורה לרצח בפריז ולמגיפת האונס בשטוקהולם. פמיניסטית אחרת מניפה שלט המאשים את הגברים ילידי גרמניה בתרבות האונס שפשתה בקלן מזה 20 שנה. לממסד הפמיניסטי אין מילה רעה לומר על משטרת רות'רהאם שאיפשרה התעלמות מהזניית 1,400 בנות אנגליות בידי כנופיות מוסלמיות לצרכי מין וסמים. דווקא במקום שבו נרמסות זכויות האישה על גופה בצורה הבוטה ביותר, שם יוצאת התקינות הפוליטית מגדרה כדי לסוכך על האיסלאם ביתר שאת.
הפמיניזם המודרני סימן לעצמו שני אויבים. השטן הגדול הוא
הזכר לבן העור הנוצרי/יהודי, שמניעיו האפלים מתחילים מכיבוש האישה, עוברים דרך אונס מאורגן הקרוי נישואין, ומגיעים עד לקולוניאליזם של הילידים באפריקה, אמריקה ואוסטרליה. לעומתו היליד כהה העור, או הפליט כהה העור, חף מיצרים אפלים מעין אלה, ולכן ברוכים המהגרים הבאים מכל העולם ומוזמנים להתענג על מנעמי אירופה ושלוחותיה. הפמיניזם המודרני שולל את המשפחה הגרעינית בשל היותה אמצעי לדיכוי האישה וקשירתה לגבר מסוים. הפמיניזם תומך פוליטית בחלוקת משאבים "צודקת", דהיינו נטילתה מן העובדים וחלוקתה ל"נזקקים", ולכן הוא תומך פוליטית בפתיחת הגבולות לכל דורש, בנימוקים של צדק חברתי.
הפמיניזם הפוליטי פועל כדי לבטל את המצוינות לטובת חלוקה שווה של הפרסים, ללא קשר למאמץ ותוצאות אמת. יש פמיניסטיות הממליצות על השמת הגברים כולם
במחנות ריכוז שמורים היטב עם אפשרות לקחת אותם ללילה כמו ספר מספרייה. מדובר בעמדות פוליטיות שאין בהן היגיון ומונָעות מרגש בלבד, על-פי התורה הפמיניסטית שגורסת כי גברים פועלים על-פי היגיון דורסני, בעוד שנשים פועלות על-פי מודעות רגשית.
השטן הקטן הוא מדינת היהודים. יש קשר אמיץ ורעיל בין הפמיניזם הלוחמני לבין האנטישמיות בת ימינו. בראש
הקרן החדשה לישראל עומדת
טליה ששון, פמיניסטית גאה. ג'ולי בינדל שהוזכרה לעיל מגדירה את עצמה כמבקרת שמאלנית של הציונות.
יולי תמיר, שניהלה את המאבק הפמיניסטי בצה"ל, היא ממקימי "
שלום עכשיו". תנועת החרם BDS היא עניין פמיניסטי, אומרת התאגדות מחקר הנשים בארצות הברית - והצביעה ברוב מוחץ של 88 אחוז מן הקולות למען תנועת החרם על האקדמיה הישראלית. הפמיניזם הבינלאומי היה לבמה לשנאת הציונות כאשר "ההצהרה אודות השוויון" של כנס שנת האישה של האו"ם 1975 היה הראשון להגדיר את הציונות כגזענות. מדינת ישראל, המדינה היחידה במזרח התיכון שבה יש לנשים גם שוויון וגם החופש לקדם את חירויותיהן, היא המוקצה של הפמיניזם הבינלאומי.
כשכבוד ניתן לתרבות החורבן והרצח במסווה של תקינות פוליטית
אבל יש גם קולות של אחרות, שאינן מופיעות בתקשורת הממוסדת שכולה פמיניזם צח-לשון. יש מי שטוענת שהגורם לפלישה הגדולה של זכרים מוסלמים מיוחמים לארצות המערב היא התנועה הפמיניסטית. הגיונית, אין סיבה בעולם להביא למדינה מפותחת מאות אלפי דורשי תמיכה כלכלית שדיכוי נשים הוא חלק אינטגרלי מתרבותם. לכן הסיוע לפלישה המוסלמית מונעת מאידיאולוגיה הנוגדת את ההיגיון, כלומר הפמיניזם המודרני, כך אומרת איימי, ורק ברשתות החברתיות, שכן התקשורת הממוסדת לעולם לא תתיר לה להתבטא.
שיא הפמיניזם הוא בארצות סקנדינביה - שוודיה נורווגיה דנמרק - ובמידה פחותה בהולנד, בלגיה וגרמניה. לפוליטיקה הפמיניסטית יש תוצאות שלא נצפו. מרבית הגברים שנולדו בחברה הנמצאת בשלטון פמיניסטי של חד-הוריות, גדלו על חשבון משלם המיסים, ללא אב, ולכן ללא משמעת אבהית. גם מיעוטם שגדלו במשפחות גרעיניות סובלים מדיכוי השאיפה לתחרותיות והצטיינות, לטובת בינוניות ממוסדת, ללא הערכה עצמית. שכן נשים טובות מגברים בהכל, כך לומדו בממסד החינוכי שכמעט כולו בשלטון הפמיניסטי. השילוש הקדוש של מנהיגות, הגנה, ופרנסה, שהיה פעם נחלתם של הגברים וחובתם, חוסל כדבר אין חפץ בו. הבנים לומדים שהיגיון הוא שקר ורגש הוא אמת. הבנות לומדות שאין להן צורך בגברים, וכי הביטוי הנשי האולטימטיבי, לידה וגידול ילדים, הוא סוג של דיכוי.
אחרי שלושה דורות של פמיניזם, החברה והפוליטיקה המערבית מורכבות מנשים ומגברים מסורסים. לגברים המסורסים אין הרצון ואין המוכנות לעשות את הדבר הקשה מכל - להכפיף את היצר להיגיון, לקיים את התא המשפחתי, לזון, לפרנס ולהגן על האישה והילדים. התוצאה היא העמקת השבר במבנה החברה, כשגברים מעדיפים להישאר אצל אימא עד לגיל העמידה, ולנשים אין ילדים. גרמניה של מריה מקלן היא מדינה של 0.9 ילדים לאשה, בעוד שהמינימום הדרוש לקיום האוכלוסייה הוא 2.1 ילדים לאשה. ללא ילדים, ללא גברים עובדים, התוצר החקלאי והתעשייתי מתחיל לקרוס. האם מישהו היה מעלה על דעתו לפני דור שחברה גרמנית לא תוכל לתכנן וליצר מוצר טכנולוגי? זה מה שקרה לחברת "טסלה" האמריקנית כשהזמינה דלתות רכב מיוחדות מחברה גרמנית. משם מתחילה התביעה לייבא גברים מאותם אזורים בעולם המשופעים בגברים גבריים למילוי השורות המתדלדלות של הגברים שהיו ואינם. מישהו צריך לעבוד כדי לקיים את חזון מדינת-הרווחה הפמיניסטית.
אלא שהמפגש בין חברה המורכבת ממסורסים ונשים לבין שפעת גברים הבאים מחברה שבה דיכוי האישה עד כדי הסרת איבר המין הנשי בסכין גילוח חלודה היא הנורמה - מובילה לאסון. העובדות מדברות בעד עצמן. שוודיה סובלת מזינוק מטורף בפשיעה, הסיכון של אישה לחוות אונס במהלך חייה הוא 1 ל-4, ואוצר המדינה התדלדל עד כדי קריסה. משטרת שוודיה צוותה שלא לדווח פרטים אתניים של הפושעים והאנסים. צרפת הגדולה מסוגלת לגייס לא יותר מ-40 אלף שוטרים כדי להתמודד עם גל הטרור השוטף אותה, וגם חלקם של אלה, אם לא רובם, מגויסים מבין המהגרים. שוטרים חמושים עומדים בכניסה למועדון שבו מתנהל טבח וחוששים להיכנס. הזניית הנשים של רות'רהאם אינה אלא קצה הקרחון של תופעת הסחר בנשים, שכן בכל ערי בריטניה רוחשות רשתות מסועפת של כנופיות מוסלמים הצדות בנות אנגליות לצורך ניצול מיני ומכירת סמים. שוטרים אנגליים נסוגים, שלא לומר בורחים, מן ההמון המוסלמי המיידה בהם את אבני המרצפת. 90 אחוז מאירועי האונס האלים של נורווגיה מבצעים מוסלמים, נשים נורווגיות צובעות שערן לשחור כדי להיות פחות מושכות בעיני האנסים בכוח, ואין גברים בסביבה כדי להגן עליהן.
ולמה שיעשו זאת? שלושה דורות של חינוך לרגישות אך לא למעש, לשוויוניות ולא להצטיינות, לבטיחות אך לא להסתכנות, לשנאה עצמית, תיעוב עצמי וזלזול בכל הערכים של הגבריות, השאירו את הגברים האירופיים ללא כל רצון להסתכן למען נשותיהם. למעשה, הנשים אינן שלהם. הן עם אחר שעצם הרצון לזכות בחברתן מוגדר כסוג של חייתיות בזוייה. לכן מריה מוצאת את עצמה נגררת לתוך הרכבת התחתית בידי חיות-אדם, אל תהום ההשפלה, עד שתרצה להרוג את עצמה, ואם תעז להתלונן, תתויג כאיסלאמופובית וקסנופובית ופשיסטית וכולי וכולי.
בחזרה לקשר האמיץ בין הפמיניזם לשנאת ישראל. מדוע לאה רבין זכתה לזריקות בוז ולחרם קולני בכנס של נשים? כיוון שישראל, ובמיוחד נשות ישראל, אינן מתיישרות עם הפמיניזם של שנאת הגברים. ישראל היא המדינה היחידה במערב החופשי שבה הפמיניזם נוהג הלכה למעשה, עם עלייה מתמדת בחלקן של הנשים בכלכלה, במדע ובמנהיגות, ללא הצורך לדכא את הגברים, ואולי להפך: הערכה לתפקידם ההכרחי של גברים בעולם שבו שנאת הנשים היא הכוח העולה. בהתאם, מרבית הנשים בישראל רוצות להינשא, להקים משפחה, לבטא את נשיותן בהבאת ילדים וחינוכם להיות בני אדם, ולשמר את ייחודן היהודי אל מול הגלובליזציה של חוסר ההיגיון, מול הכבוד הניתן לתרבות החורבן והרצח במסווה של תקינות פוליטית. ואכן, למורת רוחן של הפמיניסטיות הבינלאומיות, מספר הילדים לאשה בישראל עולה בעקביות, והתא המשפחתי בישראל הוא מן היציבים בעולם. בהתאם, הולך ועולה חלקה של ישראל בחדשנות ויצרנות, ועינה של אישה אינה צרה בבעלה או בבנה המגינים עליה מכל רע וממציאים עוד יישומון ועוד מל"ט.
ישראל היא המקום היחיד בעולם שבו הפמיניזם הוא הגיוני. ואומנם, מעבר לאוקינוס האטלנטי, הפמיניסטיות האמיתיות, שבנו את עצמן ללא צורך בשנאת גברים, כמו
שרה פיילין, ומישל באכמן, הן ידידות אמיצות של ישראל. לו הייתה מריה חיה בישראל וזועקת לעזרה, סיכוי סביר שגברים רבים היו נחלצים לסייע לה להיחלץ מן הטורפים. באירוביה הפמיניסטית של הגברים המסורסים, תחדל מריה לצאת לכיכר העיר, אלא בניקאב ובקרון רכבת שבו הנשים יושבות מאחור, להגנתן בלבד. זה רק עניין של זמן.
