היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שמסיים בשבוע הבא את תפקידו בן שבע השנים, מקבל תעודה עמוסה ציונים שליליים. אף אקדמיה למשפטים המכבדת את עצמה לא תקבל אותו כמרצה מן המניין. כל אשר יוכל לעשות וינשטיין הוא לפנות אל חבריו הפרקליטים, שבידיהם הפקיד בעבר את תיקי לקוחותיו ולקבל בחזרה את הלקוחות שיסכימו לחזור אליו.

מן הסתם יוכל וינשטיין ללקט פה ושם לקוחות חדשים מקרב אלה שלא יזדקקו לקשרים עם היועץ המשפטי החדש, אביחי מנדלבליט, שיחסיו עם וינשטיין מעורערים. עכשיו יהיה לו גם זמן לבדוק אם לעובדים בביתו יש רישיון כנדרש בחוק. מחשש להסתבכות חוזרת. בפעם הקודמת שבה הסתבכה המשפחה, נהג וינשטיין כמנהג הקופים: הוא לא ראה, לא שמע ולא ידע.

ערב פרישתו מתפקידו עסק וינשטיין בביעור תיקים שהיו מונחים על שולחנו חודשים ואפילו שנים. כצפוי, הייתה סגירה סיטונית של מרבית התיקים. בתיק אשכנזי הוא פרסם דוח ציבורי למרות שבעבר יצא נגד דוחות כאלה. לפרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, הוא ויתר ולא צירף סעיף אישום חדש על קבלת מתנות אסורות אחרי ששכנעה אותו, כי המדובר הוא בזוטות.

רק את ראש להב 433 לשעבר, ניצב בדימוס מנשה ארביב, החליט לצלוב בגין קבלת טובות הנאה מהרב יאשיהו פינטו. פרשת הרב פינטו, לרבות התנהלותו הרשלנית של וינשטיין בציר המרכזי סביב תת-ניצב אפרים ברכה המנוח, תמשיך להיחשב לדראון בקריירה הכושלת של וינשטין.


היה נחוש לסגור את התיק


אין ספק שהחלטתו של וינשטיין לסגור את תיק החקירה הגדול נגד אביגדור ליברמן הייתה אומללה. על-פי טיוטת כתב האישום, ליברמן קיבל מיליוני דולרים מאנשי עסקים והפקיד אותם בחשבונות כספים סמויים, בין היתר מאיל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף. מי שקורא בעיון את ספרה של אביה אלף "תיק ליברמן", שבו טיפלה בתפקידה בפרקליטות, אינו יכול שלא להזדעזע נוכח נחישותו של וינשטיין לעשות הכל כדי לסגור את התיק שהיה חייב להגיע לדיון בבית המשפט.

מינויו של וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה עורר בשעתו ספקות לגבי כישוריו לתפקיד זה, וחששות מוצדקים לגבי שיקול דעתו המקצועי ומידת עצמאותו האישית. למרבה הצער, המציאות העגומה המחישה את התחזית המוקדמת. וינשטיין הומלץ לתפקיד על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן, על דעתו של ליברמן, שהבין כנראה כבר אז מה שאנחנו הבנו מאוחר יותר.

בנימין נתניהו, שהתקשה להתמודד מול ליברמן שמטיל עליו אימה בכל הזדמנות, הסכים בלית ברירה להפקיד בידיו של ליברמן את המינויים הבכירים במערכת אכיפת החוק, למרות שהיה נגדו תיק פלילי ונערכו חקירות לגיבוש תיק נוסף. כך דאג ליברמן למנות את נאמן, פרקליטו לשעבר, לשר המשפטים המופקד על הפרקליטות, ואת יצחק אהרונוביץ ממפלגתו כשר לביטחון הפנים הממונה על המשטרה.


עליבות בפרשת הרפז


תעתועי המינויים הללו באו לידי ביטוי בשטח: נאמן אומנם הקפיד שלא להתבטא בפומבי בענייניו הפליליים של ליברמן, אך נחלץ לסייע לחברו הטוב אהוד אולמרט (לקוחו לשעבר של וינשטיין) ואף שימש עד הגנה באחד ממשפטיו, תופעה שאין לה אח ורע במדינה. אהרונוביץ התעניין בתיק ליברמן, ולא נמנע מלהכריז בפומבי בכמה הזדמנויות שהוא משוכנע שבסופו של דבר לא יוגש כתב אישום נגד ליברמן.

על מידת עליבותו של וינשטיין ניתן לשפוט, בין השאר, באופי טיפולו בתיק הרפז שהיה בו ליקוי מאורות. הוא העביר באיחור רב לחקירת המשטרה חשד להיבטים פליליים בפרשת הרפז, שנעשו בלשכותיהם של שר הביטחון דאז אהוד ברק והרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. וינשטיין עשה את הדבר כמי שכפאו שד, וזאת רק אחרי שהפצ"ר, אלוף דני עפרוני, הבהיר ליועץ שבמהלך חקירת מצ"ח התגלו ממצאים חמורים שאי-אפשר להתעלם מהם. החקירה

כאשר העביר וינשטיין את הבדיקה למצ"ח, הוא תחם אותה מראש לכיוון אשכנזי, אבי בניהו וארז וינר. ברק היה מחוץ לתמונה, מאחר שבעת ביצוע העבירות הוא היה אזרח ואין למצ"ח זכות חוקית לחקור אותו. הפרקליט הצבאי הראשי סבר אחרת, הרחיב את הבדיקה של מצ"ח ועל יסוד הממצאים דרש חקירה משטרתית.


הפך את שלטון החוק לצחוק


אומ"ץ זיהתה את חומרת המעשים ופנתה בעבר כמה פעמים בבקשה שיורה על חקירת משטרה, אך נענתה בהתחמקות. לא יכולנו להתעלם גם מדבריו של מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, שגילה לנו שווינשטיין התחייב שיגיש תוך פרק זמן קצר כתב אישום נגד בועז הרפז, אך לא עמד בדיבורו. בעקבות זאת הגשנו עתירה לבג"ץ, אלא שהעתירה נדחתה על הסף והוטלו עלינו הוצאות בבחינת "ישלמו וייראו".

אין תמה אפוא שווינשטיין היה גם זה שסגר תיקי שוחד חמורים לבניו של אריאל שרון, עומרי וגלעד מיליוני דולרים שזרמו לכיסם ממקורות עלומים, שחלקם היו ידועים למשטרה, הולבנו בחווה ללא העמדה לדין.

וינשטיין התמנה לתפקידו בעיתוי גורלי, שבו מערכת המשפט מחויבת להילחם מלחמת חורמה למיגור השחיתות השלטונית שהגיעה לממדים מפלצתיים, אך במקום זאת הוא הפך את שלטון החוק לצחוק. כמי שכיהן בעבר לאורך שנים כסניגור פלילי מוערך, המשיך לסנגר בתפקידו הנוכחי על עבריינים פוליטיים כבדים שהשחיתו כמעט את כל החלקות הטובות במדינה.


בג"ץ דוחה ומטיל הוצאות


גם הפניות של אומ"ץ לבג"ץ נגד ההחלטות התמוהות של וינשטיין, לא הועילו. בג"ץ אינו נוטה להתערב, ברוב המכריע של המקרים, בהכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה, ומעדיף בימים טרופים ומטורפים השוררים במערכת המשפט להטיל הוצאות כבדות על עותרים ציבוריים.

פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שהוכיח בשנות כהונתו הראשונות אומץ-לב וזקיפות-קומה, נחלש בחודשים האחרונים של כהונתו ונמנע מלהיכנס לעימותים עם וינשטיין גם במקרים שהוא חלק על הכרעותיו באורח עקרוני.

עכשיו מתחיל עידן חדש בניווטו של אביחי מנדלבליט. אומ"ץ הביעה הסתייגות מבחירתו הן באמצעות מסמכים שהגישה לוועדת גרוניס והן בעתירה לבג"ץ שנדחתה. אנחנו מוכנים להעניק ליועץ המשפטי לממשלה החדש את מלוא האשראי, ומקווים שהצניחה החופשית ברמתם המקצועית של היועצים המשפטיים לממשלה ושהגיעה לשיאה בתקופתו של וינשטיין, תיבלם לפני שתוביל להתרסקות.