לאחר שירות של כארבע שנים וחצי כמנכ"ל אגודת הסופרים העברים, פרש ארנון פורת מתפקידו. בטקס מרגש נפרד ארנון פורת מצוות העובדים, מצוות מכון גנזים, ומחברי ועד שכיהנו בקדנציות שבהן כיהן כמנכ"ל. כמו-כן נפרד מרואה החשבון של האגודה אריה חנן, מן היועצים המשפטיים עו"ד עמי עדיני ועו"ד חיים עדיני, מיושב-ראש מועצת גנזים ד"ר אביב עקרוני וכן ממנהל גנזים ד"ר משה מוסק, וממפיק כתב העת מאזניים אלי אורן.
בין המברכים חבריו הקרובים - המשוררים רפי וייכרט, יורם טהר לב ושלמה אביוּ.
הרצל ו
בלפור חקק, שכיהנו בשתים עשרה השנים האחרונות כיושבי ראש, בירכו אותו בחום ובהתרגשות והעניקו לו עיטור כבוד בשם הוועדים שכיהנו בשיתוף פעולה מבורך עמו כמנכ"ל. להלן נוסח הברכה ותמונת עיטור הקלף שקיבל ארנון פורת, תעודת "נוצת האור".
נוסח הברכה
המנון מיוחד: מקאמה לארנון פורת
הרצל ובלפור חקק
ארנון פורת גיבורנו כבר עטור תהילה/ הוא עשה רבות למען התרבות
ונלחם בשבילה./ מי שקורא את סיפור חייו ומעשיו/ יודע שהכול כבר
רשום באותיות של זהב.
במשך שנים הפיק ויזם אירועים, רבים כחול הים
והכול במסגרת 'אמנות לעם'.
בתפקידו הניהולי ידע לעשות למען אמנים בלב רחב
והם ידעו כי אהבתו לתרבות היא בראש מעייניו,
לארנון היה חשוב לדאוג לפריפריה, שתהיה שם תרבות,
ובאמנות לעם אכן עשה חיל, וראה בזה שליחות.
הצלחתו ב'אמנות לעם' יצרה לו שֵם ופתחה לו חלון
והנה על-כנפי התהילה הגיע לתיאטרון חולון.
ארנון פורת הזניק את התיאטרון להישגים מרשימים,
והמקום הפך למרכז הומה בלילות ובימים.
הרפרטואר הפך עשיר יותר, והתיאטרון קיבל תעודת זהות,
ארנון ראה בכך דרך לתת לעיר חולון מוניטין של מרכַּז תרבות.
לאגודת הסופרים העברים הגיע ארנון פורת בתקופה לא קלה,
חובות למינהל מקרקעי ישראל וקיום כלכלי בסימן שאלה.
ארנון נרתם במלוא המרץ להגשמת חזון התרבות הנשגב,
להקים כאן "משכן הספרות העברית", והוא הקדיש לכך את כל מעייניו.
בתקופתו כמנכ"ל קיבל החזון תנופה אדירה,
החוב למינהל הופחת, והדרך הטובה נסללה במהרה.
ארנון פורת עבד עם הוועד המנהל בשיתוף פעולה
ועל כך ראוי הוא לשבח ולתהילה
וכך בסיוע המשפטנים לבית עדיני, נוצר המסָד
שעליו יקום משכן הספרות העברית כבניין עדֵי עד.
למרות הקשיים ולמרות המכשולים,
ארנון פורת לא נח לרגע, ופרץ עוד שבילים.
בתיאום נפלא עבדנו יחד
וראינו ברכה ונחת.
בתקופתו נוצר קשר עם מרכזי תרבות אחרים,
ועם הספרייה הלאומית יצר קשרים אדירים.
הקשר עם מפעל הפיס זכה ממש לתנופה,
ופרס ברנר שודרג בצורה מרהיבה.
למאזניים נוספו שני שנתונים לגבורות,
וערבי התרבות פרחו בכל הצורות.
הוא פעל בקידום נושאים ספרותיים מגוונים
וגם בערבי השקה של חברים שהיו מרנינים.
כשהחל מאבק המשוררים בכנסת ובחוצות,
נרתם ארנון פורת לשלב איתם ידיים אמיצות.
בכל פינה הופיע עמם והעביר מֶסר בצורה ישירה,
"ביתנו פתוח למען מאבקכם, למען הצלת השירה".
סיועו למשוררים זכה לתהודה בכל המסגרות
ואף בכנסת - בכֶּנס למען השירה - השמיע דבָרו.
פועלו למען "גנזים" היה בלתי נשכח,
אוסָפים רבים נוספו והיבול נעשה מבורך.
והיום כשהוא מביט אל הארץ המובטחת,
ואליה נוהֶה לבבו,
הוא חש לרגעים כמו מֹשה על הר נבו.
נאחל לו שימשיך לעשות חיל,
ועל מעשיו
ראוי הוא לתודה, "וזאת לתעודה":
על מעשיו למען הספרות העברית
שרנו לו מזמור
ובזאת מוענק לו
עיטור של כבוד - "נוצת האור".
דרך צלֵחה !
