הנתונים בשנים האחרונות מלמדים כי על-אף חשיבותה הרבה של תעשיית הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק) כמנוע צמיחה של המשק הישראלי ותרומתה המשמעותית לכלכלת המדינה, בממוצע רב שנתי, למעלה מ-95 אחוזים מחברות ההזנק (חברות טכנולוגיה עילית צעירות) נמכרות לחברות זרות. מימון חברות הזנק בשלבי הפיתוח והצמיחה נעשה היום בעיקרו בידי קרנות הון סיכון ישראליות וזרות אשר יוצרות תלות של חברות ההיי-טק בהון זר.
נתונים אלה מצביעים על הצורך הגובר במציאת פתרונות יעילים לגיוסי הון לחברות הזנק ישראליות, הן דרך הבורסה הישראלית והן מחוץ לבורסה, ואלה הם שהביאו את יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר, להקים בשנת 2012 ועדה ציבורית לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. מסקנות הוועדה כללו שורה של המלצות שנועדו לקדם פתרונות אפשריים למימון חברות הי-טק באמצעות
הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובכללם עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות הי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות. בנוסף, הוועדה המליצה על אימוץ פתרונות מימון חוץ בורסאיים כדוגמת מימון המונים.
ביום 28 בדצמבר 2015, אישרה הכנסת את החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), תשע"ו-2015 ("התיקון"), אשר נועד לחזק את הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ כחלופה יעילה לגיוסי הון של חברות היי-טק, תוך הגדלת הסיכוי שחברות אלה יתפתחו בישראל, הקטנת התלות שלהן בשווקים כלכליים חיצוניים ושכלול שוק ההון לטובת כלל המשקיעים בו. בין עיקרי התיקון נמנים הנושאים הבאים:
מנגנון הצעת ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה;
- הקלות והתאמות בדרישות הגילוי המחויבות בדיווחים השוטפים של חברות היי-טק נסחרות;
- יצירת מנגנון להקמתן של קרנות היי-טק נסחרות; וכן
- מימון המונים (Crowdfunding)
ביום 23 במרס 2016 פרסם סגל רשות ניירות ערך הודעה לפיה הותקנו בתקנות הקלות לחברות, אשר מניותיהן ייכללו במדד הטק-עילית של הבורסה לניירות ערך בתל אביב
1 (להלן - "המדד") והן תיכנסנה לתוקף עם פרסומן ברשומות.
ההקלות מיועדות לחברות אשר מניותיהן ייכללו במדד, אשר הושק כבר בחודש מאי 2014, לרבות חברות אשר עתידות להנפיק מניות במסגרת הצעה ראשונה לציבור ואשר קיבלו אישור עקרוני מהבורסה כי מניותיהן תיכללנה במדד לאחר הרישום למסחר (להלן - "תאגיד טק-עילית חדש"), אפשרות להגיש את דיווחיהן בשפה האנגלית. בנוסף, תאגיד טק-עילית חדש יזכה להקלות בגילוי ובדיווח לתקופה של עד 5 שנים ממועד ההנפקה.
להלן תמצית סקירת ההקלות
2:
1. הרשאה לערוך תשקיפים ודוחות בשפה האנגלית בלבד. כדי שתאגיד טק-עלית חדש יוכל לאמץ הקלה זו, יהא עליו לקבוע זאת במסגרת תשקיף ההצעה הראשונה לציבור ואילו לגבי תאגיד מדווח שמנייתו כבר נסחרת במדד, הוא יוכל לעשות כן, בכפוף לאישור באסיפה של רוב קולות מחזיקי ניירות הערך (למעט בעלי השליטה בתאגיד);
2. הקלה לעניין הצגת נתונים השוואתיים בפרק תיאור עסקי התאגיד שבתשקיף ובדוחות כספיים, לפיה יוצגו הנתונים הכספיים לתקופה של שנתיים, חלף תקופה של שלוש שנים;
3. אפשרות לערוך דוחות הכספיים, רבעוניים ושנתיים, לפי כללי חשבונאות מקובלים בארה"ב
3, בכפוף לכך שהתאגד בישראל, עיקר הכנסותיו (ככל שישנן) התקבלו מחוץ לישראל וכן בעל השליטה בו אינו תושב ישראל או שיותר מ-50 אחוזים ממניותיו מוחזקות על-ידי מי שאינם תושבי ישראל. במידה שהדיווח יהא לפי הכללים האמריקניים כאמור, הדוחות הכספיים יכללו ביאור התאמה ל-IFRS;
4. מתן פטור לתקופה של 5 שנים ממועד ההנפקה הראשונה לציבור, מצירוף דוח שנתי בדבר הערכת הדירקטוריון וההנהלה את אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי והצהרות של המנכ"ל ונושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספי.
5. מתן אפשרות לתקופה של 5 שנים ממועד ההנפקה הראשונה לציבור ליישם את ההקלות הקבועות בתקנה 5ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970, לגבי תאגיד קטן, זאת אף אם תאגיד טק-עילית חדש אינו עונה להגדרה זו. בין היתר, מדובר בהקלה בקשר עם צירוף הערכות שווי מהותית מאוד והגילוי בדבר חשיפה לסיכוני שוק.
6. הקלות שונות לעניין דוחות רבעוניים לתקופה של 5 שנים ממועד ביצוע הנפקה ראשונה לציבור לגבי תאגיד טק-עילית חדש (הווה אומר, אי-צרוף דוחות חברה כלולה או מידע תמציתי לגביה, דוח דירקטוריון ועידכון מידע בקשר עם שינויים מהותיים בעסקי התאגיד. חלף אותו מידע, יידרש לכלול דוח נפרד בו יפורטו ההתפתחויות העיקריות שחלו ברבעון ובתקופה המצטברת, אשר ייחתם על-ידי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל).
יודגש כי שתי ההקלות הראשונות האמורות לעיל, רלוונטיות גם לתאגיד מדווח, אשר כבר כיום מנייתו נכללת במדד. יתר ההקלות חלות על תאגיד טק-עילית חדש בלבד.
להלן קישור לנוסח הפרסום המלא של סגל הרשות.
