זהו אירוע נדל"ני שלא היה כדוגמתו בענף זה שנים רבות. מעורבים בו שלושה מגדולי היזמים בענף הבנייה: המרפסת בחדרה נפלה, המדינה נסערה, ועתה תובעת גינדי השקעות, בבעלות מנור גינדי ובני משפחתו, 100 מיליון שקל ממליבו, בשליטת אמיר נחום. והנה הפתעה: אבי גינדי, הבן-דוד של מנור, מגיב תוך יומים, נותן לאמיר נחום צל"ש גדול, וחותם אתו על עסקה בהיקף זהה, 100 מיליון שקל. מה קורה שם, במשפחת גינדי?

האירוע עצמו, בסיס כל המהומה, זכור יפה: גינדי השקעות, בבעלות מנור גינדי ובני המשפחה, רכשה לפני חמש שנים מחברת גמול מגרש ל-76 דירות ברחוב נחל פרת 3, חדרה,. הם שילמו 17.1 מיליון שקל. מיד ניגשו לבנות שני בניינים, 38 דירות בבניין. כמעט כל הדירות נמכרו, בכמיליון שקל לדירה בממוצע. ב-23 בדצמבר 2013 קרסה מרפסת-ענק, בת 84 מ"ר (12 על 7 מטרים) בבניין 2, שבנייתו הסתיימה זה עתה וחלק מהקונים כבר נכנסו לדירות. איש לא נפגע, אבל התמונות הסעירו את המדינה. העירייה ביטלה את טופס האכלוס (טופס 4) שנתנה לבניין, והדיירים פונו.

מענק של 270 אלף שקל לכל קונה

גינדי נזעקה לפצות את הדיירים בכל דרך, גם כדי לנסות ולהציל את שמה הטוב. היא הוציאה עד היום 45 מיליוני שקל על תיקון הנזקים ופיצוי הדיירים, שניצלו את ההזדמנות, והגישו עוד ועוד דרישות כספיות. עד סוף 2015 הוציאה החברה 41.8 מיליון שקל לפיצוי הדיירים בבנין 2, ומחקה את כל הרווחים ממכירת הדירות. בין היתר, קיבל כל קונה כ-270 אלף שקל, המורכבים ממענק חודשי של 7,500 שקל עד לתיקון הבניין, ועוד הנחה של 18% ממחיר הדירה. תשלומים אלו לבדם עלו לחברה כ-10 מיליוני שקלים.

גם 37 רוכשי הדירות בבניין 1 - שלא נפגע ושלא קרה בו דבר - הריחו את ריח הכסף, קיבלו תשלומים שונים, והגישו תביעת ענק בסך 60.5 מיליון שקל, כולל בקשה לביטול החוזים ולהחזרת הכסף. התביעה הועברה לגישור. לפי שעה הושג הסכם עם 11מהתובעים, שקיבלו 180 עד 232 אלף שקל למשפחה. 26 קונים אחרים עדיין בבית משפט.

מה קרה? מדוע נפלה המרפסת? גינדי השקעות שכרה את שירותיו של המהנדס ישראל דוד, אחד המומחים המובילים בארץ בתחום בקרת ותכנון בניינים. אמיר נחום מאשר: "גם חברתנו שוכרת את שירותיו של מר דוד בבניית בתי חולים, גשרים, בנייני משרדים מסובכים. לו הייתי צריך לקחת מהנדס בתחום זה לביתי שלי, הייתי מזמין את ישראל דוד".

"יצקו קלקר במקום בטון"

המומחה בדק ומצא מה קרה. מה מצא? זה לא היה ברור עד היום. התביעה של השבוע מגלה, לדברי מנור גינדי ובני משפחתו, מה היו לגירסתה הסיבות, כולן או חלקן, לנפילת המרפסת: "מליבו לא התקינה קורות ברזל בכמות ובמידות הדרושות בין הקורות. יצקו קלקר או פוליאוריתן במקום בטון בין הקורות לבין התמך. התכנון היה לקוי. החומרים באיכות ירודה, תוך חסכון בחומרים. העבודות נעשו על-ידי פועלים לא מיומנים וללא פיקוח ראוי".

אני המנכ"ל, אבל לא ידעתי

אלו טענות חמורות, בפרט אם נזכור נגד מי הן מופנות, אמיר נחום, 52, הוא מהנדס בניין ותיק, בוגר אוניברסיטת קובנטרי באנגליה. בעבר, ניהל את חברת הבנייה של היזם יהושע דיאמנט. לפני כעשרים שנה הפך משכיר לעצמאי, ואחר כך ליזם. הוא רכש מהמשקיע האמריקני יוסי שלגי, את חברת מליבו. אחר כך הקים מעליה את אורתם-סהר, שהיא קבלן, ובאחרונה נכנסה גם ליזמות. נחום מחזיק בכ-45% מהמניות (כמה אחוזים מהחבילה מכר באחרונה לאלי גבאי), והקבלן הוותיק אורי דורי מחזיק בכ-16%. היתר בידי הציבור. נחום ידוע כמהנדס מקצועי. איך זה קרה לו? אולי מישהו מתחתיו שגה וטעה, ונחום לא ידע. אבל הוא המנכ"ל, והוא האחראי. אורי דורי הוא רק בעל מניות לא פעיל, ואין טענות כלפיו. יובהר: התביעה היא נגד מליבו, חברה-בת של אורתם-סהר, שהייתה הקבלן הראשי.

לפני חודשיים גילה אמיר נחום, ששני עובדים בחברה מעלו בכ-5 מיליוני שקלים. הם פוטרו, כמובן, וננקטו נגדם צעדים. לדברי נחום, גם במקרה הזה לא ידע, והביקורת היא שגילתה את המעילה.
גינדי החזקות, מהצד השני, ארבעה בעלים, כל אחד בעל 25%, כל אחד מנכ"ל משותף: מנור גינדי, 38; אורי לוי, 44 (נשוי לסתוית, אחותו של מנור); כפיר גינדי, 35; אייל פרידמן, 42, נשוי לאחות אחרת, טל. לציבור אין מניות. שלושת הראשונים הם כלכלנים, האחרון עורך דין. כל ארבע המשפחות מתגוררות באותו בניין, בדרך בגין 11, רמת גן. הארבעה הם הבעלים של אחת מחברות הבנייה למגורים הגדולות במדינה. בין היתר, הם שותפים בפרויקט 750 הדירות של השוק הסיטונאי בתל אביב, בעלי קניון שרונה ובונים בכמה ערים במרכז.

לכאורה, לא הייתה בעיה בתשלום הנזקים. החוזה בין החברות קובע, שמליבו אחראית לכל. היא לא צריכה לדאוג ביותר, היא רכשה שלוש פוליסות ביטוח המגינות עליה: פוליסת אחריות מקצועית ופוליסת חבות מוצר בחברת הביטוח הראל, ופוליסת עבודות קבלניות בחברת הביטוח כלל. לכאורה, היו חברות הביטוח משלמות את הנזקים, בניכוי השתתפות עצמית קטנה ואולי העלאת הפרמיה בשנה הבאה.

מליבו: ההתמוטטות - באשמת אנשי גינדי

אולם מליבו מסרבת לשלם. לשיטתה של מליבו, המרפסת התמוטטה בגלל טעויות של המתכננים והמפקחים מטעם גינדי. מליבו לא רק שתגיש כתב הגנה, אלא גם תעלה תביעה נגדית, ובה תדרוש לפצות אותה על הנזקים שנגרמו לה. בכל מקרה, אומרת מליבו, אנחנו מוכסים על-ידי הפוליסות שרכשנו בהראל וכלל. שתי חברות הביטוח עדיין לא אמרו את דברן.

איך הגיעו מנור גינדי ובני משפחות ל-100 מיליון שקל? חלק מהסכום, 45 מיליון שקל, הם נזקים והוצאות הקשורים ישירות עם האירוע, בחמישה נושאים:

• תשלומים לרוכשי הדירות - 20.5 מיליון שקל. כמחצית הסכום הם פיצויים והנחות לדיירים. המחצית השנייה מורכבת שקיבלו משיכון הדיירים במלון "עונות" בנתניה, ואחר כך בדירות שכורות בחדרה, כולל תשלומים למתווכי הדירות, אספקת מזגנים, מתקני גז, הוצאות הובלה וכדומה.

• איחסון הציוד והריהוט של המשפחות - 2.35 מיליון שקל.

• תשלומים ליועצים, בדיקות מקצועיות, תיקון כל הדרוש תיקון- 8.45 מיליון שקל, כולל תשלום לישראל דוד.

• תשלומים לעורכי דין - 3.45 מיליון שקל.

• הוצאות מימון אחרות - 10.25 מיליון שקל. דירוג האשראי ירד, הריבית בבנקים ולרוכשי האג"חים עלתה.

"מי יעשה עסקת אחוזים עם חברה שכשלה בבניה?"

עד כאן נזקים של 45 מיליון שקל, שכמעט כולם רשומים בדוחות מאושרים של החברה. 45 מיליון שקל נוספים הם הפסד עסקות. מנור גינדי: "אנשינו היו עסוקים בטיפול באירוע, ולא התפנו לעסקות חדשות. גם כשמצאנו עסקה, היה קשה מאוד לרכוש את המגרש בעסקת אחוזים".

כשבעל מגרש מוכר אותו תמורת אחוז מסוים ממכירת הדירות, הוא חושש, כמו במקרה של גינדי, שהחברה בעלת המוניטין הגרוע לא תצליח למכור דירות. ואכן, נזק נוסף של 10 מיליון שקל נגרם, לדברי החברה, מאובדן מוניטין, כולל כתבות פוגעות בתקשורת. מנגד, לטענת מליבו, "סכומים אלו הם ללא כל ביסוס עובדתי". המעניין הוא, ששמה הטוב של מליבו לא ניזוק, כנראה, מהפרשה. החברה חותמת עוד ועוד חוזי בניה עם קבלנים גדולים.

איזה צירוף מקרים

השבוע, למחרת הגשת התביעה המשפטית, חתמה גינדי החזקות על חוזה עם אורתם-סהר, לשותפות בפרויקטים של מחיר למשתכן. שתי החברות הקימו שותפות ביחס 50-50, שתשתתף במכרזים של רשות מקרקעי ישראל, תרכוש מגרשים ותבנה דירות. גינדי העמידה לרשות אמיר נחום אשראי של 100 מיליון שקל למימון המיזם. מזכיר לכם משהו? זה בדיוק הסכום שגינדי השקעות תובעת ממליבו. איזה צירוף מקרים נהדר, של העיתוי והסכום.

אז מה קורה שם, במשפחת גינדי? יגאל ומשה הם אחים, הפועלים יחד זה 40 שנה בעסקי נדל"ן. בארץ ובחו"ל, חלקם בשותפות עם בני הדור השני. מנור וכפיר הם בניו של משה גינדי, ואורי ואייל חתניו. כל אחד מחזיק, כאמור, 25 אחוז בחברה. אבי, רועי, מנחם, גיא וליטל (מטלון) הם בניו ובתו של יגאל. שלושת הראשונים הם רואי חשבון, שני האחרונים עורכי דין. כל החמישה הם הבעלים של גינדי החזקות.

כלפי חוץ, הכול כשורה. לפני שנים נכרת הסכם לא פורמלי, כנראה לא כתוב, שלפיו בני המשפחה לא יתחרו זה בזה. עד היום נשמר ההסכם, וכלפי חוץ, לפחות, היחסים חבריים ומשפחתיים. האירוע האחרון מעורר את הרצון לשאול, מה קורה שם, במשפחה המכובדת?