יום השואה בפתח. ישראל הרשמית תבטא בו כאב שאין לו גבול, ביחד עם זיכרון הזוועות וזיכרון. הקורבנות, ובכל אלה אין הבדל בין אבלנו לאבלם של אחינו בגולה, שם וכאן האבל הוא פאסיבי, כאבל היחיד על יקיר שנקטף בנסיבות טראגיות, רק פי 6 מיליון. ללקחים אקטיביים מן השואה, הלכה למעשה, אין לצפות מיהודים שעצם ישיבתם בחוץ לארץ היא סירוב להפיק את הלקח המרכזי - לקום ולצאת מן הגולה. אבל גם מ ד י נ ת היהודים הולכת ונחלשת בהסקת מסקנות מעשיות והוצאתן לפועל. דוגמה קטנה: השתמשתי כאן במילה "גולה", מילה שבגלל אי-תקינות-פוליטית הוצאה מזמן משימוש, לטובת "תפוצות". כפי שאין זה נאה עוד לומר "יורד", ומי שעוזב את הארץ הוא סתם מהגר. גם הביטוי הטעון "עולה" נפסל, אף הוא אינו אלא "מהגר".
