אחרי שנה של תסכול ואכזבות, הצליח (יום א', 15.5.16) שר השיכון
יואב גלנט להשיג דריסת רגל, גם אם קטנה בינתיים, בנושא הנראה לו חשוב ומרכזי בפעילות משרדו: שיווק קרקעות של רשות מקרקעי ישראל. זה שנה שהוא נאלץ לצפות מן הצד איך הבוס ה
מפלגתי שלו,
משה כחלון, משתלט במהירות על הנושא הכלכלי המרכזי הזה, ומשאיר לגלנט רק פירורים. עכשיו שלף גלנט ציפורנים בפעם הראשונה, אולי לא האחרונה.
רק הוקמה הממשלה, אשתקד, וגלנט גילה שכחלון השתלט על הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל, שהן עיקר הקרקעות והמגרשים של המדינה. בעבר, היה נהוג ומקובל ששרי השיכון -
אריאל שרון,
זאב בוים,
אריאל אטיאס,
אורי אריאל - מכהנים גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. זה איפשר להם לקבוע את סדר היום לישיבות, לנסח ולהגיש את הצעות ההחלטה, וגם להיות מעורבים מאוד - לא פורמלית - במכירת המגרשים.
מבקר המדינה מתח בזמנו ביקורת חריפה על מעורבות-יתר של אריאל בשיווק מגרשים. שלא לדבר על ההסכמים לבניית עשרות אלפי דירות, לעולים ממדינות חבר העמים, ששרון כשר השיכון, חתם בזמנו עם קבלנים ויזמים.
כל זה השתנה בבת אחת עם הקמת הממשלה החדשה, לפני קצת יותר משנה. כחלון מונה ליו"ר המועצה. גלנט אפילו אינו חבר בה. אם ברצונו לדעת מה קורה שם בישיבות, עליו לבקש מידע מנציג משרדו, חבר הוועדה. גלנט נדחק הצידה לחלוטין. על-פי החוק, הכל בסדר, כי רשות מקרקעי ישראל, גוף חוץ-ממשלתי (לכאורה), היא האחראית על ניהול המגרשים ומכירתם. כחלון הקים לידו - ולא ליד חברו גלנט, "מטה דיור", העוסק בכל מה שקשור למכירת מגרשים. גלנט אינו שותף למטה, ואולי אף אינו יודע מה קורה בו.
הוא יכול לדבר רק על דיור ציבורי
יואב גלנט מתוסכל ומאוכזב זה חודשים רבים. קצת עצוב לראות אותו עולה על הבימה בכינוסי נדל"ן, מקבל את הכבוד הראוי, ונאלץ לדבר על סטטיסטיקה של שיווק מגרשים, על שיטות הבנייה בסין, וכדומה. אין לו שום בשורה בנוגע לשיווק מגרשים ולשיטות חדשות להוזלת דירות. אולי גם אין לו המידע הדרוש. הוא יושב בצד. כחלון ברוב חסדו, השאיר לו נושא אחד לעסוק בו: דיור ציבורי, השגת כמה מאות דירות לשיכונם של נזקקים. על נושא זה הוא מדבר בפומבי שוב ושוב, כי אין לו משהו אחר להודיע.
אבל אם כחלון חשב שיואב גלנט, לשעבר אלוף בצה"ל, כמעט רמטכ"ל וביצועיסט, יישב במשך שנים בחיבוק ידיים - הוא טעה. גלנט כרת ברית עם
אריה דרעי, השר לפיתוח הנגב והגליל. יחד, מצאו שניהם את הסדק המתאים בחומה של כחלון: המדיניות הקרקעית בנגב ובגליל. יחד ניסחו הצעת החלטה בעניין זה, שאושרה על-ידי הממשלה. נקבע, שתוקם ועדת היגוי, שתדווח לשני השרים, שיקבעו את המדיניות. נכון, המגרשים בנגב ובגליל ישווקו גם בעתיד על-ידי רמ"י. אבל גלנט מצא את הפרצה שחיפש: משרד השיכון, והוא אישית, יהיו מעורבים בנושא. הם יגייסו כספים למימון תשתית ומבני ציבור, שבנייתם קובעת את הקצב וההיקף של שיווק המגרשים למגורים. כבר לא יביטו בו כאיש מן הצד. יהיו לו מה לעשות ולדווח לציבור בנושא מגרשים. אין פלא שרשות מקרקעי ישראל מתנגדת, וטוענת בזעם שהכנסת גלנט למדיניות הקרקעית סותרת את החוק. לפי שעה ההתנגדות היא ללא הועיל.
כחלון לא יכול להתנגד לדרעי
אז איך זה שנציג משרד האוצר, כלומר נציגו של כחלון, הודיע לממשלה שאין לכחלון התנגדות לשיטה החדשה? הסיבה כנראה פשוטה: אי-אפשר להתנגד להצעה משותפת של שני שרים, שאחד מהם הוא ראש מפלגת
ש"ס. זו אולי הסיבה שגלנט גייס לעזרתו את דרעי. במצב השברירי של הקואליציה כיום, לא יכול כחלון, ראש מפלגת כולנו, להרגיז את דרעי, ראש מפלגת ש"ס. יואב גלנט, באמצע, נהנה מהמצב החדש. חכו-חכו, הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה.
