|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

תותח הארד הגדול

״התותח״, מאת ססיל סקוט פורסטר, הוא סיפורם של חבורת גברים בני ספרד, שנסיבות המלחמה בה כבשו צבאות צרפת הנפוליאונית את ספרד, ליכדו אותם סביב תותח ארד גדול וכבד, שביכולתו להכריע את המערכה
10/07/2016  |   ציפי לוין   |   ספרים   |   תגובות
התותח

ססיל סקוט פורסטר, סופר ספרי ההרפתקאות מהמפורסמים ביותר במאה העשרים, מחברם של ספרי ״קצין הצי הורנבלואר״ והרומן הנפלא ״מלכת אפריקה״, מעלה את כתיבתו לשיא נוסף ברומן ההיסטורי המרתק - "התותח". בעקבות ספר זה, הופק סרט קולנוע רחב יריעה בשם ״על גאווה ועל תשוקה״ בכיכובם של פרנק סינטרה, קרי גרנט וסופיה לורן ובבימויו של סטנלי קריימר.

״התותח״ הוא סיפורם של חבורת גברים בני ספרד, שנסיבות המלחמה בה כבשו צבאות צרפת הנפוליאונית את ספרד, ליכדו אותם סביב תותח ארד גדול וכבד, שביכולתו להכריע את המערכה. תותח זה שנפל לידיהם היה יכול לחולל את המפנה בקרבות, אולם כדי להפעילו היה על הגברים הצעירים - חלקם ילדים ונערים - להקריב את חייהם.

ססיל פורסטר טווה את הרומן על בסיס עובדות היסטוריות, והנציח לדורי דורות את מלחמתם של לוחמי הגרילה - הפרטיזנים הספרדים - כנגד הצבא הצרפתי. איש לא האמין כי יהיה ביכולתם של הלוחמים, דלי הציוד, לשאת את התותח הכבד, להפעילו ולנתץ את שלטונה של צרפת. אולם הם הוכיחו כי אמונה, נאמנות ואומץ לב יכולים לגבור על כל מכשול.

ססיל סקוט פורסטר הוא שם העט של הסופר האנגלי הידוע, ססיל לואי ת'רוטון סמית (Cecil Luis Troughton Smith). נולד ב-1899 במצרים (קהיר) ונפטר ב-1966 בהיותו בן 66, בקליפורניה, ארה"ב.

פורסטר נודע בספריו העוסקים בלחימה ימית, ביניהם סדרת "הורציו הורנבלואר" בת 12 ספרים, שגיבורה הוא קצין הצי המלכותי, במהלך מלחמות נפוליאון. ספריו הנוספים כוללים את "המלכה האפריקנית" שראה אור ב-1935 (הוסרט ב-1951 על-ידי ג'ון יוסטון) והספרים "A Ship of the Line" ו-"Flying Colours" שזכו במשותף ב-1938 בפרס James Tait Black Memorial. הוא פרסם ספרים של סיפורים קצרים המתרחשים בתקופת מלחמת העולם השנייה, שני ספרי מתח ושני ספרי ילדים. רומן "אבוד" שלו, "The Pursued", התגלה בשנת 2003 וראה אור ב-2011 בהוצאת "פינגווין".

מתוך הספר: פרק א'

הצבא המובס עשה דרכו בהרים בחזרו מהמערכה באספינוזה. המראה היה כה עלוב עד כי אדם מהצד היה רואה בו תמונה של הפסד וכישלון, אך בוודאי לא השתקפות של צבא. לאורך דרך בת עשרים מיילים השתרך צבא זה על על 20,000 חייליו; החולים והמתים פזורים היו לצדי הדרך מאחור, לאורך מאה מיילים. בראש הטור רכבו אותם פרשים שמזלם שיחק להם ונותרו להם סוסים לרכיבה; אלה חשו בטוחים יותר ברֹכבם בראש, בעוד שמקומם הנכון היה לגונן על הנסיגה מאחור. מאחוריהם צעד חיל־הרגלים בקבוצות גדולות וקטנות, בודדים וזוגות. מדיהם הבורבוניים שהיו לבנים פעם היו עתה בלויי סחבות ממורטטים שלא הסתירו את עורם של החיילים, כחול מקור וממחלות. כמחציתם עדיין החזיקו ברובים וברבע מהם עוד היו כידונים. פה ושם נראו קבוצות קטנות שעדיין התיימרו להיראות כצבא וצעדו בצורה מסודרת עם דגלי יחידותיהם, אך קבוצות אלו מעטות היו; רוב הדגלים אבדו באספינוזה.

טור היסורים הלך ונתארך; אלו החזקים יותר ניסו להגיע לראש הטור כדי להתרחק ככל האפשר מהצרפתים שבעקבותיהם, בעוד החלשים נותרו הרחק מאחור. ורבים היו חלשים; אפילו בקיץ היה לבושם דל ואפילו בעִתות נִצחון לא קיבלו די מזון. ועתה הגיע החורף. הם נלחמו באספינוזה והובסו, ודרך הנסיגה הובילה אותם מהערבות הפוריות מעלה, לעבר ההרים העוינים.

יום אחר יום צעדו בגשם סוחף ועתה, בטפסם במעלה הדרך, נוסף שלג לגשם ולרוח הקרה, החודרת עצמות, שהחלה נושבת. הם יכלו לראות מולם את רכסי ההרים המכוסים שלג כבד, רכסים אותם יצטרכו לעבור בלי מזון, בלי דלק ובלי מנוחה, כאשר הפחד מפני הצרפתים מדרבן אותם להמשיך. ואם לא די ביסורי הרעב, הקור והמלחמה, הגיע עתה, כמובן, תור המחלות. הטיפוס — ״המוות השחור׳׳ כפי שכינוהו — כבר הראה אותותיו בשורותיהם ויחד עמו גם הדיזנטריה, דלקת־הפרקים ודלקת־הריאות. אנשים צנחו ומתו באמצע הדרך וחבריהם המשיכו וצעדו הלאה כאשר הם רומסים את הגוויות, חלשים מכדי לעקפן, ורגליהם היחפות משאירות עקבות־דם עם כל פסיעה.

ואם כזה היה המצב בראש הטור, הרי שהמצב בעורף היה נורא פי כמה. כאן היו אלה שרגליהם לא נשאו אותם עוד אך עדיין ניסו להתקדם בזחילה. כאן היו הנשים והילדים — שהמרחק ביניהם ובין הטור הצועד גדל והלך כשהם שולחים מבטי חרדה אחורה במורד הדרך, שמא נראות כבר באופק קסדותיהם של הפרשים הצרפתים הדולקים אחריהם. כאן היו שייריו האחרונים של הצבא, כל מה שנותר לפליטה מתבוסת אספינוזה וממאה המיילים של הנסיגה. סוסי־המטען מתו כולם ואת מעט העגלות והתותחים שנותרו משכו פרדות בכוחותיהן האחרונים, כשהנוהגים בהן מדדים לצדן. אבוי היה לזה שאפסו כוחותיו ושנפל על אם הדרך; לא היה בכוחם של נוהגי הפרדות למשוך את גלגלי התותחים ולהסיטם מתוך התלמים הארוכים שנוצרו בדרך; הם יכלו רק להמשיך הישר קדימה, מעל גופות הקורסים תחתם.

רק יחידה אחת בצבא בורבוני ספרדי עלוב זה, יחידת התותחנים, הראתה סימני גאווה ביחידתם ודבקות במטרה. לאנשי הארטילריה שנשארו עם התותחים הבודדים ששרדו את אספינוזה לא הייתה כל סיבה לסכן את חייהם ולמשוך אחריהם את התותחים האלו. ברור היה כי אם ינתקו את הרתמות וישאירו מאחוריהם כלים כבדים אלה, לא יהיה איש שנותר בו עוד מרץ כדי להתנגד למעשה זה. אך העיקשות הטבועה בהם — או העיקשות ביחד עם הצייתנות שהוקנתה להם בצבא — הייתה זו שדירבנה אותם להמשיך ולגרור את התותחים הלאה.

וביחידה האחרונה בטור הצבא הספרדי — אם לא ניקח בחשבון את אלו הגוססים מאחור — נגרר תותח ״שש־ליטראות״ גדול יותר, כבד יותר ומרשים יותר מהתותחים הקלים שהיו בראש טור הארטילריה. שלושה־עשר רגל היה אורכו, שני רגל קוטר לועו וקוטר נצרתו רגל שלם. היה זה תותח ברונזה ענק מאותה מתכת כהה ויפה הידועה בשם ״מתכת־תותחים״. סביב פתחו ולאורך קנהו מעוטר היה בפיתוחים ועיטורים נפלאים ביופיָם שהיו חלק מגוף התותח עצמו; קרוב לוודאי שדפוס תבנית מיוחד הוכן לתותח זה, ולו בלבד, בעת יציקתו, שמיועד היה כנראה לקשט את טירתו של אציל עשיר כלשהו. סביב הנצרה חקוק היה באותיות מתכת מוגבהות פסוק בלטינית מנוסח תפילת־החצות — ״ויהללוך פיותינו״. כנראה שתותח זה היה אחד מזוג תותחים דומים; בבן־זוגו היה חקוק הפסוק ״אלוהים, פתח שפתותינו״, ושניהם קרוב לוודאי ניצבו משני עבריה של סוללת שער הכניסה לאותה טירה בדרום המדינה. כאשר התקוממו הספרדים נגד הפולשים הצרפתים, ולאחר שגדוד צרפתי כותר בביילן, נעקר בוודאי צמד התותחים ממקום הייצוג הקבוע שלו כדי לתגבר את ציודה הדל של הארטילריה הספרדית.

התותח־התאום בוודאי נפל לידי הצרפתים באחת התבוסות שנחלה ספרד בעת שנפוליאון בזעמו הוליך את צבאו המפואר וחצה את הרי הפירנאים — אולי בגאמונאל, או ברירסקו, או בטודלה — ועתה בוודאי הוצב שוב כקישוט באחד מארמונות החצר הצרפתי כדי להאדיר את הוד־מלכותו.

ועתה נראה כי גורל דומה יהיה מנת־חלקו של תותח־תאום זה שנגרר מאחורי צבאו המובס של בלייק. תריסר הפרדות שגררו את התותח שמשקלו כשלושה טונות, לאורך הדרך הסלעית, קרובות היו לאפיסת־כוחות. עם כל פסיעה הכריחו נהגי הפרדות את הבהמות להתקדם בנעצם את דורבנותיהם בגופן הפצוע וזב הדם; והתותח הגדול והמסורבל התקדם עקב בצד אגודל, וכל פסיעה כרוכה הייתה בסבל וכאב בשל תנודותיו והיתקלויותיו בסלעים ובאבנים שבדרך. ועתה הגיעו לנקודה שלעומתה נראו מאמצי הטיפוס הקודמים במעלה ההרים כמשחק ילדים. צלעות ההר שהתנשאו מולם נראו כחומות; מבעד לשלג היורד נראו מדרונות תלולים מתפתלים סביב ההר. גרירת התותח בכל אחת מהתפניות החדות דרשה מאמץ עליון מהפרדות ונהגי הבהמות האיצו בהן בצרחות ובנעיצת מקלותיהם המחודדים בגוף הבהמות עד שדמן ניגר קילוחים קילוחים. התותחנים נאבקו בשארית כוחותיהם כשהם אוחזים באופני התותח. הרוח שרקה והשתוללה סביבם, הממה אותם בכוחה והטיחה בהם שלג וגשם. ואז קרה הבלתי־נמנע. במאמץ־יאוש אחרון הצליחו האנשים להעביר אופן אחד מעל גוש סלע שעמד בדרכו; הפרדות משכו קדימה — ואז אבד לתותח שיווי־משקלו והוא התהפך על צדו באמצע הדרך במשכו אחריו את הפרדות הקרובות לגלגליו. אלה משכו את הבהמות שלפניהן, עד שמחצית מהפרדות קרסו ונפלו בעוד שהתותח רובץ על צדו, ענק וחסר־חן, כאשר אחד מגלגליו עדיין מסתובב לאטו באוויר.

ובנקודה זו הגיעו התותחנים למסקנה כי אין בידם להושיע. שעות תידרשנה כדי להרים את שלושה טונות הברונזה ולהציב את התותח שוב על גלגליו. ושום מאמץ לא יעזור כאשר מדובר בפרדות. אלה שנפלו תחתיהן רבצו בשקט בדרך הסלעית ונשימתן הכבדה והכאובה הייתה סימן־חיים היחידי שהראו. עתה, כבר לא יעזרו דירבונים, או בעיטות וקללות כדי להקימן ממקומן. האנשים ידעו כי כאשר פרדה הקרובה למוות תמצא עצמה רבוצה, היא תמשיך בדרך כלל לשכב ולגווע בשקט, וכל דירבון שבעולם לא יעמידה על רגליה כדי שתשרת את האדם גם ברגעיה האחרונים. הבהמות העלובות שעוד עמדו על רגליהן היו מקובצות יחד כאשר גבן מופנה לרוח ולשלג. והפרשים הדולקים אחריהם עלולים היו להגיע כל רגע; אנשי הארטילריה שבמאסף כבר ראו אותם פעם או פעמיים בעת הנסיגה כשהם מנופפים בחרבותיהם ונראים מרחוק כילדים הנלחמים בקוצים. הרוח, הכפור, העייפות והרעב הותירו את אנשי יחידת התותחנים תשושים מכדי להיעזר בתבונה ולנסות ולהרים את התותח בעזרת מנופים פשוטים. מעט צלילות־הדעת שנותרה בהם הורתה להם להתיר את מוסרות התותח ותחמושתו התפזרה על הדרך; אחר כך, בהסירם את הרתמה שהחזיקה בתותח, הצליחו לאסור אליה את הפרדות שנותרו עומדות על רגליהן. ובלא המשא הכבד היה בכוחם להמשיך וללכת קדימה, במעלה דרך ההרים שאין לה סוף, אל תוך ליל החורף שירד במהירות בהרים, בעוד התותח הגדול נשאר מאחוריהם מעוות על צדו כשגלגל אחד באוויר והפרדות הגוססות רובצות סביבו — כמו היה אל אגדתי המוקף בחיות שהוקרבו לו, דימוי שאינו רחוק כל כך מהמציאות.

הצבא הספרדי המשיך בדרכו כשהוא משאיר את התותח מאחוריו. שלושים אלף איש נלחמו באספינוזה ועשרים אלף מהם נותרו בחיים. לאחר תלאות המסע בהרים והחורף במורדותיו השוממים נותרו באביב כשמונת־אלפים מהם, צללי־אנוש קודחים שנשארו בחיים וצצו והופיעו בפינה אחרת של ספרד רק כדי להפוך שוב לקרבנותיו של קרב מטופש נוסף. מאותו יום בו נותר התותח מאחור אִפשרו הצרפתים לצבא הספרדי המובס לסגת לאטו. אפילו הצבא הצרפתי המנצח לא היה מסוגל לחדור פנימה להרים השוממים רק כדי לחסל חיילים מובסים; הם סבו על עקבותיהם וצעדו חזרה אל המישורים, לעבר הערבות המובילות למדריד.

התותח - מסע ההרפתקאות של תותח הארד הגדול שהכריע את גורל המלחמה!; מאת: ססיל סקוט פורסטר; תרגום: שאול שילו; בעריכת: א. בן-מרדכי; הוצאת אסטרולוג; 207 עמודים; 74 ש"ח
תאריך:  10/07/2016   |   עודכן:  10/07/2016
ציפי לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כמיליון בני אדם מתאבדים מדי שנה בשנה בעולם, ובהם קרוב למאה אלף צעירים. בעשורים האחרונים הפכה אובדנות לסיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער בעולם ובישראל. מה אנו יודעים על תופעת האובדנות בקרב בני נוער? מדוע צעירים שכל חייהם לפניהם בוחרים במוות? מהם סימני האזהרה? כיצד אפשר להבין זאת וכיצד אפשר למנוע?
03/07/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
ארבעה מספרים מגוללים את קורותיה של משפחה שהייתה "ההבטחה הגדולה" של דור הצברים: יעל, יפהפייה תל אביבית מרירה; אורי, פלמחניק שברא את עצמו מחדש; הבן הראל והבת הילה. כל אחד מהם מספר את גרסתו בשפתו הייחודית, ובכך נוצר מעין "רשומון" משפחתי, אם כי כל סיפור מתמקד בחלק אחר של התקופה.
13/06/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
משטרת הגטו היהודית בוויליאמפולה הוא תעודה מיוחדת וחשובה להבנת תפקידה, פעילותה וזהותה העצמית של המשטרה היהודית ושל החיים בגטו קובנה בימי השואה. חשיבותו רבה גם להבנת הבעיות הכרוכות בתפקידן של המשטרות היהודיות בתקופת השואה, על-אף אופיין המיוחד בכל גטו וגטו.
08/06/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
אגתה כריסטי הינה סופרת המתח המוכרת ביותר בעולם (גם לאחר מותה בשנת 1976)' וספריה נמכרו בשני מיליארד עותקים כשרק התנ"ך וכתבי שקספיר מקדימים אותה.
07/06/2016  |  יוסי ברנע  |   ספרים
בראשית 1944 הלכו וגברו התקפותיהן האוויריות של בעלות הברית על אתרי התעשיה האזרחית והצבאית של הרייך השלישי. גרמניה הנאצית נאלצה להעתיק את המפעלים אל אזורים בטוחים יותר בפנים גרמניה ובייחוד אל מנהרות ואתרים אחרים מתחת לפני הקרקע. אולם לביצוע הפרויקטים האלה נדרש כוח עבודה רב שלא היה ברשות הגרמנים באותה תקופה בשל מפלות הצבא הגרמני בחזית. בנסיבות האלה נחשבו היהודים שנותרו בחיים מאגר של כוח עבודה שיש לנצלו לביצוע העבודות הקשורות בהעתקת המפעלים והפעלתם, למרות מיקומם בשטחי הרייך הישן שהוכרזו יודנריין ("נקי מיהודים") באביב 1943.
26/04/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
פוטין. זורק את האשמה על זלנסקי [צילום: מריקו אנדרו, ו-AP]
יאיר נבות  |  
הערכתי בשבועות האחרונים שלאחר נצחונו בבחירות יורה פוטין על גיוס מילואים נוסף. גם הפיגוע הנורא, אם קושרים אותו בדרך לא דרך לאוקראינה, ייקל על גיוס מילואים כמובן. האמת מעולם לא היית...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
בנתב"ג חונה המטוס שתוכנן במקור לטיסות הנשיא או ראש הממשלה, אבל המטוס "כנף מציון" מושבת    מדוע לא יוכשר מטוס זה לטיסותיהם של הבכירים לארה"ב?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il