 |
|
יוסי שריד [צילום: ישראל הדרי] |
|
|
|
| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
|
תאריך לידה: 24/10/1940
ארץ לידה: ישראל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+3
השכלה: תואר שני
תואר/מקצוע: איש ציבור, סופר
תפקיד/עיסוק: בעל טור, סופר
טלפון: 02-6753278
פקס: 02-6496157
כתובת: קריית בן גוריון ירושלים
91950
|
יוסי שריד. יליד 24.10.1940, רחובות. נשוי, אב לשלושה.
בעל תואר ראשון בספרות ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר שני במדע המדינה וסוציולוגיה מבית הספר למחקר חברתי בניו יורק.
בשנים 1964-1961 עבד כעיתונאי וכעורך בקול ישראל. בשנים 1965-1964 שימש דובר מפא"י. ב-1966 שימש יועץ לראש הממשלה לוי אשכול. בשנים 1973-1970 היה מנהל המרכז האקדמי במשרד העבודה.
מ-1973 מכהן כחבר כנסת. עד לכנסת ה-11 כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. מאז מכהן כחבר כנסת מטעם סיעת רצ (כיום מרצ). בשנים 1977-1974 התגורר בקריית שמונה ושימש מורה בבית ספר תיכון בעיירה - במקביל לכהונתו כחבר כנסת. ב-1984, עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית, עזב את מפלגת העבודה והצטרף לרצ. בשנים 1993-1979 כתב טורים קבועים בעיתונים דבר, מעריב והארץ.
ב-1992 היה פעיל מרכזי בגיבוש תנועות רצ, מפ"ם ושינוי לרשימה אחת - מרצ. בכנסת ה-13 שימש יו"ר סיעת מרצ בכנסת. במהלך כהונתו כחבר כנסת שימש חבר בוועדת החוץ והביטחון. בדצמבר 1992 מונה לתפקיד שר לאיכות הסביבה בממשלת יצחק רבין. במאי 1996 נבחר ליו"ר מרצ. בכנסת ה-14 משמש חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת העליה והקליטה.
שריד נחשב במערכת הפוליטית לאדם עצמאי בדעותיו. כך נהג עוד בתחילת דרכו: עם הצטרפותו למפלגת העבודה, היה מקורב לוותיקי מפא"י אשר התנגדו לרפ"י. לאחר מלחמת יום כיפור פעל בניגוד לעמדת מפלגתו, כאשר הגיש שאילתא בכנסת בנושא מנחיימי, אשר התבטא בכנס קצינים על מחדלי שר הביטחון משה דיין. זמן קצר לאחר שנבחר לראשונה לכנסת, עבר עם משפחתו להתגורר בקריית שמונה בתקופה שהיתה מוכת קטיושות ופיגועים, ועזב לאחר כשלוש שנים.
בהצבעת אי-אמון שהגישה סיעת חד"ש נגד מלחמת לבנון, נמנה שריד עם חברי הכנסת שנמנעו מהצבעה. ב-1984 עזב את מפלגת העבודה, לאחר שזו הצטרפה לקואליציה עם הליכוד בממשלת האחדות הראשונה, והצטרף לתנועת רצ. נמנה עם הראשונים שהוציאו לעיתונות את הגילויים על פעולות המחתרת היהודית. בבחירות 1988 שימש ראש מטה ההסברה של רצ.
בתחילת שנות ה-90 היה בדעת מיעוט ברצ, כאשר שלל את תופעת הסרבנות המצפונית, וכאשר תקף את הפלסטינים על תמיכתם בעירק במהלך מלחמת המפרץ. היה מקורב למהלכי השלום של ממשלת העבודה בראשות רבין ופרס, ונחשב איש סודם בנוגע למהלכי הסכם אוסלו. היה אחד מצוות של שלושה, מטעם הממשלה, במו"מ עם הפלסטינים והסורים. מרצ היתה שותפה באותה תקופה למדיניות הסגר והגירושים. עם זאת, התנגד שריד למונח "ירושלים רבתי" שטבע רבין, הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, קרא לפנות את היישוב היהודי בחברון ואת התנחלות נצרים ברצועת עזה.
בתפקידו כשר לאיכות הסביבה, פעל לפינוי שטחי אש של צה"ל, לשימור הגנים הלאומיים והשמורות, ולהכרה ב-40 כפרי הערבים הלא מוכרים. בתקופה זו הצליח להפוך משרד קטן למשרד יוקרתי ומשפיע. העלה את המודעות לאיכות הסביבה והביא להגדלת תקציב המשרד. הקים יחידות סביבתיות במגזר הערבי, סיפח את רשות הגנים ואת רשות שמורות הטבע לאחריות המשרד.
פעל לאכיפת חוקי הסביבה על מפעלים מזהמים, ביניהם בתי הזיקוק וחברת החשמל. עם זאת, לא הצליח לגרום לפינוי האשפה לאתר דודאים ולאכוף את חוק המיחזור.
נבחר במאי 1999 לכנסת ה-15 בראש רשימת מרצ. נתמנה לשר החינוך, אך בשנת 2000 התפטר מתפקיד זה. עסק בסוגיות של מדיניות חוץ וביטחון לאומי. חבר בוועדת החוץ והביטחון במשך עשרים שנה. שימש חבר בצוות השרים במו"מ עם הפלשתינים יחד עם יצחק רבין ושמעון פרס.
בכנסת ה-16 שימש חבר בוועדות חוץ וביטחון ובוועדת החינוך, התרבות והספורט.
בבחירות לכנסת ה-17 נמנע מהתמודדות.
בעל טור בהארץ ובעיתונים אחרים. מחבר ספר שירים פגישה במקום אחר.
- תאריך עידכון: 13/08/2009 13:40:11
|
|
|
