לכבוד
חברי ממשלת ישראל
חברי כנסת ישראל
ישראל - ירושלים
הנדון: מכתב פתוח הקורא להקמת מטה מאבק למלחמה בעוני וצעדי מדיניות למאבק אקטיבי בעוני.
1.5 מיליון המוגדרים כעניים בשנת 2005 זה "פיגוע" חברתי-כלכלי מהחמורים שמדינה דמוקרטית יכולה לספוג, 1.5 מיליון עניים זו "פצצת זמן" חברתית-כלכלית מתקתקת שמהווה איום על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. עוני אינו מולד גנטית, עוני זה מעשה אדם ולכן בידנו לסייע להקטנתו כצו השעה לחברה הישראלית.
בחברה הישראלית מתנהלים ויכוחים סוערים סביב המדיניות הכלכלית-חברתית הנוכחית. חלקנו מתנגדים לתהליכי הרפורמות וההפרטות וחלקנו תומכים. למרות הוויכוחים בינינו, כולנו מסכימים שיש צורך בצעדי מדיניות אקטיביים ומיידיים של הממשלה במאבק בעוני, בעיקר כדי לעודד עבודה ברמות השכר הנמוכות בכלל ובקרב נשים בפרט.
ממחקרים רבים בעולם עולה שהצלחת הילד/ה קשורה בעיקר להשכלת האם ושחינוך טרום-חובה קובע המון לגבי מיצוי היכולות של הילד/ה בהמשך הדרך. לכן החליטה לאחרונה ממשלת בריטניה על סבסוד חינוך טרום-חובה ועל הארכת חופשת לידה לאימהות עובדות.
כאמור, בישראל שיעור הנשים העובדות הוא נמוך מאוד יחסית וזה לא רק גורם לעוני כיום אלא עלול להעצים את העוני והפערים החברתיים בישראל בדור הבא.
אנו מציעים ומבקשים להקים מטה-על למאבק בעוני שיכלול נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ונציגים מהתנועות החברתיות ואשר ידאג ליישם באופן מהיר ככל שניתן את צעדי המדינות הבאים:
- ניטור העוני. כפעולה ראשונית יש לנטר את היקף ועומק העוני בישראל בכל רבעון, כמו כן יש לשקול את שינוי בהגדרת מדד העוני ולהוסיף מדידה של צרכים חיוניים בתחומי חינוך, בריאות, דיור, מזון, ביגוד, טכנולוגיה ותרבות. ניטור ומדד העוני יאפשר להגדיר את הזכאים לסיוע ולבדוק את תוצאות פעולות מטה המאבק בעוני לאורך זמן.
- מערכת החינוך. יש לפעול לצמצום העוני דרך מערכת החינוך תוך שימת דגש על תכני החינוך החיוניים להשתלבות עתידית בתעסוקה האזורית של תלמידים משכבות המצוקה, וכן לעודד מפעלים להקים בתי ספר תעשייתיים לילדים הנפלטים ממערכת החינוך כמו בית הספר של מפעל אורמת, הקריה למחקר גרעיני ופריקלאס.
- השכלת אמהות. השלמת השכלה לאמהות משכבות המצוקה מתוך התובנה שככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך יש סבירות שילדיה ייצאו ממעגלי העוני והמצוקה, זאת כאמור לאור מחקרים רבים מרחבי העולם שעסקו במיגור תופעת העוני.
- אמהות עובדות. פטור להוצאות מטפלת/מעון, שיעודד עבודת אמהות וימשוך כוח אדם איכותי לתחום הטיפול בפעוטות, וכן עידוד הקמת מעונות קרוב למקומות עבודה. בשלב שני של צעדי מדיניות למאבק בעוני, אנו מציעים ומבקשים סבסוד חינוך טרום-חובה והארכת חופשת לידה לחצי שנה או הגדלה ניכרת של נקודת זיכוי לכל ילד עד כיתה ב' או גיל 8.
- מס הכנסה שלילי. החלת מס הכנסה שלילי בישראל בהקדם האפשרי כמקובל במדינות המפותחות, שיאפשר גם לבעלי שכר נמוך העובדים ליהנות מהפטורים.
- עסקים קטנים. העמקת העידוד הניתן לעסקים קטנים ועבודה מהבית, כולל ע"י פרסום מאסיבי של העזרה הניתנת ע"י קרנות ממשלתיות להלוואות לעסקים קטנים-ביתיים, הוזלת הריבית בהלוואות הניתנות וכדומה.
- חוקי עבודה. אכיפה נחרצת יותר של חוקי העבודה על קבלני כוח אדם ובכלל, תוך מתן עדיפות לנושא שכר העובדים וזכויות סוציאליות בהתקשרויות של משרדי הממשלה ומוסדותיה וכן הגדלת הקנסות הכספיים הניתנים למעסיקים המפרים חוקי עבודה. אנו מציעים לשקול גם אפשרות שאכיפת חוקי עבודה ייעשו גם ע"י משרדי עו"ד פרטיים וארגונים חברתיים, אשר בתמורה יזכו לחלק מהקנסות.
- קשישים עניים. כלים לטיפול בקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני במטרה להבטיח להם רמת קיום מינימלית נאותה. יש לקדם מערכת תומכת כספית מעבר לקצבת הזקנה המשולמת ע"י הביטוח הלאומי לקשישים שילוב שיאפשר לקשישים קיום בכבוד.
- נכים עניים. הנכים הם חלק בלתי נפרד מהחברה ויש לדאוג למערכות תומכות לנכים שיאפשרו להם קיום חיים בכבוד, נגישות, רפואה, תרבות ואיכות חיים. יש לעודד עבודת נכים ע"י הקלה במיסוי למעסיקים שיעסיקו נכים. כמו כן הגדלת קצבאות הזקנה לנכים.
- עבודת מבוגרים. לאור השינויים במשק הישראלי ישנם עובדים מבוגרים רבים מעל גיל 50 המתקשים למצוא עבודה הולמת. אנו מבקשים עידוד והקלה על עובדים כאלה באמצעות מערכת המיסים, הקלות למעסיקים וקורסי התאמה לעובדים.
- הוצאה לפועל. גבייה אינטנסיבית יותר של דמי המזונות מהחייבים. קביעת סף הכנסה לנפש שנועד להבטיח קיום בסיסי לחייבים בהוצאה לפועל, והקלה ניכרת בתשלומים של חייבים אלו.
- הפרטה עממית. מתן עדיפות להפרטת חברות ממשלתיות (בנק לאומי, חברת החשמל ועוד) באופן עממי תוך העדפה מתקנת לשכבות החלשות. אחת ממטרות ההפרטה העממית היא הגברת הצריכה הפרטית, וידוע ששיעור הצריכה בקרב משפחות עניות גבוה בהרבה לעומת משפחות ממעמד הביניים ומעלה.
אופייה המסוכן של תופעת העוני המתרחב מחייבת שגם הטיפול בה יהיה בסדרי עדיפות לאומית של מכלול פעולות משולבות של זרועות הממשלה השונות. חשוב שתיקבע אחריות-על באמצעות ועדת שרים או קבינט חברתי-כלכלי-ציבורי, לביצוע ותיאום של המדיניות. חשוב, שהמדיניות תלווה במעקב שוטף על השלכות אמצעי המדיניות על תעסוקה ועוני ויפורסם מדד העוני כל רבעון.
בברכה,
יצחק (ג'קי) אדרי, דימונה