|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

מסע קריאה

"מה שנשאר על החבל".... ומה שרואים הוא לא רק מה שיש (התבוננות בשיר 'תחתונים לבנים וגרב שחורה על החבל' עמ' 81 בספר 'בובת האשבול' של ד"ר רחלי אברהם - איתן)
04/09/2016  |   נורית צדרבוים   |   ספרים   |   תגובות
[צילום: תפארת חקק]


פתח דבר - מקריות שאין בה מקרה

במפגש משוררים בקבוצת 'השראה צפונית' אירחנו את ד"ר רחלי אברהם - איתן. בחרתי אחד משיריה מתוך ספרה 'בובת האשבול' לדבר עליו בפני הקרואים.

עברתי על הספר בעיון, קראתי שירים רבים, אהבתי רבים וביקשתי לזהות את אותה הרגשה פנימית, בלתי מוסברת אשר גורמת לך להתעכב ליד שיר, קצת יותר מהרגיל ולהצביע עליו כשיר הנבחר, מבלי שהנך יודע עדיין מדוע. כך ארע, כאשר הנחתי את אצבעי על השיר "תחתונים לבנים וגרב שחורה על החבל". למה דווקא אותו בחרתי, עדיין לא ידעתי להשיב, ומאוחר יותר כאשר הצגתי אותו במפגש המשוררים, זיהיתי את הפליאה הגדולה של המשוררת אשר גם היא תהתה לדעת, איך ולמה דווקא אותו. גם בקריאה מהירה ורפרוף קל על פני סיפרה של איתן- אברהם, ניתן להבחין ששיר זה שונה במקצת מאחרים, אחר ואולי גם לא משקף את אופיה הבסיסי של שירתה. ייתכן שזו אחת הסיבות לבחירתו, וזאת אני אומרת בהסתמך על הידע האינסופי של האינטואיציה.

הבחירה אם כן נעשתה ועתה גם אני המודעת אמורה לקבל עלי את הדין ולצאת למסע הקריאה והפענוח.

יחד עם הביטחון שיש לי בבחירות אינטואיטיביות עלי לציין, בבחינת גילוי נאות, שלי עצמי כיוצרת יש סיפור ארוך ומתמשך על כביסות על חבל. מזה כמה שנים אני עוקבת דרך עדשת המצלמה שלי, אחר כבסים שתלויים על חבל...

קריאה פרשנית - כביסה על החבל כנוף פנימי

"יש לי שורה של שיר" - אהבתי את משפט הפתיחה. משפט זה חושף סודות מבית מטבחו של המשורר היוצר. באופן סמוי זוהי שורה ארספואטית. המשורר מגלה לנו שככה בעצם נולד שיר. השרה מספרת לנו שמישהו אמר לה, "בִּישֵׂר" לה דבר מה. הנה גם הוא מצא שורה שיכולה להיות התחלה של שיר. סביר להניח שהמבשר, אדם קרוב למשוררת, ראה דבר מה, ומרגיש, שזוהי התחלה של שיר.

משורר, בדרך כלל אינו חושף את העובדה ששיר מתחיל לא פעם ממחשבה שמתנסחת לה למשפט. משפט מנקר בראשו של המשורר, משפט שיודע, ייתכן אף בטרם ידע זאת המשורר עצמו, שהנה הוא הולך להיות שיר. משפט נבחר. המשפט, כידוע למשוררים היוצרים, כבר נושא בחובו ובאמתחתו המרובדת את כל השיר, כמו גם את קולו, ועוד מעט קט, הוא הולך להתפרשׂ ( ולהתפרשׁ) בפני המשורר, בבחינת שיר המספר את עצמו. כן, צריך רק משפט אחד שיעורר את מנגנון הכתיבה ויביא את השיר לספר למשורר את עצמו.

ואילו הפעם, השורה הזאת " תחתונים לבנים וגרב שחורה" - העילה לשיר, לא הייתה של המשורר, אלא של מישהו שבא אליה בקריאת שמחה בבחינת 'אאוריקה', הנה גם אני מצאתי, ומבשר, יש לי שורה. אבל, הוא המוצא, אינו המשורר. המשוררת לוקחת את השורה כמוצאת שלל רב, והיא כבר הופכת להיות השיר. במקרה הזה, השורה הפותחת, זו שיצאה למרחב העולם כדי לגלות ולהתגלות היא לא של המשוררת, היא של אדם אחר. אך זו כנראה שורה חזקה מאד, ומרגע שהיא הושאלה ונלקחה על-ידי המשוררת היא הופכת להיות שורתה שלה. היא מקבלת אותה, והיא מנהלת עמה שיח חשוב ואפילו נוקב משהו.

בכביסה אנו עוסקים כאן לכאורה, בדיני נפשות למעשה. עמיחי שר לנו "התבואי אלי הלילה, כבסים כבר יבשו בחצר". משוררים עוסקים בכביסה שהיא אכן מטאפורה מעניינת. אנו נוטים לומר 'שלא מוציאים את הכביסה המלוכלכת', מנהג האדם הוא לתלות בחוץ לעין כל רואה את הכביסה הנקייה. והנה מגיע המבשר, מבשר השורה, ומספר לנו, ולמשוררת שעל החבל, "מה שנשאר על החבל", מכל מה שהיה שם זה רק תחתונים לבנים וגרב שחורה. זה מה שנשאר, ומה שנותר מספר על היש ועל האין.

ומה מצאנו שם? תחתונים לבנים וגרב שחורה. שורה שמעלה אין סוף של שאלות. האם התחתונים והגרב הם של אותה ישות? האם הם של אישה? האם הם של גבר? או אולי התחתונים הם של אישה והגרב של גבר, ואולי להפך? ולמה רק זה מה שנשאר? ולמה רק גרב אחת? ואיפה כל הכבסים האחרים? וזה רק חלק מהשאלות שהשורה האחת הזאת מציגה בפנינו. ומדוע היא הייתה כה דומיננטית וכה חשובה 'למבשר', עד כי הבין שהוא הביא למשוררת חומר לשיר?

כן, כשהכבסים כבר יבשו בחצר, זה סימן, זה אולי סימן שירד הלילה, להניח שהיה זה בעונת הקיץ, זה סימן שהמשורר מצפה לבואה של אהובתו. ושם לא רק הכבסים יבשו, והם מחכים להיכנס חזרה למקומם הטבעי, גם המלחמה אולי שקטה, ואולי מתקיימת במקום אחר. כבסים מסתבר הם לא רק כבסים, הם מספרים סיפור של חיים, של אדם.

מתוך מטר השאלות, חלק מתבררים לנו בהמשך. האני השרה מספרת שאולי אלה הם תחתוניה שלה, ומה שחשוב בעיניה זה צבעם "לובן תחתוני כשל אהבתי". באופן מעודן ומתוחכם, השרה לא רק מדברת על אהבה כרגש, אהבה טהורה ולבנה, אהבת הלב, אלא מסגירה גם את מעשה האהבה. שהרי תחתונים הם מלבושים שקשורים בצנעת הגוף, מכסים ערווה, או בעת הסרתם מגלים אותה. השרה מדברת על מעשה האהבה.

והנה מצאנו שהתחתונים התלויים על החבל לעין כל רואה, בעצם מספרים ספור שהצניעות אולי יפה לו. התחתונים שהם בסך הכול בד לבן, תלויים על חבל, יבשים או רטובים, חושפים לעין כל רואה בדרך הרמיזה על האיברים המוצנעים בגופו של האדם, על האיברים שמתפקדים גם כחלק מרכזי במעשה האהבה, אהבת הגוף. ואלה נמצאים סמוך לגרביים שגם הם פרטי לבוש תחתיים ומוצנעים. אלא אם כן אלה הם גרביים שחורות הנמתחות לאורך רגלי האישה, וגם הם נחשבים לפריט המרמז על סקס ותשוקה.

האני השרה מספרת לנו בהמשך "כשל אהבתי שנולדה מהגלים, כבת ים ניצבת על סלע לבן עטוף אצות".

התחתון הלבן שנותר על החבל מכל שהיה שם, גורם למשוררת לדבר על אהבתה, אך אבוי, היא מדמה אותה לבת הים, אהבה שנולדה מהגלים, וכולנו זוכרים ויודעים שדווקא החלק התחתון של אותה בת ים, הוא זנב דג סנפיר וקשקש. בת הים אינה זקוקה לתחתונים. בת הים מייצגת את הנקבה הבלתי מושגת האולטימטיבית, בעלת פיזיולוגיה מדומיינת. מהמותניים ומעלה יש בה את כל סימני הפיתוי האפשריים: שירה מהפנטת (שהרי על-פי המיתולוגיה היא הסירנה), שיער גולש, שדיים חשופים. אך מהמותניים ומטה היא חלקלקה, חמקמקה, נטולת איבר מין, ובעצם בלתי נגישה לנצח. אין פלא שהיא מסוגלת לחולל סערות ולהוציא גברים מדעתם?

האם המשוררת יודעת, או מרגישה שהתחתונים הלבנים המיותמים שנותרו על החבל, מסמלים גם אולי אהבה בלתי מושגת? בלתי ממומשת? מדומיינת אולי.

וכל זאת על החבל, ואולי אלה תלויים על בלימה, ואולי אלה יבשו, אך אולי גם בניגוד הם מסמנים את חבל הטבור, שיש בו הבטחה להמשך לפריון, לקשר, ואת החלום והשאיפה לאהבה גדולה כמו חבלי משיח. אלה בכל זאת על החבל, מתנופפים לעין כל בבחינת אומרים אנחנו כאן. הכול הלך, זה מה שנשאר ואולי זה הטוב שבדבר.

ההופעה של 'בת הים' כאן בשיר, יכול להוביל לדיון מעמיק, ולחשוף משמעויות עומק רבות ומעניינות, אך תקצר היריעה מלפרטם כאן. אציין רק דבר אחד מעניין שמגיע דווקא מתחום התרבות היהודית.

רש"י, בפירושו לסוגיה בגמרא, מסכת בכורות, טוען כי דולפינים עשויים להתעבר מבני אדם ותוצאת הזיווג הזה היא "בני ימא... שחציין צורת אדם וחציין צורת דג, ובלעז שריינ"א", או סיריניה. זו האחרונה מתייחסת כנראה לרוח ים נקבית נוספת של המזרח התיכון, הסירונית מן המיתולוגיה היוונית, זו שקול שירתה היה כה ערב עד שמלחים וספינותיהם היו נטרפים לשמעו. מכאן שבת-ים היא תוצאה בלתי אפשרית של מפגש בלתי אפשרי.

בחלק השני של השיר המשוררת מתפנה לדבר על הגרב, ומשם מתברר ועולה שהגרב היא של הגבר. וכשם שהתחתונים, לובנם, מספר על אהבתה הטהורה, הלבנה האגדתית ואולי הבלתי אפשרית, הגרב מספרת סיפור אחר. בזמן שהגרב גם היא פריט לבוש תחתון, מוצנע, ויכול להיות בהחלט סיפר שמספר על רגעי מפגש אוהבים אשר בו הם מסירים מעליהם את בגדיהם התחתונים (שאחר כך כובסו ונתלו על החבל, בבחינת לספר ולהעיד, כאן היינו, זה מה שעשינו), המשוררת רואה בגרב השחורה גם סימנים לאבל מתמשך.

הצבע השחור הוא עצמו סימן לאבל, וגם הנוהג של אבלים להסתובב ללא נעליים, אלא בגרביים בלבד לרגליהם. הדבר מתאמת כאשר השרה אומרת " לשאת את המתה לכל מקום כי תלך". הגרב השחורה היא הלבוש לרגל ההולכת, ומכאן "לכל מקום אשר תלך". מצד אחד הגרב דווקא על החבל, באינטימיות מיוחדת ביותר - רק הגרב, האחת (היכן השנייה?) וזוג תחתונים, שיח בין פרטי לבוש, ומאידך-גיסא, היא מהדהדת ומתכתבת עם הגרב אשר בדרך כלל מקומה על הרגל ומשמשת את ההולכים.

שני צבעים בלבד אנו פוגשים בשיר זה 'השחור והלבן' - קצוות וניגודים.

ואלה השניים התחתונים והגרב נעים ברוח, כזוג, נותרו על החבל, אך יש כאן הליכה על חבל דק, ועל חבל נע. מצד אחד זהו 'חבל אהבתנו' הדבר שקושר אותנו, הדבר שמעמיד את אהבתנו ב 'טבורו של עולם' ( חבל הטבור' ומצד שני, הליכה על חבל (דק) משהו שאין בו יציבות. השרה מבקשת טבעת מרחבית על לבך 'לייצב את חבל אהבתנו'. בבחינת 'שמיני כחותם על לבך'.

מסקנה ותובנות - הגלוי שאוחז את הסמוי

בחלק הראשון של דבריי כאן ברצוני להסיר את כובעי הספקני בפני רום כבודה של האינטואיציה. אומנם השלכתי את יהבי על מקורות חשיבה סמויים אלה, בטחתי בה משהו, אך לעולם נהיה ספקניים כאשר מדובר בדברים שמקורם בסוג של רגש עלום. הקריאה הפרשנית, שהפכה להיות מסע חקרני ובלשי, הפתיעה אף אותי, כמו שגם שמחה. קריאה פרשנית זו מדברת בעד עצמה וכמובן בעד הבחירה האינטואיטיבית אשר כאמור, יודעת את עצמה היטב.

ברוח 'מות המחבר' של בארת, וברוח גישתו הפרשנית של אומברטו אקו, אוסיף ואומר, שגם כאן ברור שאין זה משנה כלל מה הייתה כוונת המחבר, ואין צורך להגיע לסצנה הפרשנית כאשר אני מצוידת במידע על-אודות המשוררת וכוונותיה. שירה נכתבת בעזרת חשיבה אינטואיטיבית וכך היא גם נקראת. הפרשן הקורא מגיע אל היצירה עמוס בתכנים משלו, אלה הם הכלים המשרתים אותו בפיצוח הקוד הסמוי של הטקסט ( השיר), ובאמצעותם הוא מרחיב את השיר ואת משמעויות העומק שלו.

שיר זה לכאורה נקרא בפשטות, ונראה שהוא מספר סיפור עובדתי. בבחינת, אחד ראה על החבל זוג תחתונים וגרב אחת שחורה. חמד לעצמו לצון, הגיעה אל יקירתו המשוררת בבדיחות הדעת במשפט שהפך על ידיה לשיר. השורה אכן שומרת על הציטוט המדויק ובדיחות הדעת, אך כאן מגיע הטוויסט שבסיפור. כאן כבר נולד השיר. המשפט הראשון שהגיע בדרך מקרה והלצה לאזניה של המשוררת, כבר החל לפתח חיים עצמאיים משלו.

משפט ראשון להפקת שיר, משול בעיני לרשת דייגים. אלא שאין הוא דג דגים, אלא שולה תכנים ממצולות תת-המודע. משפט כל שהוא, יכול להיות טריגר לתכנים סמויים שחבויים עמוק בנפש האדם (המשורר), ואשר תמיד עומדים על המשמר ותחת משמר. הקול המודע, אחראי לשמור על שערי מצולות הנפש לבל ינשרו מתוכו תכנים "אסורים" - רצונות, מחשבות, כאבים, עכבות, יצרים. זוהי המשמעות של תכנים העומדים תחת משמר. מאידך-גיסא, תכנים אלה רובצים לפתחו של עולם ומחפשים דרכים ותירוצים לעלות ולהתגלות, ולפיכך אלה הם תכנים שעומדים על המשמר. אלה לעולם יחפשו את פתח המילוט כדי להגיח. וכשם שמכחול וצבע ופעולת הציור, יכולים ללכוד תכנים פנימיים של הקול האחר ( הלא מודע) כך גם משפט מסוים. לפיכך, משפט פותח שהגיח לו כדי להיות לשיר, הוא בעיני רשת לוכדת.

משפט שנלכד במוחו של היוצר החושב, הופך להיות סוג של בלש סמוי המאפשר לתכני תת-המודע לעלות והוא בבחינת פתח מילוט. אך יש לציין, שגם כאשר הם עולים ומתגלים הם אינם נחשפים. לפיכך, השיר מספר לנו סיפור פשוט, והתכנים שנלכדו בתוכו, עדיין מוגנים. הסיפור האמתי נמצא ברובד הפנימי, הסמוי, של הסיפור הגלוי. מה שאומר שמה שאנחנו קוראים ( השיר) ומה שאנחנו רואים ( במקרה הזה כבסים שנשארו על החבל), הם לא רק זה מה שיש. אלה הם היש שמצביע על יש אחר. זו המטאפורה.

אכן, תכנים סמויים שמבעבעים בירכתי תת-המודע יכולים להפציע ולהתגלות רק באמצעות מטאפורות וסמלים - כמו בחלום, כמו בשיר, כמו בציור. לפיכך, שיר פשוט, שובבי משהו, עממי, מתגלה לקורא כשיר מתבדח, כביכול, שנושא בתוכו מסרים חשובים - כמיהה, יצר, רצון, אהבה, תשוקה, מוות, צער, בקשה, שמחה - הרבה יותר מאשר רק תחתונים וגרביים. ודווקא השימוש בפריטים הפשוטים הללו, גרביים, תחתונים ומשפט שאול שהגיע בהלצה משהו, יכולים להיות מסד רציני ביותר לכתיבת שיר, למסירת הרהורי לב, להבנת הרהורי לב, ולהבניית שיר שנושא עמו רבדים גלויים וסמויים. גלויים לעין כל רואה וקורא וסמויים לקורא הפרשן שמבקש אולי להסיר את הכבסים מהחבל בבחינת ליטול קורה מבין עיניו, ולחשוף את הסמוי המבצבץ מבין חרכי הגלוי.

תאריך:  04/09/2016   |   עודכן:  04/09/2016
נורית צדרבוים
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il