|   15:07:40
דלג
  אפרים רבין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

זה לא שחור-לבן

30 שנה לאחר תחילתו של המאבק הבינלאומי בהלבנת הון, ניתן לשאול האם צעדים אלו משיגים את מטרתם - בעולם בכלל ובישראל בפרט. התשובה מפתיעה, ודאי בהתחשב בכמות המשאבים שמושקעים בתחום
06/10/2016  |   אפרים רבין   |   מאמרים   |   תגובות
מפספסים 99% [צילום: פלאש 90]

   רשימות קודמות
  חולות נודדים

משטר איסור הלבנת הון קיים בישראל כבר 16 שנה, ובעולם - למעלה מ-30 שנה. זהו פרק זמן מספיק כדי לבדוק את השפעותיו החברתיות, הכלכליות והמשפטיות ובעיקר את מידת הצלחתו והאם התפישה של איסור הלבנת הון אכן פועלת.

במשאל אקראי על השאלה מהי מטרתו של חוק איסור הלבנת הון, ישיבו בוודאי הנשאלים, כי המטרה היא מאבק נגד העלמת מס ונגד הון שחור. ובכן, התשובה הנכונה היא, כי מטרתו העיקרית של החוק הייתה לאפשר לרשויות האכיפה כלים נוספים במאבק נגד הסחר בסמים, פשיעה מאורגנת ופשיעה קשה.

בפועל, הוקם מערך בינלאומי שמטרתו למנוע מכסף "מלוכלך" שמקורו בפשיעה, ולא בהעלמות מס (אם כי היבט זה נתון במחלוקת בעולם ובישראל), לחדור למערכת הבנקאית. נדגיש היבט אשר לעתים נשכח, והוא שהחוק והוראות הדיווח שבו הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה ולא נועדו כדי להערים קשיים, ככה סתם, על המערכת הפיננסית. החוק והוראות הדיווח נועדו כדי להיאבק בפשיעה חמורה. ולכן זו תהיה גזרת הבדיקה: האם מסייע החוק בהשגרת מטרה זו?

המאבק בהלבנות הון אינו זול. בישראל הוקמה לשם כך הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לכך יש להוסיף את מערך הדיווחים שהוקם במערכת הבנקאית והפיננסית לצורך בדיקת הלקוח, לשם העברת 1.5 מיליון דיווחים שוטפים ו-60,000 דיווחים לא רגילים מדי שנה לרשות.

בארה"ב הוערכה עלות מערך המאבק בהלבנות ב-7 מיליארד דולר לשנה: 3 מיליארד דולר לממשלה, אותו סכום למגזר הפרטי ועוד מיליארד דולר עלות ציבורית כללית. פירמת KPMG העריכה את העלות באנגליה במיליארד דולר. עם השנים, אנו עדים להרחבת היריעה (שאינה פוסקת) הסובבת חקיקה זו, בשיעור שאין דומה לו בחקיקה או תחום אחרים.

אין נתונים מהימנים

שאלת המפתח, על פיה ייבחן האינטרס החברתי בהפעלת משטר המאבק בהלבנות, על-אף עלויותיו הכספית והחברתית הגבוהות, היא האם הוא משיג את מטרתו. אולם, מפתיע להיווכח עד כמה מעטים המחקרים בנוגע למידת ההשפעה של החוק על הפשיעה. אחד ההסברים לכך הוא העדרם של נתונים מהימנים. אפילו ההערכות לגבי היקף הפשיעה בישראל, שהוא נתון מרכזי, נעות בין 5% ל-10% מהתל"ג על-פי OECD, יורדות ל-5%-2% לפי קרן המטבע הבינלאומית ויורדות עוד ל-1.7% בלבד על-פי המשרד לביטחון פנים. נעשה אנו כמה ניסיונות לאמוד את השפעת המאבק בהלבנות על הפשיעה.

דרך אחת היא לראות את פעולת הלבנת כספי העבירה כמוצר כלכלי שיש לו מחיר המשקף את הביקוש וההיצע. ככל שהמערכת נגד ההלבנות הדוקה יותר, יהיה מחיר ההלבנה גבוה יותר. בדיקה מסוג זה נעשתה ע"י החוקרים לוי ורויטר, אשר חילקו את העבירות נשוא החוק לחמש: סמים, פשיעה אחרות, צווארון לבן, שוחד ומרמה, וטרור. הם מצאו, כי פרמיית ההלבנה גדלה בהתאם לסוג העבירה וכמות הכסף. במקום הראשון ניצבת הלבנת כספי סמים, בה הפרמיה היא 15%-4%. תחום הסמים נחקר רבות וקיימים לגביו יותר נתונים לעומת שאר תחומי הפשע. אולם, גם בתחום זה לא נמצא מיתאם בין הידוק המאבק בהלבנות לבין רווחי עבריינים, מחיר הסם ובעיקר להיקף הסחר עצמו.

אפשרות שנייה היא לבדוק את עקרון "עקוב אחרי הכסף" (FTM). בעוד שנתיב החקירה הרגיל מתחיל בחקירת העבירה עד שמגיעים לתוצריה, נתיב FTM הוא הפוך: מתחילים בכסף וחוזרים אחורה בכדי להגיע לעבירה עצמה. הדיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון מתנהלים על-פי עיקרון זה: מתחילים בדיווח על תנועת כספית חשודה במטרה להגיע לעבירה ולעבריין.

אולם, הדיווחים לרשות לא הניבו עד כה גילויים משמעותיים של עברייני פשיעה קשה. הסיבה היא, שאלה לא יבצעו טעויות בנקאיות גסות אשר יחשפו אותם לדיווח. מה שכן העלו הדיווחים לרשות הוא אנשים שאינם עבריינים שביצעו פעולות בנקאיות חריגות, עקב אי-הבנת החוק או כדי להסתיר רכוש עקב גירושין, ענייני מס וכו'.

אך גם אם עבריין יעלה כחייב דיווח או יפקיד ככה סתם מיליון שקל במזומן בחשבון הבנק שלו, האם עובדה זו כשלעצמה יכולה לקשור אותו לעבירה כלשהי, מלבד אולי עבירות מס? התשובה היא שלילית, ולכן יש בעיקרון FTM כשל לוגי וכשל ראייתי מובנה.

אכיפת יתר של הדיווח

דרך שלישית היא ניתוח גזרי דין הכוללים עבירה של הלבנת הון. לשם כך בדקנו 135 כתבי אישום שחולקו לשלוש קטגוריות. האחת: "קהל היעד" של החוק - עבירות פשיעה קשה: סחר בסמים, הימורים, סחיטת דמי חסות (45 כתבי אישום - 33%). השנייה: אכיפת איסור הלבנת הון על עבירות שאינן בקטגוריה הראשונה, למשל עבירות רכוש, מרמה וזיוף (59 כתבי אישום - 44%). השלישית: אכיפה של הוראות הדיווח כלפי המערכת הפיננסית, נותני שירותי מטבע ואנשים פרטיים (31 כתבי אישום - 23%).

העובדה ש-23% מכתבי האישום הם על הפרת חובות הדיווח, מעלה תמונה של אכיפת יתר. במקום להתרכז בעבריינות הקשה, שעבורה חוקק החוק, נוצרה נורמה של שימוש בחוק כלפי מגזרים במשק הישראלי: בנקאים, יהלומנים, חלפני כספים, וחברות ציבוריות, ובשנים האחרונות גם כלפי עובדי ונבחרי ציבור.

האם מישהו סבור שבעלי מקצועות אלו סוחרים בסמים או מבצעים עבירות של פשיעה קשה לאחר שעות העבודה שלהם? ובתיאור ציורי: החוק נועד לעברייני צווארון כחול אך מיושם, במידה ניכרת, כלפי עברייני צווארון לבן. אכיפה כזו מחטיאה את מטרות החוק ומנוגדת לקונספציה הבסיסית של משטר המאבק בהלבנות. חמור מכך: היא גורמת לנזק למשק ולהשפעות פוליטיות כאשר החוק נאכף כלפי נבחרי ציבור.

לעומת זאת, רק שליש מגזרי הדין על איסור הלבנת הון הם בגין פשיעה קשה. גם בקטגוריה זו, לא נמצאה החמרה בענישה כתוצאה מהכללתה של עבירות החוק.

עבירת איסור הלבנת מצטרפת לעבירה העיקרית ("עבירת מקור"), כי הרי צריכה להיות עבירה שהניבה רווחים שאותם מנסה העבריין להלבין. ניתן לומר, כי אין שוני בענישה כאשר הענישה כוללת או לא כוללת הלבנת הון. מתברר, כי הוספת עבירה של איסור הלבנת הון, שעונשה עד עשר שנות מאסר, אינה מחמירה או משנה את הענישה.

דרך אחרונה היא באמצעות בדיקת החילוט, שהוא כלי משמעותי בחוק. על-פי האפוטרופוס הכללי, האחראי למימוש הרכוש המחולט, חולטו 5.4 מיליון שקל בשנת 2010, בשנה שלאחריה חולטו 26 מיליון שקל, בשנת 2012 חולטו 52 מיליון שקל, הנתון ירד ל-23 מיליון שקל בשנת 2013, ובשנת 2014 חולטו 58 מיליון שקל. מדובר בפרומילים אחדים מההיקף הכספי של הפשיעה. הסכום האמיתי קטן עוד יותר, שכן עיקר הכסף נבע מקנסות שהוטלו על הבנקים בגין הפרות לכאורה של חובות הדיווח (הם זוכו לבסוף בהליך הפלילי).

הנתונים הבינלאומיים דומים: בארה"ב, בה אוכפים את החוק באופן אגרסיבי, מעריכים, כי 1% מכספי הפשיעה מאותרים ורק 0.2% מהם מחולטים. על-פי אומדן אחר, 3%-1% מכספי הפשיעה מחולטים, ובאנגליה הנתונים אף נמוכים עוד יותר.

התיאוריה העומדת בבסיס המאבק בהלבנות הון היא, כי ניתן לחסום את המערכת הפיננסית בפני חדירתם של תוצרי פשיעה, ובכך למנוע מעבריינים ליהנות מפרי פעילותם הפלילית ולהענישם אם הם מנסים להערים ולהלבין את כספם. ההשפעה תהיה הקטנת המניע לבצע עבירות פליליות. אין רע בתיאוריה זו, אך היא מעולם לא הוכחה. לא הייתה ירידה בפשיעה ואין אינדיקציות שהמוטיבציה של עבריינים לבצע עבירות פחתה. שיטה המפספסת מעל 99% מתוצרי הפשיעה, אינה יכולה להיחשב כיעילה.


תמצית מאמר שפורסם בגליון ספטמבר 2016 של "רואה החשבון", בטאון לשכת רואי חשבון.
תאריך:  06/10/2016   |   עודכן:  06/10/2016
עו"ד ורו"ח אפרים רבין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחר שהזדהמנו והתבהמנו והפכנו לחברה ג'ונגלית, פרועה ואלימה, מתגברת בתוכנו תופעה,
05/10/2016  |  אברהם שרון  |   מאמרים
ארה״ב מחולקת. מחד הדמוקרטים, עבורם קלינטון היא המנהיגה שתוביל אותם לעוד ארבע או שמונה שנות המשך של כהונתו של אובמה. אובמה, זוכה פרס נובל לשלום, לכד את אוסמה בן לדן. אובמה הוציא את כוחות ארה״ב מעירק. אובמה הוא זה שברא את תוכנית הבריאות הממלכתית לכל נפש. מהלך שנותיו הוא הוציא את ארה״ב מהמיתון הקשה ביותר שהיא ידעה מאז המשבר הגדול של 1929.
05/10/2016  |  ארי בוסל  |   מאמרים
אני רוצה להביע את דעתי לגבי טקס הלוויה של פרס, חסר התקדים. ברור שטקס לוויה הוא ייחודי לכל אדם והכבוד הנחלק הוא עבור הנפטר, לא עבור אדם אחר. דעתי היא שהיה בטקס המרשים הזה, בו נכחו שועי עולם, העילית העולמית, כולל שני נשיאי ארה"ב, הרבה יותר מכך. זה היה טקס שהביא כבוד למת, ובו בזמן כבוד למדינת ישראל. דומני שלא אטעה אם אומר שהוא מילא גאווה את מרבית אזרחי מדינת ישראל היהודים, את אלו שלמרות תלונותיהם הרבות אוהבים לחיות במדינת ישראל, כפי שסקרים מוכיחים פעם אחר פעם. ואסביר את דברי.
05/10/2016  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
ימים ספורים בלבד לאחר מותו, ועוד בטרם חלפו שבעת הימים המסורתיים, משפחת פרס מעלה את הדרישה לקרוא לנתיבי איילון על-שם שמעון פרס. אפילו מעריצי פרס חייבים להודות כי החיפזון במקרה הזה הוא מעט תמוה. אך דרישה זו חושפת את המניע הגדול של התנהלותו של פרס מאז 1977, שהניע בוודאי את הדרישה של משפחתו.
05/10/2016  |  אליזבט רימיני  |   מאמרים
בנאום ההספד של נתניהו בהר הרצל, על מותו של שמעון פרס ז"ל, סיפר על שיחה מרתקת ומלכדת שהייתה לו עם פרס במשכן הנשיא שנמשכה אל תוך הלילה. שיחה שעסקה בשאלת היסוד - ביטחון או שלום? מה קודם למה?
05/10/2016  |  מתי דוד  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il