ממש לאחרונה הציג חברי לפייסבוק נרי אבנרי קטע משידורי הטלוויזיה שאותו הקליט בערב שבו נרצח רבין. ולהלן תמליל דבריה של
אילה חסון: "אני נמצאת בפתח בית החולים איכילוב. ובכן, לקראת השעה תשע וארבעים ראש הממשלה סיים את השתתפותו בעצרת. מלווה בכוח משטרה הוא ירד במדרגות לכיוון הרכב שלו, ואז נורו לעברו שלוש יריות. אני אומרת לך כאן, הוא נפגע בגבו, לא ידוע כעת מצבו, הוא פונה מיד לבית החולים איכילוב.
אני קיבלתי במכשיר הביפר שלי הודעה, ארגון יהודי נוקם נוטל עליו את האחריות על ניסיון ההתנקשות בראש הממשלה. כך אומרת ההודעה: הפעם פספסנו, בפעם הבאה ידנו הארוכה עוד תשיג אותו".
אז מה חדש? ראשית כל, אילה חסון מדברת על השעה תשע וארבעים, ואילו חלק נכבד מתאוריית הקונספירציה מבוסס על תמונה של שוטר המחזיק ב
יגאל עמיר כששעונו מורה על השעה תשע ושלושים. בהתחשב בכך שרבין הגיע כנראה לאיכילוב בערך בשעה תשע וחמישים, זמן נסיעה של עשרים דקות מכיכר מלכי ישראל לאיכילוב נראה כה מוגזם, עד שהומצאו תאוריות שונות לגבי האירועים שקרו בפרק זמן זה.
אבל עשר דקות זה כבר זמן סביר בהחלט, שבוודאי איננו מאפשר נסיעה לאיזה מקום נסתר שבו, מבלי(!) שאף אחד יראה, יועבר רבין ממכוניתו לניידת טיפול נמרץ (נט"ן), שבה הוא הגיע כביכול לאיכילוב על-פי אחד מחלקי תאוריית הקונספירציה.
להד"ם.
סרק סרק
ומצד שני, חלקם השני של דבריה של חסון מספק הוכחה ניצחת לשמועה לגבי הודעת הביפר שקיבלו העיתונאים ובה נכתב "הפעם פספסנו". מסתבר שזו איננה שמועה אלא עובדה.
ויש לשים לב לכך שדבריה של חסון נאמרו ממש מספר דקות אחרי הרצח, בשעה שאיש לא ידע דבר על מצבו של רבין, אבל אחרי שנשמעו בכיכר קריאות ה"סרק סרק" המפורסמות, ואחרי שהמאבטחים שהבהילו את לאה רבין ממקום האירוע אמרו לה שזה לא אמיתי.
וחסון מספקת חיזוק לדברים שאמר
חגי הוברמן ל
בן כספית בסדרה "הקשר הישראל", כדלקמן: "בני אהרוני, שם ששכחנו אותו, הוא היה בעצם מספר שתיים של אבישי רביב באייל. מה זה אייל, הרי לא היה אייל. שהוא מספר שבאותו לילה, בכיכר, הוא עמד עם אבישי רביב, הם שומעים את היריות, ואבישי רביב אומר לו: לך תוציא ביפר לכל העיתונאים, הפעם נכשלנו בפעם הבאה נצליח".
וכך ניצבות לנגד עינינו שלוש עובדות: קריאות הסרק סרק, דבריה של לאה רבין, והביפר שקיבלה אילה חסון, ועובדות אלה כמעט ואינן מותירות ספק לגבי תקפותה של התאוריה לפיה השב"כ אכן ידע מראש על כוונתו של יגאל עמיר לירות ברבין, והחליף את הכדורים שבאקדחו בכדורי סרק.
הבזקי אש
ולמרות זאת, הקטע השני ששמעתי לאחרונה ממש היכה אותי בתדהמה.
וקטע זה השמיע אבי בניהו בראיון עם
ירון דקל, שנערך בשנת 2011. וכך סיפר בניהו על שאירע בכיכר: "אני הייתי במדרגה השלישית מעליו, כמה פסיעות מאחוריו. משמאלי ראש עיריית חולון,
מוטי ששון, מימיני נעמי לויצקי, עליזה גורן, ... ראיתי את שלושת הבזקי האש יוצאים מהאקדח, וגם שמעתי את הצעקה. אני לא יודע אם זה סתם סתם סתם, או סרק סרק סרק, אבל הייתה בהחלט צעקה. ... ואז עליזה גורן סיפרה לי, אמרה לי: תשמע, זה תרגיל של השב"כ".
למיטב ידיעתי היה אז בניהו דוברו של רבין במשרד הביטחון, ועליזה גורן הדוברת של רבין במשרד ראש הממשלה, ולמיטב הבנתי, אין כל סיכוי שבעולם שהיא העלתה בדעתה שזה תרגיל של השב"כ מבלי ששמעה על כך קודם.
אין דבר כזה! אין אדם בעולם שרואה את ראש הממשלה, שהוא גם אדם כה קרוב אליו, נורה לנגד עיניו, ולפתע פתאום יעלה בדעתו שזה תרגיל של השב"כ.
לא ולא! ברור כשמש שהשב"כ ידע שיגאל עמיר עומד לירות ביצחק רבין, ושידיעה זו הגיעה בדרך כלשהי לעליזה גורן.
יש לשער שהמשוכנעים בתקפותה של תאוריית הנט"ן לא ישתכנעו מדבריה של חסון, וידבקו באמונתם, ויש לשער שהמשוכנעים שכל תאוריית הקונספירציה היא ניסיון של ימניים להסיר מהם את אשמת רצח רבין, יתייחסו בביטול אפילו לדבריו של בניהו.
אך יש לקוות שאלה הקובעים את דעותיהם על-פי העובדות, ולא על-פי הרהורי ליבם, וכמוני גם הם לא שמעו קודם את דבריהם של אילה חסון ואבי בניהו, ימצאו בהם עניין.
