בליל ה-11 בספטמבר 2012 תקפו כוחות ג'יהאד את הנציגות האמריקנית בבנגזי. למרות התנגדות נמרצת של קומץ אמריקנים, הצליחו הג'יהאדיסטים לפרוץ אל המתחם, חטפו את השגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס, וגררו את גופתו ברחובות עד שנרצח. כן נהרגו עוד שלושה מאבטחים אמריקנים. במשך 13 שעות של לחימה שבהן לא נע אף גלגל אמריקני לעזרתם של הנצורים, חוץ מכוח חילוץ מתנדב שפעל למעשה נגד הפקודות.
על הרפיסות של שרת החוץ האמריקנית
הילרי קלינטון בזיהוי התוקפים והפעלת הכוחות אין מה להוסיף, אבל ההתעלמות העיקרית הייתה מן התאריך. ה-11 בספטמבר - 11 שנה אחרי אותו בוקר של התקפת הטרור הגדולה על אמריקה.
אך גם ה-11 בספטמבר 2001 אינו הראשון המתקשר למלחמת הג'יהאד על העולם המערבי. ב-11 בספטמבר 1683 נערך קרב גדול הרבה יותר על שלום העולם המערבי - הקרב המכריע בין האימפריה העותומנית לבין ממלכות הנצרות, על וינה המעטירה. אחרי מסע ניצחון לציון כ-200 שנה לכיבוש המוסלמים העותומנים את אנטוליה היוונית, את קונסטנטינופול בירת הנצרות המזרחית, את הארצות הגובלות עם הים השחור, את יוון גופא, הגיע השיא של הלחימה על יהלום הכתר של הנצרות המערבית, מי שכונתה אז התפוח המוזהב: וינה. בפקודת הסולטן, לקח עימו המצביא קארה מוסטפא 300 אלף חיילים ותומכי לחימה והעלה אותם למצור על העיר. אבל רק כמנה ראשונה. מטרתו הסופית הייתה להגיע משם לרומא, לכבוש את הוותיקן ולהפוך את הבזיליקה של פטרוס הקדוש למסגד, כמו ההגייה סופיה שבאיסטנבול, שהייתה פעם קונסטנטינופול.
נבדוק מי סייע לליאופולד אוגוסטוס, הקיסר ההבסבורגי, להגן על העיר הנוצרית. צרפת? לאאאא. הבורבונים המתינו שהטורקים יחסלו את ההבסבורגים כדי שהם יוכלו לקחת את חלקם בנבלה. בריטניה? לאאאא. מה פתאום לסייע לקתולים הארורים. רוסיה? מה פתאום, מבחינתם, שהטורקים יעשו עבורם את העבודה. מי שנחלץ לעזרתם של הוינאים היה מלך פולין, יוהאן סובייצקי, לא בן לשושלת מלכותית, אבל חייל וקצין שבילה זמן מסוים בחצר הסולטן והבין מה שהבין אודות האיסלאם והח'ליפות. ב-11 בספטמבר 1683 הוביל סובייצקי כ-80 אלף חיילים פולנים-אוסטרים-ליטאים להתקפה על ההמון האדיר שצר על וינה. אבל לפני כן הוא העלה מספר עצום של קני תותח על גבעת קאהלנברג הצופה על העיר, ומשם הנחית אש ותופת על המחנה הטורקי. לסיום, דהר המלך הפולני בראש כוחותיו אל הקרב עד שהציב את דגלו באהלו הנטוש של קארה מוסטפא. הפלישה המוסלמית לאירופה נעצרה, והנצרות המערבית ניצלה מכלייה.
לא יפה
ה-11 ספטמבר 1683 הוא אפוא יום התבוסה הגדולה ביותר של האיסלאם במסעו לכיבוש אירופה.
ה-11 בספטמבר 2001 הוא יום הנקם ושילם של האיסלאם על התבוסה שנחל 300 שנה לפני כן. לא פלא שהעולם המוסלמי יצא במחולות שמחה למראה התמוטטות המגדלים הענקיים שסמלו את התפוח הגדול - התפוח המוזהב של המערב.
ושוב ב-11 בספטמבר של בנגזי. שם הפכה המעצמה הגדולה ללעג וקלס בעיני כל מוסלמי באשר הוא.
לקראת יום השנה ה-333 להצלת וינה מן הכיבוש, ביקשה המפלגה הלאומית האוסטרית לחגוג את האירוע. השלטונות לא נענו לבקשה. התירוץ: איזכור התבוסה המוסלמית-טורקית יפגע ברגשותיהם של המוסלמים הרבים החיים בעיר. לא יפה לחגוג את הנכבה של הטורקו-מוסלמים. לעומת זאת, יום כיבושה של קונסטנטינופול ב-1453 נחגג ברוב עם אצל אותם טורקים החיים באוסטריה, ואיש אינו מונע זאת מהם. כמחצית התלמידים של בתי הספר היסודיים בוינה הם מוסלמים, נתון הנכון ללפני הפלישה האחרונה של ה"פליטים" מן האיסלאם. התבוסה הצבאית הטורקו-מוסלמית מלפני שליש האלף הייתה לניצחון דמוגרפי-חברתי-אקדמי סוחף, ושערי וינה נפלו, כנראה לבלי שוב.
ולנקודה היהודית. היהודים חיים בפולין חצי אלף לפני עלייתו של סובייצקי לכס השלטון. הם השתתפו באופן פעיל בהגנה על גבולות פולין, בהגנה על ערים פולניות שבהן התגוררו, מפני כל התוקפים - רוסים, טאטארים, עותומנים ושוודים. בסוף המאה ה-18 הוקם הגדוד היהודי הראשון אחרי מרד בר-כוכבא, בפולין, ומונה לו סגן-אלוף יהודי, ברק יוסלבסקי, שלחם עבור פולין ללא לאות במרד קוזיוסקו 1794. לא ידוע לי אם גם בצבאו של סובייצקי שקדם לגדוד היהודי במאה שנה היו יהודים, אבל קשה לתאר צבא פולני שמנה למעלה מ-30 אלף איש ללא בעלי מלאכה יהודיים האחראים על החימוש. על כל פנים, המלך יוהאן סובייצקי נודע כידיד היהודים והגן עליהם פעמים רבות מפני התנכלויות של פריצים ואנשי כמורה.
הפילוסוף היהודי צרפתי מארק בלוך אמר כי אי-הבנה של ההווה נובע מן הבערות הקטלנית בתולדות העבר. ה-11 בספטמבר הוא תאריך חשוב בזיכרון הקולקטיבי של מלחמת החרות נגד הכיבוש האיסלאמי, ואינו פחות חשוב מן הניצחון המוסלמי על המערב בימים אלה. יש לקוות כי בשנה הבאה המערב יתעורר. אבל לסמוך עליו אסור.