ספר הגות זה על ארבעת כרכיו ועשרת שעריו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת פרוזה וספרי הגות. הספר דן בנושאים בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים.
הספר נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה שאותו יזמה ותכננה במיוחד לסטודנטים לרפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בהיותה בוגרת שלה ושאותו היא מלמדת משנת 2010 ( ניתן לראות את הרצאות קורס ספרות ורפואה באינטרנט).
בהיבט הרפואי-מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות עם ניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלה בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו-כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה -שער האתיקה הרפואית. במסגרת זו מופיעים הדיונים המוכרים במוות, המתות חסד, אתיקה רפואית, ההתייחסות המשפטית למוות (חוק החולה הנוטה למות, חוק זכויות החולה, אמנות אתיות בין רופאים לחברות תרופות, ועוד).
עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
בנושא הפסיכיאטריה -לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה שמופיעה בספר מצד בכירי התחום מופיעה התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה המציגה את הממד האחר בבחינת תחום מורכב זה. המחברת טוענת שלמרות ההתקדמות שחלה בתחום והמבוססת על המודל הביו-רפואי שלכשעצמו מתמקד בהיבטים הגנטיים והכימיים של הסיבות למחלות הנפש הרי גם כיום כל חברה נוהגת על-פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא ומגדירים את שפיותה. סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה המגיבה בדחייתם ואכיפת הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות נורמטיבית, לעתים אף בכוח. לדעתה חולה הנפש שבוי עדיין בידי התבונה.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא נבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדולה שבדמותו (הרמב"ם) נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס, (עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהנום" (תורה ותלמוד) על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו ( בולגקוב), על מצב בריאותו ( רבלה) על חמדנותו ( מולייר), על נטייתו הפטרנליסטית (קרלוס ויליאם), על אכזריותו (פוקו) ועוד. באופן זה המחברת מרחיבה את תחום המחקר לא רק לדמותו של הרופא בעיני מטופליו אלא גם כיצד היא נבחנת בעיני עצמו ואיזה מקום הוא תופס בחברה בתקופות היסטוריות שונות.
הדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת
הספרות המקומית והעולמית לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של
א.ב. יהושע,
עמוס עוז,
חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת.
מעניינת היא ההתייחסות בספר למה שנחשב כיום עתידה של הרפואה המודרנית: הרפואה המותאמת אישית. רופאים שיקראו בספר יופתעו ל להיווכח כי דילמות שהעסיקו את הרופאים במהלך ההיסטוריה רלוונטיות גם בימינו.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם: "ד"ר לימור שריר מיטיבה לגייס בעבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה באיור מספר רב של יצירות ספרותיות הנותנות משמעות למקצוע הרפואה. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף הייאוש. אך לא זו בלבד, יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא, כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
