פיגוע נוסף החריד את אירופה השבוע, כאשר אדם התנגש עם משאית בבאי שוק חג המולד בברלין. לפי הדיווחים הראשונים המחבל היה מבקש מקלט פקיסטני, אולם התברר, כי המשטרה תפסה את האיש הלא נכון, וכרגע המחבל עדיין חופשי. זמן מה לאחר הפיגוע, סוכנות הידיעות של דאעש פרסמה, כי המחבל היה חייל שלהם, והארגון קרא לתומכיו להמשיך ולבצע פיגועים.

בשנת 1993 הסביר סמואל הנטינגטון במאמר פורץ דרך, כי לאחר נפילת החומה וסיום המלחמה הבין-גושית, המאבקים יהיו על על-רקע תרבותי בין ציוויליזציות, בדגש על יחסי הגומלין בין המערב לבין הציוויליזציות הלא-מערביות, כאשר המוקד הטעון ביותר הוא בין המערב לאיסלאם. הסיבות לכך נוגעות בין-היתר להשקפות שונות על ערכי יסוד כמו חרות ושוויון זכויות.

לכן, פיגועים אלו לא ייגמרו עד שהמערב, יבין כי מדובר בהתנגשות ערכים ועקרונות, המבוססים על ההבדלים בין ערכי המערב לאיסלאם. אלו האומרים, כי אין מדובר במלחמה נגד האיסלאם, לא מבינים כי האיסלאם כבר מזמן במלחמה מולם. כל עוד זה לא יהיה מובן, לא ניתן יהיה להילחם בהתאם.

אירוע אחר שעשה כותרות השבוע, הוא ההתנקשות בשגריר רוסיה בטורקיה, אנדריי קרלוב. השגריר נרצח כאשר ביקר בתערוכה המציגה את רוסיה בעיני הטורקים, על-ידי שוטר טורקי. לאחר קרב יריות, השוטר חוסל על-ידי כוחות הביטחון.

השוטר נראה ונשמע אומר שהמעשה מגיע בעקבות הפעילות הרוסית בחלב. לפני שהזכיר את חלב, אמר המתנקש: "אנחנו אלו שנשבעו לבצע את הג'יהאד עבור מוחמד". משפט מעין זה מוכר במחוזותינו כנאמר על-ידי מחבלים איסלאמיים הפועלים בעיניהם בשם הדת, ולא על-ידי מתנקשים המבצעים את פעולתם מסיבות פוליטיות. לא ידוע בדיוק למה המתנקש אמר מילים אלו, אולם אנו יכולים לשער שהן לא נאמרו סתם, בידי מי שידע היטב שהוא ניצב ברגעי חייו האחרונים.

נקודה נוספת שיש לשים עליה לב, היא השייכות הארגונית של המתנקש. שר החוץ הטורקי אמר למזכיר המדינה האמריקני, כי הסברה היא שתומכיו של איש הדת הגולה פתהוללה גולן הם העומדים מאחורי ההתנקשות. מעבר לאמירה זו לא פורסמו פרטים נוספים התומכים בה, וזוהי הוכחה לרדיפה הבלתי פוסקת של טורקיה את הכורדים. רדיפה שכזו מוסיפה לירידה המתמשכת ברמת הדמוקרטיה בטורקיה, וזהו דבר שלא יכול לעבור בשקט.

חיסולו של מהנדס המל"טים של החמאס, מוחמד א-זווארי, מהווה סוג של מכה שחושפת פרטים חדשים על הארגון. תחום המל"טים הולך ומתפתח בחמאס. כרגע ידוע, כי החמאס מחזיק במל"טים בעלי טווח טיסה של עשרות קילומטרים, והשלב הבא והמתבקש הוא מל"טים בעלי יכולת נשיאת חומרי נפץ. כעת, לאחר חיסולו של א-זווארי, ידוע עד כמה החמאס השקיע בתחום.

פעילות הפיתוח שבוצעה בתוניסיה, חושפת את המאמץ הרחב של החמאס להתעצם ולהתחזק, עד כדי כך שהוא מרחיק אלפי ק"מ בניסיון לחמוק מעינה הפקוחה של ישראל. מתברר, כמובן, שזב לא הצליח לו. לפי דברי ההספד שהחמאס פרסם על א-זווארי, מותו מהווה פגיעה קשה בארגון. אולם, אין הדבר אומר שהחמאס לא ימשיך להתעצם ולפעול להשגת טכנולוגיות חדשות במערכה הבאה נגד ישראל.

כוחות צה"ל, בשיתוף פעולה עם השב"כ, חשפו השבוע בחברון את מפעל הנשק הגדול ביותר ביהודה ושומרון, שכלל 15 מחרטות לייצור נשק. בפשיטה נמצאו קני רובים, רובי צלפים, חלקי רובה, חלקי רובים וכדורים רבים. בעלי המפעל הם אב ובנו, וכעת נבדק האם יש להם קשר לארגוני טרור.

סביר להניח כי יש קשר בין המפעל לארגוני טרור, לאור העלות הדרושה לקיום מפעל שכזה . אם אין קשר לארגוני טרור - זה לא פחות נורא, מאחר שהמשמעות היא שכל אדם שידו משגת, יכול היה לבוא למפעל ולרכוש לו נשק. הנקודה היא שלא מדובר רק במפעל מאוד משמעותי, אלא בהוכחה נוספת לרדיפה אחרי פעילות טרוריסטית ובהשקעה המוקדשת כדי לפגוע באזרחים ישראלים.

גורם ביטחוני אמר השבוע, כי צה"ל בוחן רכישת מאות טילי קרקע-קרקע לטווחים של עד 200 קילומטרים, כדי לכסות כמה שיותר יעדים בצפון, לדבריו, הטילים יאפשרו לצבא להתמודד עם תרחישים שונים. עם זאת, בכירים בצבא חולקים על המהלך, בשל המשמעות התקציבית שלו. כעת בוחנים בצה"ל את ההשלכות של רכישת טילים שכאלו מבחינה מבצעית ותקציבית.

דבר ראשון, צה"ל ממשיך להיערך ללחימה בגבול הצפון. לאור התעצמות חיזבאללה, נראה שסיבוב נוסף הוא רק עניין של זמן. דבר שני, בדיקת נחיצות הטילים מהווה חשיבה בוגרת ואחראית, התקווה היא שלא ייווצר מצב כמו במלחמת לבנון השנייה, שיגלו שהיה צורך בטילים אולם הוחלט לא לרכוש אותם. בכל מקרה, בכירי מערכת הביטחון מודעים לצורך בטילים ולקיומם. ניתן רק לקוות שצה"ל יידע להיערך בהתאם ויפיק לקחים מהלחימה הקודמת בצפון.