בשנת 1966 הגעתי לטהרן בפעם הראשונה. זו הייתה תקופת ירח הדבש בין שתי המדינות, בזמן שלטונו של השאה. ברחוב ז'בוטינסקי בר"ג, בערך מול מפעל עסיס, מאחורי גבעה רמה, גם שכנה מוסתרת הנציגות הדיפלומטית של אירן.
הרושם הראשון שהותירה עלי טהרן היה עומס התנועה העצום. נחילים אינסופיים של רכבים שנעו בקצב של צב נכה. מהר מאוד אתה שם לב לעובדה שיש המון רמזורים פעילים, אבל אף נהג לא שם עליהם. ירוק - נוסעים, אדום נוסעים. היה גם שוטר אחד בכיכר, אבל הוא לא רשם אפילו דוח תנועה אחד. עובר אורח הסביר לי בחיוך את פשר התעלומה: "אנחנו מתייחסים לרמזורים כאל המלצה בלתי מחייבת בלבד".
מי שעקב אחר התבטאויותיו האחרונות של ח"כ
באסל גטאס, מאז נתפס על חם, מבריח לכלא קציעות תריסר טלפונים סלולריים, מטען ופתקים מוצפנים, לשני אסירים ביטחוניים כבדים, לא יכול היה להימנע מהרושם, שח"כ גטאס צוחק עלינו. מתייחס לחוקי מדינת ישראל כהמלצה בלבד, שאותו בוודאי הם אינה מחייבת. במילה אחת: משתין בקשת על שרות בתי הסוהר, על-כנסת ישראל ועל המדינה בכלל.
ח"כ גטאס יודע היטב שהשב"ס אוסר במפורש להכניס לכלא טלפונים ניידים, בוודאי כאלה שנועדו מראש לאסירים ביטחוניים, שלא לדבר על הכמות הסיטונאית שלהם. הוא מצידו ניסה לחפות על העבירות הביטחוניות החמורות שלו תוך שימוש ברפרטואר השיגרתי, המקובל על חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת, שהוא חבר בה.
תחילה ביטל בהבל פיו את כל החשדות נגדו, בטענה שהמשטרה מתנכלת לו כמו ליתר חבריו, על-רקע גזעני, בלה בלה בלה. אח"כ כאשר ביקשה המשטרה לזמנו לחקירה, נעלם לפתע מעל פני השטח, עד שאחרי שעות ארוכות הואיל נציגו לתאם מועד לבואו לחקירה, לא לפני שניפק מופע היתממות קצר ("מה פתאום נעלמתי?").
עכשיו, אחרי שהתברר לח"כ גטאס שכבר לא מדובר בסתם חשדות קלים לנפנוף אלא בתיעוד העבירות שביצע - מה שהניע את היועץ המשפטי לבקש את הסרת חסינותו הפרלמנטארית - חשף סוף-סוף גטאס את האידיאולוגיה הפוליטית שהנחתה אותו:
"ביקורי אצל האסירים הם במסגרת פעילות הומניטרית ומוסרית בסוגיית האסירים לה אני מחויב ממניעים צודקים".
עתה כשגילה לנו שמדובר בעצם בשילוב מופלא של אימא תרזה וסנטה קלאוס, שערב כריסמס (גטאס הוא נוצרי - י.ר.) הגיע אלינו לחלק תשורות למעונים מכלא קציעות - י.ר.), לא פלא שסנטה מכפר ראמה, סירב גם להתייצב לדיון שנערך אתמול בוועדת הכנסת בנושא הסרת חסינותו. "מדובר בדיון פוליטי שתוצאתו ידועה מראש" - הכריז ח"כ באסל גטאס, שמייסד תנועתו
בל"ד,
עזמי בשארה הוא בן-דודו. כן, אותו בשארה שכאשר נחשד בריגול נמלט מישראל ומתגורר כיום בקטר.
למה ממשיך ח"כ גטאס לצפצף על רשויות המדינה השונים בעזות מצח שכזו? לא קשה לנחש. כמו יתר חבריו בחבורת הפירומנים מן הרשימה הערבית המשותפת, הוא וחבריו גילו מזמן כי הדמוקרטיה הישראלית כמו גם מערכת המשפט שלה, סלחניות מאוד אפילו כלפי מי שחרתו על דגלם את השמדתה, ועד שיממשו את מטרתם הסופית, עושים הכל כדי להכפיש את שמה ברבים ולעודד את אויביה מסביב.
עד היום דאג בג"ץ לאפשר לה להתמודד בבחירות בכנסת; בתחום הכיסוי התקשורתי, מובטחת לה תמיד תמיכתם של עיתון הארץ, אתר חדשות רדיקלי כמו "שיחה מקומית", וכמובן אהדתו הקבועה של ירון לונדון (ערוץ 10). בכנסת היא תזכה לבת ברית נאמנה בדמות סיעת מרצ וגם של האגף השמאלני של המחנה הציוני. אפילו בתוך הרשימה הערבית המשותפת, סיעת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) היא גוף חריג בעמדותיו הקיצוניות ובהזדהות שלו עם ארגוני הטרור. מדובר בתנועה שאימצה אידיאולוגיה אנטי-ציונית הדוגלת בהפיכת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" (כך גם סבורה מרצ) ובהקמת "מדינה פאן-ערבית".
אשתקד למשל, השתתף באסל גטאס במשט תמיכה שיצא לרצועת עזה (ועל כך ננזף ע"י ועדת האתיקה של הכנסת). הוא הכריז שהוא תומך בחרם על ישראל, ובחודש פברואר השנה, שוב הגיע לוועדת האתיקה (הפעם הורחק מישיבות הכנסת ל-4 חודשים), אחרי שיחד עם חבריו לסיעת בל"ד,
חנין זועבי ו
ג'מאל זאחלקה, נפגשו במזרח ירושלים עם משפחות מחבלים שנהרגו בעת הפיגועים, וניצבו דקת דומיה דום לכבודם.
בל"ד התגלתה כחובבת פרובוקציות סידרתיות, במיוחד כאלו שנועדו לעצבן את המדינה הציונית. ב-7 במארס השנה, גינתה התנועה את מדינות המפרץ ובראשן סעודיה, על שהגדירו את החיזבאללה כ"ארגון טרור"! כאשר נפטר הנשיא לשעבר,
שמעון פרס, הייתה שותפה בל"ד לסיעת הרשימה הערבית המשותפת, בהודעתה כי לא תשתתף בהלוויתו - התבטאות שחרגה בעוינותה הקיצונית מכל מינימום אלמנטרי של הגינות אנושית.
בעמוד הפייסבוק שלו, לא התבייש ח"כ באסל גטאס לכתוב מדוע: "עלינו לזכור שהוא (פרס) אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני-אימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות, ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים. מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע אסונות לעם הפלשתיני. בואו נזכור לפחות במותו את מהותו האמתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ו
פשעי מלחמה שבוצעו נגדנו".
ההומניזם השופע של ח"כ גטאס מקבל ממד ציני, אם זוכרים שבמפגש המפליל שלו בכלא קציעות, אחד משני האסירים הביטחוניים להם העביר את הפתקים, המטען ו-12 הטלפונים הסלולריים, היה ואליד נימר דקה. מחבל ערבי-ישראלי שהיה מעורב ב-1984 בחטיפתו וברציחתו בעינויים של החייל משה תמם ז"ל, ועל כך נדון למאסר עולם. דקה היה גם פעיל פוליטי בתנועת בל"ד, ולצד המאמרים שפירסם במשך שנים בביטאון בל"ד "פסל אל-מקאל", פירסם מאמרים גם בביטאון הפלשתיני בשפה העברית, הארץ...
בראשית השבוע, כאשר רק החלה הפרשה להתגלגל, קיבלו אזרחי ישראל גם שיעור בצביעות פוליטית. יו"ר מרצ
זהבה גלאון סימסה לכתבים הפוליטיים כי אכן מדובר ב"חשדות חמורים". אבל כדרכה, מיהרה באותה נשימה לתקוף את השר
זאב אלקין על שמיהר ו תבע מח"כ גטאס להתפטר מחברותו בכנסת.
מעניין, ח"כ גלאון. רק באולפן ששי התנפלת בשצף קצף על ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי), ודרשת ממנו להתפטר, על-רקע טענות שהועלו נגדו כאילו ביצע הטרדות מיניות. מתברר שאצל הגב' גלאון יש סטנדרטים כפולים: אם מדובר בח"כ ממפלגה יריבה - הוא חייב להתפטר מיד מהכנסת, אפילו שמדובר בטענות שרק החלו להתברר. אבל אם עסקינן בח"כ ערבי, שהמשטרה מייחסת לו חשדות חמורים - או, זה כבר מקרה אחר ואין לגעת בו. איך אמר המתורגמן סאקיני במונולוג הפתיחה המפורסם של "בית התה של ירח אוגוסט": "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה".
עוד בטרם החליטה ועדת הכנסת (אתמול) פה-אחד להסיר את חסינותו של ח"כ גטאט (מה שיאפשר למשטרה לעצור אותו - י.ר.), החל גטאס לבסס את מעמדו כמרטיר התורן. בהארץ הזדרזה הפרקליטה הוותיקה של העם הפלשתיני המדוכא,
עמירה הס, לפרסם מאמר שנשא כותרת לגלגנית "הצילו, פלאפונים".
במאמרה, הצדיקה את מעשיו של גאטס, בטענה שהברחת הטלפונים נועדה רק להתגבר על האיסור שהטיל השב"ס על האסירים לשוחח בטלפונים ציבוריים עם משפחותיהם, בשיחות חולין תמימות.
"זה קשקוש שהניידים שבידי הכלואים הפלשתינים מהווים סכנה ביטחונית המונית - פסקה המומחית לביטחון מטעם התנועה הלאומית הפלשתינית, "קשקוש שנועד להגביר את ההסתה הלאומנית נגד הפלשתינים אזרחי ישראל, באמצעות ניפוח החשדות נגד חבר הכנסת באסל גאטס".
לאורך כל כתב הסנגוריה המקושקש הזה, לא תמצאו כמובן אפילו פעם אחת את המילה "מחבל", שהרי בעולמם של עמירה הס וחבריה, אין בכלל מחבלים. לכן לא פלא שהיא כלל לא מזכירה שאחד הכלואים המסכנים שעבורו הוברח סלולרי, היה מחבל שהורשע בשותפות לחטיפת ורצח חייל. ביג דיל.
ח"כ גטאס יכול לצעוד בראש מורם, כדבריו, לחדרי המעצר. צדיקי
עיתון הארץ ילוו אותו לשם, בלכתו ובשובו, ואם חס וחלילה גם יורשע ויישלח לכלא, תדאג עמירה הס להבריח לו נייד קטן.
