אלי רון הורשע בגרימת מוות

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע (יום א', 17.12.06) את ממציא שיטת ה"פל-קל", אלי רון, בגרימת מוות ברשלנות של 23 בני-אדם וחבלה ברשלנות של 356 בני-אדם במהלך החתונה הקטלנית שזכתה לשם "אסון ורסאי". רון נמצא האשם המרכזי בפרשה, וזוכה מאשמת ההריגה שייחסה לו הפרקליטות. עונשה המירבי של עבירת גרימת המוות ברשלנות הינו 3 שנות מאסר בלבד.

בנוסף, נמצאו אשמים עוזרו ועובד בכיר בחברת "פל-קל", אורי פסח, וכן גם שמעון קאופמן ודן שפר, מהנדסי הקונסטרוקציה האחראים לשלד הבניין שבו היו מצויים אולמי ורסאי. שלושתם הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות. עם זאת, הוחלט לזכות את הקבלן יעקב אדיב, שנקבע כי אין קשר סיבתי בין רשלנותו לבין התוצאה הקטלנית, על אף שנמצא כי התרשל בכמה וכמה מקרים.

כמו כן, קבע בית המשפט בהכרעת הדין שהוכח כי שיטת "פל-קל" אינה תקנית ומהווה שיטת בנייה מסוכנת. בפסק דין מפורט שמשתרע על יותר מ-450 עמודים, פירט מנהל בתי המשפט ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה גל, את נימוקיו להחלטה. בפסק דינו ציין כי אכן, בניינים רבים שנבנו בשיטה זו לא התמוטטו, אולם טיבה ומסוכנותה של שיטת בנייה אמורים להיבחן במצבים קיצוניים - ובמקרה של בניין אולמי ורסאי חלו נסיבות קיצוניות שהובילו לכשל בעטיה של שיטת פל-קל. בהכרעת הדין נאמר שיציקת תקרות בשיטת פל-קל אינה מתאימה לתקן הישראלי של בניה מבטון ופלדה ואף אינה הולמת תקנים מוכרים אחרים. בחירה בשיטה זו בכלל ומבלי ליתן מענה הולם לבעיות הטמונות בה, מהווה סטייה מסטנדרט התנהגות סביר.

באשר לאלי רון, קבע בית המשפט כי התרשל בעצם הפצת השיטה ומכירתה - שיטה שאותה הגה והמציא, ובה דבק למרות כל ההתרעות שהיו בפניו לגבי הפגמים בה. רון היה מודע לכך כי לשיטת פל-קל אין אישור תקני וגם ידע שלא ניתן היתר מיוחד לחרוג מדרישות התקן וזאת חרף כל מאמציו לקבל אישור. עם זאת, בית המשפט שוכנע כי רון האמין באמת ובתמים שהשיטה אשר אותה המציא היא שיטה טובה, שיש לה הסבר הנדסי תיאורטי. על כן החליט השופט גל כי אין מדובר במקרה של מי שבמודע מתעלם מנתונים ונמנע מלברר אותם. מכאן הגיע למסקנה שלא ניתן לקבוע לגביו יסוד נפשי המבוסס על אמות מידה סובייקטיביות של מודעות. עם זאת הורשע רון ברשלנות, מהסיבה שאדם סביר במקומו יכול וצריך היה להיות מודע לפגמים ולסיכון שבשיטת "פל-קל".

באשר לאורי פסח, דן שפר ושמעון קאופמן נקבע כי התנהגותם סטתה מסטנדרט ההתנהגות הסביר והוכחה התרשלותם. הוחלט כי הם יכלו ואף היו צריכים לצפות אפשרות של פגיעה בגוף המשתמשים בנכס, ולרבות אפשרות של גרימת מוות, בשל מעשיהם ומחדליהם בנוגע לבניית בניין שאינו עומד בדרישות התקן ושימוש בשיטת בנייה מסוכנת.

באשר לאדיב יעקב הוחלט, כי מדובר בקבלן בלתי-מיומן שלא צריך היה לבנות את הבניין. אף לא היה לו סיווג מתאים אצל רשם הקבלנים.בבנייה היו טעויות ביצוע רבות ורמתה היתה חובבנית. עם זאת, בית המשפט קבע כי כל צעד שלו לווה בפיקוח של מהנדסים מיומנים, ולכן לא נמצאה זיקה סיבתית בין מעשיו הרשלניים לנזק העצום שנגרם.

כזכור, "אסון ורסאי" אירע ב-24 במאי 2001, במהלך חתונתם של אסי וקרן דרור, כאשר החלק המערבי של רצפת אולם השמחות השוכן בשכונת תלפיות בירושלים , קרס ומאות חוגגים נפלו עימו. ברגע אחד נערה לפתע רצפת רחבת הריקודים ובלעה אל קרבה רבים מהחוגגים. מעוצמת הנפילה קרסו גם שתי הקומות שמתחת וההרס היה עצום ורב. כוחות החילוץ אשר הגיעו למקום עמלו במשך 42 שעות בניסיון להציל את הלכודים. באסון מצאו את מותם 23 בני אדם, בהם דודו וסבו של החתן, ו-356 נפצעו, בהם הכלה קרן.