|   15:07:40
דלג
  רבקה שפק ליסק  
ד"ר להיסטוריה אמריקנית
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מאמצי ניצור היהודים בפרובינקיה פלשתינה

הפיכת ארץ הקודש לנוצרית נחשבה למימוש ניצחון הנצרות על היהדות. הרדיפות הדתיות נגד היהודים במאה ה-4 לסה"נ היו המשך למדיניות הרומית לשבירת רוחם של היהודים מבחינה לאומית ותרבותית והרס היישות הלאומית היהודית, תוך הטלת הגבלות כלכליות כדי לחנוק את היישוב היהודי, מצד אחד, ולמאמצי ניצור היהודים, מצד שני
05/03/2017  |   רבקה שפק ליסק   |   כתבות   |   תגובות
[צילום: AP /Alvaro Barrientos]

המצב בפרובינקיה לאחר שהנצרות הפכה לדת הקיסרות ב-313 היה שונה מהמצב בשאר חלקי הקיסרות. הנצרות שמה לה למטרה להפוך את ארץ הקודש לארץ נוצרית כחלק מהתפישה שאלוהים מאס בעם היהודי והעביר את הבחירה לנצרות. הפיכת ארץ הקודש לנוצרית נחשבה למימוש ניצחון הנצרות על היהדות. הרדיפות הדתיות נגד היהודים במאה ה-4 לסה"נ היו המשך למדיניות הרומית לשבירת רוחם של היהודים מבחינה לאומית ותרבותית והרס היישות הלאומית היהודית, תוך הטלת הגבלות כלכליות כדי לחנוק את היישוב היהודי, מצד אחד, ולמאמצי ניצור היהודים, מצד שני.

המדיניות לכפיית הניצור על היהודים

בתקופת הקיסר יוליאנוס הכופר (360- 363 לסה"נ) היה שיפור ניכר ביחס ליהודים בשל התנגדותו לנצרות, ואף התעוררה התקווה לבנייתו מחדש של בית המקדש. אומנם, לאחר מכן כל הקיסרים היו נוצרים, אבל גם אז היו במצבם של היהודים בארץ עליות ומורדות. אבל, החל מ-395 לסה"נ, עם הפילוג הסופי של האימפריה למזרחית- ביזאנטית ומערבית-רומית, מתחזקת, בהדרגה, השפעתה של הכנסייה הנוצרית באימפריה הביזאנטית ומצבם של היהודים בארץ הולך ומידרדר.

הכנסייה לא בחלה באמצעים על-מנת לאלץ את היהודים להמיר את דתם. השלטון הנוצרי גם לא ראה בחיוב את היחסים בין יהודי הפרובינקיה ויהדות בבל והתפוצות האחרות, מסיבות דתיות ומדיניות, ונעשה מאמץ להביא לניתוק הקשרים.

מדיניות כפיית הנצרות מטעם השלטון - השלטון הקיסרי עוצבה באמצעות מערכת חוקים, כ-17 במספר - לאכיפת הנצרות:

הסתה - היהודים סבלו מהסתה בלתי פוסקת של הכנסייה הנוצרית, שעיצבה מדיניות אנטי- יהודית קיצונית. מטרת הכנסייה הייתה לבודד את היהודים, להשפילם ולהביא לחיסול הארגון המרכזי והמקומי, ולנצרם. התהליך של עיצוב מדיניות הכנסייה כלפי היהודים החל בוועידות הנוצריות ב-306 וב-341. בסה"כ נחקקו, בהשפעת הכנסייה, 17 חוקים אנטי- יהודיים, לאורך התקופה הביזאנטית. הקיסרים חזרו ואישרו חוקים קיימים והוסיפו חוקים נוספים:

נזירים ערכו פוגרומים והרסו בתי כנסת של יהודים. במאי 363 לסה"נ הייתה רעידת אדמה בדרום הארץ וכנופיות של נוצרים ניצלו את המצב כדי לפגוע ביהודים ביישובים המעטים שנותרו בדרום. השלטון הוציא חוקים סותרים בנוגע לאלימות זו. אומנם היה ניסיון למנוע את ההתקפות, אבל הכנסייה הצליחה לסכל מגמה זו. היו גם נקודות אור מועטות: הקיסרית אודוקיה, אשתו של תיאודוסיוס ה-2 נתנה ליהודים היתר לעלות לירושלים.

בגליל סבלו היהודים מנחת זרוען של הכנופיות הנוצריות. בגליל פעל המומר היהודי יוסף מבית שאן. הוא התנצר בימיו של הקיסר קונסטנטינוס השני. הוא נשלח ע"י הקיסר לבנות כנסיות ביישובים היהודיים בגליל. אולם הצלחתו הייתה זניחה. הוא גורש ממספר יישובים.

הטלת הגבלות - נאסר על היהודים לעסוק בגיור. גיור ומילת גרים הפכו לפשע פלילי. נאסרו נשואים בין יהודים לנוצרים. נאסר על יהודים להחזיק עבדים נוצרים ולא- יהודים. העונש היה גזר דין מוות. לאיסור להחזיק בעבדים הייתה משמעות כלכלית חמורה מכיוון שבעלי בתי מלאכה וחקלאים יהודים לא יכלו להעסיק עבדים לא יהודים בכלכלה המושתת על עבודת עבדים. ב-408 הוטלו הגבלות על חגיגת חג הפורים בתואנה שיש בחג ביטויי לעג נגד הדת הנוצרית.

ב-423 נאסר על בניית בתי כנסת חדשים ועל תיקונם של הישנים, וחוק זה הפך למכשיר בידי הנוצרים כדי למנוע הקמה מחדש של בתי כנסת שנהרסו או ניזוקו. כמו-כן, נוצל החוק כדי למנוע החזרת בתי כנסת שהפכו לכנסיות. אבל, הממצא הארכיאולוגי מוכיח שחוקים אלה לא תמיד נאכפו.

    הקיסר יוסטיניאנוס (527 - 565) חזר ואישר את החקיקה הקודמת וחוקק חוקים חדשים. החוק החדש הגדיר את היהודים ככופרים וכך הוסרה מהם חסות השלטון הנוצרי והפקירם לאלימות ללא משפט: נאסר על היהודים לחגוג את חג הפסח בשנים בהן חל חג היהודים בחג הפסחא הנוצרי או לפניו. היהודים חויבו לקרוא בתורה מתוך התרגום היווני (תרגום ה-70) או הלטיני (תרגום עקילס), במגמה למנוע עיסוק בפרשנויות במסגרת התורה שבע"פ, והעדפת הפרשנות הנוצרית.
  • פגיעה בזכויות אזרחיות: - הושגה באמצעות חוקים להגבלת זכויותיהם. היהודים סולקו ממשרות ציבוריות ונאסרה השתתפותם במועצות הערים, אך לא הוסרה מהם חובת הנשיאה בהוצאות ניהול הערים.

חיסול האוטונומיה היהודית - חיסול הארגון המרכזי והמקומי- הארגון המקומי התרכז סביב בתי הכנסת והארגון המרכזי היה הנשיאות והסנהדרין. כדי לחסלם צריך היה לחסל את האוטונומיה הפנימית של היהודים, את השיפוט העצמאי ואת בתי הכנסת. חיסול הנשיאות נועד להביא קץ על הארגון המרכזי.
חיסול האוטונומיה, השיפוט והפגיעה בבתי הכנסת - מ-398 היהודים כפופים לחוק הרומאי, למשפט הרומאי ולבתי הדין הרומיים, אבל, רק מ-415 נפגעה סופית סמכותם של בתי הדין היהודיים. ההתקפות ההמוניות על בתי הכנסת, והריסתם נועדו לזרז את חיסול האוטונומיה הקהילתית.

חיסול הנשיאות - במשך 300 שנים הצליחה הנשיאות לשמור על היישוב היהודי, באמצעות שמירה על יחסים תקינים פחות או יותר עם השלטון. שליחים של הנשיאים נהגו לאסוף תרומות בתפוצות הגולה למען היישוב היהודי בארץ. הכנסייה הייתה מעוניינת להשתלט על "אוצרות בית הנשיא". עד 415 נהנו הנשיאים מהגנת הקיסרים. אבל, החל מ-415 החלה התקפה נוצרית מרוכזת על מוסד הנשיאות. הנשיאים הואשמו בבניית בתי כנסת חדשים בניגוד לחוק, בגיור עבדים בניגוד לחוק ובעבירה על שאר החוקים האנטי- יהודיים. סופה של שושלת הנשיאות מבית הילל נוצל לחיסולה של הנשיאות ב-429. לאחר מכן, ההנהגה היהודית בפרובינציה פוצלה על-פי החלוקה המינהלית וכך נותק הקשר בין הריכוז היהודי בפלשתינה סקונדה (הגליל) ובין היישובים היהודיים בשאר חלקי הארץ, בפלשתינה פרימה. ארץ ישראל איבדה את מעמד הבכורה כמנהיגת העם היהודי, הקשר בין הקהילות נחלש והמיסים שניגבו למען הנשיאות הועברו לאוצר המדינה.

אבל, ההתאוששות של המנהיגות היהודית הייתה מהירה. הניסיון לפצל את יהודי הארץ נכשל, משום שהיהודים בכל הארץ קיבלו על עצמם את ההנהגה של חכמי טבריה. הארגון המרכזי וגם המקומי המשיך להתקיים, באופן לא רשמי.

נקיטת אמצעים מינהליים להצרת צעדי היהודי

תהליך העיור שראשיתו בימי שלטון בית תלמי ובית סילבקוס (התקופה ההלניסטית: 333 - 142 לפנה"ס) והמשכו בתקופת השלטון הרומי (63 לפנה"ס - 324 לס') הושלם בתקופה הנוצרית- הביזאנטית. כבר תחת השלטון הרומי רוב הארץ חולקה בין הערים השונות, והוכנסה תחת שלטון המועצות העירוניות. כל שפלת החוף הפכה לאזור המסופח לערי החוף. חלק מאזור יהודה סופח כבר קודם לכן לאיליה קפיטולינה, היא ירושלים לשעבר.

עוד תחת השלטון הרומי העיור המוגבר היה מלווה בהפיכת ערים יהודיות לפוליס. לוד הפכה לדיוספוליס, אמאוס הפכה לניקופוליס, בית גוברין הפכה לאלוותרופוליס. ציפורי נקראה דיוקיסריה, טבריה ובית שאן נקראה סקיטופוליס. תחת השלטון הנוצרי - ביזאנטי אוכלוסיית הערים היוותה רק כ-1/3 מכלל האוכלוסייה, אבל האזורים הכפריים היו כפופים כלכלית ומינהלית למועצות הערים. בערים נאסר על יהודים לכהן במועצות הערים. כל אזור הר תבור וסביבתו, כולל נצרת הוצאו מתחום מחוז ציפורי, והועברו למחוז דבוריה, השוכנת לרגלי הר תבור שהפכה לפוליס ונקראה הלינופוליס על שם אמו של קונסטנטינוס. רק הגליל העליון, שהיה כפרי, נשאר מחוץ לאזור עירוני. סיפוח סביבות הערים לתחום השלטון של מועצות הערים, שנעשה עוד תחת השלטון הרומי, המשיך לפגוע בחייהם היומיומיים של היהודים, בריכוז היהודי בגליל. לעיור הייתה משמעות חברתית וכלכלית. למשל, גביית המיסים הייתה בידי מועצות הערים, שהיו מנוהלות ע"י נוצרים ומושפעות מראשי הכנסייה בערים.

גזירות שמד

הקיסר פוקאס (602 - 610) גזר על היהודים גזירות שמד. ב-607 הוא שלח את הנציב גאורגיוס לירושלים ולשאר ערי הארץ במטרה להטביל את היהודים לנצרות, בכוח. הוא נפגש עם נציגי היהודים ודרש מהם להתנצר. משסרבו, הוא סתר לאחד מהם וציווה להטביל את היהודים בכוח. המניע לגזירות השמד היה הפלישה של הפרסים לסוריה וחוסר האמון של הקיסר בנאמנותם של היהודים. היהודים נכנעו למראית עין והיו לאנוסים. הם המשיכו לקיים בסתר את יהדותם.

3 פעמים התמרדו היהודים נגד מאמצי הניצור

הפעם הראשונה הייתה ב-351 לסה"נ פרץ בגליל "מרד גאלוס" נגד השלטון הרומי. המרד דוכא באכזריות. הוא פרץ על-רקע הידיעות על מפלות של הצבא הקיסרי נגד הגנרל המורד בבריטניה ונגד הצבא הסאסנידי במסופוטמיה.

הפעם השנייה הייתה ב-556. ההחמרה במצבם של היהודים הביאה למרד שפרץ בשיתוף עם השומרונים, שגם הם סבלו מגזירות דתיות. המרידות דוכאו באכזריות.

הפעם השלישית הייתה ב-614. ב-614 לס' כבשו הפרסים את הארץ ונתקבלו בברכה ע"י האנוסים שמיהרו לחזור ליהדות. 20,000 מתנדבים יהודים מהגליל סייעו לצבא הפרסי נגד הצבא הביזאנטי.

פעולות העונשים על העזרה לפרסים

אבל, ב-628 לס' סולקו הפרסים, והיהודים היו במצב קשה. משלחת של יהודים מטבריה, נצרת ואזור הגליל התייצבה לפני הקיסר הרקליוס והעניקה לו מתנות. הקיסר הבטיח לא להעניש את היהודים על תמיכתם בפרסים, ונשבע לשמור להם אמונים. אבל, כאשר הגיע הקיסר לירושלים הפעילו עליו אנשי הכנסייה לחצים קשים.

הכנסייה ניהלה הסתה פרועה נגד היהודים בטענה שבזמן הכיבוש הפרסי הם הרגו בנוצרים והרסו כנסיות.אבי-יונה דוחה את הטענה הנוצרית. הפרסים ערכו טבח בנוצרים לאחר כיבוש ירושלים והפקידו את השלטון, זמנית, בידי היהודים. היהודים הסתפקו בגירושם של הנוצרים. אבל, הרקליוס נכנע ללחצי הכנסייה והוגשה תביעה משפטית נגד היהודים על רצח נוצרים והרס כנסיות בירושלים ובגליל. יהודים רבים הוצאו להורג ורבים התחבאו במדבר או בהרים או ברחו למצרים. ההמון הנוצרי ערך אף הוא טבח אכזרי ביהודים.

בעקבות הטבח ברחו יהודים מהארץ, ומספרם של היהודים הצטמק למיעוט מבוטל. ב-634, עם ראשית הפלישה הערבית לארץ, יצאה פקודת השמד ע"י הרקליוס לכל יהודי האימפריה, אבל על-פי אבי יונה, "היא נשארה על הניר בלבד, מכל הבחינות, כי שנים מועטות לאחר מכן לא היה עוד לקיסר הביזאנטי שום תוקף להגשים את פקודותיו".

לא ידוע כמה יהודים נרצחו ו/או הוצאו להורג בעקבות משפטים שנערכו להם. אבל, מספר הנרצחים בקרב השומרונים בעת דיכוי המרידות נגד הרדיפות הדתיות נגדם נותן מושג לגבי היקף הרציחות וההוצאות להורג ע"י הרקליוס.

היהודים- הנוצרים

מאמצי הניצור של היהודים לא הוכתרו בהצלחה. אבל עוד בחייו אסף ישו סביבו תומכים. תומכי ישו הראשונים בקרב היהודים בארץ ישראל ראו עצמם יהודים וגם הממסד היהודי ראה בהם יהודים. במאה ה- 1 לסה"נ הנצרות הייתה כת בתוך היהדות. היהודים הנוצרים ראו עצמם כיהודים אבל האמינו במשיחיותו של ישו. היהודים הנוצרים בפרובינקיה יודיאה התחלקו לשתי קבוצות: האביונים והנצרתיים.

האביונים קיבלו את התפישה של הפרושים לגבי אמונה בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ. הם מלו את בניהם אבל האמינו במשיחיותו של ישו. גם הנצרתיים קיבלו את חובת קיום המצוות ושמרו על חוקי התורה אבל האמינו באלהותו של ישו. יהודים נוצרים הקימו קהילות בירושלים, בנצרת ובכפר נחום. הקהילה בירושלים גדלה בהדרגה מכמה עשרות למאות ואולי לאלפים אבל אין מקורות בני הזמן לגבי הנתונים. בכפר נחום הייתה קהילה קטנה של יהודים נוצרים. על גודלה ניתן ללמוד מהעובדה שמקום התפילה וההתכנסות היה בביתו של פטרוס. בנצרת היה ליהודים הנוצרים בית כנסת על-פי ידיעה מהמאה ה- 5 לסה"נ וסביר להניח שהיא נוסדה לפני כן. מספר היהודים הנוצרים היה על-פי הערכות לא יותר מ-30,000.

בניגוד לתזה של צבי אקשטיין ובוטיציני בספרם "המיעוט הנבחר", אין כל ראיות במקורות היהודיים שחקלאים יהודים התנצרו בהמוניהם כי לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות המחמירות של היהדות לאחר חתימת המשנה ב-200 (על כך במאמר ניפרד). לעומת זאת, יש ידיעות שחקלאים גרשו את שליחיו של ישו ואף את ישו עצמו מכפריהם. למשל, בבית צידה ישו גורש. קהילות קטנות של יהודים נוצרים התקיימו עד המאה ה-7 לסה"נ.

תאריך:  05/03/2017   |   עודכן:  05/03/2017
רבקה שפק ליסק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מאמצי ניצור היהודים בפרובינקיה פלשתינה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשבוע שעבר התקיים כנס התקשוב בחינוך השנתי Edutech של אנשים ומחשבים, שנערך זו השנה הרביעית בשיתוף קרן אתנה. הקרן הוקמה לפני 10 שנים, ביוזמה אישית של אורי בן ארי, שכבר אז הבין שמדברים על שיפור ומהפכה בעולם החינוך, אבל שוכחים את המרכיב העיקרי - המורה.
05/03/2017  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
לא הרבה פעמים אנו נתקלים בפעילות שכולה הכרת תודה והערכה לאדם ראוי. כך היה, בסוף השבוע האחרון, בסמוך לחצר גשר הישנה. היה זה בצמוד לקו הגבול בין ישראל לירדן עת הונצח שמו של מי שהיה מנכ"ל רשות העתיקות (וקודם לכן קצין תותחנים ראשי) שוקה דורפמן שהלך לעולמו לפני כשנתיים וחצי.
05/03/2017  |  יורם דורי  |   כתבות
גם אם הציור המופשט שהפך את ניו-יורק באמצע המאה ה-20 למכה של האמנות העולמית, לא הניב אמנים רבים בסגנון זה בישראל, הרי אמנים כמו אתי לב, שכיניתי אותה בזמנו "לאה ניקל" (שהייתה מלכת הציור המופשט הישראלי) החדשה, עדיין יוצרים כאן בנחישות ובעקביות בסגנון זה, ומעמידים את ישראל כמדינה עצמאית, רבת גוונים באמנות וראויה לתשומת לב.
05/03/2017  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
שאלת קיומו של אלוהים ככוח עליון ביקום שנויה מקדמא דנא במחלוקת. הדברים אמורים בויכוח עקר וחסר כל סיכוי למיצוי פתרון. באחרונה מתנהל מין פולמוס כזה מעל דפיו של הארץ, המכתיר את עצמו כעיתון המיועד לאנשים שחושבים .
05/03/2017  |  ראובן לייב  |   כתבות
נושא ההתנכלות של שלוחת דאעש בסיני לנוצרים הקופטיים בצפון סיני מעורר עניין רב בעולם הערבי. בשבועות האחרונים נאלצו כ-150 משפחות של נוצרים קופטים לעזוב את מקומות מגוריהם בצפון סיני ולעבור לאסמעיליה, לאחר שפעילי ארגון דאעש רצחו באכזריות שבעה מבני העדה הקופטית באזור אלעריש. נשיא מצרים א-סיסי הורה לשרי ממשלתו לשקם את המשפחות שנעקרו בעל-כורחן ממקום מגוריהן, והצבא המצרי פתח במבצע חיפושים כדי לאתר את הרוצחים.
04/03/2017  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
אורי מילשטיין
מגזין סגולה
אורי מילשטיין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il