שי ניצן מגלה: אהרן ברק שיקר <br>למענו והכשיר 'פיצול התמחות'

ראיון נפלא העניק שי ניצן לעיתונאית אלה לוי-וינריב (גלובס, 13.04.17). בפעם הראשונה הוא מספר על ילדותו, על תחביביו, על משפחתו, על כמיהתו לצדק ומשפט, וגם על הדרך שעשה עד הגיעו לתפקיד פרקליט המדינה. הראיון מאיר את דמותו של ניצן כאדם שפועל בנחישות ובהתמדה כדי להשיג תוצאות בעבודתו-תפקידו, ולשם כך משקיע את מרבית זמנו; ובמקביל מקפיד לשמור על שפיות ומותיר את מיטב זמנו למשפחתו ולתחביביו.

בראיון המוצג רובו-ככולו כציטוטים מפיו של ניצן, הוא מאשר, למעשה, את שידע כל מי שסיקר ו/או עקב במשך שנים אחר המתרחש בפרקליטות ובמערכת בתי המשפט: שי ניצן נמשח לגדולות עוד בצעירותו. לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא על-ידי אהרן ברק - בתקופה שזה כיהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון, ובהמשך על-ידי דורית ביניש, שכיהנה בתפקיד פרקליטת המדינה.

מרגע שניצן התקבל להתמחות לעריכת דין אצל השופט ברק, מי שכיהן קודם לכן כיועץ המשפטי לממשלה המוערך, נסללה הדרך למענו לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. כה אמר ניצן:

• 
  "את פרופ' אהרן ברק (נשיא בית המשפט העליון לשעבר) הכרתי בלימודים. הוא היה המרצה שלי בקורס דיני שטרות, שנשמע כדבר הכי משעמם עלי אדמות, אבל ברק הוא איש מדהים ומרצה מדהים, ומאוד הוקסמתי מהקורס. כבר בשנה ראשונה ידעתי שזה האדם שאני רוצה להתמחות אצלו. כשהתחלתי ללמוד משפטים, הוא היה שופט מתחיל, שנתיים בבית המשפט העליון, אבל היה ברור לי שאני חייב להתמחות אצלו. אז, היה יותר קל להגיע להתמחות מאשר היום. פשוט ביקשתי ממנו להתמחות אצלו, והוא קיבל אותי. בזה נגמר העניין".
  

החיבור בין ברק לניצן היה מהיר. עד כדי-כך, מגלה בפועל שי ניצן, שברק שיקר למענו במטרה "להכשיר" עבורו קבלת היתר במרמה לפיצול התמחות - היתר שעמד בניגוד לכללים ולמגבלות של לשכת עורכי הדין שעמדו בתוקפם באותה תקופה. ניצן ביקש 'פיצול התמחות' לאחר שסיים שנה אחת של התמחות (מתוך שנתיים). הנה הדברים שאמר:

• 
  "ההתמחות הייתה אז שנתיים, וכשסיימתי את שנת ההתמחות אצל ברק, החלטתי לעשות הפסקה ולטוס לחו"ל. הייתי צריך לקבל רשות מיוחדת של לשכת עורכי הדין לפיצול תקופת ההתמחות, כי הם לא הסכימו להפסקה באמצע ההתמחות, אבל אני ממש רציתי לנסוע להודו. אז ברק כתב מכתב ללשכה, שהוא חושב שאני אצא נשכר מביקור בהודו, ומהכרת שיטת המשפט ההודית - ואישרו לי את ההפסקה.
  
  (ההדגשה הוספה, י.י.)
  

הנה, שי ניצן, בדבריו-הוא, מגלה כי ברק הציג במכתבו מצג כוזב, כאילו הוא, ניצן, יוצא ל"ביקור בהודו" (להבדיל מטיול פרטי...); ומטרת הביקור הינה: "הכרת שיטת המשפט בהודו". מיותר כמעט לחזור ולהדגיש: מטרת ניצן הייתה לטייל בהודו, וכך גם עשה. לא "ביקור" מטעם רשות שלטונית בישראל, ולא "הכרת" שיטת משפט שתעשיר את ידיעותיו ותכשירו כעורך דין לתפקיד בשירות הציבורי.

נזכור נא: לשכת עורכי הדין הקפידה בעבר, וגם עתה, בבחינת אמיתותה של כל אמירה מצד מתמחה. מי שנתפס בשקר או בחצי אמת, עוכב ו/או נחסם להתמחות. והנה אנו רואים, כי שי ניצן השתמש במכתב שקיבל, במרמה ובתחבולה, כדי לקבל היתר לפיצול התמחות. ומי שסייע לו הוא הכהן הגדול של מערכת המשפט, הוא ברק.

לא היינו נדרשים לכל זאת - לאירוע כה-רחוק מעברו של ניצן - אלמלא ניצן סיפר בעצמו על אותו "שקר לבן", כביכול, מבלי שהבין בעת הראיון מה-הוא בעצם מגלה בעת שהוא "מסגיר" את כזביו של ברק, למענו; ואלמלא התחוור לנו היכן ומתי למד ניצן לשקר כדי להטעות אחרים. בשנים האחרונות חשפנו ב-News1 כזבים רבים מפיו של ניצן, מה שמלמד כי את דרך הכזב והמרמה למד שי ניצן עוד בתקופת התמחותו. מאז למד ניצן לכזב באופן סדרתי, הן כדי לקדם מטרותיו, והן כדי לגונן על עצמו מפני חשיפת מעשיו שעלו בכמה מקרים כדי שיבוש הליכי חקירה ומשפט. כזביו בלטו בכמה פרשות מרכזיות (ראו קישורים), בהן: בפרשת אפרים ברכה ובפרשת פורמן-קוגל.

קידום מטאורי בזכות ברק

היחס המיוחד כלפי שי ניצן ניכר גם בהמשך. בזכות "המאור הגדול", הוא ברק. "כשחזרתי לארץ, עשיתי עוד שנה התמחות אצל אדם מקסים, בשם יעקב רובין, שבאותה שנה נבחר לראש לשכת עורכי הדין. זה הניסיון היחיד שלי במשרד בשוק הפרטי".

בהמשך, שוב - בזכות ההתמחות אצל אהרן ברק, ובזכות קירבתו של ברק למי שהייתה פרקליטת המדינה דורית ביניש, זכה ניצן לקידום מטאורי. "הייתי העוזר הראשון שהיה לפרקליט המדינה מאז ומעולם", אמר בראיון לגלובס. "לפני כן, לפרקליטי המדינה לא היו עוזרים. העוזרים שלי לא מסוגלים להאמין לזה היום. יש לי 3 עוזרים ו-3 מתמחים".

ניצן סיפר עוד: "דורית ביניש התמנתה אז לפרקליטת המדינה, והיא אמרה שלא מספיק לה מתמחה, והיא מבקשת שיהיה לה עוזר. בראיון אצלה היא אמרה לי 'אני מציעה שתתחיל בפרקליטות המחוז, שם תוכל לצבור ניסיון בשטח'. אמרתי לה 'תודה, אבל אני מעדיף להתחיל בפרקליטות המדינה, אם אפשר'. אז היא אמרה לי, שהיא רוצה לגייס עוזר, שאחשוב על זה, ואקח את הזמן כדי לענות לה. אבל אני מיד אמרתי 'התשובה חיובית לחלוטין'. כשיצאתי למסדרון עשיתי לעצמי 'וואו', הייתי מה זה מבסוט. כך התחלתי את צעדיי בפרקליטות המדינה. הייתי עוזר שלה 5 שנים, ונהניתי מכל רגע".

שקרן סדרתי


ניצן נהנה מהקשרים עם ביניש עוד שנים רבות. ביניש דאגה לקידומו והמליצה עליו שוב ושוב לתפקידים בכירים בפרקליטות. גם כשהתמודד על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ועל תפקיד פרקליט המדינה, התגייסה ביניש למענו. היא עשתה עבורו נפשות ושוחחה עם גורמים שונים, ודחפה שוב ושוב, גם לא באופן רשמי, כדי שניצן-מקורבה יהא בעמדת כוח. ביניש אף התגייסה לגונן על ניצן מפני השופטת (בדימ.) הילה גרסטל - שערכה דוחות שהציגו את כזביו של ניצן בכמה עניינים, ובמיוחד בעניין תצהירו של מנהל המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל; ביניש שוחחה עם שורה של אישים, והיא אף התגייסה להגן על פרקליט המדינה ועל הפרקליטות מפני דרישתה של גרסטל להותיר בידיה גם את הסמכות לביקורת מערכתית.