בין שדרות רוטישלד לעמק הסיליקון בבאר שבע

בשנת ה-69 לעצמאותה מדינת ישראל יכולה לציין לעצמה שיש לה לפחות שני אזורים שיכולים להתהדר בתואר עמק הסיליקון הישראלי. הראשון, הוותיק יותר, הוא בלב קריית ההיי-טק ברמת החייל בתל אביב, ששולח זרועות ארוכים לאזורים אחרים בתל אביב וביניהם שדרות רוטשילד, שכונת פלורנטין, ומבואותיה הצפונים של יפו. ויש גם עמק סיליקון חדש, ההולך ומתפתח בנגב ומרכזו בבאר שבע.

באר שבע ממצבת את עצמה בשנים האחרונות כעיר שמובילה את תחומי הסייבר, ההיי-טק והסטארט-אפים. חברו לכך כמה גורמים: עליית צה"ל לנגב והקמת עיר הבה"דים, הקמת פארק ההיי-טק והסייבר, שהולך ומתאכלס בקצב מהיר, והרוח הגבית של אוניברסיטת בן-גוריון, שהפעילות שלה שינתה לחלוטין את התדמית של בירת הנגב. מצטרפות לכך הקצאת משאבים ודחיפה חזקה של ראש העיר, רוביק דנילוביץ'.

על-פי הנתונים, 111 סטארט-אפים פועלים כיום בבאר שבע, 50% מהם הוקמו בשנה שעברה. כמו-כן, בפארק ההיי-טק של בירת הנגב יש כבר 40 חברות, ועוד היד נטויה. אלה מהוות מקומות תעסוקה ל-1,400 עובדים, רובם מבאר שבע והסביבה.

האקו-סיסטם העצום הביא להקמת מסגרת מעניינת ששמה Tech7 - קהילת ההיי-טק בבירת הנגב. הקמת הקהילה היא בעצמה סוג של יזמות שמונעת מחזון וקורמת עור וגידים בימים אלה. אחראים לה שני צעירים, בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון - יותם צוקר ואלון נפתלי. הם זיהו שהמספר ההולך וגדל של הצעירים שמגיעים לעיר ומפתחים מיזמים שונים הוא בסיס לקהילה שתפקידה להפגיש בין אנשים, לייצר שיתופי ידע ולקיים כנסים מקצועיים.

כל אחד משני היזמים עובד במקום אחר: צוקר מרכז את תחום העיר החכמה בעיריית באר שבע ונפתלי מוביל סטארט-אפ שמתמחה במציאות מדומה. השניים אומרים ש-"המטרה של הגוף הזה, שהוא התנדבותי לחלוטין, היא להוות פלטפורמה לכל הפעילות של ההיי-טק בבאר שבע. אנחנו רואים את קצב ההתפתחות של פארק הסייבר וההיי-טק בעיר וזה מחמם את הלב. מי שמגיע לסיור שם פשוט לא מאמין, כי הרבה מאוד אנשים עדיין לא מפנימים את המהפך שמתחולל בבאר שבע - והוא לא קשור רק לטכנולוגיה".

הפרס הראשון בתחרות הסטארט-אפים: חצי מיליון שקלים

אחד משיאי הפעילות של הקהילה יגיע לסיומו בחודש הבא, בשלב הגמר של תחרות הסטארט-אפים SILICON Negev. התחרות מתקיימת בשיתוף עמותת מט"ע (ר"ת מרכז טכנולוגיות עתידיות), שעוסקת בקידום טכנולוגיות באזור הדרום ושבראשה עומדים היזמים גדעון שביט ודב ברק. הפרס הראשון לחברה הזוכה בגמר, שבו ישתתפו חמש חברות, יעמוד על חצי מיליון שקלים.

התחרות התנהלה בחודשים האחרונים, כאשר לשלב הראשון עלו 20 סטארט-אפים, שנתבקשו להציג את המיזמים שלהם. התקבלו אליה רק מוצרים שעובדים ולא רעיונות על הנייר. כאמור, לשלב הסופי עלו חמש חברות, שרק אחת מהן תזכה בפרס הגדול. צוות השיפוט כולל יזמים, נציגי חברות טכנולוגיה שפועלות בבאר שבע ונציגי היזמים.

לדברי צוקר ונפתלי, "התחרות היא עוד צעד בדרך להעלאת המודעות למסע המרתק של קהילת היזמות שחיה ובועטת בבאר שבע".

45 זה ה-20 החדש

לא מעט אנשים בעלי שיער מלבי נראו השבוע בבניין המשרדים בשדרות רוטשילד בתל אביב, שבו שוכנים משרדי פייסבוק (Facebook) ישראל. היו אלה יזמים שנבחרו להשתתף בתוכנית האצה ייחודית בשם Future [1], שיזמה רוני פיבלוביץ'. המכנה המשותף לכל המשתתפים היה הגיל שלהם: כולם עברו את גיל 45 - וזה בעצם כל הסיפור.

המטרה של המיזם היא לתת מענה לקבוצה גדולה ומשמעותית בענף ההיי-טק, של אנשים שצברו שנות ניסיון רבות ויכולים להמשיך ולתרום לענף ההיי-טק, לחדש, ליזום ואפילו לעשות אקזיטים. אלא שיש מי שלא מעריך זאת, ולכן הם נתקלים בקשיים בקבלה לעבודה.

העובדה שבדרך כלל, בקומה שבה נערך מפגש ההשקה של המיזם מסתובבים צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם מעידה עוד משהו טוב על מיזם יפה זה. יש בו אמירה מתריסה, שמבקשת לנתץ מיתוס מאוד מטריד. ישראל היא אומת הסטארט-אפים, אבל הלכה למעשה, הוא נחלתם של הצעירים, שזה עתה סיימו את לימודיהם ומחפשים את דרכם בחיים.

בני ה-45 פלוס שמחפשים עבודה בהיי-טק פעמים רבות לא מתקבלים למשרה המיוחלת. לכן, הוצאה לפועל של הרעיון לסייע ליזמים ותיקים שמוכנים לאתגרים חדשים הוא מהלך חשוב ביותר. אם המיזם הזה יצליח ויהיה לו המשך, הוא יסמן שינוי חשוב במפת התעסוקה של ענף ההיי-טק, ולא מן הנמנע שבעוד כמה שנים נפגוש בשדרות רוטשילד, ובמקומות אחרים, אנשים עם שיער לבן ועם ברק בעיניים - לא פחות מאשר הצעירים.

אפשר לסכם ולומר שאנו עדים לתופעה מעניינת: בתל אביב בני 45 פלוס מקימים חברות הזנק, חלק כקריירה שניה או כאלו שעשו הסבה מקצועית, ואילו בנגב בני ה-20 פלוס מגשימים את החזון של בן-גוריון והופכים את נגב לעמק הסיליקון הדרומי של אומת הסטראט אפים.