ארבע שנים חלפו מאז שחסן רוחאני נבחר לנשיאות אירן. ארבע שנים בהן הרטוריקה השתנתה מההשמצות והאיומים של מחמוד אחמדינג'אד לדברי הפיוס והשלום של רוחאני. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בתפקיד, הבטיח רוחאני לאפס את יחסי אירן עם העולם. הוא הבטיח פתיחות ותיקון מעמדה של אירן בעולם. הוא אמר שהדבר ייעשה באמצעות שקיפות גרעינית שיחזיר את האמון הבינלאומי.

המדיניות הכלכלית של רוחאני התמקדה בפיתוח ארוך טווח. היא עסקה בהגדלת כוח הקנייה, צמיחה כלכלית, גיוס כספים ויישום המדיניות הכלכלית כפי שנקבעה בסעיף 44 של החוקה האירנית. רוחאני האמין, כי שיפור המצב הכלכלי צריך להיעשות באמצעות הגדלת כוח הקנייה של העם והקטנת הפערים החברתיים. הוא גם סבר, כי חלוקה הוגנת של העושר הלאומי וצמיחה כלכלית יובילו ליעדים שנקבעו.

רוחאני אכן הצליח למגר את האינפלציה שהייתה באזור ה-40%, וכעת נמצאת באזור ה-7.5%. כמו-כן, נרשמה צמיחה כלכלית. נושא חיובי נוסף הוא העלייה במספר התיירים במדינה, דבר שיועיל לצמיחה הכלכלית ובתקווה יוביל ליצירת מקומות עבודה.

הבטיח גלישה חופשית - ולא קיים

עם זאת, ממשלתו של רוחאני לא הצליחה לייצר מקומות עבודה חדשים, ושיעור האבטלה עומד על 12.7%. נושא נוסף בו לא חלה הצלחה, הוא יחס הממשלה כלפי עסקים, ובעיקר המלחמה בשחיתות. למרות שרוחאני הכריז בדצמבר 2014 שהשחיתות היא איום לאומי, אך הפעילות נגדו הייתה מינימלית. גם לבנקים במדינה דרוש תשומת לב ממשלתית, כאשר כמה בנקים נמצאים על סף פשיטת רגל. למרות כמה תוצאות חיוביות, יש צורך ביוזמות נועזות לכלכלה האירנית כדי לשפר את האקלים העסקי, ולהביא לפעילות פרטית גדולה יותר.

מבחינה תרבותית, הצנזורה על האינטרנט במדינה הוחמרה, לפי דוח של מרכז התקשורת הבינלאומי (Center for International Media Assistance). אולם, בדוח נאמר, כי לרוחאני אין השפעה על הנושא. רוחאני בעצמו אמר שנגמרו הימים שבהן יש חומות סביב מדינות, והוא מתח ביקורת על רשות השידור האירנית בשל שידור חדשות בינלאומיות טריוויאליות, תוך התעלמות מנושאים לאומיים חשובים. רוחאני התחייב לתמוך בגישה חופשית לאינטרנט ואמר, כי אנשים בחייהם הפרטיים זכאים לחופש ולגישה למידע, דבר שהוא זכותם של כל העמים וגם זכותם של אזרחי אירן.

למרות אמירה זו, בדצמבר 2016 נחסמו באירן 14,000 אתרים וחשבונות ברשתות החברתיות. המהלך בוצע בהנחיית התובע וראש ועדת הצנזורה, אחמד עלי מונטזרי. לדבריו, הדבר נעשה בשל תכנים הנוגדים את הדת והאתיקה, כאשר אירן נמצאת במתקפה המכוונת נגד ערכיה הדתיים והלאומיים. לדבריו, החסימה נעשתה בידיעתם ואישורם של רוחאני ושר הפנים עבדולרזה רחמני פאזלי.

בנושא זכויות אדם, רוחאני לא התייחס רבות לנושא בשל סמכויותיו המוגבלות. הוא כן דיבר על זכויות נשים, ואמר שחייב להיות שוויון בין נשים לגברים מאחר שאין הבדל ביניהם. רוחאני מינה לעצמו שלוש סגניות, וגם את הדוברת הראשונה של משרד החוץ. מבקריו של רוחאני טוענים שמעט השתנה בנושא מאז שהוא נכנס לתפקיד, כאשר ישנם דיווחים על עלייה בהוצאות להורג במדינה. לפי הנתונים, 3,000 אנשים הוצאו להורג במהלך ארבע שנות כהונתו.

"ישראל היא מדינה כובשת ומדכאת"

מדיניות החוץ של רוחאני זכתה להצלחה. הוא הצליח לקדם את השיחות מול המעצמות, שהסתיים בחתימה על הסכם הגרעין שיסיר את הסנקציות הכלכליות. נושא מרכזי אחר שאירן מתעסקת בו, הוא מלחמת האזרחים בסוריה. למרות ההנחה שרוחאני ילך בעקבות הממסד הדתי במדינה ויתמוך במעורבות האירנית בלחימה, הוא טען, כי עתידה של סוריה צריך להיקבע על-ידי אזרחיה. העמקת המעורבות האירנית בסוריה, נובעת בסופו של דבר מהחלטה של המנהיג הרוחני, עלי ח'אמנאי, שהוא האחראי הבלעדי על כוחות הביטחון במדינה.

רוחאני גם התייחס לישראל ולסכסוך הישראלי-פלשתיני, כאשר אמר שישראל היא מדינה כובשת ומדכאת, שעושה עוול לתושבי האזור ועלולה להביא לאי-יציבות. בראיון ל-CNN הוא גינה את השואה, אך התקשורת האירנית טענה, כי גינויו הוא סילוף שיצר הערוץ.

במדדי חופש שונים בהם בוחנים את מדינות העולם, אירן נמצאת במקומות האחרונים. לפי מדד Freedom House, מדד חופש העיתונות באירן הוא 90 מתוך מאה, ומדד החופש הכללי הוא 87 מתוך מאה, כאשר בשני המקרים מאה הוא הציון הגרוע ביותר. לפי ארגון "עיתונאים ללא גבולות", אירן נמצאת במקום 165 במדד חופש העיתונות, מתוך 180 מדינות. לפי Human Freedom Index, אירן נמצאת במקום 157 במדד החופש הכללי. למרבה האירוניה, מקום אחד מעליה נמצאת סוריה.

הבעיות של אירן נמצאות בבסיס קיומה, דבר שלא ניתן לתקן מכיסא הנשיא. נשיא אירן יכול לנסות ולתקן את המצב של האדם ברחוב, בדגש על התחום הכלכלי. לא משנה מי ייבחר לנשיא; הוא עומד בפני אתגרים קשים. הוא גם יכול לקוות שבמהלך ארבע שנות כהונתו הוא יוכל להקל, אפילו במקצת, על קשייהם של אזרחיו.