המעמד הבינוני הולך ונעלם

המעמד הבינוני במדינת ישראל ממשיך להצטמצם. כך עולה מניתוח רב שנתי שמפרסם היום מרכז אדוה (ב', 15.1.07), על מצבו של המעמד הבינוני בארץ, על-פי סקר הכנסות משקי הבית בישראל.

בניתוח הקודם שפרסם המרכז, ביוני 2004, נבחנו אותם נתונים בהתייחס לשנים 2002-1988, ונמצאה מגמה של הצטמקות המעמד הבינוני, הן מבחינת היקפו והן מבחינת עושרו. המסמך הנוכחי מוצא כי מגמת ההצטמקות נמשכה גם בשנים 2005-2002.

המעמד הבינוני הוגדר בשני פרמטרים - כמשקי הבית המצויים בטווח של 75% עד 125% מן ההכנסה החציונית של משקי הבית וכן כמשקי הבית המצויים בטווח של 75% עד 125% מן ההכנסה הממוצעת של משקי הבית.

הממצאים מלמדים, כי בין השנים 2005-1988, המעמד הבינוני בישראל הצטמק באופן משמעותי. בנוסף לכך, חלקו בעוגת ההכנסות הצטמק אף הוא. מגמת ההצטמקות היא ברורה, בכל אחת משתי הדרכים שבהן הוגדר המעמד הבינוני:

1. בהגדרה המבוססת על ההכנסה החציונית נמצא, כי בשנים 2005-1988, הצטמק המעמד הבינוני בישראל בשיעור של 16.4% (מ-33.0% ל-27.6%). המעמד הבינוני איבד משקי בית הן למעמד הגבוה והן למעמד הנמוך. באותה תקופה הצטמק גם חלקו של המעמד הבינוני בעוגת ההכנסות, בשיעור של 24.4% (מ-27.9% מן העוגה ל-21.1% ממנה) - כל ההפסד היה למעמד הגבוה.

2. בהגדרה המבוססת על ההכנסה הממוצעת נמצא, כי בשנים 2005-1988, הצטמק המעמד הבינוני בישראל בשיעור של 19.1% (מ-32.9% ל-26.6% מכלל משקי הבית) - רוב משקי הבית שנגרעו מן המעמד הבינוני עברו למעמד הנמוך.

באותה תקופה הצטמק גם חלקו של המעמד הבינוני בעוגת ההכנסות, בשיעור של 19.9% (מ-32.2% מן העוגה ל-25.8% ממנה) - כאשר רוב ההפסד היה למעמד הגבוה.

גל הגירה גדול לצד משכורות ההייטק

ההצטמקות הגדולה ביותר התרחשה בעשור שבין 1988 ו-1997: באותו עשור הצטמק המעמד הבינוני מ-33% מכלל משקי הבית ל-28.5%. יצויין כי בשנים אלה הגיע לישראל גל ההגירה הגדול ממדינות חבר העמים, שחלקו הגדול השתלב, לפחות בתחילה, במעמד
התחתון של שוק העבודה. במקביל גדלו מאוד הכנסות השכירים בעשירון העליון, ובייחוד במאון העליון, בענפים כדוגמת היי-טק ופיננסים.

לאחר 1997, המעמד הבינוני שמר על גודלו החדש והמצומק. ב-2001 הוא אף התרחב מעט, לכדי 28.9%. אלא שלאחר מכן התחדשה מגמת ההצטמקות, עד לכדי 27.6% ב-2005. חלקו בעוגת ההכנסות ירד מ-22.0% ל-21.1%. במקביל, חלקו של המעמד הגבוה המשיך לגדול, מ-64.9% ל-65.5%.

כך גם לגבי חלקו של המעמד הבינוני בעוגת ההכנסות: בעשור שבין 1988 ו-1997 ירד חלקו של מעמד זה מ-27.9% ל-22.1%. גם לאחר מכן נמשכה ההצטמקות, אך בקצב מתון יותר: ב-2005 עמד חלקו של המעמד הבינוני על 21.1% מעוגת ההכנסות.

השוואה בינלאומית

בהשוואה בינלאומית שנערכה בין 11 מדינות במערב אירופה ובצפון אמריקה לבין ישראל, נמצא כי המעמד הבינוני בארץ הוא הקטן ביותר מכל המדינות שנבדקו.

בישראל מהווה המעמד הבינוני 27.6% מקרב משקי הבית לעומת שבדיה שם עומד המספר על 46.9% מכלל משקי הבית; בנורבגיה 46.3%; בגרמניה 42.6%. רק בארה"ב היקף המעמד הבינוני היה נמוך מזה של ישראל.

ילדינו ונכדינו ישלמו את המחיר

על-פי עורכי המחקר, מי שישלם את המחיר וירגיש את ההצטמקות יהיה הדור הבא. בעוד שחברי המעמד הבינוני הנוכחיים לא צפויים להרגיש את השינוי, דווקא ילדיהם ונכדיהם יחושו בו היטב.