כאשר נזקק נשיא רוסיה,
ולדימיר פוטין, למיליארדי רובלים כדי לבנות את מתקני אולימפיאדת החורף בעיירת הנופש סוצ'י, או כאשר התעורר צורך במימון פעולותיהם של תומכי רוסיה באוקראינה – הוא פנה ל-Vnesheconombank הידוע יותר בקיצור כ-VEB.
זו הסיבה, מסביר פייננשל טיימס (יום א', 25.617), מדוע צלצלו פעמוני אזעקה כאשר נודע ש
ג'ארד קושניר נפגש בניו-יורק עם מנכ"ל הבנק, סרגיי גורקוב, בחודש דצמבר – שבועות אחדים לפני שחותנו,
דונלד טראמפ, נכנס לתפקידו כנשיא ארה"ב. את הבנק ייסד ולדימיר לנין ופוטין עצמו עמד פעם בראשו, ולכן אותה פגישה מעניינת במיוחד את חוקרי פרשת טראמפ-רוסיה.
ל-VEB אין רישיון לבנקאות, הבנק המרכזי של רוסיה אינו מפקח עליו ואין לו מועצת מנהלים עצמאית. אז מה כן יש לו? – את האפשרות, או למעשה התפקיד, להיות זרוע מבצעת של הקרמלין ולקדם את סדרי העדיפויות של מוסקבה. פוטין העמיד אשתקד את גורקוב בראש הבנק במטרה לנער אותו לאחר שספג הפסדים כבדים, אך בנקאים ואנליסטים במוסקבה אמרו לפייננשל טיימס, שההפסדים הללו היו תוצאה ישירה של מה שחולל פוטין עצמו בבנק לפני עשור.
פוטין שימש כיו"ר הבנק בשנים 2012-2008, כאשר כיהן כראש ממשלת רוסיה (ולמעשה האיש החזק בממשל שבראשו עמד הנשיא
דמיטרי מדבדב). באותן שנים, העניק הבנק הלוואות למטרות שביקש פוטין הפוליטיקאי לקדם, בלי שום קשר להשלכות הפיננסיות. הבנק עצמו טען שתמך בעסקים רוסים כדי שלא יקרסו אחרי משבר הסאב-פריים, אבל בפועל הוא משקיע במה שהממשלה אומרת לו להשקיע. לא ממש מפתיע, לנוכח העובדה שהיו"ר שלו כיום הוא מדבדב, שאחרי הכסאות המוסיקליים עם פוטין חזר לתפקיד ראש הממשלה, וכל חברי מועצת המנהלים שלו הם עובדי מדינה.
הגישה הזאת היא שגרמה לבנק להשקיע מיליארדים בסוצ'י – עיר שמזג האוויר שלה רחוק מלהתאים לספורט חורפי, ואשר נזקקה להשקעות עתק כדי לארח את אולימפיאדת החורף – ועוד 8 מיליארד דולר במכרה ברזל במזרח אוקראינה. ההפסדים הכבדים בסוצ'י והמשבר באוקראינה מכבידים כעת מאוד על מאזנו של הבנק. כאשר שקעה רוסיה במיתון, בשל העיצומים של המערב בעקבות כיבוש חצי-האי קרים, לא יכלה הממשלה להמשיך ולממן את VEB, והוא נותר שקוע בחובות בסך 18 מיליארד דולר למלווים מחו"ל.
גורקוב היה האיש אותו בחר פוטין לטפל בבלגן. כמו פוטין עצמו, גם הוא יוצא השירות החשאי הרוסי, אך יש לו גם ניסיון בנקאי כמי שהיה מנהל בכיר ב-סרבנק ופיקח על כינוס הנכסים של מספר בנקים אירופיים. בשנת 2016 הפסיד הבנק 116 מיליארד דולר, וגורקוב אמר שיש צורך לארגן מחדש הלוואות בסך 200 מיליארד רובל שניתנו לצרכי אולימפיאדת סוצ'י. הממשלה מספקת לבנק 300 מיליארד רובל בשנה למימון פרויקטים חדשים, הוסיף, אבל אינה רוצה לחלץ אותו מהחובות הקיימים. "זה לא שאין להם את הכסף; הם לא רוצים", הדגיש.
בסמוך לפגישתו עם קושניר, מציין העיתון, חשף גורקוב את האסטרטגיה שלו להחזיר את הבנק לפסי רווחיות, שבמרכזה מכירת נכסים שאינם בליבת פעילותו וניקוי ספרי ההלוואות שלו. לפני שלושה חודשים טען, שפגישתו עם קושניר הייתה חלק מנסיונו לשווק את האסטרטגיה הזאת. את הפגישה ארגן שגריר רוסיה בוושינגטון,
סרגיי קיסליאק, שפגישותיו עם
מייקל פלין גרמו להדחתו של האחרון;
ג'ף סשנס נפגש עימו גם הוא, ונאלץ להשעות את עצמו מטיפול בחקירה הרוסית. קושניר אמר, לעומת זאת, שהפגישה הייתה חלק מהמשימות הדיפלומטיות שהטיל עליו טראמפ.
פרשנים אומרים, כותב פייננשל טיימס, שייתכן שגורקוב נשלח לניו-יורק כחלק מהניסיון הרוסי להביא להקלה בסנקציות שהוטלו על המדינה – מהן נפגע הבנק בצורה קשה. פקיד בכיר בבנק המרכזי של רוסיה אמר לעיתון, כי מוסקבה פועלת להסרת הסנקציות מעל המגזר הפיננסי, אך היא הפסיקה את מאמציה כאשר העמיקה החקירה בנוגע לקשרים בינה לבין קמפיין טראמפ.
