ראש הממשלה אהוד אולמרט ביקש וקיבל ממבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, את חומר הבדיקה, כולל העדויות שנאספו, בפרשת כרמיה. הבקשה הוגשה בכתב על-ידי עו"ד אלי זהר, המייצג את אולמרט. הנימוק לכך: מטיוטת הדוח עולה, כי אולמרט עלול להיפגע באופן בלתי הפיך, ולכן דרוש לו חומר הבדיקה כדי שיוכל להתגונן.
עם קבלת חומר הבדיקה - נוכח הסכמתו המוזרה של מבקר המדינה, כפי שנפרט בהמשך - מקבלים למעשה אולמרט ושותפיו לעבירות, על מגש של כסף, את כל העדויות, המסמכים, והמידע המודיעיני, הנוגעים לבדיקת פרשת כרמיה. כפי שחשפנו כאן, בפרשה זו התגלו, בין היתר, סתירות בעדויות מצד בכירים שהפלילו את אולמרט ואת מהנדס העיר ירושלים (דאז), אורי שטרית. עכשיו יוכלו אולמרט ואנשיו, "באדיבותו" של המבקר, לדעת מי העיד, מה אמר והיכן צריך לעשות "מקצה שיפורים".
הבקשה הועלתה לאחר שאולמרט ופרקליטיו קראו היטב את טיוטת הדוח, ולאחר שהתברר להם - בניגוד לכל ציפיותיהם - כי צוות הבדיקה במשרד המבקר הצליח לאמת את כל החשדות שחשפנו בתחקיר Nfc. מדובר בממצאים חמורים ביותר העלולים להביא לסילוק אולמרט מתפקיד ראש הממשלה. המבקר הגיש בתחילת החודש לאולמרט ולגורמים המעורבים הנוספים את טיוטת הדוח, וביקשם להגיב עד סוף פברואר. אולמרט ואנשיו פועלים עתה, בין היתר, כדי למשוך זמן.
נתריע כבר כאן: מסירת חומר הבדיקה לידי אולמרט ואנשיו, עלולה לשבש חקירה משטרתית הדרושה בפרשה ולאפשר לאולמרט ולכמה אישים נוספים המעורבים לתאם עדויות. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר הודיע לאנשיו, כי על-פי חומר הראיות שנאסף בידי המבקר, ושהוצג בפניו, הן על-ידי מבקר המדינה והן באמצעות צוות הפרקליטות, הרי שאין מנוס מפתיחת חקירה משטרתית. מזוז הודיע להם, כי פתיחת חקירה תתאפשר לאחר שיוגש הדוח הסופי.
כפי חשפנו כאן, אולמרט קיבל מחברת אלומות, הנשלטת על-ידי איש העסקים גיל מסטיי, שוחד ישיר בסכום של כחצי מיליון דולר (כ-320 אלף דולר נטו, לאחר ניכוי מחיר הסיכון והנחת מזומנים), בעת שרכש מחברת אלומות, באוקטובר 2004, דירת גן בפרויקט בכרמיה בירושלים. תמורת זאת פעלו אנשיו בקרב בכירי עיריית ירושלים, ו"סידרו" אישורים וזכויות באופן בלתי חוקי להקמת הפרויקט. רכישת הנכס בהנחה ניכרת נעשתה על-ידי אהוד ועליזה אולמרט.
נודע, כי פרקליטי אולמרט מבססים את דרישתם לקבל את חומר הבדיקה, בהקשר זה, על-בסיס ההלכה שנפסקה בעניינו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, יעקב טרנר. באותה הלכה נקבע על-ידי בית המשפט העליון, כי כאשר המבקר מכין חוות דעת או דוח מיוחד, וכאשר נושא הביקורת הוא טוהר המידות, ובכלל זה חוסר יושרו או חוסר אמינותו של נושא משרה, ובעת שקיים סיכון שייפגע כבודו ויוטל דופי בלתי הפיך במידותיו, הרי שיש ליתן לו זכות טיעון מלאה, כולל העמדת חומר הראיות והעדויות שנאספו.
נעיר כאן, כי בפסק דין טרנר שניתן ב-1995 על-ידי חמישה שופטים, ובראשם הנשיא דאז מאיר שמגר, נקבע כי העברת חומר הבדיקה נדרשה באותן נסיבות מאחר שבדיקת מבקרת המדינה דאז, השופטת (בדימ.) מרים בן-פורת, הייתה הליך סופי ומוחלט, שלאחריו אין הליך שיפוטי-חקירתי נוסף (גם לא חקירת משטרה).
ואילו בענייננו - במקרה של אולמרט כבר הודיע המבקר לינדנשטראוס ליועמ"ש על חשש לעבירות פליליות מצד אולמרט; והיועמ"ש כבר חיווה דעתו כי הדבר טעון חקירה משטרתית, ועל-כך יחליט סופית כשיקבל את הדוח הסופי מידי המבקר. הנה כי כן: העברת חומר בדיקה בפרשת כרמיה, כפי שכבר נעשתה, לידי אולמרט ואנשיו, בעיתוי זה, שעה שברור שחומר הראיות מחייב חקירה משטרתית, עלולה לאפשר למעורבים בפרשה, בהם אולמרט, לשבש הליכי חקירה ומשפט, או למצער: לבצע "מקצה שיפורים" הן בעדויות והן באשר לתגובתם לטיוטת הדוח.
- עו"ד אלי זהר, המייצג כאמור את אולמרט, אישר כי הוא פנה אל המבקר בבקשה לקבל את החומר ששימש בסיס לכתיבת הדוח, כדי שיוכל להגיב, כדבריו. לגישתו, מדובר בהליך שגרתי, וזה חלק ממהלך הטיפול מול מבקר המדינה, כפי שנעשה הדבר בתיקים אחרים.
נעיר כאן, כי בניגוד לדברי עו"ד זהר, ואף בניגוד לתגובת מבקר המדינה (שתובא בהמשך), המבקר אינו נוהג להעמיד לרשות המבוקרים את חומר הבדיקה, קל וחומר כאשר ברור שהראיות מצביעות על חשש לעבירות פליליות - כפי שכבר קבעו המבקר והיועמ"ש.
- מבקר המדינה מסר ל-Nfc את התגובה שלהלן (ציטוט):
משרד מבקר המדינה העביר את חומר הבדיקה בנושא כרמיה לפרקליטיו של מר אולמרט, לפי בקשתם. כך מקובל בכל תיק בדיקה שנשלח למבוקרים, לצורכי קבלת תגובתם, כאשר המבוקרים מבקשים לעיין בחומר הבדיקה. במקרה זה, התבקשו באי כוחו של ראש הממשלה להגיש את תגובתם לטיוטת הדוח עד סוף החודש.
משרד מבקר המדינה נהג בנושא כרמיה כמו בכל תיק בדיקה אחר, לפי הנוהל הקבוע של המבקר, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בנושאים אלה.
בהליך זה, אין כל שיבוש של חקירה כלשהיא, כי טרם נפתחה כל חקירה בנושא. חקירה, אם תיפתח, היא בשיקול היועץ המשפטי לממשלה בלבד, ורק לאחר הגשת הדוח הסופי של המבקר.
