|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
יפת. קביעות חד-צדדיות [צילום: אוניברסיטת חיפה] מספר הלוחמות עלה פי 4 [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

תחקיר News1: הבלופים של ד"ר קארין כרמית יפת

מענק ממשלתי ופרס למאמר נגד צה"ל <br>וחיילים דתיים שבבסיסו נתונים כוזבים

מרצה באוניברסיטת חיפה טוענת ש"השילוב הראוי" של נשים הביא למעשה לאפליה מתמדת שלהן בהשפעתו של מיעוט דתי קטן הנתונים של הלמ"ס וצה"ל, כמו גם המציאות בשטח, סותרים מן היסוד את טענותיה של יפת המאמר, המציע להוציא חיילים דתיים מהחטיבות הקרביות ולשלוח אותם ליחידות החרדיות, זכה למענק של משרד המדע והטכנולוגיה ולפרס של העמותה למשפט ציבורי
15/11/2017  |   איתמר לוין   |   תחקירים   |   תגובות
תראו מי מחלק פרסים
בוועדה שבחרה את הזוכים בפרסי העמותה למשפט ציבורי השנה, הייתה חברה עו"ד אורית קורן - לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. קורן הייתה אחת מארבע הפרקליטות הבכירות שדרשו ממנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, לשנות את תצהירו בעניינה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, במה שלפי קביעת נציבת הביקורת דאז, הילה גרסטל, היה התנהגות בלתי חוקית. ועכשיו היא קובעת מי יקבל פרסים.

מאמר בוטה וחד-צדדי נגד המתרחש בצה"ל במפגש שבין חיילים דתיים לחיילות חילוניות, והמבוסס על נתונים כוזבים, מומן בידי משרד המדע והטכנולוגיה, ועומד לקבל את פרס העמותה למשפט ציבורי. כך עולה מבדיקת News1. הפרס אמור להינתן בחודש הבא בכינוס העמותה בהשתתפותם של איילת שקד, אסתר חיות ואביחי מנדלבליט.

מדובר במאמרה של ד"ר קארין כרמית יפת מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הנושא את הכותרת Synagogue and State in the Israeli Military: A Story of Inappropriate Integration. הוא פורסם בשנה שעברה בכתב-העת LAW & ETHICS of HUMAN RIGHTS היוצא לאור בשיתוף המכללה לעסקים ומשפט ברמת גן. טענתה המרכזית של יפת היא, שמיעוט דתי השתלט על צה"ל וכופה עליו את ערכיו בנושאי דת ומגדר.

אולם לפחות שני נתוני יסוד עליהם מתבססת יפת, הם כוזבים בעליל ונתוני האמת משנים את התמונה בצורה משמעותית. יפת טוענת, כי הציבור הדתי מהווה רק 11% מאוכלוסיית ישראל - ומתבססת על נתון זה בקביעה לפיה החיילים הדתיים הם "מיעוט מספרי ורוב עוצמתי". אולם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (יום העצמאות תשע"ז) מעלים, כי 9% מיהודי ישראל הם חרדים, 11% הם דתיים, 12% הם מסורתיים-דתיים, 24% מסורתיים לא כל כך דתיים ו-44% חילוניים.

בהתחשב בעובדה שערביי ישראל אינם משרתים בצה"ל, ברור שהמדידה הנכונה היא מקרב היהודים - וזו מובילה ל-20% דתיים ול-32% כאשר כוללים את המסורתיים-דתיים. גם אם בודקים את כלל אוכלוסיית המדינה, נתוניה של יפת מופרכים: 15% מתושבי ישראל הם יהודים דתיים, וביחד עם המסורתיים-דתיים - הם מהווים 24% מכלל אזרחי המדינה.

טענת יסוד שנייה של יפת היא, שפקודת "השילוב הנאות" גרמה בפועל לפגיעה במעמדן של החיילות ולסגירת דלתות בפניהן. לדבריה, כוחו של אותו מיעוט דתי הוא שמביא לפגיעה בהישגים הפמיניסטיים ובזכויות היסוד של החיילות. אולם יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר אומרת באתר שלה, כי "85% מן התפקידים פתוחים בפני נשים במקצועות ובתחומים השונים, בין היתר תפקידי לחימה, טכנולוגיה, הדרכה, מודיעין ועוד". לדברי היחידה, "בשנים האחרונות הוכפל מספר הלוחמות פי ארבע[ה]", ובין תפקידי הלחימה הפתוחים בפני נשים מצויים "חובלת, טייסת, לוחמת הגנה אווירית, לוחמת איסוף בחיל האיסוף הקרבי, לוחמת בחיל-התותחנים, לוחמת חילוץ והצלה, לוחמת ביחידת עוקף, סנפיר ועוד". כלומר: צה"ל עצמו אומר את ההפך מטענתה של יפת, שאינה מציגה שום מקור לביסוס דבריה.

לא בדקה מקורות המציגים תמונה שונה

לעומת זאת, יפת מתעלמת מנתונים שאינם מתאימים לה. היא מקוננת על חלקם הגדל של קצינים חובשי כיפות בפיקוד הבכיר של צה"ל, ואף מכנה זאת "הדתה", תוך התעלמות מכך שבני ישיבות ההסדר - המצמיחים חלק ניכר ממפקדים אלו - משרתים כמעט כולם ביחידות הקרביות (83% בשנים האחרונות). בין היתר, הם משרתים בחטיבות גולני, גבעתי, הנח"ל וכפיר, ובחילות השריון, התותחנים, האיסוף הקרבי וההנדסה הקרבית. לעובדות אלו אין זכר במאמרה של יפת, כמו גם לשאלה מדוע פחת מספרם של - למשל - בני קיבוצים בקרב הקצונה הבכירה.

המאמר בן 72 העמודים זרוע בקביעות חד-צדדיות המתבססות על מקורות סלקטיביים, תוך התעלמות ממקורות אחרים העשויים לצייר תמונה שונה. כך למשל מדברת יפת על דיווחים תקשורתיים בדבר אפליית חיילות בשל דרישותיהם של חיילים דתיים - והערת השוליים מגלה שכל הידיעות התפרסמו בעיתון הארץ. לעומת זאת, יפת אינה מביאה אפילו פעם אחת את הטענות שעולות מן הצד הדתי בדבר פריצה של הכללים שנקבעו לשירות המשותף ואינה מתייחסת כלל לתחושותיהם של חיילים אלו.

כבר בתחילת המאמר תוהה יפת, האם קבוצת מיעוט (במקרה זה - החיילים הדתיים) זכאית להגנה בחברה רב-תרבותית רק בשל היותה מיעוט מספרי; לטענתה, יש לבחון גורמים נוספים ולא רק את גודלה של הקבוצה. לדעת יפת, יש לבחון האם היהדות הדתית היא גם קבוצה פגיעה - ועל כך היא עונה בשלילה, בנימוק שיש לה עוצמה פוליטית, כלכלית וחברתית רבה. מכאן נובעת המסקנה, כי אין מקום להגן במיוחד על זכויותיהם של חיילים דתיים, למרות היותם מיעוט בצה"ל. לטענתה, מי שפגיע בישראל הוא דווקא התרבות החילונית. יפת אף אומרת, בלי כל צורך מבחינת ההקשר, כי "ערביי ישראל הם בצורה כרונית אזרחים מדרגה שנייה".

מתעלמת מן המציאות הגלויה לעין כל

יפת מרחיקת לכת עד כדי הטענה, לפיה ישראל היא "minocracy" - מדינה הנשלטת בידי המיעוט, "במובן זה שלמיעוט הדתי יש כל כך הרבה השפעה בזירה הפוליטית הישראלית, עד שהוא מסוגל לכפות את רצונו על הרוב, ובכך מכתיב לחברה את האידיאולוגיה שלו". טיעונים אלו מתעלמים לחלוטין מהחילוניות המוגברת של החיים הציבוריים בישראל, כולל הפעילות הכלכלית והתרבותית בשבתות, התכנים באמצעי התקשורת הגדולים (כולל הממלכתיים), ההכרה בנישואין אזרחיים ועוד, כמו גם מהאפליה הברורה של שומרי מצוות בקבלה לשורה של עיסוקים ומקומות עבודה. יפת מתארת תמונה חלקית וחד-צדדית, הסותרת את המציאות הגלויה לעין כל, רק כדי לתמוך בתיאוריות שהיא מציגה.

יפת טוענת: "השילוב האומלל של הקהילה האורתודוכסית בצה"ל מתעלם מהתוצאות המסוכנות של הגנה על מיעוט בלתי-ליברלי חזק, השואף להשתלט על שוק הדעות התרבותיות. התוצאות ההרסניות חושפות אמון-יתר שלא במקומו בדבר יציבותה של תרבות הרוב הליברלית". גם כאן, עיון קליל בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל היה מגלה שהמציאות הפוכה.

יפת מתארת בהרחבה את תולדות "השילוב הראוי", שמטרתו לאפשר לחיילים דתיים לשרת לצידן של חיילות. היא מצטטת את מי שתיאר את הפקודה בנושא כ"משמרות הצניעות" וכ"הפיכת צה"ל לבית כנסת" - בלא להביא כל דעה שונה, וזאת בניגוד לכללים הבסיסיים של כתיבה אקדמית. עוד היא טוענת, שוב בצורה חד-צדדית, כי יישום הפקודה עוצב בידי רבנים מחוץ לצבא, אותם רואים החיילים הדתיים כרבותיהם. לדבריה, ניתן לכנות זאת "הפיכה במהופך: הכפפת הצבא להתפרצות אזרחית מסיבית בידי רבנים דתיים לשטחים בהם קבלת ההחלטות שייכת באופן מסורתי אך ורק לרשויות הצבאיות". טיעון זה עולה רבות, אך מעולם לא הוכח - לא בצורה נקודתית ולא בצורה אמפירית - וגם יפת אינה מביאה לו ראיות למעט שני ציטוטים נקודתיים מדבריהם של שני רבנים.

טוענת שצה"ל הפך ל"צבא גברי"

בהמשך טוענת יפת: "על-ידי חסימת גישתן של נשים לתפקידים הגבריים המסורתיים בצה"ל, התקנות משמשות בצורה מבנית כדי לשמר את ההגמוניה הגברית בתפקידים היוקרתיים והנחשקים ביותר. תחת התקנות, הופכות הנשים לאוביקטים מיניים ולפיכך לבעיה מובנית במערכת הצבאית. מה שהחל כהתאמה רב-תרבותית לחיילים אורתודוכסים בצה"ל, הפך בצורה אירונית לאמצעי להפיכת החיילות ל'אחר'. במילים אחרות: 'השילוב הראוי' מבטיח יותר שילוב דתי במוסדות הצבא על חשבון הגדלת ההרחקה המגדרית".

יפת ממשיכה באותו קו מופרך, ואומרת כי ההדתה הפכה את צה"ל מצבא העם לצבא גברי. היא מאשימה בכך את מה שהיא מכנה "אינטרסים דתיים שהתמזגו עם אינטרסים שמרניים-מסורתיים לקואליציה רבת עוצמה". בהמשך היא טוענת, כי "השילוב הראוי" הפך מפתרון נקודתי לצרכיהם של חיילים דתיים, למערכת המפלה חיילות כמטרה בפני עצמה ואף יוצרת להן דה-לגיטימציה. יפת מסכמת: "'השילוב הראוי' נתן חותמת כשרות לסוג של עריצות מיעוט בחסות החוק, המביא לדיכוי של קבוצת הרוב של הנשים החילוניות".

טענות אלו מופרכת על-ידי נתוניו של צה"ל ועל-ידי העובדות בשטח, כולל הגידול המתמיד במספר הנשים בקורס היוקרתי ביותר בצה"ל - קורס טיס. אפילו הארץ - עליו מרבה יפת להסתמך - כתב בשנה שעברה, כי בתוך ארבע שנים השתווה מספר הלוחמות לאלו שבתפקידים משרדיים. בסוף 2016 היו בצה"ל שש נשים בדרגת תת-אלוף ו-38 בדרגת אלוף-משנה - מספרי שיא. מסיבות ברורות לא נמסרים מספרים על גיוס נשים, אך די במבט אחד כמעט בכל בסיס בצה"ל כדי לדעת שהוא רחוק מאוד מלהיות "צבא גברי".

מסקנתה של יפת: "בתחרות הנורמטיבית בין הזכות לחופש דתי רב-תרבותי לבין הזכות לשוויון, האחרונה חייבת לנצח. המחיר של שילוב חיילים דתיים אינו יכול להיות הפרדה. חייל שמצפונו הדתי מאוים על-ידי נוכחות נשית, צריך למצוא מקלט ביחידות המיוחדות המיועדות לחרדים". בכך מבקשת יפת להכניס חיילים דתיים-לאומיים - שכאמור מתגייסים בשיעור ניכר ליחידות הקרביות - ל"גטאות" ביחידות נפרדות, רק בשל אמונתם.
Synagogue and State in the Israeli Military:A Story of “Inappropriate Integration” / מאמר
מאמר הטוען שכוחם של חיילים דתיים ורבניהם הביא לכך שהחיילות ממשיכות להיות מופלות בצה"ל ושהאפליה אף מחמירה

תאריך:  15/11/2017   |   עודכן:  15/11/2017
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מענק ממשלתי ופרס למאמר נגד צה"ל וחיילים דתיים שבבסיסו נתונים כוזבים
תגובות  [ 16 ] מוצגות   [ 16 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
"הקרין החדשה"
15/11/17 19:34
2
ב_שמואל
15/11/17 20:18
3
מרצה מזייפת
15/11/17 20:32
4
פרופ' אלישע האס
15/11/17 21:49
5
אלטע קאקער
15/11/17 22:13
6
צרצר
16/11/17 07:21
7
צרצר
16/11/17 07:30
8
צרצר
16/11/17 07:40
9
צרצר
16/11/17 07:49
10
גדי אשל
16/11/17 08:35
11
לא דוקטור
16/11/17 09:47
 
חן267
16/11/17 15:36
12
קורא בעיון
16/11/17 11:16
13
סממן שולי
16/11/17 13:52
14
הירונימוס
17/11/17 04:46
15
גרי
18/11/17 07:47
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
היועץ המשפטי לממשלה יוכל למנוע דיון בהצעות חוק ממשלתיות שאינן נראות לו נאסר על משפטני המחלקה לקיים דו-שיח עם חברי כנסת על הצעות חוק המחלקה מתיימרת להגן על "זכויות אדם והאינטרס הציבורי" המשפטנים יורשו להעלות הערות גם בנושאים שאינם משפטיים - אך אין זכות מקבילה למי שמחוץ למחלקה להתערב בנושאי עבודתה המחלקה דורשת למנוע חקיקה פרטית בנושאים מורכבים ורגישים
12/11/2017  |  איתמר לוין  |   תחקירים
מצביא מלחמת העצמאות, דוד בן-גוריון, מתקשה להתאים את הפיקוד העליון של היישוב היהודי למצב מלחמה, עקב התנגדות של יריבים פוליטיים ושל קבוצות אינטרסנטים. לדעתו, עד פרוץ המלחמה לא היה פיקוח אזרחי על ארגון ה"הגנה", והוא פעל מכוח עצמו, במנותק מן האסטרטגיה הלאומית. לאחר שפרצה המלחמה התקשה בן-גוריון להקים מנגנון אזרחי שיפקח על הארגון הצבאי, ויפעיל אותו בהתאם לאסטרטגיה שרק הוא, כמפקד יחיד של המלחמה, יתווה
10/11/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בפרוץ מלחמת העצמאות אימץ הפיקוד העליון העברי אסטרטגיה של "אף שעל" ואי נטישת היישובים העבריים שייוותרו במדינה הערבית המתוכננת; הישגים וכישלונות של ארגון ה"הגנה" בחודשי המלחמה הראשונים; בולטים שני מפקדים מהפלמ"ח: הסמג"ד משה קלמן והמ"ם אריה טפר; הצלחות וליקויים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה
03/11/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות לא ניתן היה לקיים את האסטרטגיה הפביאנית של דחית הכרעה כי כוחות הביטחון לא היו ממושמעים דיים; ביקורת בהנהגת היישוב על מחדלים של ארגון ה"הגנה"; הפעילות העצמאית של אצ"ל שהייתה מנוגדת לאסטרטגיה של בן-גוריון; כבר בתחילת המלחמה שקל בן-גוריון לגרש ערביים מן הכפרים, שהיה מהלך מנוגד לאסטרטגיה שלו
27/10/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
האסטרטגיה של בן-גוריון הייתה מבוססת על ההנחה שאת הערבים בכלל, ואת ערביי ארץ ישראל בפרט, לא ניתן לחסל ולא ניתן להכריע, ולכן הכרעות יכולות להיות רק טקטיות ולא אסטרטגיות; בשלב הראשון של המלחמה ביקש בן-גוריון לשמור את העימות בפרופיל נמוך; ראש אגף המבצעים במטכ"ל, יגאל ידין, העריך שלאחר חודשי הכנה אחדים, נצליח להכריע את ערביי ארץ ישראל הכרעה טקטית
20/10/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il