|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

האמת על מלחמת העצמאות: ממשבר להכרעה – פרק 43

הפלמ"ח - "צבא של חובבים"

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות תפקד ארגון ה"הגנה" כצבא של חובבים, עם לוחמים בעלי מוטיבציה וכושר גופני גבוה, אך עם מפקדים חסרי הכשרה, מעבר לפיקוד על מחלקה; מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות מונו אנשים בלתי מתאימים לתפקידים בכירים, ולא גויסו מפקדים ששרתו בצבא הבריטי ורכשו הכשרה וניסיון
01/12/2017  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   האמת על מלחמת העצמאות: פלישת צבא ההצלה   |   תגובות
האלוף איתן אבישר [צילום: ארכיון המלחמות של אורי מילשטיין]


1. עוברים ושלדים של יחידות

לפני שפרצה מלחמת העצמאות ידעו אנשי צמרת הביטחון שה"הגנה" אינה מסוגלת לנהל מלחמה, סדירה או חצי-סדירה, במחיר סביר. רק בתחילת אוקטובר 1947 נתקבלה החלטה להקים בית-ספר להכשרת מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (עד אז הוכשרו בקורסים מפקדי מחלקות ומפקדי כיתות בלבד), אבל החלטה זו לא מומשה. אחת הסיבות הייתה התנגדותו של חיים לסקוב, סגן מפקד לשכת ההדרכה של ה"הגנה", שטען כי את הפיקוד הצבאי יש לבנות מלמטה ולא מלמעלה.1 בנושאים הצבאיים הייתה ללסקוב השפעה רבה על בן-גוריון. ב-19 באוקטובר 1947 הצביע ישראל גלילי על החולשות של יחידות ה"הגנה", לאחר שסייר ביחידות הפלמ"ח בגליל. גלילי אמר, בישיבת ועד-הביטחון: "נזדקרה בעיית חוסר הניסיון הצבאי הממשי. הרמה הבלתי-מספיקה של הפיקוד הגבוה. המפקדים המאומנים שלנו היה להם ניסיון של פיקוד על מחלקה. ניסיון בהנעת פלוגה אין למפקדים שלנו... רמת המפקדים שלנו אינה מספיקה."2 מפקדי הפלמ"ח היו העלית ב"הגנה"; הביקורת שמתח עליהם גלילי מלמדת שמצב הפיקוד ביחידות האחרות היה רע מזה. בין היהודים ששירתו בצבא הבריטי היו כמה קצינים שפיקדו על פלוגות, אבל רובם של אלה לא גויסו לשירות מלא ב"הגנה" בתפקידים פיקודיים, לפני שפרצו הקרבות. לקראת המלחמה היו רוב מפקדי הגדודים והחטיבות של ה"הגנה" אנשים שלא שירתו בצבא סדיר ושלא קיבלו הכשרה לתפקידיהם.

לאיתן אבישר הייתה השכלה צבאית וניסיון בצבא סדיר. כבנו של קצין בצבא האוסטרי, למד אבישר באקדמיה צבאית באוסטריה. במלחמת העולם הראשונה היה שליש חטיבתי ומפקד סוללת תותחים כבדים. כשעלה לארץ-ישראל, ב-1938 השתלב בפיקוד הבכיר של ה"הגנה". ב-1939 היה ראש מחלקת התכנון ב"הגנה" וב-1943 מונה לסגן הרמטכ"ל.3 באוקטובר 1947 אמר לחבריו בצמרת ה"הגנה": "שלחנו את אנשינו לצבא (הבריטי), על-מנת שיקבלו שם אימון צבאי ושנוכל להשתמש בהם בזמן הצורך. נדמה שכיום בא הרגע הזה... בזמן הקמת צבא, הכרח שעל יחידת היסוד... יפקדו קצינים עם ניסיון. כל זמן שלא היו קצינים כאלה, צריך היה להשתמש באנשים הטובים ביותר אשר לא עברו לימוד כזה. סיבה זו מתבטלת כעת... אנו רוצים להקים צבא, ושם יש להציב קני-מידה אחרים לבחירת מפקדים, מאשר בארגון הגנה בלתי-לגאלי של מתנדבים. אם לא ייעשה הדבר, יתקבלו – לא רק בזמן ההקמה, ההדרכה וההכנה, אלא מאוחר יותר, גם בשביל הפיקוד העליון – קשיים גדולים, אשר אותם יש למנוע... יש לנו די קצינים טובים, אשר יוכלו למלא את תפקידם כמפקדי גדודים."4

לדברי אבישר הייתה השפעה מעטה בלבד על ראש המפקדה הארצית ישראל גלילי ועל מקבלי ההחלטות האחרים. לא מעט מהחלטותיו הצבאיות-מקצועיות של גלילי הושפעו ממפקדי הפלמ"ח, שהתנגדו לשילוב משוחררי הצבא הבריטי בפיקוד של ה"הגנה". גם גלילי וגם מפקדי הפלמ"ח חששו שמפקדים משוחררי הצבא הבריטי יפגעו באינטרסים של התנועות הקיבוציות, שבהן ראו את האוונגארד של התנועה הציונית.

כשפרצה המלחמה היו ל"הגנה" חטיבה ארצית אחת מגויסת ומאומנת ללוחמה זעירה (הפלמ"ח)" וארבע חטיבות מרחביות על-הנייר. הפקודה להקים את ארבע החטיבות האלה ניתנה שלושה שבועות לפני-כן. שירות האוויר הוקם חודש לפני המלחמה. חטיבות החי"ש המרחביות – "לבנוני" בצפון, "אלכסנדרוני" בשרון, "גבעתי" בתל אביב ובדרום, ו"עציוני" בירושלים – התבססו על גדודי החי"ש ופלוגות החי"ש באזורים ובנפות. אנשי החי"ש לא היו מגויסים, ניסיונם היה דל, ואימוניהם מעטים. רבים מהם לא התאמו למלחמה בגלל גילם ומצבם המשפחתי, לכן גויסו אנשים חדשים לחטיבות החדשות, והגיוס של רוב אלה לא היה מלא.5 ה"הגנה" לא יכלה אפוא לבצע את האסטרטגיה של הנהגת הישוב, וכדי לעמוד במשימותיה הטילה על הפלמ"ח משימות שלא להן נועד: שמירה על דרכים והגנת יישובים. את המשימות האלה ביצעו מפקדי הפלמ"ח בתוקפנות, בניגוד לאסטרטגיית הפרופיל הנמוך ודחיית ההכרעה שהנהגת היישוב רצתה בה. החטיבות האחרות הוקמו בחיפזון, וקציניהן קיבלו הכשרה מזורזת ולא מספקת.

בסוף דצמבר 1947 מנה הכוח המגויס של ה"הגנה" כשבעת אלפים וחמש מאות איש.6 בפגישת מפקדים בכירים בלשכתו של בן-גוריון, בסוף החודש הראשון של המלחמה, דרש יגאל ידין לגייס שמונה-עשר אלף איש עד תחילת מארס 1948, ולהקים עשרים גדודים. משה צדוק, ראש אגף כוח אדם במטכ"ל ה"הגנה", ענה לו: "לשם כך דרושים אלפיים עד שלושת אלפים מפקדים. ל"הגנה" יש רק כאלף מפקדי מחלקות, ורק שש מאות מהם מגויסים, וכדי לענות על הצרכים הבוערים יש להכשיר עוד חמש מאות מפקדי מחלקות ואלף מפקדי כיתות". באותה ישיבה הוחלט לפצל את חטיבת "לבנוני" הצפונית לשתי חטיבות, ולהקים בתל אביב חטיבה חדשה, "קרייתי"7.

"לבנוני" התפצלה לשתי חטיבות עצמאיות ב-22 בפברואר 1948: "כרמלי", בפיקוד משה כרמל, הייתה אחראית לגליל המערבי, לחיפה ולסביבתה; "גולני", בפיקוד משה מונטג (מן), הייתה אחראית לעמק יזרעאל, לעמק בית-שאן, לעמק הירדן, לגליל התחתון ולגליל העליון המזרחי.8 לארבעת גדודי הפלמ"ח נוספו שלושה: הגדוד החמישי (תחילה בפיקוד שאול יפה ואחר-כך בפיקוד מנחם רוסק), שהתפרס בין תל אביב ללטרון, אבטח שיירות ועסק בפעולות ביטחון שוטף ובפעולות גמול; הגדוד השישי (בפיקוד צבי זמיר) שפעל בירושלים ובסביבותיה; הגדוד השמיני (בפיקוד חיים בר-לב, שתחום אחריותו היה הנגב הדרומי. מטה הפלמ"ח הקים מסגרת חטיבתית בנגב. בצמרת הביטחון נחלקו הדעות בעניין זה, ורק ב-12 במארס קיבלה "חטיבת הנגב" גושפנקא רשמית.9

על סף המלחמה היו לארגון ה"הגנה" עוּבּרִים ושלדים של יחידות מקצועיות ויחידות שירותים, שסיפקו לה יותר מהדרוש למיליציה, ופחות מהדרוש לצבא סדיר. ביחידות השירותים נקלטו אנשים רבים, ורובם היו משוחררי הצבא הבריטי. אלה היו היחידות: שירות-הקשר, בפיקוד יעקב ינאי (יאן); שירות-הידיעות (ש"י), בפיקוד דוד שאלתיאל, ואחר-כך בפיקוד איסר בארי; השירות הרפואי (ש"ר), בפיקוד ד"ר דניאל ברכות, ואחר-כך בפיקוד ד"ר חיים שיבא; שירות הסעד, בפיקוד עשהאל בן-דוד; מחלקת ההסברה, בפיקוד יוסף קריב; שירות החימוש, בפיקוד אשר פלד. בדצמבר 1947 הוקם שירות התחבורה, בפיקוד ישראל ברנע, ובינואר 1948 הוקמו השירות המשפטי, בראשות עורך-הדין נחום חת; שירות המשטרה הצבאית, בפיקוד דניאל דגן, והשירות הווטרינארי, בראשות ד"ר חיים אפלבוים וברוך גלעדי. ב-24 בפברואר הוקם שירות המשוריינים (שמ"ש), שנועד להכשיר מפקדי שריון ולהיות גרעין ליחידות השריון בצבא העתיד לקום. למפקד שירות זה מונה יצחק שדה. באותו חודש הוקם שירות המהנדסים, בפיקוד אריה שחר; ב-12 במארס הוקם שירות התותחנים, בפיקוד אריה גינזברג, וב-17 במארס הוקם השירות הימי, בפיקוד גרשון זק. תיפקודם של רוב השירותים האלה בחודשי המלחמה הראשונים היה לקוי, ותרומתם ללוחמים הייתה מזערית.10 אופייני לשיקולים המפלגתיים במנוי מפקדים היה מינויו של חבר לשכת מפא"י, גרשון זק, למפקד השרות הימי ולמקימו של חיל-הים. זק היה בהשכלתו מורה, ועד מלחמת העצמאות היה ממייסדי בית-החינוך תיכון בתל אביב ובית ברל. אחרי המלחמה הוא הקים את כפר הנוער "הכפר הירוק" והיה מנהלו הראשון. הוא מונה לתפקיד כדי למנוע ממפקדי השרות הימי של הפלמ"ח לפקד על חיל-הים, וכדי להפריד אותו מן הפלמ"ח שאותו התכוון לפרק.

2. "המפקדים – נציגי גופים פוליטיים"

היחידות הצבאיות ויחידות השירותים הוקמו בחיפזון, רוב המפקדים לא קיבלו הכשרה לתפקידיהם ולא רכשו ניסיון, ולאחרים גם לא היו כישורים לביצוע התפקידים האלה. התקציבים היו מצומצמים, סמכויות המפקדים היו מעורפלות, והוויכוחים על כל עניין נמשכו כאילו אין מלחמה (!). תפקוד סביר של ה"הגנה" לא היה בגבול האפשר. אנשי הפלמ"ח, וגם משוחררי הצבא הבריטי לא היו מרוצים מתפקודו של הצבא החדש. מפקד חטיבת "הראל", יוסף טבנקין, טען לימים שההחלטה להקים חטיבות רבות הייתה מוטעית, מפני שלא היו ל"הגנה" אנשים מתאימים לתפקידי מח"טים. לכן, אמר טבנקין, לא השתתפו בקרבות כמחצית מהמגויסים החדשים. לדבריו, היה ראוי לבסס את הצבא על גדודי הפלמ"ח, שלכך נועדו, ושרמת מפקדיהם הייתה גבוהה מזו של מפקדי יחידות ה"הגנה" האחרות.11

שלמה שמיר – שהיה מפקד-פלוגה בצבא הבריטי ושהקים (במאי) את חטיבה 7 ופיקד עליה – אמר לימים שאילו היה הפיקוד-העליון מגייס בזמנו את גדודי החטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה), היו הישגיהם של גדודים אלה ושל גדודי הפלמ"ח טובים מאלה של ה"הגנה" ושל צה"ל בראשיתו. שמיר, שפיקד על שתי התקפות כושלות נגד המערך העבר-ירדני בלטרון, טען שאילו היו פקודיו בלטרון חיילי הגדוד השני של הבריגדה, ודאי היה ממלא את כל משימותיו12. לדברי נחום גולן, סמל בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם ומפקד חטיבת "גולני" במלחמת העצמאות, היו רוב המפקדים הבכירים ב"הגנה" נציגי גופים פוליטיים, ולכן לא תפקדו כראוי בתנאי המלחמה. ואכן, עד מהרה הוחלפו מפקדים אלה בצעירים, שהסתגלו לתנאים החדשים (גולן החליף את משה מן ואת מישאל שחם). בפיקוד ה"הגנה" התחלפו הדורות, לא לקראת המלחמה, אלא במהלך הקרבות.13 מאיר זורע, מפקד גדוד במלחמת העצמאות, ואחר-כך אלוף בצה"ל, אמר: "חיים (לסקוב) ושאר אנשי הצבא (משוחררי הצבא הבריטי) ניסו להסביר כי לכוחות שלחמו בבריגדה היה ניסיון של שישים ימי קרב... אבל 'החוּשמים' (הוא התכוון לאנשי הפלמ"ח) האלה אמרו לנו שאנחנו לא מכירים את תנאי הארץ."14

3. הדילטנטיות והאימפרוביזציה

חמישה שבועות לאחר פרוץ המלחמה הציע יוחנן רטנר (בהתייעצות בלשכתו של בן-גוריון) להקים צבא מקצועי בעל רמה גבוהה, ולספק לו ציוד ראוי לשמו.15 שבוע אחר-כך דיווח מפקד דרום תל אביב, ישראל שחורי, למפקד המחוז, שרוב פָּקודיו יודעים להשתמש בנשק קל, הם קיבלו אימון מינימאלי להגנה נייחת בלבד, גילם הממוצע ארבעים, ורק מאה מהם צעירים. מאה אלה מסוגלים ללחימה ניידת, אף שחסרים להם ניסיון ואימון.16

בן-גוריון ביקש משלום עשת להגיש לו דוח על המשטר ב"הגנה", ורשם את עיקרי הדוח הזה ביומנו: "הוא (עשת) מציין, קודם כול, הניגוד האידיאולוגי בין כוח מחתרת ובין צבא סדיר. מלבד מלחמת שלטון, יש כאן סכסוך בין תורות איש המחתרת, והמשמעת הכובלת של הצבא. זה גם ניגוד בין הדילטנטיות והאימפרוביזציה, לבין רמה מדעית, דעת וניסיון רב של צבא. האימון בארגון (ה"הגנה") רע. לא היה ניסיון לפלמ"ח מלבד פיצוץ גשרים.17 הכוחות שלנו ששירתו בצבא למדו תורת-קרב, שאין לארגון. בארגון – הסטן נחשב לנשק הכי טוב... בזים לרובה, אבל מוחמד יורה מרובה לתל אביב מהמינארט,18 ורק קלע טוב (צלף) יכול לפגוע בו מהרובה. האדמיניסטרציה רעה. נערים נשלחים למחנה בלתי-מוכן, ללא מטבח ומיטות. לא דואגים למשפחותיהם, אפילו לא לעצמם. לא יודעים איפה המגויסים. ראשי המחלקות מצטדקים: א. אנו מחתרת ואסור שתהיינה רשימות. ב. יודעים על-פה ורושמים בפנקס-כיס. אין משמעת... 'הפלוגה המיוחדת'19 בשרונה סידרה 'התקפה' על קצין בריטי, גנבה שמפניה, רדיו ועוד... המפקדה העליונה בארגון עכשיו אינה מתאימה לתפקידה."20
מפקדי החטיבות שהתכנסו ב-18 בפברואר התלוננו באוזני ישראל גלילי: עד המלחמה הורכבה ה"הגנה" ממתנדבים בלבד; עתה באים אליה משתמטים-לשעבר, והרמה יורדת.21

קצינים בריטים, שעקבו מקרוב אחרי הקרבות, הבחינו בחולשות של ה"הגנה". ב-13 בינואר דיווח הש"י: לדעת אנשי הצבא הבריטים המגרעת העיקרית של חברי ה"הגנה" היא "חוסר משמעת-אש... והיעדר חיסכון בתחמושת הנובע מכך... אנשי השורה של ה"הגנה" אינם מאומנים די-צורכם בשימוש ברובים, והינם מצוידים במידה רבה בנשק אוטומטי קל22 שאינו יעיל כנגד התקפות מטווח רחוק... למשל, בהגנה על שיירות. צוינה מציאותן של מספר מועט של עמדות-הסוואה, ונדמה כי לא הושם לב במידה מספקת לעמדות אלטרנטיביות. הפטרולים רועשים יותר מדי". לעומת זאת "הרושם המתקבל הוא שהחומר האנושי הוא לעילא ולעילא, הן מבחינת הכושר הגופני והן מבחינת הרוח. האנשים דרוכים לפעולה ואמיצים."23

ב-1950, שנה אחרי המלחמה, כתבו האלוף בדימוס שלמה גזית24, ופרופ' גבריאל כהן,25 חברי פלמ"ח לשעבר, מאמר משותף שהתפרסם ב"מערכות", בשם "הפלמ"ח במבחן המלחמה". הרי קטעים ממנו: "עם פרוץ המלחמה... הוטל הפלמ"ח לקרבות כשאנשיו ירוקים לחלוטין; חסר כמעט כל ניסיון-קרב ממשי, (ולעתים אף חסרו מושגים נכונים לגבי העתיד להתרחש. היה זה למעשה צבא של חובבים, אשר אומנם התאמן... אך מעשה המלחמה נראה לו רחוק ובלתי-מציאותי... עיקר הדגש היה באימון הפרט. במידה שבוצע אימון יחידות, הרי אופיו היה בעיקר בכיוון הפעלת יחידה כמהווה מסגרת לאוסף פרטים, ולא כמכונה הפועלת תוך שיתוף ותיאום הדדי, בייחוד חסר היה תרגולה של היחידה כיחידת-משנה, במסגרת היחידה הגדולה ממנה... הקניית המחשבה הצבאית היסודית היה בה משום הפיכת כל טוראי וכל מ"כ ל'גנרל בזעיר-אנפין' בעוד שהיה חסר את הכלים הטכניים של ידיעה ושגרה שיאפשרו לו את הביצוע. כך, למשל, הושקע זמן רב ביותר בתכנון בקורס-המ"כים, והחניכים היו מתכננים פעולות מורכבות ביותר, בעוד שברוב המקרים היו מסיימים את הקורס בלי שידעו עדיין לנסח היטב פקודת-אש רגילה."26
_______________

בשבוע הבא: היועץ המקצועי של בן-גוריון, הקולונל היהודי דוד מרכוס, העריך שאין בארגון ה"הגנה", לרבות בחטיבת הפלמ"ח, מי שיודע לפקד על פלוגה; הצעה שנדחתה להכשיר מפקדי פלוגות וגדודים ל"הגנה"; גיוס בעלי מקצוע צבאי בחו"ל, בייחוד לחיל-האוויר; גיוס מתנדבים יהודים בחו"ל; הכשרת ניצולי שואה ללחימה.

הערות

1 . יואב גלבר, גרעין לצבא עברי (להלן גרעין), יד בן-צבי 1986, עמ' 168; סדרת ראיונות עם חיים לסקוב
2. אצ"מ, 25/9343 S, פרוטוקול מדיוני ועד הביטחון, 19 באוקטובר 1947.
3. זאב שיף ואיתן הבר, "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן 1976, עמ' 16
4. את"ה ו/73, תזכיר של גיאורג (אבישר), אוקטובר 1947.
5. יואב גלבר. גרעין עמ' 215-214.
6. שם, שם
7. יומן דב"ג, 30 בדצמבר 1947.
8. סת"ה ג/2, עמ' 1503; נחום גולן "חטיבת גולני במערכה", בספר "אילן ושלח" בעריכת בנימין עציוני מערכות, עמ' 5; ראיונות עם משה כרמל ומשה מן.
9. סת"ה ג/2, עמ' 1491; ראיונות עם נחום שריג, משה נצר וחיים בר-לב.
10. את"ה, ארכון גלילי תיק 23; ארכיון בנימין זאב פון וייזל, "תולדות חת"ם", מחלקת היסטוריה, צה"ל; גלבר "גרעין" עמ' 333-221; מאיר פעיל "מן ה"הגנה" לצבא ה"הגנה"", עמ' 128-108; מלחמת העצמאות קטלוג מפקדים (חוברת משוכפלת) קצין חינוך ראשי, אגף ההדרכה, יולי 1977; אריה יצחקי, "לטרון", עמ' 123-122; ישראל כרמי, "בדרך לוחמים", מערכות, עמ'296-295; ראיונות עם ישראל גלילי, יגאל ידין, יעקב ינאי, וישראל ברנע.
11. ראיונות עם יוסף טבנקין
12. ראיונות של שלמה שמיר
13. ראיון עם נחום גולן.
14. מדרכי נאור, לסקוב", משרד הביטחון, ההוצאה לאור וכתר 1988, עמ' 177.
15. יומן דב"ג, 9 בינואר 1948.
16. שם, 15 בינואר 1948.
17. הידיעות על תפקוד אנשי הפלמ"ח בליל הגשרים ב-1946 התבססו על דוחות של אנשי הפלמ"ח ולא הייתהה חקירה בלתי תלויה. המחקר שלי מלמד שתפקודם היה ברמה נמוכה. ראה בעניין זה ספרי "דרך רבין מורשתו" הוצאת שרידות 2010 על פיצוץ גשר אלנבי.
18. צריח של מסגד. הכוונה לצריח של ממסגד חסן-בק בגבול תל אביב יפו.
19. יחידה ב"הגנה" שביצעה תפקידים מיוחדים נגד בריטים וגם נגד יהודים.
20.יומן דב"ג 18 בינואר 1948.
21. ישראל גלילי "עם הרחבת הגיוס", 18 בפברואר 1948, ספר הפלמ"ח ב' עמ' כ"ה-כ"ז 19. גלבר, גרעין עמ' 1968-1967
22. תת-מקלעים סטן וטומיגנים.
23. גלבר, גרעין עמ' 168-167.
24. ראש אמ"ן אחרי מלחמת יום הכיפורים.
25. לימים פרופ' לתולדות הציונות באוניברסיטת תל אביב
26. שלמה גזית גבי כהן "הפלמ"ח במבחן המלחמה", מערכות, יולי 1950, עמ' 85-80

תאריך:  01/12/2017   |   עודכן:  01/12/2017
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הפלמ"ח - "צבא של חובבים"
תגובות  [ 70 ] מוצגות   [ 70 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נחשון הצעיר
1/12/17 08:24
 
היה עושה טוב יותר
1/12/17 14:18
 
מקס פאואר
1/12/17 14:49
 
חבר קיבוץ יגור
1/12/17 15:57
 
נחשון הותיק
1/12/17 17:50
 
חבר קיבוץ יגור
1/12/17 19:35
 
מתי ישלימו הפער?
1/12/17 20:16
 
מכחיש השואה
1/12/17 22:55
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 01:09
 
לחמו ולא נפלו.
1/12/17 21:13
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 00:50
 
אתה מתחזה עלוב.
2/12/17 06:16
 
נחשון הצעיר
2/12/17 16:44
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 17:14
 
אף אחד לא קם?!
2/12/17 18:49
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 20:18
 
למה אף אחד לא קם?
3/12/17 12:36
 
ב_שמואל
3/12/17 18:24
 
כמו כפפה ליד.
3/12/17 23:34
 
חבר קיבוץ יגור
4/12/17 14:42
 
ב_שמואל
4/12/17 16:03
 
ערבים בדרך לקלפי!
7/12/17 00:00
2
לא דתיים וימניים.
1/12/17 08:56
 
חבר קיבוץ יגור
1/12/17 15:55
 
ב_שמואל
4/12/17 16:11
3
נחשון הצעיר
1/12/17 09:31
 
יעקב רעננה
1/12/17 11:53
 
נחשון הצעיר
1/12/17 13:02
 
מנדל
1/12/17 14:40
 
אורי מילשטיין
1/12/17 15:58
 
נחשון הצעיר
1/12/17 16:09
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 09:40
4
ראומה
1/12/17 11:06
5
גלילי
1/12/17 14:32
 
חבר קיבוץ יגור
1/12/17 16:03
 
גלילי
2/12/17 08:14
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 17:08
 
גלילי
3/12/17 22:42
6
מגיב ותיק
1/12/17 14:54
 
אורי מילשטיין
1/12/17 16:07
 
נחשון הצעיר
1/12/17 16:16
 
מגיב ותיק
1/12/17 19:51
 
נחשון הצעיר
1/12/17 22:31
7
קורןנאוה טבריה
1/12/17 14:56
 
חייהם מנגד
1/12/17 17:41
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 01:22
 
ב_שמואל
3/12/17 10:02
 
חבר קיבוץ יגור
3/12/17 12:42
8
לאה שטיין
1/12/17 17:21
 
פועה
2/12/17 11:05
 
אורי מילשטיין
2/12/17 16:02
 
נחשון הצעיר
2/12/17 16:29
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 17:26
 
נחשון הצעיר
2/12/17 18:19
 
נחשון הצעיר
3/12/17 08:45
 
ב_שמואל
3/12/17 20:04
 
פועה
2/12/17 18:32
 
חבר קיבוץ יגור
2/12/17 20:49
 
נחשון הצעיר
3/12/17 18:48
9
פועה
1/12/17 18:01
 
חבר קיבוץ יגור
1/12/17 19:42
 
חבר קיבוץ יגור
1/12/17 19:52
 
גלילי
5/12/17 19:01
 
חבר קיבוץ יגור
6/12/17 14:51
 
מגיב ותיק
1/12/17 20:08
 
נחשון הצעיר
2/12/17 17:42
10
נחשון הצעיר
5/12/17 11:09
11
מישהי
5/12/17 13:51
 
חבר קיבוץ יגור
5/12/17 18:48
 
נחשון הצעיר
5/12/17 23:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  האמת על מלחמת העצמאות: פלישת צבא ההצלה
בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה אימצו היהודים טקטיקה של התקפה שסתרה את אסטרטגיית ה"הגנה" שלהם; בן-גוריון כרת ברית עם עבדאללה מלך עבר ירדן, נגד הפלשתינים; מצבה העלוב של מערכת הביטחון של היישוב היהודי; הכל ביישוב, גם ימין וגם שמאל, ביקשו להקים מדינה עברית על ארץ ישראל השלמה; המטרה המדינית של המלחמה ואימוץ אסטרטגיה פאביאנית של התשת האויב
13/10/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
ירי אנשי פלמ"ח על לוויה ערבית; בקרב שיירת חולדה נחשפה רמתם הפיקודית הירודה של המפקדים הבכירים; יוסף טבנקין ועמוס חורב מדווחים לישראל גלילי דיווחי שקר על הקרב; לדיווחי השקר הייתה תוצאה חיובית: בן-גוריון החליט לשנות את האסטרטגיה - מהגנתית להתקפית, ויזם את "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים
לוחמי פלמ"ח הפקירו את חבריהם הפצועים במשוריין, מוקף ערבים, המאיימים לטבוח; למרות שמפקד הנצורים איים לפוצץ את המשוריין על אנשיו ולהתאבד, מפקד הגדוד הרביעי, יוסף טבנקין, פקד לא לחלץ את המשריין; טבח הפצועים הנצורים; הפלמ"חאים סרבו לפנות את הגוויות; בריטים פינו חלק מן הגוויות; שבועה לנקום
22/09/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
שיירה של תגבורת לוחמים ואספקה נשלחת מתל אביב לחולדה, כדי להמשיך משם לירושלים; כוח של חטיבת "גבעתי" מבצע פעולת תגמול על הכפר אבו שושא, לא הרחק מחולדה. תושבי הכפר הערבי מבקשים לנקום; כסף שמיועד לסלילת דרכי ביטחון חיוניות מועבר למטרה פוליטית: הקמת מועדונים של מפלגת מפא"י; למרות הסכם אי-התקפה בדרכים במרחב; כוח של פלמ"ח יורה באוטובוס ערבי ופוגע בנוסעים אחדים
08/09/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
לקחי אסון שיירת נבי דניאל; ייאוש בקרב מפקדי ארגון ה"הגנה" ובכירי הסוכנות היהודית בירושלים; אריה טפר וצבי זמיר מסמלים את הטוב והרע בפלמ"ח ובצה"ל; שכתוב ההיסטוריה של מלחמת העצמאות, ופיתוח תרבות ביטחונית מיתולוגית של אי-חשיפת ליקויים ואי הפקת לקחים
18/08/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il