60.7. הגיל הממוצע של שופטי בית המשפט העליון. המשמעות: כהונה ממוצעת של קרוב לעשר שנים.
67. גילו של השופט המבוגר ביותר -
חנן מלצר, אשר יפרוש באפריל 2021.
49. גילו של השופט הצעיר ביותר -
עופר גרוסקופף.
5.5. מספר שנות הוותק הממוצע הנוכחי של שופטי העליון בערכאה זו (כאשר ייכנס עופר גרוסקופף). הממוצע יעלה ל-5.7 שנים במועד בו ייכנס
אלכס שטיין לעליון.
21. מספר שנות הכהונה הצפוי של עופר גרוסקופף, מתוכן ארבע האחרונות כנשיא (אם יישמר עקרון הסיניוריטי). זוהי תקופת הכהונה הארוכה ביותר מאז פרש
אהרן ברק ב-2006 אחרי 28 שנות כהונה. שמונה שופטים בלבד כיהנו תקופות ארוכות יותר מזו הצפויה לגרוסקופף, רובם בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה.
שישה. מספר השופטים שהתמנו לבית המשפט העליון בתוך שנה - שיעור התחלופה הגבוה ביותר מזה עשרות שנים, ואולי מאז ומעולם.
ארבעה/חמישה. מספר הנשיאים העתידיים המכהנים כיום, אם יישמר עקרון הסיניוריטי.
עוזי פוגלמן אמור להחליף את
אסתר חיות באוקטובר 2023, אך לא ברור אם יתמנה משום שהוא פורש שנה לאחר מכן. הבא בתור הוא
יצחק עמית (עד 2028) ואחריו
נעם סולברג (עד 2032), דפנה ברק-ארז (עד 2035) ועופר גרוסקופף (עד 2039).
ארבע. מספר הנשים המכהנות כיום בבית המשפט העליון: אסתר חיות, דפנה ברק-ארז,
ענת ברון ו
יעל וילנר. זהו שיעור נמוך ביחס לשנים קודמות, אם כי ייתכן שהוא מלמד דווקא על בגרות: המגדר שוב אינו משחק תפקיד. בג"ץ דחה על הסף בשבוע שעבר עתירה שביקשה להורות לוועדה לבחירת שופטים לתת עדיפות לנשים בבחירה הנוכחית ובזו שיבואו אחריה.
שלוש. אסתר חיות היא הנשיאה השלישית של בית המשפט העליון (אחרי
דורית ביניש ו
מרים נאור). בארה"ב ובבריטניה טרם שימשה אישה בתפקיד זה; בגרמניה ובקנדה - אישה אחת בלבד.
ארבעה. מספר השופטים הדתיים:
ניל הנדל, נעם סולברג, יצחק עמית ויעל וילנר. יצחק עמית הוא דתי לשעבר, חנן מלצר הוא מסורתי.
אחד. בעוד שכבר אין "כסא דתי" בעליון, מתברר שבהחלט יש כסא ערבי:
ג'ורג' קרא החליף את
סלים ג'ובראן, ו
חאלד כבוב פרש מן המרוץ כאשר הגיע למסקנה שאין לו סיכוי. ערביי ישראל מהווים 20% מתושבי המדינה, אך יש להם רק 7% בעליון. לצד זאת יש לזכור, כי גם ייצוגם בערכאות האחרות נמוך מחלקם באוכלוסייה - בעיקר בשל חסמים ארוכי שנים בתחומי ההשכלה וההשתתפות בחיים הציבוריים. עוד ייתכן שקיים חשש שמא הרכב בעליון ובו שני שופטים ערבים יוציא פסקי דין שלא יעלו בקנה אחד עם הקונצנזוס הציבורי והמשפטי.
שניים. שופטים מ"מוצא מזרחי":
מני מזוז שנולד בתוניסיה ועלה ארצה בגיל שנה,
יוסף אלרון שנולד במעברה להורים שעלו מעירק. נראה, שגם בנושא זה - כמו במינוי הנשים - אנחנו מתקרבים למצב נורמלי בו המוצא אינו משחק תפקיד.
חמישה. מספר השופטים שנולדו בחו"ל: ניל הנדל ודפנה ברק-ארז בארה"ב,
דוד מינץ באנגליה, מני מזוז בתוניסיה, אלכס שטיין בברה"מ.
עשרה. מספר השופטים שנולדו בארץ: אסתר חיות (הראשונה בכס הנשיא שנולדה אחרי הקמת המדינה), חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, ענת ברון, ג'ורג' קרא, יוסף אלרון, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.
שלושה. מספר השופטים בעלי תואר פרופסור: דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף.
אחד. השופט דוד מינץ הוא גם מוסמך לרבנות וגם בעל תואר דוקטור.
ארבעה. מספר השופטים בעליון שלא כיהנו קודם לכן במשרה שיפוטית כלשהי: חנן מלצר (היה עורך דין פרטי), מני מזוז (היה היועץ המשפטי לממשלה), דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין (הגיעו מן האקדמיה).
שבעה. מספר השופטים שלמדו באוניברסיטת תל אביב: אסתר חיות, חנן מלצר, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז, ג'ורג' קרא, עופר גרוסקופף.
שישה. מספר השופטים שלמדו באוניברסיטה העברית: יצחק עמית, נעם סולברג, מני מזוז, דוד מינץ, אלכס שטיין, יעל וילנר.
שניים. מספר השופטים שלמדו באוניברסיטאות בחו"ל: ניל הנדל (הופסטרה), יוסף אלרון (באקינגהם).
חמישה. מספר השופטים שהתמחו בצורה חלקית בבית המשפט העליון: נעם סולברג, מני מזוז, דוד מינץ, יעל וילנר, אלכס שטיין.
ראשון (1). אלכס שטיין הוא יליד ברית המועצות הראשון המכהן בבית המשפט העליון.
ראשון (2). עופר גרוסקופף הוא השופט הראשון המגיע מבית המשפט המחוזי מרכז לבית המשפט העליון.