בעת כתיבת שורות אלו החלו כוחות הביטחון בפינוי ובהריסת בתים בנתיב האבות. נתיב האבות הוא יישוב המצוי בצפון גוש-עציון, מכאן חשיבותו המיוחדת. המדינה זיהתה כבר בעבר את קיומה של תוכנית פלשתינית נרחבת, ליצירת עובדות בשטח, ולשבירת הרצף הטריטוריאלי הישראלי ביהודה ושומרון. קרי להשתלטות על שטחי C, אך לא עושה את הנדרש כדי לסכלה. העובדה כי הבתים נהרסים, בשעה שאין אף ערבי שהוכיח בעלות על הקרקע, מחזקת טענה זו.
כפי שהיהודים הבינו זאת, אם כי במאוחר, גם הפלשתינים ועוזריהם, קרי ארגוני "זכויות אדם" (בתנאי שאיננו יהודי...), ומערכת השיפוט, מבינים זאת. וכאן מתנהלת ב"שו שו" מערכת הכחשה ענפה ויסודית. הס מלדבר. התקשורת לא מדווחת. הציבור הישראלי איננו מודע לתהליך הסרטני הזוחל הזה, וממשלת ישראל לא נוקטת בהליכים הנחוצים על-מנת לבלום אותו. "לפעמים בג"ץ הוא נורא אקטיביסט בעניין זכויות אדם, אבל כשמדובר בזכויות התושבים, כאן פתאום בית המשפט נעשה פסיבי", אמר שר החינוך מר
נפתלי בנט (
מקור ראשון, 6.6.2018).
גם שרת המשפטים,
איילת שקד, התבטאה בחריפות כי "הפינוי מיותר לחלוטין. "על כל בית שמפנים, אנחנו בונים עשרות רבות... אנחנו בתהליך אישור של מאות יחידות דיור..."
כאמור אי-אפשר לנקות מאחריות את הרשויות בישראל ובמיוחד לא את משרד הביטחון. בהתאם לחוק העות'מני, שטח מעובד חקלאית, שישראל לא נקטה נגד המעבדים אותו ו/או נגד עצם תהליך עיבודו, בהליכי בלימה, הופך להיות הלכה למעשה שטח השייך לפלשתינים. די בחרישת השטח כדי לתבוע בעלות עליו... מכאן יובן מדוע עושים הרשות הפלשתינית ו
האיחוד האירופי מאמצים גדולים כדי להשתלט על עוד ועוד שטחים משטחי C. על עוד דונם ועוד דונם, על-פי השיטה הציונית הידועה... לרשותם בעלי ברית עתירי כוח לתהליך זוחל זה ובראשם, כאמור, האיחוד האירופי המממן בעשרות מיליוני שקלים בשנה, את סיפוחו המעשי של השטח המצוי על-פי הסכמי אוסלו בידי ישראל.
רצף התישבותי
כך זוכים לעדנה פתאום, אזורים שוממים בגדמ"ע בכלל ובאזורי C, בפרט. הם הופכים להיות אתרי נטיעות משגשגים... מאמצי הכיבוש/החקלאות הפלשתינית ניכרים סמוך לנווה דניאל, למרגלות הר גילה וליד נתיב האבות. ולמעשה בכל שטח שאין בו התיישבות, רואים את החקלאות החדשה והפתאומית בנוכחותו של ציוד הכבד המצוי ופועל במקום ובנוכחותם של עשרות פועלים פלשתינים המעבדים את השטח. מאמץ פלשתיני מיוחד ניכר בגוש-עציון. כאן מדובר בשטח עליו חל קונצנזוס ישראלי מובהק, וכאן בדיוק מכרסמת בו הרשות הפלשתינית באין מפריע, על אדמות שהוכרזו כבר כאדמות מדינה או על שטחים ריקים. כאן ניטעים עצים וכרמים, נבנות טרסות חקלאיות ונפרצות דרכים. תהליך זה הוגבר בהתמדה במיוחד לאחר שהפלשתינים עמדו על כך שהמנהל האזרחי הורס בנייה בלתי חוקית. התנהלות זו מאפשרת לפלשתינים לקטוע את רצף ההתיישבות היהודית, בכל מקום אפשרי, וגם ליצור רצף התיישבותי למדינה פלשתינית עתידית. הפלשתינים עושים זאת באין מפריע כשלצדם בני ברית עתירי כוח במיוחד בתחום המשפטי, מולם ניצבת ממשלה מותשת.
את המצב הטיב לסכם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ מוטי יוגב. "מאז שנת 2009 פועלת הרשות הפלשתינית להפר את הסכמי אוסלו, להשתלט על שטחי C, ליצור רצף פלשתיני ביו"ש כבסיס למדינה, ולפגוע בעתודות הקרקע לישראלים"...
בשדה-בעז, לדוגמה, נגרעו 500 דונם משטח היישוב, שישב לכתחילה על 3,000 דונמים, רק משום שהשטח עובד בידי פלשתינים. בנתיב-האבות, יאבדו המתיישבים את בתיהם בגלל כמה עצים בלבד.
ביהמ"ש העליון נטל על עצמו, כמסתבר, את תפקידה של אופוזיציה במשטר דמוקרטי, והוא של בלימת ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון ובמיוחד את זו שבשטח C. תרופה למצב בלתי אפשרי זה יכולה להינתן אך ורק על-ידי חברי הכנסת, ובמיוחד על-ידי חקיקת שני חוקים חיוניים: חוק ההתגברות ובאופן ספציפי לגבי ההתיישבות ביהודה ושומרון - חוק ההסדרה. חקיקה זאת תגביל את סמכות הבג"ץ, בכל הקשור לביטול חוקים שנתקבלו בבית המחוקקים. מיותר אולי לציין שחקיקה זו תביא מזור גם לאסון שנחת על תושבי דרום תל אביב. ובחדשים האחרונים חל בו מפנה מדאיג, כאשר מרחב מגוריהם הפך לשדה קרב בין מחנות יריבים מאריתריאה.
