|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

סערת חוק הלאום

מי כאן גזעני?

בחינת חוק הלאום המוצע מעלה, כי הוא עולה בקנה אחד עם היסודות עליהם קמה המדינה. מי שטוען שמדובר בחוק גזעני משום שהוא נותן עדיפות ליהודים, קורא למעשה לחסל את המדינה
10/07/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   כנסת 20   |   תגובות
זה מה שכתוב שם [צילום: זולטן קלוגר, לע"מ]

מירב ארד
"חוק הלאום מכתים את אופי המדינה"

הבה ונשווה את עיקרי הצעת חוק יסוד הלאום, כפי שגיבש ח"כ אמיר אוחנה בעקבות דיוני הוועדה שבראשותו, עם כמה ממסמכי היסוד של המדינה. אני לא מדבר על חוקי יסוד, אלא על מסמכי יסוד: הצהרות וחוקים העומדים בבסיסה של מדינת ישראל ומשקפים טוב מכל את ערכיה ומטרותיה. מן הראוי לזכור ולהזכיר, כי מסמכים אלו נוסחו ואושרו בהובלת מפא"י שהייתה "מפלגת שמאל" בלשון ימינו. לאחר מכן ננסה להגיע למסקנה בשאלה המרכזית: האם מדובר בהצעה גזענית, כפי שטענו בלהט (ובצעקות) מתנגדיה.


סעיף 1

הצעת החוק: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי".

מגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית... לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חרותו המדינית... זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל".

המסקנה: בלי קביעה זו, אין כל בסיס לקיומה של המדינה. היא קמה כמדינה יהודית לעם היהודי. כל השאר הוא נלווה לכך.

סעיף 3

הצעת החוק: "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל".

הודעת דוד בן-גוריון, 5.12.1949: "ירושלים היא לב-ליבה של מדינת ישראל... אין אנו מעלים על דעתנו שארגון האו"ם ינסה לעקור את ירושלים ממדינת ישראל או לפגוע בריבונותה של ישראל כבירת הנצח של ישראל... ירושלים היהודית לא תקבל על עצמה שום שלטון זר".

המסקנה: הקביעה שירושלים היא בירת ישראל נטועה בשורשיה של המדינה.

סעיף 5

הצעת החוק: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".

מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".

מנשר מועצת המדינה הזמנית, 14.5.1948: "הוראות החוק הנובעות מהספר הלבן 1939 בטלות בזה ומבוטלות. הסעיפים 13 עד 15 לפקודת העלייה 1941 והתקנות 102 עד 107ג' לתקנות ההגנה (שעת חרום) מתבטלים בזה".

המסקנה: העלייה היהודית החופשית היא נשמת אפה של מדינת ישראל וההכרזה עליה הייתה לא רק חלק ממגילת העצמאות, אלא גם מעשה החקיקה הראשון של המדינה מיד - ממש מיד - עם הקמתה. אין שום מעמד דומה לבני שום עם אחר.

סעיף 6

הצעת החוק: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבייה בשל יהדותם או בשל אזרחותם. המדינה תפעל לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".

מגילת העצמאות: "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".

המסקנה: בעוד מגילת העצמאות יצרה קשר חד-צדדי בין ישראל לגולה, בו יהודי התפוצות נקראים לסייע למדינה, חוק הלאום יוצר מחויבות גם מצידה של ישראל. הבסיס, מכל מקום, זהה: זיקה הדוקה בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות.

סעיף 7

הצעת החוק: "כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, שפתו וזהותו. המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

מגילת העצמאות: "מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות... אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".

מנשר מועצת המדינה הזמנית, 14.5.1948: "הוראות החוק הנובעות מהספר הלבן 1939 בטלות בזה ומבוטלות... תקנות העברת קרקעות 1940 בטלות בזה למפרע מיום כ"ט אייר תרצ"ט (19 במאי 1939)".

המסקנה: הבעייתיות האמיתית היחידה בחוק עלולה להתעורר בנושא היישובים הנפרדים לבני לאום או דת. עם זאת, ראוי לציין את ביטול הוראות הספר הלבן שהגבילו רכישת קרקע בידי יהודים; ניתן לטעון, כי בכך הדגישה הממשלה הזמנית את זכותו העודפת של כל יהודי לרכוש כל קרקע בכל מקום בארץ ישראל. עוד ניתן לטעון, כי המילים "אזרחות שווה ומלאה" מתייחסות לשוויון חובות ולא רק לשוויון זכויות, ושכל עוד ערביי ישראל ככלל מסרבים לשרת בצה"ל או בשירות לאומי - יכולה המדינה שלא להעניק להם שוויון זכויות מלא. טענה זו אין כוחה יפה לגבי החרדים, שכן המילים "אזרחות שווה ומלאה" מופיעות רק בסעיף המתייחס לערביי ישראל.

סעיף 10

הצעת החוק: "שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם"

פקודת סדרי השלטון והמשפט, 3.6.1948:: "שבת ומועדי ישראל... הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. לשאינם-יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם".

המסקנה: מדובר בכלל שימיו כימי המדינה. ניתן להעיר, כי מאחר שערביי ישראל סירבו להכיר במדינה ולשלוח נציגות לממשלה הזמנית ולמועצת העם הזמנית, לא היה ביכולתם להשפיע על כללים אלו ודומיהם - ואין להם לבוא בטרוניה אלא אל עצמם.

סעיף 11 - הסעיף שהושמט

הצעת החוק המקורית: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

מגילת העצמאות: "מדינת ישראל... תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

המסקנה: יש יסוד מוצק לדרישה להתבסס בפסיקה גם על מורשת ישראל.

השורה התחתונה

עיקריו ופרטיו של חוק הלאום עולים לחלוטין בקנה אחד עם היסודות עליהם, בזכותם ולמענם קמה מדינת ישראל. הדברים אמורים גם לגבי הסעיפים אותם לא הזכרנו כאן - אלו המעגנים את שמה של המדינה, את סמליה ואת מעמדם של השפה העברית והלוח העברי. הבעייתיות היחידה קיימת בסעיף העוסק בהתיישבות נפרדת על בסיס לאומי ודתי, אם כי יש לומר שבפועל קיימת התיישבות כזו עשרות שנים: למשל בקיבוצים ובמושבים, בהם יש ועדות קבלה ואיש אינו מערער על כך.

מי שטוען שהחוק הלאום הוא גזעני, למעשה אומר שמדינת ישראל היא גזענית משום שהיא מדינה יהודית. משמעותה של טענה זו היא כפירה בעצם קיומה של המדינה ושאיפה לחסל אותה - והיא רק מוכיחה עד כמה החוק הזה נחוץ.
חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי / הצעת חוק
נוסח מעודכן של הצעת חוק יסוד הלאום, יולי 2018

תאריך:  10/07/2018   |   עודכן:  10/07/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות  / עוקבים מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן
 אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman   אברהם נגוסה / Avraham Neguise   אוסאמה סעדי / Osama Saadi   אופיר אקוניס / Ofir Akunis   אורי מקלב / Uri Maklev   אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel   אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis   אורן חזן / Oren Hazan   אחמד טיבי / Ahmad  Tibi   איוב קרא / Ayoob Kara   איילת נחמיאס-ורבין / Ayelet Nahmias-Verbin   איילת שקד / Ayelet Shaked   איימן עודה / Eiman Ode   אילן גילאון / Ilan Gilon   איתן ברושי / Eitan Broshi   איתן כבל / Eitan Cabel   אכרם חסון / Akram Hasson   אלון שוסטר / Schuster Alon   אלי אלאלוף / Eli Alaluf   אלי כהן / Eli Cohen   אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan   אלעזר שטרן / Elazar Shtern   אמיר אוחנה / Amir Ohana   אראל מרגלית / Erel Margalit   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   באסל גטאס / Basel  Ghattas   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan   ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka   דוד בן-גוריון   דני עטר / Danielle Attar    דני בן יוסף דנון / Dani Danon   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin   זוהיר בהלול / Zohir Bahalul   ז'קי לוי / jackie Levy   חיים ילין / Haim Yalin   חיים כץ / Haim Katz   חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar   חמד עמאר / Hamad Amar   חנין זועבי / Haneen  Zoabi   טלי פלוסקוב / Tali  Ploskov   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יגאל גואטה / Igal  Guetta   יהודה גליק / Yehuda Glick   יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב קיש / Yoav Kish   יואל חסון / Yoel Hason   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov   יוליה  מלינובסקי / Yuliya Melinovsky   יוסף גריף / Yosef Garif   יוסף תיסיר ג'בארין / Yousef Taysir Jabareen    ינון מגל / Yinon  Magal   יעל גרמן / Yael  German   יעל כהן-פארן / Yael  Cohen Paran   יעקב ליצמן / Yaakov Litzman   יעקב מרגי / yaakov Margi   יעקב פרי / Yaakov  Perry   יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton   יצחק כהן / Yitzhak  Cohen   יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli   ירון מזוז / Yaron Mazuz   יריב לוין / Yariv Levin   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   מאיר כהן / Meir  Cohen   מאיר פרוש / Meir Porush   מייקל אורן / Michael Oren   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכל בירן / Michal Biran   מיכל רוזין / Michal Rozin   מיקי לוי / Mickey  Levy   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   מנואל טרכטנברג / Manuel Trajtenberg   מרב מיכאלי / Merav  Michaeli   מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev   משה גפני / Moshe Gafni   משה כחלון / Moshe Kahlon   משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon    משולם נהרי / Meshulam Nahari   נאוה בוקר / Nava Boker   נורית קורן / Nurit Koren   נחמן שי   ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky   נפתלי בנט / Naftali  Bennett   סילבן שלום / Silvan  Shalom   סעיד  אלחרומי / Said Elharumi   סתיו שפיר / Stav Shafir   עאידה  תומא-סלימאן / Aida  Touma-Suleiman   עבד אל-חכים חאג' יחיא / Abd al-Hakim  Hajj Yahya   עבדאללה אבו-מערוף / Abdullah  Abu Ma'aruf   עודד פורר / Oded Forer   עיסאווי פריג' / Issawi Frej   עליזה לביא / Aliza Lavi   עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz   עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev   עפר שלח / Ofer  Shelah   פנינה תמנו-שטה / Pnina Tameno-Shete   ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely   ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קסניה סבטלובה / Ksenia Svetlova   רוברט אילטוב / Robert Ilatov   רויטל סויד / Revital Swid   רועי פולקמן / Roei Folkman   רחל עזריה / Rachel  Azaria   שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli    שי  פירון / Shai  Piron   שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich   שרון גל / Sharon Gal   שרן השכל / Sharren Haskel   תמר זנדברג / Tamar Zandberg 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מי כאן גזעני?
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
משה דב
10/07/18 19:49
2
סתם אחת
10/07/18 20:38
3
באום
10/07/18 21:58
4
ראובן גרפיט
10/07/18 22:21
5
אקטואלי
11/07/18 01:53
6
סתם אני
11/07/18 07:01
7
קורןנאוה טבריה
11/07/18 07:59
8
היכן הדמוקרטיה?
11/07/18 08:10
9
יושב ראש
19/07/18 08:02
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  כנסת 20
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (יום ג', 10.7.18) בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 125 לחוק התכנון והבנייה של ח"כ מירב בן-ארי וקבוצת חברי כנסת המתירה לעיריות לאשר שימוש חורג בדירות גם שלא למגורים. היום הדבר אסר על-פי החוק, והעיריות יכולות לכל היותר לתת אישורים לתקופת זמן קצובה.
10/07/2018  |  אלעזר לוין  |   חדשות
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת לדיון בתיקון לחוק משק החשמל, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה (יום ג', 10.7.18) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את החוק ולהוציא לדרך את הרפורמה במשק החשמל.
10/07/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
חוק הלאום, אם זקוקה לו ישראל לעת הזאת, ראוי לו לשקף לרוחבו ולעומקו את ההסכמה הלאומית המרבית של הלאום על ערכי יסוד הבונים את זהותו. הצבעה ברוב של 61 חברי כנסת איננה עונה לצורך ההגון הזה. סעיפי ליבה בחוק המוצע שנויים במחלוקת שאינה מפלגתית, שאינה תלויה בהרכב קואליציוני מזדמן, שחוצה קווי מתאר פוליטיים גם בתוך הקואליציה. בנוסף, גם אם מדינת ישראל רואה עצמה משחר היותה, וכך גם אימצה בדעת בוחנת את שמה, 'מדינת עם ישראל', כמדינת הלאום היהודי - היא מדינה, לא לאום.
10/07/2018  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ אבי דיכטר החלה (יום ב', 9.7.18), בדיוני ההכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), אשר מציעה לבטל את הדרישה למניין כלשהו בוועדת השרים בעת החלטה על הכרזת מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, וכן את הסייג לדרישה זו.
10/07/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה (יום ב', 9.7.18) לישיבה מיוחדת לציון יום האזרחים הוותיקים. נושא הדיון בוועדה היה בהגברת המחקר והפיתוח לאיכות ואריכות חיים ומניעת מחלות זקנה. את הישיבה ניהל בתחילה חבר הוועדה, ח"כ דב חנין שהביע מורת רוח בפתח הדיון מהמצב הקיים שאין היערכות מספיקה כדי להבטיח איכות חיים לזקנים בישראל: "אנשים מבוגרים נוטים לתחלואה שפוגעת באיכות חייהם. טרם נראה שנעשה משהו רציני כדי להיערך מראש ולמנוע את המצב הבעייתי שהם מגיעים אליו". חנין התייחס למצגת הנתונים שקיבלה הוועדה מבעוד מועד מ'ותק' - תנועת האזרחים הוותיקים. הנתונים המדאיגים בוועדה מצביעים על כמעט אפס תקציב של קרנות המחקר לנושא.
09/07/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
אנשים מתגעגעים לבית, לעצים ולפרחים, לרוח הקיבוצית לרוח העירונית, לרוח המושב, לרוח היישוב, לרוח שהוכתמה בזעם השנאה ונפלה שדודה בחבל ארץ יפה כל כך, פורח כל כך, חבל חנק המשווע לנתיבי ...
מרדכי ליפמן
מרדכי ליפמן
סיפור הרחפנים הוא סיפור חדש, גם השאלה במה היו מצויידים אותם הרחפנים, האם היו מצויידים בנפצים או בדומיהם, מטרידה מאד
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il