|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

האלכימאית

מחוללת הוראת מדע הכימיה

קבוצת המחקר להוראת הכימיה במכון ויצמן בראשותה של פרופ' רון בלונדר מייחלת להביא את הכימיה של המחר לבתי הספר התיכוניים של היום. לשם כך נדרש שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים, במסגרת הוראת הכימיה, שיעשיר את חווית הלמידה ויעורר את סקרנותם של התלמידים למדע, כמו גם, הטמעת תחושת האמונה במסוגלות העצמית בקרב מורי הכימיה ודרכם בקרב התלמידים
13/08/2018  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
בלונדר עם מנכ"ל משרד החינוך וראש אגף מדעים [צילום: שלומי מזרחי]
בלונדר. אשת המדע והחינוך

אמונה בתחושת המסוגלות
"כל אדם שבאמת ירצה, יכול להתקדם ולהתפתח. זה קו מנחה בעבודה שלי עם מורים ואח"כ בהוראה שלהם עם התלמידים. אם אין לך את האמונה בתחושת המסוגלות, שהבן אדם שמולך, יכול באמת להצליח, אז מירב הסיכויים שהוא לא יצליח"

פרופ' רון בלונדר (49) מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן וראש קבוצת המחקר להוראת הכימיה, בחרה לשלב בין אהבתה לעולם המרתק של מדע הכימיה ותשוקתה לחינוך. מדובר מבחינתה בשילוב שמטרתו לחולל שינוי בהוראת המדעים בכלל ובהוראת הכימיה בבתי הספר תיכון בפרט.

בלונדר נולדה בירושלים לאם יועצת חינוכית במקצועה ולאב בעל דוקטורט בביולוגיה ימית. את הקריירה המקצועית שלה החלה בתחום החינוך. עם סיום הדוקטורט בכימיה באוניברסיטה העברית, החלה לעבוד עם ילדים בבית ספר יסודי בהוראת החשיבה ובקידום החשיבה. בהמשך, ניהלה את מרכז מעבדות בלומנטה באוניברסיטה העברית, מרכז מעבדות נוער עם ציוד מדעי חדשני ומתקדם מאוד. במרכז בוצעו ניסויים על-ידי תלמידים מכיתות ביולוגיה, כימיה ופיסיקה בבתי ספר בירושלים. במסגרת תפקידה, השיקה ניסויים חדשניים המשיקים לתוכנית הלימודים בדרך נגישה וידידותית למורים ולתלמידים כאחד.

מבית ורסטילי
בחיק המשפחה האוהבת

לפני כ-12 שנים, הגיעה למכון ויצמן, ושם היא מובילה את קבוצת הוראת הכימיה שבראשה היא עומדת. קבוצת המחקר משלבת את פיתוח הוראת הכימיה בארץ יחד עם מחקר. "אנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה או תחושה שהדבר יעבוד, אלא באמת לומדים מדברים שנעשו בעולם ותועדו במאמרים. פיתוח הוראת הכימיה מבוסס על ידע קודם ומלווה במחקר כדי לדעת כיצד ניתן לשפר".

מהן התובנות מתקופת הילדות שהשפיעו על הבחירה המקצועית שלך?

בלונדר: "גדלתי בבית ורסטילי שבו היו מספר דברים שמתבטאים בהוויה שלי. מצד אחד, המדע וההסתכלות הביקורתית על מה שקורה מסביב, אבל מצד שני, אימא שלי - שהייתה יועצת חינוכית והייתה לה את היכולת של קבלה והבנה של בני אדם - שלמדתי וספגתי ממנה. דבר נוסף הוא אומנות חזותית. אבא שלי צלם, אימא שלי מציירת, אני מפסלת ומציירת ואח שלי הוא אמן. בכולנו קיים גם הצד החזותי, שבא לידי ביטוי גם בעיסוק שלי. הלא גם כימיה היא תחום אומנותי. הבנת הכימיה מצריכה יכולת התבוננות בתוך החומר, כמו למשל בייצוג של מולקולות. היום יש מחשוב שמאפשר לנו לראות ממש כיצד נראות מולקולות. שלושת הדברים הללו באים לידי ביטוי בחיים שלי, גם באינטראקציה עם אנשים, גם במחקר וגם בפן החזותי והאומנותי אפילו. גם באינטראקציה שלי עם ילדיי למדתי על איך אנשים לומדים וחושבים ואולי זה היה הטריגר שמשך אותי לנושא של החינוך. בהתבוננות בילדיי התאומים הגדולים, ממש מגיל אפס, ראיתי עד כמה הם שונים בדרך שבה הם לומדים לדבר, לנוע, חושבים ולומדים. השוני הזה סיקרן אותי מאוד. זה היה לקראת סוף הדוקטורט שלי, וזה כל כך ריתק אותי, שהבנתי שלמידה היא משהו שאני רוצה להיות בתוכו".

מהי הנחת היסוד במחקרים או בפרויקטים מיוחדים שאת מקדמת?

בלונדר: "המטרה שלי בקבוצת הוראת הכימיה, היא להוביל שינוי בהוראת הכימיה בקרב תלמידי תיכון, כך שחווית הלמידה היומיומית שלהם תהיה חוויה מעשירה ומעניינת. תלמיד בתיכון נמצא רוב הזמן בכיתה. כלומר, מסת השעות העיקרית נמצאת בבית ספר. לכן אני חושבת שכדי להשפיע באמת על מה שקורה לתלמיד, רצוי להשפיע על מה שקורה בתוך מערכת החינוך הפורמלית. הדרך הנכונה להשפעה היא לא פרויקטים עם התלמידים - כי ברגע שהפרויקט יסתיים, מי שעולה לכיתה הבאה כבר לא יקבל את הפרויקט - אלא עבודה שיטתית ורציפה עם המורים במה שנקרא התפתחות מקצועית מתמשכת. כי אם הצלחת לגעת במורה, הצלחת לגעת בתלמידים שלה השנה, בשנה הבאה ובשנים שיבואו אחר כך.

"מורה לכימיה מלמדת 7-6 שעות בשבוע. כלומר, יש לה השפעה משמעותית על מה שקורה לתלמידים שלה. לא מספיק שאהיה מורה טובה, כי הוראת מדעים, או הוראת הכימיה, לצורך העניין, דורשת אפיונים מיוחדים. כמובן את הידע בכימיה, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים גם ידע פדגוגי, לדעת לארגן ולהעביר את השיעור, אבל בנוסף ללמוד את דרך ההוראה של המדעים".

פרופ' בלונדר מדגישה, כי הוראת מדע נכונה ויעילה היא כזו הנשענת על כלים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים המדמים את תמונת המציאות. באופן זה היא יוצרת סקרנות בקרב התלמידים, מאפשרת להם לצלוח את חסמי הלמידה וכן לימוד חוויתי.

בלונדר: "נניח שאני כמורה רוצה ללמד את מבנה האטום; אני יכולה להראות את הגרעין, את מבנה האטום וכו', אבל להרבה תלמידים יש תפישה שגויה שמפריעה להם ללמוד את מבנה האטום, שמהווה חסם להבין את החומר, וזה חלק מהתהליך, לעבור בין החסמים הללו. אם אני ערה לכך, אלמד אותם בצורה כזאת שתעמת אותם עם התפישה שלהם. התלמידים יבינו שיש פה קונפליקט ואז יהיו פנויים לקבל משהו חדש שיסביר את המציאות. זה למשל, ידע מיוחד של מורים למדעים. מומחה לכימיה או פרופ' לכימיה אינם מודעים לדברים האלה - לתהליכי התפתחות של תפישות שגויות, או לתהליך התפתחות הלמידה. דוגמה נוספת, מורה שתלמד מושג שגם יחזור אחר כך, ואז כבר בהוראת המושג המסוים כעת, היא מקשרת אותו לחומר שיילמד מאוחר יותר, וכך התלמידים באופן טבעי, יידעו להשתמש במושג הזה. זהו ממש ידע ספציפי של מורים לכימיה שניתן לקדם אותו, ולכן המחקר בהוראת הכימיה הוא תחום מומחיות נפרד. הוא יושב בתוך מכון ויצמן שההתמחות שלו היא מדעים, מתוך הבנה שהמומחיות של המורים להוראת הכימיה היא מסוימת מאוד וייחודית מאוד".

ספרי על מחקרים ופרויקטים מיוחדים בקבוצת המחקר.

בלונדר: "אנחנו רוצים שהמדע שתלמיד לומד בבית הספר יהיה הדבר האמיתי . שהשעות בבית הספר יהיו החיים עצמם ולא ההכנה לחיים. ומה זה החיים עצמם במדע? זה מה שקורה פה, במעבדות המחקר של מכון ויצמן. מיקרוסקופים חדשים המאפשרים לנו באמצעים לא-אופטיים לקבל הדמיות של מולקולות ואטומים ולבחון כל מיני אפליקציות וחומרים. כאשר עובדים עם תלמידים ביישומים כאלה אטרקטיביים, הלמידה היא חווייתית ומעניינת. ההבנה של החומרים מאפשרת לפתח תכונות חדשות של החומר. למשל, זהב שטמפרטורת ההיתוך שלו ממוצק לנוזל היא לא 1,000 אלא 500. בתחום של ננו-טכנולוגיה - NST-NANOSCALE SCIENCE AND TECHNOLOGY EDUCATION, כימאים מגלים תכונות חדשות. אנחנו יכולים לצפות מראש מה תהיינה התכונות הללו ואז לוקחים את החומרים ומפתחים טכנולוגיות חדשות, כמו בדים שעושים להם המרת תכונות, מחשבים קטנים יותר, או תרופות חכמות שיכולות להגיע בדיוק לגידול הסרטני ושם לנקז את הרעל מבלי לייצר תופעות לוואי.

"הדברים האלה מרתקים תלמידים. השאלה היא איך מכניסים זאת בתוך תוכנית לימודים כל כך עמוסה. לקחנו את כל התחום של ננו-טכנולוגיה, שהוא תחום ממש חדש ומיפינו אותו. מה כדאי ללמד בננו-טכנולוגיה? זה לא כמו כימיה שאנחנו יודעים מה הידע הבסיסי הדרוש ולפיכך לומר שמי שמלמד כימיה צריך לדעת את מבנה האטום, קישור וכד', וכל המושגים הבסיסיים שיש לדעת. אבל מה בסיסי בננו-טכנולוגיה?"

מחקר DELPHI

לא תמיד לענות
התלמידים צריכים לדבר כימיה. הם שואלים את המורה שאלות, והיא לא עונה תמיד. ממצאי מחקר מראים שמוטב לא לענות, כי אז תלמידים אחרים עונים, מתחילים לדבר על כימיה וככה מייצרים למידה. ברגע שהמורה עונה, השיח מסתיים. הילדים אלופים בלזהות, מה המורה לא מבינה ומה התלמיד האחר מבין, כי הם מקשיבים זה לזה

פרופ' רון בלונדר: "לקחנו מומחים גם בחינוך וגם בננו-טכנולוגיה ויצרנו שיטה סטטיסטית שבה אנחנו שואלים אותם שאלות ומקבלים את הדעות שלהם שוב ושוב, וכך איתרנו שמונה מושגים בסיסיים בננו-טכנולוגיה שכדאי ללמד בבית ספר תיכון. בשלב הבא, פיתחנו גם מודולות קטנות של הוראה. מושג לדוגמה: סדרי גודל, מושג חשוב מאוד במדע בכלל. לדעת, למשל, שאטום הוא קטן יותר ממולקולה, קטן יותר מחלבון, קטן יותר מתא וכו'. אבל בננו-טכנולוגיה, סדרי הגודל חשובים יותר, כי הכל נעשה בגודל קטן מאוד – בננו-מטר או כמה ננו-מטרים, שזה בעצם אחד חלקי אלף מיליון מטר, היינו מטר חלקי מיליארד. לסיבור האוזן, בתוך קוטר של שערה יש מאה אלף ננו-מטרים. קשה להבין את הגדלים האלה, כי זה דבר שאין לנו בחיי היומיום. ישנם מחקרים בהוראת המדעים שמראים שקל יותר להבין גדלים זעירים אם משווים אותם לדברים שאנו מכירים מההתנסות שלנו. בהרצאות שלי, למשל, אני עושה השוואות לקוטר של שערה ולעיתים אני גם משווה לעובי של כרטיס אשראי. מי שאוהב כסף מתחבר לזה וכולם מתחברים לזה. אני עושה את ההקבלות לכל מיני עולמות, אפילו ליחס של בעיטת פנדל בכדורגל, במטרה שכל אחד יתחבר לסדרי גודל מהמקום שלו.

"מושג אחר לדוגמה, יישומים ואפליקציות של ננו-חומרים. כל הקשור בתרופות החכמות, או למשל קרם פנים שיכול לחוש בכל רגע נתון שהעור זקוק ללחות ואז הוא משחרר מים. זה אומר ששתינו יכולות להשתמש באותו קרם פנים ועל כל אחת הוא יפעל אחרת, כי לכל אחת יש צרכים שונים. כבר לא צריך אינספור סוגי קרמים, אלא באמת משהו שיכול לחוש ולפעול בהתאם לאות שהוא מקבל.

"עוד מושג חשוב - תכונות שמשתנות עם הגודל. כאשר יורדים לגודל של ננו-חלקיקים פתאום החומרים מקבלים תכונות חדשות, כמו עם הזהב, שיכול להגיע לטמפרטורת היתוך נמוכה מאוד ויכול להפוך פתאום לאדום או לסגול, כשהופכים אותו לננו-זהב".

איך מיישמים את מיפוי המושגים בבתי הספר?

בלונדר: "עשינו מספר מחקרים בנקודות השקה. מורים לומדים אצלי קורסים בננו-טכנולוגיה, כבעלי המומחיות בתוכנית הלימודים. לאחר שהם לומדים את המושגים שמוּפּוּ בננו-טכנולוגיה, אנחנו שואלים אותם איפה המושגים יכולים להשתלב - המטרה היא שמורים בתיכון או בחטיבה, ישתמשו במקצועיות שלהם כדי להכניס ללימוד דברים חדשניים ומתקדמים".

ההתקדמות שמתרחשת היום בעולם היא לא רק בכימיה, אלא גם בדרך שמורה מלמד בכיתה - מספרת רון. "מורה יכול ללמד ולדבר היטב בכיתה, אבל הוא מפסיד דברים שעשויים לעזור לו בהוראה. כימיה, כאמור, היא תחום חזותי מאוד. פעם היו בונים מודלים. הבעיה של מודל, שהוא סטטי, ומולקולות הן לא סטטיות, הן זזות. באמצעות טכנולוגיה של הדמיות ואנימציות ניתן להמחיש זאת. תלמידים יכולים לסובב את המולקולה ולראות כיצד היא נראית מכל הצדדים. מתארים איך מבנה של חלבון משפיע על הפעילות. כיצד נראה אם כן, האתר הפעיל, איך המולקולה נקשרת לאתר הפעיל ומה התהליך שהיא עוברת. כלומר, באמצעים טכנולוגיים אנחנו משפרים את הוראת הכימיה ברמת ההשפעה שלה".

פרופ' בלונדר הבינה שכדי לשפר באופן משמעותי את הוראת הכימיה, אין זה מספיק לחשוף את המורים לעולם המרתק של הננו-טכנולוגיה ולהכשירם בהתאם, אלא יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי להתחבר לסגנון החיים של התלמידים, שכן בני הנוער מנהלים את חייהם ברשתות החברתיות.

"אם אני כמורה יודעת להשתמש ברשתות החברתיות כדי לשפר את הבנת הלימוד - הרווחתי. פעם היה מודל האומר שידע עובר מהמורה לתלמיד. היום, תאוריות הלמידה מדברות על כך שהתלמיד צריך להשתתף כדי ללמוד, שהלמידה היא סוג של תקשורת. ומה קורה ברשתות החברתיות? יש את השיח התקשורתי, התלמידים צריכים לדבר כימיה, הם שואלים את המורה שאלות, והיא לא עונה תמיד. ממצאי מחקר מראים שמוטב לא לענות, כי אז תלמידים אחרים עונים, מתחילים לדבר על כימיה וככה מייצרים למידה. ברגע שהמורה עונה, השיח מסתיים. הילדים אלופים בלזהות, מה המורה לא מבינה ומה התלמיד האחר מבין, כי הם מקשיבים זה לזה. ובכיתה עצמה כמה זמן יש לדבר? וגם אם מתקיים דיון, אולי שלושה תלמידים מדברים. ברשתות החברתיות, כולם יכולים לדבר ולהשתתף בשיח. יש לנו גם את עשרת הדברות שמבטאים מה התלמידים אמרו לא לעשות. למשל, תלמידים לא רוצים שהמורה תהיה חברה שלהם ברשת החברתית, אלא שתישאר המורה שלהם, אבל שכן תהיה הפלטפורמה שבה יהיה ניתן לדון על שאלות שעולות אצלם לקראת שיעור או לפני מבחן. שלא תדבר על דברים שלא קשורים להוראת הכימיה, שלא תעלה בקבוצה את שיעורי הבית, שתגיד להם גם בכיתה מה שיעורי הבית. שלא תשאיר שאלות פתוחות, שלא תשכח שהיא צריכה ללמד דווקא בכיתה. כלומר, 'תישארי המורה שלי אבל אני רוצה את הנוכחות שלך גם בוואטסאפ או בפייסבוק'".

קבוצת המחקר של פרופ' בלונדר שמה במרכז את ההתפתחות המקצועית של המורים וכן את תאוריית המסוגלות העצמית – SELF EFFICACY BELIEFS, שהם שלובים זה בזה.

בלונדר: "בקבוצת המחקר שלי ישנו מרכז מורי הכימיה הארצי, העובד בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ואחראי להתפתחות המקצועית של מורי הכימיה בארץ. יחד עם מוסד שנקרא מל"מ - מרכז להוראת המדעים הארצי, כגורם מתווך. אנחנו עובדים בצורה של קהילות מורים. בנוסף למרכז המורים, יש לנו במכון ויצמן תואר שני במדעים למורים, שנקרא תוכנית רוטשילד-ויצמן להוראת המדעים. המורים לומדים, מצליחים, משקיעים זמן רב ומקבלים מלגה מלאה. אנחנו ממיינים אותם לאחר הגשת מועמדות ונדרשים מהם יומיים בשבוע, למשך שנתיים. המורים מגיעים בעצם ללמוד קורסים מתקדמים בהוראת הכימיה. אחד הקורסים, למשל, שאותו אני מנחה, הוא מבוא לחומרים בננו-טכנולוגיה, כמו גם, קורסים בספקטרוסקופיה, בחלבונים ובחומצות אמינו, קורסים מדהימים בתחום התוכן ממש, שמדעני המכון, חזית המדע, מעבירים אותם".

בלונדר פיתחה תאוריה שמנבאת היטב הצלחה של המורים בהוראת הכימיה. תאוריה, שלמעשה, ניתן ליישמה בכל תחום חיים ועל כל בעלי המקצוע באשר הם.

SELF EFFICACY BELIEFS
חלק מקבוצת הוראת הכימיה במכון ויצמן

אף פעם לא חיבקתי פרופסור
"לפני כשנתיים, כאשר קיבלתי את הפרופסורה, יצאתי רגע מביתי בשכונת הקטמונים בירושלים. ניגשה אליי גברת מבוגרת, תושבת ותיקה בקטמונים, אמרה לי, 'רון' וחיבקה אותי בחום. תהיתי על כך והיא ענתה: 'אף פעם לא חיבקתי פרופסור, מזל טוב'

רון בלונדר: "כשאני מאמינה שאני מסוגלת להצליח, אשקיע מאמץ שוב ושוב כי אני מאמינה שאני מסוגלת ולהפך. בנוסף, כאשר למורה יש מסוגלות גבוהה, הוא יאמין שגם לתלמיד שלו יש מסוגלות שכזו. מורה טוב לא מוותר לתלמידים ולא אומר להם תיעזרו בשיעורים פרטיים, כי הוא יודע ומאמין שהוא יכול להשפיע על האמונה במסוגלות שלהם, ביכולת שלהם. לכן חשוב לא רק ללמד את התוכן אלא לפתח במורה את תחושת המסוגלות העצמית. פיתחנו בקבוצה דרך לעשות זאת בשני ממדים. ראשית אנחנו לא מלמדים רק את המדע, אלא משלבים זאת בתרגול וכן בקישור לשדה החינוכי, וכך הידע לא הופך להיות ידע מנותק, שאינו מגיע לכיתה. על-פי מחקר של אלברט בנדורה, חוקר ופסיכולוג בתחום הפסיכולוגיה החברתית, יש כמה גורמים שמשפיעים על המסוגלות. הדבר המהותי הוא התנסות עצמית. אם אני מתנסה ומצליחה וחושבת שזו לא הייתה הצלחה מקרית, אלא כי באמת למדתי היטב וחשבתי על הדברים, זה יסייע לי לפתח מסוגלות עצמית, מכיוון שחוויתי חוויה של הצלחה. או כאשר אני רואה מישהו דומה לי מאוד - נניח, מורה אחרת עם אותן שנות ותק, שמצליחה לעשות את העבודה שלה בננו-טכנולוגיה - זה יהיה עבורי גם מאוד מעניין וגם אאמין שבשבוע הבא גם אני אוכל להציג את העבודה המצליחה שלי. ואם מורה אחר, דומה לי, יספר על חוויה מוצלחת שהייתה לו עם תלמידיו בתרגול הננו-טכנולוגיה, אוכל לדמיין ממש חווית הצלחה כזו גם עבורי.

"לכן במהלך הקורסים, המורים מציגים כל הזמן הצגות של הצלחות וגם מציגים התלבטויות. כאן בא לידי ביטוי הכוח של הקבוצה, שהוא הגורם השלישי המשפיע על תחושת המסוגלות – המשוב, או כפי שבנדורה קורא לזה, עידוד מילולי. תלוי גם מי אומר לך שאתה אכן יכול. אם אומר זאת מישהו שמכיר אותך מתחום העיסוק שלך, במקרה זה המורים, אז זה ישפיע וישכנע שגם אתה מסוגל. אנו בונים את הקורסים שלנו בדרך כזו, שהמורים גם יפתחו את הידע, בד-בבד עם תחושת המסוגלות העצמית שלהם, באופן כזה שהידע שלהם יעבור הלאה, שהתלמידים שלהם יזכו ליהנות מהדברים המדהימים שהם לומדים במסגרת התוכנית. יש מורים שמצטרפים למעבדות המחקר במכון במשך שבועיים רצוף, הקורסים מצד אחד תובעניים מאוד, אך מצד שני יש תמיכה מקצועית ונגישות גדולה מאוד. היחסים הם מיוחדים מאוד בגובה העיניים, כמו משפחה ממש, גם אם זו מורה שפונה לדוקטורנט או לפרופסור. בשל הלימוד האינטנסיבי הרציף, אנחנו בעצם חושפים את המורים חשיפה מירבית לתכנים מתקדמים, על-מנת שיוכלו להגיע לאן שהם רוצים להגיע, אבל על-מנת להגיע לשם, הם זקוקים לליווי ולתמיכה הזאת".

כראש קבוצת הוראת הכימיה, פרופ' בלונדר עסוקה בעצימות גבוהה בהנחיה ובפיתוח שיטות לימוד חדשניות, אך עם זאת מעולם לא חשה שעליה לבחור בין משפחה וקריירה. מבחינתה, הבאת ילדיה לעולם הייתה ביטוי לרצון אנושי טבעי, הגורם לה לאושר וסיפוק אינסופי, בדיוק כמו אהבתה לכימיה ולחינוך, והם שלובים בחייה באופן משלים וחיוני לדרכה האישית והמקצועית.

"כשנכנסתי לתחום המחקר, לדוקטורט, הייתי כבר נשואה (מגיל 23), והולדת ילדיי, הביאה תובנה בריאה מאוד ששום דבר בעולמנו הוא לא מושלם. ברגע שהבנתי זאת, ההסתכלות שלי על החיים הפכה להיות מאוזנת יותר. בתואר הראשון כמעט לא היה מבחן שלא קיבלתי בו מאה ואם הייתי מקבלת קצת פחות הרגשתי החמצה. כשנולדו הילדים, יצרתי סדרי עדיפות. זה לא אומר לוותר על משהו, אבל לוותר במודע על השאיפה לשלמות וככה התוצרים שלך יהיו טובים. כי הרדיפה אחרי שלמות מוציאה אנשים מתפקוד ובסופו של דבר פוגעת בביצועים שלהם. להוציא דוקטורט בכימיה עם שלושה ילדים זה מאתגר, אבל אף פעם לא הרגשתי קושי, כי ידעתי על כל מאמר שכתבתי שהוא מספיק טוב כמות שהוא, ואני יכולה לשלוח אותו כדי שאוכל להשכיב את הילד לישון. בסופו של יום, בשביל הילדים לראות שאימא, היא גם אימא אבל גם לומדת וחוקרת, זה דגם לחיקוי. חלק מהדרך שבה אני מתנהלת, גם במקצועי וגם במשפחתי היא לשחרר, להשאיר את המשימות של הבן אדם לבן אדם, כך גם בניהול של הקבוצה. החוכמה בעבודה היא לבחור באנשים מעולים שאתה יודע שהם יכולים לבצע את העבודה. ברור שאנחנו בקשר מקצועי, אבל הם אלו שבאמת עושים את העבודה ועבודה יצירתית ועמוקה. המטרה שלי היא לקדם את הוראת הכימיה וגם את האנשים בקבוצה שלי, ולא את עצמי, זה פחות מעניין אותי ויש לי יכולת לבחור אנשים טובים יותר. במשפחה שלי זה גם מוכיח את עצמו. הילדים שלי באמת יודעים לנהל את הבחירות שלהם, בשילוב בין לימודים והצופים. בגלל שאני באה מרקע אקדמי מאוד, היה קשה לי בהתחלה לראות את הנפח שהצופים תופסים בחייהם, אבל ברגע ששחררתי, האחריות עברה אליהם והם לקחו אותה בשתי ידיים ועמדו בכל מטלות הבגרויות - לקיחת אחריות עם גבולות. וזה לא רק ללימודים, זה בכלל לחיים.

"אני גם חושבת שאי-אפשר להצליח באקדמיה בלי בן זוג תומך. רוב העמיתות שלי מחו"ל הן ללא ילדים, גם אם הן נשואות. הן בחרו בקריירה, אבל בעיניי לא צריך לעשות את הבחירה הזאת. ברגע שאת מבינה שהשאיפה לשלמות לא מקדמת, לפעמים היא אפילו עוצרת, אזי את יכולה להכניס עוד דברים. והילדים עבורי הם פשוט שמחה".

בנוסף לפעילותה האקדמית הענפה, פרופ' בלונדר שימשה כשחקנית בנבחרת כדור-הרשת של נשות האקדמיה במכון ויצמן, שאף זכתה במקום השני במחוז. כמו תחום הספורט, גם התחום האקדמי הוא תחום תחרותי ואני תוהה האם יצר התחרות, הוא זה שמשך אותה לספורט תחרותי. תשובתה מפתיעה מחד-גיסא, אך מאידך-גיסא, הולמת את תפישת חייה כפי שזו באה לידי ביטוי הן בתחום המקצועי והן בתחום האישי.

בלונדר: "מה שאהבתי הוא האפשרות להיות חלק מקבוצה. אף פעם לא הייתי חלק מקבוצה וזו הייתה חוויה ייחודית בשבילי. אני אוהבת להיות עם אנשים, אבל צריכה גם את השקט, אוהבת לכתוב, כי ככה אני בונה את הרעיונות שלי ומנסחת אותם מחדש. אני אוהבת מאוד ספורט ומאמינה בחיבור של גוף, נפש ותודעה. תפישת גוף בריאה במיוחד בקרב נערות, היא דבר כל כך חשוב, כי היא משפיעה על התודעה. כשאני מתעמלת תחושת הגוף שלי טובה. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ולכתוב, אבל הישיבה הזאת לאורך זמן היא לא בריאה. בעברית MYSELF זה 'עצמי', מלשון 'עצם', בתרבות העברית קיימת ההבנה שצריך לדאוג לא רק לנפש, אלא גם לגוף ושניהם קשורים זה בזה".

ומה תאמר אשת מדע רבת הישגים והצלחות על הסטטוס שלה בראש הפירמידה האקדמית, שאמנם, מצניעה לכת, אך גאה על המקום בו היא נמצאת לא רק בשבילה, כי אם עבור הנשים בכלל?

בלונדר: "לפני כשנתיים, כאשר קיבלתי את הפרופסורה, יצאתי רגע מביתי בשכונת הקטמונים בירושלים. ניגשה אליי גברת מבוגרת, תושבת ותיקה בקטמונים, אמרה לי, 'רון' וחיבקה אותי בחום. תהיתי על כך והיא ענתה: 'אף פעם לא חיבקתי פרופסור, מזל טוב'. בשביל הנשים המבוגרות בקטמונים, אישה מקרבם שהפכה פרופסור, זה איזה שהוא סמל, משהו להתגאות בו. ואני באמת מרגישה שבכל מה שאני עושה, בקבוצת המחקר במכון ויצמן, וגם ברמה האישית והמשפחתית, אני מהווה דגם לחיקוי, גם לנשים צעירות, אבל גם לנשים מבוגרות, שלא יהיו פרופסוריות, אבל בשבילן לראות את ההצלחה של מישהי שגרה איתן וגדלה בשכונה, זו כאילו הצלחה שלהן עצמן".

תאריך:  13/08/2018   |   עודכן:  13/08/2018
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מחוללת הוראת מדע הכימיה
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ארי כספי
14/08/18 07:33
 
רון בלונדר
16/08/18 11:19
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
1. אם פירסמו עליך לשון הרע ולא נגרם לך נזק - אין מה לעשות - לא נכון. מאז שתוקן חוק איסור לשון הרע, ניתן לקבל פיצוי בגין כל דבר לשון הרע שפורסם, גם ללא הוכחת נזק כלשהו. מדובר בפיצוי בסך של 50,000 שקל (קרן) גם ללא הוכחת כל נזק. יתרה מזו: אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע - מוסמך בית המשפט להכפיל את סכום הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, והוא יעמוד על 100,000 שקל (קרן), לכל פרסום, גם אם לא הוכח נזק כלשהו שנגרם לקורבן כתוצאה מהפרסום.
13/08/2018  |  ורד כהן, רענן בר-און  |   כתבות
חששות המשקיעים שמא טורקיה מתנדנדת על סף משבר פיננסי אחרי צניחה דרמטית במטבע שלה, צברו תאוצה בשבוע שעבר. הלירה איבדה עד כה 41% מתחילת השנה, ותשואות אג"ח המדינה נסקו אל 20% ויותר. העיצומים של ארה"ב נגד בכירים בממשלת טורקיה והמדיניות הכלכלית הלא שגרתית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מפחידים את השווקים. התחזקות הדולר והריביות הגבוהות יותר בארה"ב מקשות את החיים בכלכלות המתעוררות, שטורקיה היא אחת הבכירות בהן.
13/08/2018  |  וול סטריט ג'ורנל   |   כתבות
בימים אלה בהם חוגג מזל אריה, את יום ההולדת, מומלץ לכם לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים/ או שלא... לשאר המזלות. אלו מכם שנולדו בשאר מזלות האש: טלה וקשת, מוזמנים לקרוא גם אתם את הכתוב, ולהקיש את הנאמר, ביחס לעצמכם.
13/08/2018  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
מול הכניסה הדרומית הראשית לכפר חב"ד, כ-500 מטרים צפונית מזרחית לצומת כפר חב"ד, פזורים בלב שדות חקלאיים, כארבעה מבנים נטושים ושוממים . מהו סיפורם?
12/08/2018  |  אלי אלון  |   כתבות
כל הסרטים וסדרות הטלוויזיה בנושא מלחמות, חיילים ודרמות שכתבו תסריטאים, אין בהם ולו שמץ מכל מה שאסי צובל חושף במחזה "חוזר הביתה" באומץ רב, תוך שלבו נקרע בתוכו כמו היה בעיצומה של הטראומה. מכיוון שבחיי היומיום הוא שחקן קומי וסטנדאפיסט גם יחד, כשרונו זה עומד לו כדי שההצגה שהוא מעלה לא תהא כטרגדיה במיקשה אחת. הסצינות והאירועים שהוא מדגים טבולים בקטעים קומיים, כך שרוח המחזה אינה דיכאונית אלא להפך. מלאת תקווה ואור.
12/08/2018  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
מבט לעבר האופק  /  רונן ליבוביץ
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il