|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל של צבא ההצלה
האמת על מלחמת העצמאות: ניצול הצלחה – פרק 11

מערכת משמר העמק (י"א) הכרעה

דן לנר סיפר למפקדי הפלמ"ח: "ראינו תותח עם פגזים, מתפוצץ. שמענו פקודות באנגלית. קידמנו אליהם כוח. הם נסוגו. אין ספק שאילו היה לנו כוח נוסף היינו יכולים לעשות דבר רציני מאוד. החלטנו לעזוב את המשלטים. לפלוגה של אלכס הקטן היו הרוגים ופצועים. הם נסוגו למשמר העמק ומשם לג׳וערה. ברוביה-פוקה נשאר כוח של חי"ש. כך הסתיימו קרבות משמר העמק
17/08/2018  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה   |   תגובות


1. "לשאוף להגיע לקו מגע"

ביום א׳ (11 באפריל) יצאה שיירה מכפר ברוך למשמר העמק. חיילי "צבא ההצלה" ירו עליה והנהגים החזירו את מכוניותיהם לכפר ברוך. במשמר העמק נהרג חבר הקיבוץ, משה פורמנסקי, מיריית צלף. ביומן המערכה נכתב: "משה מת, משה איננו, עוברת הידיעה מאדם לאדם מחבר לחבר... קבוצת פלמ"ח עולה ליער עם ארונו. שתי כיתות יצאו לפניה לאבטח את הדרך. יריות הטרדה ניתכות על המשק בלי הרף. היער שקט. בבית-הקברות דממה. כורים את הבור באדמת הסלע. ניתנה הוראה לכל העמדות לעמוד דום דקה אחת. כך נפרד הקיבוץ ממשה. נסתם הגולל. עומדים סביב הקבר. שלושה צרורות כדורים נורו על מרחבי השמים. שלום לך משה! שם, בקצה השורה, עוד קברות רעננים: רות, אילנה, סבא גאון וקברי הלוחמים. היום שבעה למותם. שבעה ימים מנפילת הפגז הראשון שהפך את משמר העמק לעם לוחם העומד על נפשו ונותן קורבנותיו למען חיים אחרים, למען אמת גדולה. החברים נפלו, מכאיבים פצעינו, אך אין לנו ברירה אלא להתגבר."1

מח"ט גולני, משה מָן, ציפה להתקפה רבתי. בפקודה ששלח למפקדי הגדודים, הנפות והישובים, במרחב חטיבתו כחוב: "להפסיק כל העבודות במשק ולהתרכז בחפירת תעלות ומקלטים." זה הלקח שהפיק מָן משבוע הקרבות הראשון בגזרה: "על הכוחות הניידים להגיע לקרב-מגע עם תותחי האויב בכל מקום שסכנת התקפה כזאת קיימת. בכל מקום שכוחותינו באים במגע עם האויב, הוא נסוג."2

יישומו של לקח זה ימוטט בעתיד את המערך הצבאי של הערבים.

2. מח"ט אלכסנדרוני אינו ממלא פקודות

יגאל ידין שלח פקודת מבצע לדן אבן: "המגמה: למנוע בעד האויב מלהגביר את כוחותיו במערכת משמר העמק ובקסטל, על-ידי חבלה בדרכי התחבורה שלו. תפקידך: להרוס את הגשרים על כבישי הקו המזרחי קלקיליה-ואדי-ערה, וכן את הגשרים בכבישים המסתעפים מהקו מזרחה ומערבה. עליך לפעול מיד, ולהתמיד בפעולה להשגת המגמה הנ"ל עד שתטפל בכל הגשרים, או עד הודעה חדשה. השיטה: בחר בעצמך."3 נראה שאבן לא מילא את המשימה הזאת. על כל פנים בספר "חטיבת אלכסנדרוני" אין לה אזכור.

אחרי הצהריים הדפה המחלקה של אדי שטדלר התקפה ערבית בחרבת בית-ראס וגרמה אבדות לתוקפים.4 הכוחות של דן לנר וחיים אבינועם התארגנו בג׳וערה להתקפה גדודית. הדבר נודע לתושבי הכפרים, ולפנות ערב עזבו רבים מהם את בתיהם וברחו, על צאנם ובקרם. כפרים אחדים התרוקנו. משה מָן הודיע לידין: "אין לנו כוונות להתבסס בכפרים, כי אין באפשרותנו לרתק כוחות לכפרים."5 דן לנר ומשה מָן עשו מה שעשה יוסף טבנקין בסביבות ירושלים: בהתאם לתוכנית ד': הרסו את הכפרים הערביים כדי שלא יהיו לבסיסים צבאיים. מבתי הכפר רוביה-פוקה נהרסו רק אחדים, אור ל-10 באפריל, אבל אחרי שהערבים תפסו אותו שוב, החליטו המפקדים למחוק אותו ואת הכפרים שבקרבתו.6

3. קאוקג'י: "אני שרוי במצוקה"

קאוקג׳י הבין שיד היהודים על העליונה. ב-11 באפריל עדיין לא חזרו תותחיו מסביבות ירושלים, על כן ביקש עזרה ממפקד הגדוד הדרוזי שכיב והאב, שמונה על-ידי הוועדה הצבאית של הליגה הערבית למפקד חיפה הערבית. במברק ששלח קאוקג׳י למפקדתו של והאב בשפרעם, נאמר: "אל בני מערוף הנכבדים. הנני פונה אליכם. אני שרוי במצוקה. אם לא תחלצו לעזרתי, תלונתי לאלוהים." גם חברי הוועדה הצבאית של הליגה הערבית ביקשו מווהאב לפתוח חזית שניה. אף שהמפקד הדרוזי לא שש לסייע לקאוקג׳י, פרצו למחרת תקריות בין פקודיו ובין לוחמי ה"הגנה", בסביבות קיבוץ רמת-יוחנן.7

בלילה שבין 11 ל-12 באפריל יצאו שתי פלוגות פלמ"ח מג׳וערה, השתלטו ללא קרב על הכפר כופרין ופוצצו בו שלושים מבנים. ב-12 באפריל כבשו פקודיו של אולק נחשון את הכפר אבו- זוריק, לאחר שתעו בדרך ואחרי שהחליפו כמה יריות עם מגיני הכפר. שניים מפקודיו של נחשון נפצעו בחילופי היריות ואחד מהם מת אחר-כך מפצעיו. רוב הגברים הערבים ברחו מאבו-זוריק. חמישה-עשר גברים ומאתיים נשים, ילדים וקשישים, נפלו בשבי. החבלנים פוצצו את בתי-הכפר. חניכי קורס מפקדי הכיתות של "גולני" השתלטו ללא קרב על הכפר אבו-שושא,8 ואחדים מהם בזזו את תכולת הבתים הנטושים. אדי שטדלר סיפר שאחד מפקודיו הכניס קבוצת ערבים לתוך מבנה ופוצץ אותו. הדבר נודע לחברי משמר העמק. "לא לשם כך נלחמנו." אמרו חברי הקיבוץ לחיילי "כרמלי".9

ביום שני (12 באפריל) נודע לש"י שתגבורות מג׳נין עושות את דרכן למשמר העמק.10 מטה הפלמ"ח הורה למולא כהן, מפקד הגדוד השלישי שחנה בגליל העליון, לשלוח פלוגה לעזרת הגדוד הראשון. כהן פקד על הפלוגה של ראובן נצר לעבור מהמושבה מגדל לג׳וערה11. יצחק שדה חזר לחזית משמר העמק כיועץ בכיר לדן לנר.12 באותו יום חזרה לגזרת משמר העמק היחידה מ"צבא ההצלה" שנשלחה לגזרת ירושלים, על תותחיה. בעמק מנסי ריכז קאוקג'י עתודה מן השומרון ומהגלבוע.13

ביום שלישי נרשם ביומָן המערכה של משמר העמק: "13 באפריל, הלילה עבר בשקט בלתי רגיל. שקט זה הפריע את האנשים בשנתם".14 משה מָן דיווח בטלפון ליגאל ידין: "הלילה הראשון שבמשמר העמק אין שומעים יריות".15

4. שלב ההכרעה

תפיסת הכפרים כופרין (בדרום החזית), אבו-זוריק ואבו-שושא (בצפונה), הייתה המהלך הראשון בתוכנית של יצחק שדה ודן לנר: להשתלט על הגבעות החולשות על עמק מנסי, למשוך אליהן את המשוריינים והתותחים של קאוקג׳י ולפגוע בהם מקרוב, כדי להפחית מאוד את רצון הלחימה של לוחמי "צבא ההצלה" המותשים, אחרי עשרת ימי הלחימה. כשנכבש הכפר כופרין איגפו הלוחמים היהודים את כוחותיו של קאוקג׳י מדרום: כיבושי אבו-זוריק ואבו-שושא הסיחו את דעתם של לוחמי קאוקג׳י מהתקדמות הכוחות היהודיים לכיוון מנסי.

פלוגה מאולתרת של לוחמי הפלמ"ח וחניכי קורס מפקדי הכיתות של "גולני", תפסה את הרכס שמדרום למנסי בלילה שבין 12 ל-13 באפריל. יצחק (חקה) חופי, מפקד פלוגת הפלמ"ח בגליל המערבי, פיקד על הפלוגה המאולתרת. פלוגה מקובצת, בפיקוד אלכס בניה (אלכס הקטן), מפקד פלוגת המפקדה של הגדוד הראשון, השתלטה על רכס מצפון למנסי. פלוגתו של ישעיהו גביש תקפה את רוביה-פוקה. חקה ואלכס הקטן קיבלו הוראה, לא לפתוח באש לפני שיקבלו אישור.16

גביש ופקודיו, שהיו אמורים לתקוף את רוביה-פוקה לפני עלות השחר, הגיעו לנקודת הזינוק שלהם אחרי שהאיר היום. רפאל איתן, שהצטרף לפלוגה של גביש עם חניכיו, עולים חדשים שהתאמנו בקיבוץ דליה, קיבל פקודה להסתער עם פקודיו אלה על הכפר, ואמר לגביש: "זה שגעון ואיבוד לדעת." גביש נתן לו תגבורת – חניכי קורס מפקדי הכיתות של הפלמ"ח ומגויסים חדשים שהצטרפו לפלמ"ח. איתן חילק את שתי המחלקות לשש כיתות, והן התקדמו תחת האש וחיפו אלה על אלה. במרחק מאה וחמישים מטרים מהכביש נפצעו ארבעה מהלוחמים. "האש של הערבים נחלשה", סיפר איתן. "חשבתי שהם נוצרים את האש כדי שנסתער ואז יפילו בנו חללים רבים, אבל סגני, עמוס, אמר לי שלדעתו הם בורחים. הגענו אל גדרות הכפר. צעקתי, ׳להסתער!׳ הכפר היה ריק. אנשי קאוקג׳י אכן ברחו."

בשעה 8.20 בבוקר 13 באפריל נרשם ביומָן המערכה של משמר העמק: "ההרעשה הופסקה. מן המשק נראית הסתערות כוחותינו על רוביה-פוקה. החברים, הצופים מָן הצד אל המחזה הנהדר, צוהלים משמחה. התצפיות שלנו מודיעות שרוביה-פוקה נכבשה." גביש ושאר לוחמי הפלוגה נכנסו לכפר ונערכו להגנה. חיילי "צבא ההצלה" הפגיזו אותם, ניסו להתקרב אליהם ונהדפו פעם אחר פעם.17

על אף הפקודה (לא לירות בלי אישור) ירו פקודיו של אלכס בניה מהרכס שמצפון למנסי על הערבים שהתקרבו אליהם. אלה נסוגו, התותחים ירו מרחוק בלוחמים העברים שנתגלו ופגעו ברבים מהם.18 פקודיו של חופי לא ירו מהרכס שמדרום למנסי. הרי עדותו של אמוץ לבבי, סגן מפקד מחלקה בקורס מפקדי הכיתות, שהיה בכוח של חופי: "במרחק שלוש מאות מטרים מתחתינו היו הבתים הראשונים של מנסי. כל אנשינו היו בעמדות ואיש לא התרומם עד חשכת הלילה. בעלי התפקידים ביצעו פעולותיהם בזחילה – העברת אוכל, פקודות, קשר – וגם זה מינימום שבמינימום. אף-על-פי-כן הרגישו בנו הכפריים וברחו, ומיד תקפו כוחות קאוקג׳י את המשלט הדרומי שלנו. כל היום נמשכה ההתקפה, וחברינו מהמשלט הדרומי הדפו אותה ברימונים ובסכינים. אנחנו שכבנו בלי לירות עד הצהריים. ראינו שהערבים מציבים את תותחיהם ומפגיזים את המשלטים. הם גם ניסו להפגיז את משמר העמק, אך ללא תוצאות, משום שחסרו להם צלפים. הם הפציצו את רוביה-פוקה כל הזמָן.

"על כביש חיפה-מגידו ועל הכביש הפנימי למנסי הייתה תנועת מכוניות משא ומשוריינים. תגבורת של חיל רגלים זרמה מאחורי המשוריינים. פגזים אחדים שלנו פיזרו אותם. משוריינים שלהם התקדמו עד מרחק ארבע מאות מטרים מהעמדות שלנו, בלי לגלותן. הם ניסו לעלות עד המשלטים אך נכשלו בגלל המדרון התלול. כשראינו אותם קרובים כל-כך, ולנו רק רובים ומקלעים, ואנחנו חסרי ניסיון, הרגשנו לא נעים. הם לא גילו אותנו הודות להסוואה המוצלחת שלנו, ואולי הודות לשמש שהייתה בגבנו וסנוורה אותם.

"בשעה 16.00 הגיעו שישה משוריינים נוספים ותפסו עמדות במרחק שבע מאות מטרים מאתנו. אחריהם הגיעו מכוניות משא שגררו תותחים. הם סידרו עמדות לתותחים והציבו אותם. ניתנה פקודת אש לרובאים ולמקלענים שלנו. הואיל והמרחק היה רב, האנשים, חניכי קורס מפקדי- כיתות ומביני עניין, ענו שאין לירות ממרחק כזה. אחרי ויכוחים וצעקות ירו, ולא חדלו לבקר ולהתלונן על בזבוז התחמושת. אחר-כך התברר שבגלל היריות הורידו התותחנים הערבים את הראש, ואחרי רדת החשכה לא הצליחו להפעיל את המרגמות."19

ממרכזיית הטלפונים בעפולה דיווחו המאזינים שהערבים סבורים כי לוחמים מברית-המועצות מסייעים ליהודים. קצין המודיעין של גדוד 14, אפרים בן-נתן, שנסע על אופנוע לג׳וערה לדווח על כך ליצחק שדה, יצא לקצה חורשת משמר העמק להשקיף על המערכה. בקצה החורשה הייתה מרגמה 3 אינטש, והערבים הציבו מולה תותח. הרגם מלנר ביקש במכשיר הקשר רשות להפציץ את התותח, והסביר לבן-נתן מדוע: "יש לי רק שנים-עשר פגזים ואני מוכרח לבקש רשות לפני כל ירייה." לאחד דין-ודברים קיבל את האישור. "הפגז נחת בדיוק על התותח ואנשי הצוות, והתפוצץ ברעש", סיפר בן-נתן. "הערבים ברחו, ואחר-כך חזרו לפנות את נפגעיהם. נודע לי שבין ההרוגים היה מפקד התותחנים של קאוקג׳י."20 יצחק חופי סיפר: "פתאום שמעתי פיצוץ נוראי, ראינו שכלים אחדים התרוממו באוויר ואחר-כך השתררה דממה מוחלטת."21

בהפוגה הראשונה סיפר דן לנר למפקדי הפלמ"ח: "ראינו תותח עם פגזים, מתפוצץ. שמענו פקודות באנגלית. קידמנו אליהם כוח. הם נסוגו. אין ספק שאילו היה לנו כוח נוסף היינו יכולים לעשות דבר רציני מאוד. שוב ניסינו לרדוף, אבל לא עלה בידינו, מחוסר כוח, ונָתַנּו להם לברוח. הלילה ירד. החלטנו לעזוב את המשלטים! לפלוגה של אלכס הקטן היו הרוגים ופצועים. הם נסוגו למשמר העמק ומשם לג׳וערה. ברוביה-פוקה נשאר כוח של חי"ש."22 כך הסתיימו קרבות משמר העמק.
________________

בשבוע הבא יתפרסם הפרק האחרון במחקר על מערכת משמר העמק. בפרק: אמצעי הלחימה של כוחות "ההגנה" אזלו; לוחמי הפלמ"ח נסוגו לנוח בבסיס האימונים בג'וארה; לקחי קאוקג'י; תגבורת פלוגת פלמ"ח מהגליל העליון הגיעה למשמר העמק; פיצוץ כפרים ערביים וביזה; קאוקג'י לא קיבל תגבורת ותחמושת; לקחי המערכה: רוחם של חברי הקיבוץ לא נשברה; הוכח שאף כי היישוב היהודי הגיע למלחמה בלתי מוכן, הערבים היו מוכנים עוד פחות.

הערות

1. "יומן המערכה", עמ' 62-60.
2. א"צ, המג״דים, מפ״נים (מפקדי נפות) מאת גולני, 11 באפריל 1948.
3. א"צ, אל אלכסנדרוני (נחשון, גולני) מאת מטכ"ל/אגם, 11 באפריל 1948.
4. א"צ, מבולגרים למטכ״ל, 11 באפריל 1948.
5. א"צ, מגולני לידין, 12 באפריל 1948, שעת 02.40.
6. "תולדות מלחמת הקוממיות", ע‘ 120; אלחנן אורן, "המערכה במבואות חיפה", ע‘ 60-54.
7. א"צ, מסמכי צבא ההצלה.
8. א"צ מגולני לידין, 12 באפריל 1948 בשעה 09.46; א"צ, מגולני לידין, 12 באפריל שעה 12.45; א"צ, דווח אולק; ספר הפלמ"ח ב', עמ' 201, ראיונות עם חיים אבינועם, אהרון נחשון, ישעיהו שטדלר ודן לנר.
9. ראיונות עם ישעיהו שטדלר, חיים אבינועם, יצחק גולדמן ואלישע לין.
10. א"צ, מגולני לידין, שיחת טלפון, 12 באפריל 1948, שעה 2000; א"צ, מטנא לידין, 12 באפריל 1948, שעה 23.30.
11. א״צ,, מגולני למטה גולני, 12 באפריל 1948, שעה 2330; ראיון עם ראובן נצר..
12. א"צ, אל גולני מידין, 12 באפריל 1948, שעה 09.00.
13. אלחנן אורן, "המערכה במבואות חיפה", שם.
14. "יומן המערכה", עמ' 68.
15. א"צ, אל ידין, כנסת, כרמלי, אלכסנדרוני, מטה גולני מגולני, 13 באפריל 1948, שעה 07.00.
16. הרצאת דן לנר.
17. א"צ, הרצאת דן לנר; ראיונות עם ישעיהו גביש ועם רפאל איתן.
18. ראיון עם אפריים בן נתן.
19. א"צ עדות של אמוץ לבבי.
20. ראיון עם אפריים בן נתן.
21. ראיון עם יצחק חופי.
22. א"צ, הרצאת לנר.

תאריך:  17/08/2018   |   עודכן:  17/08/2018
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מערכת משמר העמק (י"א) הכרעה
תגובות  [ 22 ] מוצגות   [ 22 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לא ימין או דתיים.
17/08/18 14:37
 
יותר
17/08/18 15:46
 
חיים ומשה
17/08/18 16:18
 
יורם טהורנשקבתחת
17/08/18 16:47
 
חבר קיבוץ יגור
18/08/18 07:06
 
שמתחזקים גם צהל
18/08/18 09:29
 
חיים ומשה
18/08/18 14:15
 
מקס פאואר
17/08/18 17:21
 
למרצה מלטביה
18/08/18 00:05
 
חיים ומשה
18/08/18 02:01
 
משה נוה
17/08/18 17:55
 
הסוציאל/קומוניסטי
18/08/18 15:36
 
דתיים חרדים וימין
18/08/18 17:42
 
חיים ומשה
18/08/18 21:47
2
ראומה
17/08/18 17:38
 
אורי מילשטיין
18/08/18 17:49
 
מתעלם מהעיקר.
19/08/18 01:49
 
חבר של יורםשקבתחת
19/08/18 09:53
 
צריך להוכיח שעשה
20/08/18 16:39
 
חברשל יורם שקבתחת
21/08/18 05:03
3
חיים יואבי רבינוב
22/08/18 12:38
 
הישראלי=ע צ ו ב!!
23/08/18 23:11
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
: יגאל ידין פקד על מח"ט גולני, דן אבן, לשלוח פלוגה למשמר העמק. אבן סרב פקודה; ידין הורה למח"ט "גולני, משה מן, לתקוף את קאוקג'י, כדי שימנע מלשלוח תגבורת לגזרת ירושלים; קאוקג'י מורה לכוחות צבא ההצלה בירושלים לחזור מיד למשמר העמק; ידין הורה שוב לאבן לשלוח תגבורת למשטר העמק; אבן שלח פלוגה לא מאומנת שמפקדיה סרבו לצאת לקרב
10/08/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
חניכי קורס מ"כים של "גולני" נשלחים לרוביה-פוקה; "צבא ההצלה" תוקף את רוביה-פוקה; מח"ט גולני מדווח על מצב קשה ומבקש תגבורת, וידין מורה למח"ט אלכסנדרוני לשלוח פלוגה למשמר העמק. פלוגת שייקה גביש מהגדוד הראשון של הפלמ"ח יורה על הערבים מן המערב; פלוגת אולק נחשון מחטיבת "כרמלי" נשלחת לעזרה לרוביה-פוקה; לוחמי "גולני" נשברים; התקפת הערבים נבלמת והערבים נסוגים; אחדים מבתי הכפר מפוצצים; למחרת נסוגים כוחותינו מהכפר
03/08/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
קאוקג'י נסע להלווית עבד אל קאדר; דן לנר הגיע מהגליל המערבי ויחד עם יצחק שדה תכנן את התקפת הנגד; מחלקות פלמ"ח וחטיבת כרמלי תקפו בו-זמנית יעדים של צבא ההצלה והבריחו את אנשיהם; תלמידי י"ב של בי"ס כדורי כדורי הצטרפו לקרב
27/07/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
אבינועם הציע שגדודו יכניס טריז בין רוביה-פוקה ורוביה-תחתה ובין מנסי (מדרום למשמר- העמק), ויתפוס בו בזמן את הכפר חירבת בית ראס, ששלט על הדרכים שהובילו למשמר העמק, לג׳וערה, ולכפרים הערביים מנסי וכופרין. מן לא קיבל את עצת המפקד הצעיר וחסר הניסיון הקרבי. אחדים מאנשי המטה של משה מן, משוחררי הצבא הבריטי, העריכו את יחסי הכוחות בין "צבא ההצלה" ובין הפלמ"ח, ונתנו גיבוי למסקנותיו
20/07/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
כשהציע המתווך הבריטי להמשיך בהפסקת האש, העמידו הערבים את התנאים שלהם: כביש ג׳נין-חיפה יהיה פתוח למכוניות ערביות, והיהודים לא יתנקמו בכפריים שסייעו לקאוקג׳י. חברי הקיבוץ אמרו למתווך שהם יביאו את הצעותיו לפיקוד ה"הגנה", שרק הוא מוסמך להחליט; ועדת המצב של הקיבוץ הציעה לפיקוד ה"הגנה" לדחות את דרישותיו של המתווך הבריטי
13/07/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il