האמת על הפוליטיקה הערבית

חיים בגן עדן ויורקים לבאר ממנה שותים

"אילי ביתו מן קזז מא אידרב חג'אר עלא ג'ארו".

يَخُونُ الْعَيْش وَالْمِلْح יח'ון אל-ח'ובז ואל-מלח".

كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه כל כלב ביג'י יומו".

מי שחופר בור נופל לתוכו - إِللِّي حَفَر حُفْرَة وَقَع فِيهَا

אי-אפשר שלא לחשוב על דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, יגאל אלון וישראל גלילי שהובילו פעם שמאל ציוני גאה ולא מתנצל. לראות דגלי אש"ף בכיכר רבין בטח לא היה חלק מחזונם. השמאל הציוני היה צריך לתמוך בחוק הלאום. אבל כנראה שכבר אין כזה.

ממשלת ישראל ה-34 הנוכחית, עושה בשביל המגזר הערבי יותר מכל ממשלה אחרת. שרת המשפטים בונה בית משפט בעיר ערבית, בטייבה, ופתחה בית דין שרעי חדש אחרי 16 שנה. מה שלא עשה אף שר משפטים אחר, כולל לא קודמתה בתפקיד. המחנה הלאומי מאמין בשוויון אזרחי מלא ובשלום ומיישם. יש כאלה שאצלם זה רק דיבורים.

במסגרת תוכנית החומש שיזם ומוביל המשרד לשוויון חברתי מכוח החלטת ממשלה בנושא (המכונה "תוכנית 922"), קידמה הממשלה בשנתיים האחרונות פעילות בחברה הערבית בהיקף תקציבי העולה על 5 מיליארד שקל. תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים הנה תקדימית, הן בהיקפה והן במנגנון התקצוב וההקצאה שלה. לראשונה, משרדי הממשלה נדרשים להכיר בצרכים של האוכלוסייה הערבית ולתת להם מענה, לכל הפחות על-פי חלקה באוכלוסייה. זהו עקרון שיבטיח לאוכלוסייה הערבית באופן קבוע וללא צורך בהקצאות ייחודיות חלק הוגן מהתקציב הממשלתי.

בתחום תשתיות התחבורה: בשנת 2017 החל ביצועם של 53 פרויקטים בהיקף של 305 מיליון שקל. בנוסף, בתחום התחבורה הציבורית נעשתה השקעה ארוכת טווח אשר הובילה לכך שבשנים האחרונות הוסדרו 80 קווים חדשים עבור ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורים ביישובי המיעוטים כאשר כ-79 קווים כוללים הרחבת מסלול בתוך הישובים הרלוונטיים וכ-143 קווים נוספים מתוגברים באופן תדיר. בתחום השיכון: הוצגו נתונים המצביעים כי בשנת 2017 הוקצו כ-88 מיליון שקל לפיתוח 30 מוסדות ציבור ב-27 רשויות ערביות. בתחום השלטון המקומי: הוקצה סך של למעלה מ-500 מיליון שקל.

כיום, כל הרשויות המקומיות הערבויות פועלות לאישור תוכנית פיתוח על-ידי ועדה בין-משרדית ו-16 הרשויות הנבחרות פועלות לגיבוש תוכניות אסטרטגיות באמצעות יועצים אסטרטגיים שהועמדו לרשותן. בתחום התשתיות בחברה הערבית: הושקעו בשנת 2017 כ-250 מיליון שקל בחיבור בתים למערכת הביוב ובתיאגוד תאגידי מים, שהובילה לעלייה שמוערכת ב-40%-55% בשיעור ההתבייבות, משיעור של 30%-40% בשנת 2015 לשיעור של 85% בסוף 2017.בתחום התעסוקה: במסגרת תוכנית 92 2 הועברו הכשרות מקצועיות לכ-14 אלף משתתפים ב-21 מרכזי הכוון תעסוקתי בחברה הערבית, כאשר 70% מהם נשים, כאשר שיעורי ההשמה במסגרות אלו הגיעו לכ-80%. בנוסף, סך של 92 מיליון שקל הושקע בהקמת מעונות יום שיאפשרו יציאת נשים לעבודה.

לא משלימים

61% מהיהודים ב-2017 מסכימים עם החלטת הממשלה מסוף 2015 לבצע תוכנית חומש גדול בהיקף של 15-10 מיליארד שקל לפיתוח המגזר הערבי. מרבית הערבים אזרחי ישראל (62%) סבורים כי מדינת ישראל היא מדינה שטוב לחיות בה. 60% ציינו כי הם מעדיפים לחיות בישראל על פני כל מדינה אחרת בעולם. מרבית הערבים לא רואים מקום אחר לחיות בו מלבד ישראל: 77% לא יהיו מוכנים לעבור למדינה פלשתינית כשתקום ו-55% מרגישים כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואי-היציבות בעולם הערבי מאז האביב הערבי בשנת 2011, הם מרגישים טוב שהם חיים בישראל.

למרות זאת, במסגרת אותו דוח שעורך פרופסור סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה, ממנו הבאתי את הנתונים הסטטיסטיים, עולה כי 58.7% מערביי ישראל ב-2017 אינם משלימים עם כך שישראל תהייה מדינה בעלת רוב יהודי והם אינם מכירים בה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדובר בירידה משמעותית לעומת בהשוואה לשנת 2015, אז 65.8% מהציבור הערבי החזיק בעמדה זו. ירידה משמעותית נרשמה גם בהכרה בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מ-53.6% ל-49.1%

כמו-כן, רק 44% מהציבור הערבי משלים עם עצם הרוב היהודי במדינת ישראל, צניחה משמעותית מ-2015, אז הנתון עמד על 60.3%. ירידה בהסכמה נרשמה גם בנוגע לקיומו של חוק השבות מ-39% ל-25.2%, בנוגע להסכמה כי עברית היא השפה השלטת מ-63.4% ל-49.7%, בעניין התרבות העברית-ישראלית של המדינה מ-56.2% ל-45.6% ובנושא יום השבת כיום המנוחה בישראל חלה ירידה מ60.7% בשנת 2015 ל-46% בשנת 2017.

לכן, רוב הציבור היהודי מלבד מיעוט קטן המשייך עצמו לשמאל, תומך בחוק הלאום המכפיף את הדמוקרטיה לאופיה היהודי של המדינה. התומכים בחוק הלאום הם 83% שהגדירו את עצמם כתומכים בעמדות ימין, 80% ימין מתון, 67% מרכז, 45% שמאל מתון ו- 21.1% שמאל.

בשב"כ מודאגים מפני ההקצנה של הציבור הערבי וגורמי ביטחון הגדירו את המתרחש בקרב המיעוט הערבי כ"סכנה האסטרטגית האמיתית לטווח ארוך" לצביונה היהודי ולעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

אידאולוגיה גזענית

הנתונים המצטברים בשב"כ: עלייה בהזדהות של ערביי ישראל עם הפלשתינים, עלייה בהזדהות שלהם עם גורמי טרור, עלייה בהזדהות עם אירן, עם החיזבאללה ועם גורמים השוללים את עצם הלגיטימיות של קיומה של ישראל כמדינה יהודית. כל זאת בריש גלי ובפרהסיה, תוך גילויי הסתה בולטים של ההנהגה הפוליטית המקומית, גילויים שאין להם מענה אמיתי בחקיקה הישראלית ובמערכת האכיפה.

חברת הכנסת חנין זועבי תומכת בהקמת מדינה פלשתינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, לצד מדינת כל אזרחיה בתחום הקו הירוק, ורואה בציונות אידאולוגיה גזענית. היא מתנגדת לחיוב שירות לאומי על ערביי ישראל ולגיוס לצה"ל של בני העדה הנוצרית. היא כתבה לכומר ג'ובראיל נדאף המעודד גיוס כזה שהוא משתף פעולה עם אויבי עמו. זועבי מכחישה את קיומו של בית המקדש בהר-הבית ושוללת כל קשר היסטורי בין היהודים להר. היא מתנגדת לכל נוכחות יהודית בהר-הבית וטוענת שישראל מנסה "לכבוש את אל-אקצה" ומבחינתה זו "הכרזת מלחמה".

בכמה מקרים קראה זועבי לערביי ישראל ולפלשתינים לפתוח בהתקוממות מעין האינתיפאדה הראשונה. כך למשל, ב-13 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסמה באתר החדשות "פאנט" מאמר אנטי-ישראלי הקורא להמשכת ההתנגדות לישראל ושולל משא-ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר העיתון העזתי "פלשתין" המזוהה עם החמאס. ב-8 באוקטובר 2015, על-רקע גל הטרור הפלשתיני באוקטובר 2015, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם החמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה. זועבי "קוראת למאבק עממי לא מתפשר נגד הכיבוש".

ב-2010 הגדירה זועבי את מדיניות ישראל בירושלים ובחברון כ"טיהור אתני". ב-19 באוקטובר 2014 התראיינה זועבי לחדשות 2 ואמרה כי חיילי צה"ל טרוריסטים יותר מאשר ארגון דאעש. היא קראה לא להתגייס לא לצה"ל ולא לדאעש: "שניהם צבאות שהם רוצחים, אין להם גבול ואין להם קו אדום".

לאחר חיסולו של המחבל נשאת מלחם שביצע את פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב ונורה בידי כוחות הביטחון לאחר שפתח עליהם באש, קראה זועבי להעמיד לדין את מי שירו בו למוות. באוקטובר 2017 טענה זועבי בכנס של קרן ג'רוזלם בארצות הברית ש"הציונות עוינת לזכויות האדם בכל העולם" ו"שליהודים אין זכות להגדרה עצמית, הם לא לאום". באפריל 2016 הודיעה זועבי שהיא מסרבת להשתתף בטקס נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד מרדכי בטענה שמעשי ישראל נגד הפלשתינים דומים למעשי הנאצים. בסוף יוני 2016 קראה זועבי בכנסת לחיילים שהשתתפו בפעולת המרמרה "רוצחים". בעקבות זאת החתים ח"כ איתן כבל עשרות חברי כנסת על הצהרה שלפיה יחרימו את זועבי וייצאו מהמליאה בכל פעם שתעלה לנאום. בדצמבר 2016 האשימה את ישראל בקצירת איברים של אסירים ביטחוניים ואמרה "אנו מחויבים לעקוב אחר מצב האסירים החולים, ששירות בתי הסוהר נותן להם את הטיפול המינימלי כאמצעי של מוות איטי. יש ביניהם חולי סרטן שבית החולים של הכלא ממתין עד שהמחלה תתפשט בגופם ואז מסיר את איבריהם בזה אחר זה".

מדינת כל אזרחיה

במרס 2012 הטילה ועדת האתיקה בחבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי נזיפה חמורה בשל דבריו בנאום ב"יום השהיד הפלשתיני" ברמאללה, שבו אמר: "אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך ומשרטט בדמו את הדרך לחרות ולשחרור... ברכות לאלפי השהידים במולדת ובניכר וברכות לשהידים שלנו ושלכם בקו הירוק. אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, בעוד שאנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". טיבי טען שהסרט שהובא לפני הוועדה ערוך והושמטו בו קטעים שבהם הזכיר אנשים שנהרגו, ולא כאלה שהרגו, ולהם הוא קורא שהידים. הוועדה לא קיבלה את הסבריו וכתבה כי "כפי שניתן להבין את פשוטם של הדברים על-ידי מרבית אזרחי המדינה, יש במקרה זה תמיכה של חבר כנסת באנשים שנהרגו בעת שהרגו אחרים בפיגוע טרור".

טיבי תומך בהקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל ובו-זמנית הוא דוגל בביטול אופיה היהודי של מדינת ישראל. הוא תומך בסיסמה "מדינת כל אזרחיה" לצד הסיסמה שטבע "מדינת כל לאומיה" כביטויים המייצגים את התביעה הכפולה למתן זכויות פרט והכרה בערבים כמיעוט לאומי בישראל. כחלק מתפיסה זו הוא סבור כי יש לבטל את הסמלים המייצגים את מעמדו המיוחד של הרוב היהודי במדינה, בהם חוק השבות, הדגל וההמנון, וכן את מגילת העצמאות (אותה הוא מציע להחליף במגילה אזרחית) ומעמדה העליון של השפה העברית. מתנגד לגיוס צעירים ערבים לצה"ל גם במסגרת של "מדינת כל אזרחיה". לדעתו "זכות השיבה" של פליטים פלשתינים לתחומי ישראל היא "תנאי בל יעבור" לפיוס בין הפלשתינים לישראל. טיבי מתנגד לשלטון הישראלי על יהודה ושומרון, שבו הוא רואה כיבוש שיש לבטל.

לטענתו יש לפנות את ההתנחלויות, אותן כינה "גידול סרטני שיש להסיר". הוא התנגד גם לשלטון הישראלי ברצועת עזה. את חיסולו של מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין כינה "פשע מלחמה". הוא הטיל את האשמה על חטיפת החיילים בהר דב על-ידי החיזבאללה על מדינת ישראל. לדבריו, "ההתנגדות הלבנונית נאלצה לחטוף את החיילים, לאור דרך המחשבה של ההנהגה הישראלית וטמטומה". טיבי הצהיר שהוא מתנגד לפיגועים ולפגיעה באזרחים חפים מפשע. בספטמבר 2013 אמר טיבי בראיון בערבית כי מסגד אל-אקצה שייך למוסלמים בלבד וליהודים אין זכות לטמא אותו. עוד אמר כי "הכיבוש הישראלי" של ירושלים יסתיים כמו הכיבוש הצלבני והבריטי. הוא חזר על עמדה זו בראיון לעמית סגל ואף הכחיש את קיומו של בית המקדש בהר-הבית.

חבר הכנסת ד"ר בָּאסֶל גַטָאס היה חבר הכנסת ה-19 והכנסת העשרים מטעם מפלגת בל"ד שהיא חלק מהרשימה המשותפת. דוקטור להנדסת הסביבה, איש עסקים, ואיש ציבור במגזר הערבי-נוצרי בישראל. ב-20 בדצמבר 2016 צולם כשהוא מבריח מעטפות ובהן מכשירי טלפון סלולרי וחפצים נוספים לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל. ב-17 במרס 2017 הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו ובעקבות כך אולץ להתפטר מהכנסת. הוא הורשע ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, אותן החל לרצות ב-2 ביולי 2017.

ד"ר עַזְמִי בִשַארָה, לשעבר חבר הכנסת ערבי-ישראלי, מייסד מפלגת בל"ד, שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה, ושוהה כיום בקטר.

מתרבה תופעת "מסמכי החזון" המתרבים בתוך האליטות השונות בין ערביי ישראל, שהמשותף להם היא ראיית ישראל כמדינת כל אזרחיה ולא כמדינה יהודית. בהערכת המצב של השב"כ מצוין כי המגמות הבדלניות והחתרניות המיוצגות על-ידי האליטות עלולות לקבוע כיוון ולסחוף אחריהן את ההמונים. שירות הביטחון הכללי מזהיר מפני המשך ההתרחקות בין ערביי ישראל לבין המדינה, וממליץ להרים את רף הדרישות שמעמידה המדינה מול המיעוט הערבי.

השב"כ מנחה מקצועית להגברת יד הברזל באכיפה והידוק הדרישות שמעמידה המדינה בפני הציבור הערבי, מנהיגיו ונציגיו. בד-בבד, לפעול ביד נדיבה רק עם הגורמים בקרב ערביי ישראל הרואים במדינת ישראל בית יהודי לאומי דמוקרטי.