בין טוב לבין רע
אין לאיש ברירה.
קם בבוקר יוצא להרע להשחית
ניצב כסוחט, ניגף כסחיט,
בוזה לקרוב, חוטא לרחוק.
מיד קם עליו שלטון החוק,
ואומר לו, אסור, בין טוב לבין רע
עשר רק הטוב, אין לך ברירה.
בין טוב לבין רע
אין לאיש ברירה.
קם בבוקר יוצא לגמול חסדים,
תורם כל כספו מעצמו בלי עדים,
תומך ישישים, מאכיל רעבים,
מיד נדים לו רחוקים וקרובים
ואומרים לו, סכל, בין טוב לבין רע
עשה גם קצת רע, אין לך ברירה!
בין טוב לבין רע
אין לאיש ברירה.
קם בבוקר מיד מתיישב על ידיו,
לא מועיל לא מזיק, לא לבד לא יחדיו,
לוחש לעצמו, אני לא השליט
על ברכה או קללה ולמה אחליט
כי בין כך ובין כך, בין טוב לבין רע
אין כלום, ולא כלום רק היא הברירה.
בין טוב לבין רע
אין לאיש ברירה,
כמו שאין בין עשה לבין לא תעשה,
כמו שאין בין תהום לבין הר מתנשא,
כמו שאין בין לשנוא ובין לאהוב,
כמו שאין בית התכלת לבין הצהוב,
ועל כן הבחירה בין טוב לבין רע
היא אחת, ברה, אין ברירה.
