יגאל עמיר ביקש לעצמו מעמד אלוהי

פעם בשנה, כל שנה, ביום הרצח הזדוני של ראש הממשלה יצחק רבין אני מקפיד לחשוב על הרוצח יגאל עמיר, מנסה לפענח את צפונותיו וחושב ביני לביני כי אולי הגיע הזמן לנסות ולברר את השאלה: מה מניע את נפשו של אדם דתי להעניק לעצמו מעמד של אלוהים כל יכול, המחליט מתי יגיע אל קיצו קיומו של אדם, ואז לירות בו מטווח אפס.

מתוך עיון בחומרים שפורסמו על אודות הפרשה למדתי לדעת כי השב"כ חקר את עמיר בכל מה שהיה קשור להיבטים הפליליים של המעשה הנורא שעשה ואילו נציגי ועדת שמגר חקרו את נושא כשלי האבטחה של ראש הממשלה. אבל מעולם לא הצלחתי לגלות תוצאות של בדיקה פסיכולוגית המנסה לחדור אל תוך נפשו הסבוכה של הרוצח המתועב.

יגאל עמיר איש דתי ובתור שכזה הוא בוודאי חייב היה להכיר היטב את הדיבר השישי - לא תרצח ואת העונשים החמורים הממתינים למי שמפר את ההוראה האלוהית. אך למרות זאת לחץ על ההדק. האם משמעות הדבר היא שבאותו רגע נורא הוא פשוט צפצף על אלוהים. כנראה שבאותם ימים סוערים שקדמו לרצח אי-אפשר היה לומר על יגאל עמיר שהיה אדם ירא שמים. למרות שידע כי "לא תרצח" הוא אחד החוקים שהאיסור עליהם הינו בגדר "ייהרג ובל יעבור". "הוא ירה ביצחק רבין מבלי לחשוש מן העונש החמור שיטיל עליו ריבונו של עולם.

למרבה הצער מלא עולמנו באישים שנכנסו לדפי ההיסטוריה כשידיהם טבולות בדם של מיליוני נרצחים שלא חטאו, ולא זה המקום לנקוב בשמותיהם שכל אחד מכיר. ההבדל בינם לבין יגאל עמיר הוא שהם לא האמינו באלוהים ולא הכירו את איסוריו. יגאל עמיר נכנס לרשימת הרוצחים הנאלחים האלה בגאווה על מעשה שמעולם לא הביע חרטה על ביצועו. להפך. הוא היה ונותר גאה על הרצח שלדעתו "הציל את עם ישראל".

הגיעה העת שמדינת ישראל תכפה את חוקיה על הרוצח יגאל עמיר ותורה למיטב חוקרי הנפש שלה לנסות לשפוך אור על הנסיבות שהובילו צעיר יהודי מאמין להפר את חוקי התורה ולשלוח יד רצחנית ביצחק רבין. ואת התוצאות המחקר החשוב הזה ללמד לכל הדורות הבאים כדי ששיבולת רקובה שכזו לא תוכל לצמוח בשדותינו.